חולצה לוני וינטג' ג'ינס אוסף פרטי

רואה לנו בעיניים 

לא בכל יום קמה שחקנית בת 30 בבוקר, פותחת את הדלת לאדם זר שמביט בכפות רגליה וטוען שהוא אביה, מגלה בבדיקת DNA שהוא צודק והופכת לסטאג'רית שלו במדעי שפת הגוף. לורד פלדמן (40) זה קרה ומאז היא חיה בהארה. עדיין משחקת, אבל בעיקר ממשיכה את דרכו של אבא - מה שמבחינתה לגמרי סבבה 

מאיה גז / צילום: תום עמוס / סטיילינג: בר פרידמן

עיצוב שיער: מרגו יוסף / איפור: אורטל בניסטי / תכשיטים: ראשל דיזיין - עוצבו במיוחד להפקה

טופ שירן אבוחצירה מכנסיים דיור ללוני וינטג' תכשיטים ראשל דיזיין

(צילום: תום עמוס)

השחקנית ורד פלדמן הייתה בת 25 כשאמה חלתה בסרטן. כמה שנים לאחר מכן, כשהאם הייתה על ערש דוויי, נפתחה תיבת פנדורה משוגעת לגבי זהותו של אביה. עד אז פלדמן חשבה שאביה הוא אהוב נעורים של האם, שגידלה אותה כאם חד הורית, אבל אז, במהלך הימים שלפני מות אמה, היא גילתה שאבא שלה הוא בעצם אדם לגמרי אחר.
"אחד האנשים שהגיעו להיפרד מאמא שלי היה חבר עבר שלה שהכרתי ב''שלום שלום'. הוא הגיע הביתה, פתחתי את הדלת, הייתי יחפה, ואז הוא רצה ללחוץ לי את היד, הבחין בכפות הרגליים שלי והחליף צבעים. כמעט איבד אחיזה. נשאתי אותו לחדר של אמא שלי. אחרי שעה וחצי כשיצא מהחדר שלה וניגש אליי, אמא שלי בכתה בכי משוגע. הוא אמר לי 'חמודה, אני חושב שאני אבא שלך'".


מה מיוחד בכפות הרגליים שלך?
"כפות הרגליים שלי הן הכי סטנדרטיות שראית. חשבתי שזו בדיחה. הוא אמר 'אני לא יודע אם את יודעת, אני דוקטור לשפת גוף וכנראה חקרתי כל החיים כדי להגיע לרגע הזה'".
פלדמן הייתה סקפטית. הספיקה לה ההתמודדות עם האובדן הקרוב של אמה, הדמות הנועזת שגידלה אותה לבד בשנות ה־80. "זה עוד לא היה מקובל", היא אומרת. "חיינו ביחד והיה לנו קשר חזק וסימביוטי, כיאה לאם חד הורית 
ובת יחידה".
אלא שאביה התעקש על בדיקת DNA. "לאמא שלי היה ספק, אבל היא לא העזה להעלות אותו מעל פני השטח. הוא התחנן שנעשה בדיקה ובסוף התרציתי כי כבר הייתי סחוטה. הטיימינג היה של טלנובלה כי עשינו את הבדיקה, ובאותו הלילה אמא שלי הלכה לעולמה. התוצאות הגיעו במהלך ימי השבעה. 99.9 אחוז התאמה". 
איבדת אמא והרווחת אבא.
"כן, הרווחתי גם אח ואחות, וחוץ מזה גיליתי בגיל 30 שאני מרוקאית (צוחקת), אבל מה שקרה לי מבפנים היה גדול יותר. מה שעניין אותי היה מה אבא שלי ראה? מה הוא זיהה? מה הוא יודע? מצאתי את עצמי אצל האיש הזה כמה פעמים בשבוע, יושבת ולומדת. ברור שזה היה גשר בינינו, לבניית היחסים שלנו, אבל גם הייתי 
מאוד סקרנית".
מה גילית?
"עולם משוגע".

"התלוויתי אל אבא שלי להרצאות, הלכתי איתו לסשנים, ניתחתי אנשים והייתי סקרנית. הייתה נקודה שבה הוא שאל אם אני רוצה להמשיך את דרכו. צחקתי ואמרתי לו 'מה פתאום? אני שחקנית!'. רק אחרי שנתיים נפל לי האסימון ואמרתי לעצמי 'את לא רק רוצה להחליף אותו, את כבר שם'. החיים קרו בזמן שהתלבטתי"

מרגישה משפחה  

ד"ר קובי אסף, אביה של פלדמן, הוא אומן, חוקר שפת גוף ותקשורת לא מילולית ובינאישית, שחקן, פנטומימאי, במאי ומורה לתיאטרון, שעובד עם חברות עסקיות, אנשי ציבור, מנהלים, עורכי דין, חוקרים ואומנים על פרזנטציה ועל שיפור יכולות השכנוע. פלדמן, שלא חשבה להפוך את המידע למקצוע, האמינה שהידע יסייע לה במקצועה כשחקנית. "מה גם שכתבנו יחד מחזה והופענו איתו", היא אומרת.


"המחזה הוא על הסיפור שלנו, אבל מעבר לזה הבנתי שיש פה כלים שיכולים לשנות חיים. אבא שלי חקר את התחום, כתב שלושה ספרים, הוא מגיע מעולם התיאטרון, עשה התמחות בפנטומימה והחל לחקור את שפת הגוף. הדוקטורט שלו משלב תיאטרון, פנטומימה ושפת גוף".
כיום, בעקבות הקשר המחודש עם אביה, לורד פלדמן יש לו"ז של שרה בממשלה. "בן הזוג שלי אומר שאין לי זמן להיאנח, לומר 'אויש'", היא משתפת. "למשל, אויש הבת חולה. הלו"ז שלי מלא בעבודה של הרצאות וסדנאות, ליווי אישי בתחום שפת הגוף, עמידה מול קהל ופרזנטציה. אני יודעת איך לנתח נכון יותר אנשים - מה שמסייע, למשל, לשופטים או לקהילה עסקית. צוותי מכירה, לדוגמה, יכולים להתאים ככה אסטרטגיה ללקוח. אחרי הכל, אין אדם שלא רוצה לדעת מה חושבים עליו". 


את התיאוריה למדה פלדמן מאביה במשך חמש שנים. "התלוויתי אליו להרצאות, הלכתי איתו לסשנים, ניתחתי אנשים והייתי סקרנית. הייתה נקודה שבה הוא שאל אם אני רוצה להמשיך את דרכו. צחקתי ואמרתי לו 'מה פתאום? אני שחקנית!'. רק אחרי שנתיים נפל לי האסימון ואמרתי לעצמי 'את לא רק רוצה להחליף אותו, את כבר שם'. החיים קרו בזמן שהתלבטתי".


כך יצא שבאופן לא רשמי פלדמן נמצאת כבר די הרבה שנים בפרקטיקה, לאחר שהתלוותה לאביה והייתה מעין סטאז'רית שלו. לפני שנתיים היא הקימה עסק משלה בתחום -  veredbodyl.com. "בשלב הזה כבר היו לי לקוחות והרצאות. זה כבר קרה, רק שעדיין לא היה לי אתר ומערכות מידע ודיוור, והיום זה עיקר התעסוקה שלי".
שפת גוף, כפי שיודעת פלדמן, מתחילה באינטואיציה שיש בכל אחת ואחד מאיתנו. "זה תמיד אינטואיטיבי כי זאת שפה שאנחנו יודעות אותה, אבל ככל שיש לך יותר שעות טיסה, את מקבלת יותר ויותר כלים והמערכת שלך נהיית יותר מיומנת".

בשנתיים האחרונות, בהתאם למצב, היא מנתחת שפת גוף בזום ואף הפכה להיות מיומנת בכך. 


"למדתי מהמוות של אמא שלי שאת שוכבת במיטה לפני שאת הולכת מהעולם ומה שאת זוכרת זה את הטעם של הקפה בבוקר, איזה ריח היה בבית, על איזה מצעים ישנת ומי נתן לך יד. אמרתי לעצמי 'עזבי הוליווד, תעשי את היומיום שלך הכי נעים שהוא יכול להיות'. הפנים, כמובן, מצביעות על הרבה דברים. חיוך גדול ונדיב מצביע על פתיחות. הקול והמנעד שלו מעידים על מוטיבציה פנימית, בעיקר קול גבוה שהוא סמן למנוע פנימי".
איזה קשר יש לך היום עם אביך?
"מדהים. יש לי אבא. אני חושבת שהוא דואג לי כמו אבא. אני לא יודעת לענות על זה כי אין לי למה להשוות. אני לא יכולה להמציא מושג, אבל אני מרגישה משפחה. הוא אבא שלי, סבא של הבנות שלי, ואשתו, שהיא אישה מדהימה, סבתא של הבנות שלי, שנולדו לתוך הסיטואציה".

פלדמן עם המשפחה."שמתי עין על סזר ארבע שנים קודם לכן, כשהייתי סטודנטית למשחק והוא לקולנוע". בתמונה למעלה (משמאל) אמיליה, אליס, ורד, איזבל וסזר. בתמונה למטה (מימין) סזר, ורד, איזבל, אליס ואמיליה.

(צילום: מהארכיון הפרטי)

שמלה יוליה פיסקון  תכשיטים ראשל דיזיין

(צילום: תום עמוס)

חליפה קארין סנדרוסי  תכשיטים ראשל דיזיין

(צילום: תום עמוס)

לצאת מהבועה 

פלדמן, בת 40, נולדה בהרצליה, מתגוררת בתל אביב, נשואה לסזר, ממוצא ארגנטינאי. הם נפגשו על סט "פסטיבל 48" - פרויקט מחתרתי שבו מצלמים סרט ב־48 שעות. הוא היה צלם והיא שחקנית. זו הייתה מכת ברק. "הגעתי בשלה, למודת אכזבות", היא מספרת. אני הייתי בת 28 והוא היה בן 31. שמתי עליו עין ארבע שנים קודם לכן, כשהייתי סטודנטית למשחק והוא לקולנוע. היה פרויקט משותף בין המכללה שלו לבית הספר שלנו. סימנתי אותו אבל הוא היה תפוס ובהזדמנות הבאה קפצתי עליו".


הם הורים לאיזבל בת ה־9, לאליס בת ה־6 ולאמיליה בת ה־4. "אנחנו משפחת מלוכה איטלקית. אנחנו מתכננים על רילוקיישן כדי לפתוח ממלכה. איזבל נקראת על שם אמא שלי, איזבלה, שעלתה לארץ מרוסיה בגיל 10 ושינתה לשם בילהה מהתנ"ך. אמרתי לעצמי שאם יש לי אומץ אקרא לבת שלי איזבל. אליס נקראת על שם סבתא שלי שמעולם לא הכרתי כי זאת אמא של אבי הביולוגי, ואמיליה כי אהבנו את השם והוא הסתדר טוב עם משפחת המלוכה".
איזו אמא את?
"אני עדיין מגלה את האמא שאני, כי זה משתנה מהר. יש לך תינוקות שהופכות לילדות ואחר כך לנערות. יש לי הרבה קולות בראש וגם הקול של אמא שלי. מבחינתי אני סוג של נס כי הצלחתי לבנות משפחה ולעשות תיקון, אז כל הזמן יש לי נעלם חסר כי האמא שאני היא חדשה לי. אני לא יכולה להיות אמא שלי כי הפורמטים המשפחתיים שונים לחלוטין".
מה גרם לך לקום ולהיות שחקנית?
"אמא שלי הייתה מורה לתיאטרון ובמאית, כך שזה לא הפתיע אף אחד. לא הייתה לי בייביסיטר, גדלתי בחדרי חזרות. תפקידי היה לוודא שהשחקנים מדייקים את הטקסט. לא שאלתי את עצמי מה אהיה כשאהיה גדולה כי זה היה ברור".
היא לא למדה בבית ספר לאומנויות ולא שירתה בתיאטרון צה"ל. "החריגות שלי הייתה כל כך גדולה, ששאיפת העל שלי הייתה להבליע את עצמי בתוך נורמטיביות", היא מסבירה. "לא היה אצלנו ילד עם הורים גרושים בכיתה. הכל היה מאוד סטנדרטי. נבלעתי עד התיכון. תוך כדי לימודי משחק ביורם לוינשטיין התחלתי לשחק ב'האלופה' ועד היום אני דריה מ'האלופה'. התחתנתי עם התפקיד הזה. הוא לנצח. משם הדרך הייתה מגוונת ומעניינת. אחרי כמה שנים הבנתי שאני רוצה עוד דברים: לביים קצת ולכתוב קצת, לפלרטט עם כל המסביב. תמיד היה לי מאוד קשה כשחקנית, כי אני היפרית ואם אני לא בעשייה אני מרגישה מורעבת. כל הזמן ייצרתי לעצמי משהו. במקביל לכל הקריירה הזאת, מתחת לפני השטח, הלכתי ופיתחתי את הבייבי הזה של ניתוח שפת גוף, שמצד אחד דומה, כי לא עברתי להתעסק ברפואת שיניים, זה בן דוד של התחום, ומצד שני ה־DNA שונה. יש במה, אבל אני שם בשביל לתת לאנשים כלים ופחות לבדר אותם. אני פחות זקוקה לפידבק".


המשחק לא חסר לך?
"לא הפסקתי לשחק, מה גם שתחום שפת הגוף מפגיש אותי עם עולמות שלא פגשתי שנים. בתעשייה את בסוג של בועה, לא באינטראקציה עם הקהל. את מביימת שחקנים, כותבת עם תסריטאים ומשחקת עם שחקנים. את לא בקשר עם הייטקיסטים. לי זה נתן תחושה שאני מצליחה להגיע ליותר אנשים. הפער מצחיק כי בהבימה הופעתי מול 500 איש, היום אני מציגה בפני 15 אנשים, אבל האימפקט לא קטן, אף שכמות האנשים קטנה". 

זהו אושר 

פלדמן שמה לעצמה השנה מטרה: לבלות יותר. "זמן הבית שלי הוא קדוש. בסופי שבוע אנחנו מחוברים. חגגתי יום הולדת 40 לפני חודש ודאגתי לחגוג אבל אין ספק שרגעי נשימה כמו קפה עם ספר יכולים לגרום לאושר. אני רק צריכה להגיע אליהם. מאז שהתחלתי את העסק אני שואלת את עצמי מתי זה נגמר, הריצה הזאת? מתי נחים?"


אם לא תחליטי שנחים זה לא יקרה.
"ברור. ברגע המוות של אמא שלי התמזגנו. היא הכי רצתה שאביא לה קלמנטינה. אמרתי לה 'למה את רוצה קלמנטינה? הרי אסור לך לאכול'. היא ענתה שהיא רוצה להריח אותה. אחר כך היא ביקשה כוס מים פושרים. שאלתי מה היא רוצה לעשות עם זה והיא ענתה: 'לטבול את האצבעות'. בסופו של דבר אלה הדברים שיכולים לעשות אותך מאושרת. למדתי מהמוות של אמא שלי שאת שוכבת במיטה לפני שאת הולכת מהעולם ומה שאת זוכרת זה את הטעם של הקפה בבוקר, איזה ריח היה בבית, על איזה מצעים ישנת ומי נתן לך יד. אמרתי לעצמי 'עזבי הוליווד, תעשי את היומיום שלך הכי נעים שהוא יכול להיות'". 

TOM_2968.jpg

שמלה שירן אבוחצירה  תכשיטים ראשל דיזיין

(צילום: תום עמוס)