מתי בעצם כתבת את הסיפורים האלה? 
"רובם מלפני 10־15 שנה ויש אחד או שניים מהזמן האחרון. תמיד הייתה לי יומרה להיות סופר, אבל רק כשהשתחררתי מזה ואמרתי לעצמי שאני רק רוצה לכתוב סיפורים, זה פתאום יצא. כלומר, זה אפשר לי להוציא אותם כספר. אני לא רואה בעצמי סופר, אבל אני אוהב סיפורים ומאוד מעריך סופרים. ספרות טובה נותנת לנו נקודות מבט ואור על החיים, אני מודה לאנשים שחולקים איתי את חוויות החיים שלהם דרך הספרים, אבל אני לא סופר. מה שכן, אני מאוד רוצה שאנשים יקראו את הספר ויתרגשו ממנו". 
אז מה אתה עושה עכשיו יותר - מטייל או כותב?
"האמת? אני לא כל כך כותב ולא כל כך מטייל, אבל אני אוהב את שני הדברים האלה מאוד. חשבתי שההוצאה של הספר תדחף אותי לדד ליין של ספר שני ותעודד אותי לחפש חומרים. בוא נגיד שאני בהחלט מקווה שזה עוד יקרה". 

​

לא מרגיש סבא 

סיפור היציאה של גילת (כיום בן 65) מתחום העיתונות קשור, לדבריו, למשבר גיל ה־40 שלו. "זה קרה אצלי קצת אחרי גיל 40", הוא משחזר, "עזבתי את העבודה העיתונאית מתוך שאט נפש מהמקצוע הזה ובאותו זמן גם עזבתי את אשתי והתחלתי להתקרב למקורות היהודיים. אני מאוד אוהב את המקומות האלה והיום אני גם מלמד את זה (בבית המדרש של "קולות" - רב"פ), אבל אני לא חי על פיהם. הערכים שטמונים ביהדות מאוד מדברים אליי וחבל לי שהמציאות לא מתנהגת לפיהם. הרבה מאלה שנותנים לנו, כביכול, את הערכים היהודיים - אנשים שהם כאילו המייצגים הרשמיים של היהדות - הם בעיניי לא כל כך יהודים בחייהם. יש הרבה אנשים שלא מקיימים מצוות והם בכל זאת קרובים יותר ליהדות מכמה כאלה שכן". 
אתה לא אדם דתי, בקיצור. 
"השאלה היא למה מתכוונים כשאומרים דתי. אני לא אדם הלכתי, אבל התיאור דתי הוא עמדה לגבי העולם שקשורה לכך שיש משהו מעליך - ושכל אחד יקרא לדבר הזה איך שהוא רוצה. גם לי קשה להגיד אם אני דתי או לא. אני יהודי". 
אמרת שעזבת את העיתונות בשאט נפש. מה קרה שם? 
"נקעה נפשי. הרגשתי שהסביבה שאני נמצא בה הופכת ליותר ויותר צהובה ונמצאת בתחרות קשה. הרצון לפתות את הקורא חוטא למה שאתה רוצה להגיד. פתאום הרגשתי שאני צריך לצאת מזה. אולי גם כי שמתי לב שאני מתחיל לחזור על עצמי ולהיות קצת פתטי. פחדתי שאני מתחיל לשעמם את עצמי. לקח לי די הרבה שנים להיפרד באמת מהעיתונות - כלומר, לראות איזה אייטם חדשותי בטלוויזיה בלי להגיד לעצמי שהייתי עושה את זה יותר טוב - אבל זהו, אני חושב שנגמלתי מזה". 
ומה אתה עושה בימים אלה?
"מלמד מקורות יהודיים בזיקה לחיים כאן ועכשיו עובד בצוות שמנסה לפתח את רעיון הברכה בחיים".
ומה בנוגע לסטטוס שלך? עדיין גרוש?
"אז זהו, שאחרי סיבוב ארוך מאוד, האשה שהתגרשתי ממנה ואני חזרנו לחיות יחד. מאז, אגב, כבר נהייתי סבא. יש לי שלושה ילדים ושלושה נכדים. אני לא מרגיש סבא, כמובן". 
יש סיכוי שתחזור מתישהו לתקשורת? 
"קשה לי להאמין. לא נראה לי שאני בנוי היום לרוץ אחרי אירועים. מצד שני, לראיין אנשים דווקא יכול להיות נחמד. אולי יום אחד אמצא איזה סדק שדרכו אחזור לשם. הכל יכול להיות". 
ובינתיים, איפה אתה ממליץ לנו לטייל בימים אלה?
"בהרי אילת מאוד יפה עכשיו. 
ממליץ בחום".