חדשות האוכל

Y בורגרס - כשפחות זה יותר טעים / רון רמתי

כל אחד מאיתנו מכיר את זה. ביום מסוים, כשהחשק לבורגר תוקף, אנחנו מוצאים את עצמנו מחפשים את המקום המושלם. אולי זה הדיוק בטעם, או האיכות של הבשר, או שאולי סתם תחושה של עוד משהו. אבל את הפער הזה בא למלא שף גיא איסמאילוב, שהחליט להגשים פנטזיה ישנה, והקים את Y בורגרס, בורגר-דיינר שהוא אחר בכל אספקט אפשרי. לא עוד מקום, אלא מקום שבו איכות, דיוק ושירות נפגשים יחד לכדי שלמות. החוויה מתחילה עוד לפני שמזמינים, הריח של קציצות מתבשלות בגריל מתפזר באוויר והלוח שבמקום מציג תפריט מצומצם, ברור ועם הרבה וואי: Y קלאסי (המבורגר מנתחי אנטריקוט, נתח קצבים ושפונדרה שמנמנהאיולי הבית 47/59 שקל); Y ארגנטינאי (קלאסי עם אסאדו מפורק ודבש מלכות, 79/64 שקל); Y אמריקאי (קלאסי עם ביצת עין מושלמת וקרם שום קונפי, 52/67 שקל); Y צרפתי (עם כבד אווז וריבת בצל, 74/89 שקל); Y ספרדי (קלאסי עם בצל מוחמץ ורוטב ספרדי חריף, מוגש עם חמוצים ואיולי הבית, 54/69 שקל) וסמאש בורגר (2 קציצות של 100 גרם כל אחת ואקסטרא "צ'דר" טבעונית, 54/69 שקל). ההמבורגרים מורכבים מנתחי קצבים, שפונדרה שמנה ונתחי אנטריקוט, שנבחרים בקפידה, נטחנים טחינה גסה, ומעורבבים עם תיבול מינימלי בלבד, בכדי לשמור על הטעם הטבעי של הבשר.

החלטנו ללכת על האופציה המפנקת הארגנטינאית. ההזמנה נעשית בדלפק וההכנה מתבצעת מול העיניים. כשהארוחה מוכנה היא מוגשת על מגש עם לחמניית בריוש רכה, קציצה עסיסית עם עלי חסה, עגבנייה, בצל ומיונז ושאר ירקות. הצ’יפס היה זהוב ופריך והגזוז בטעם פטל-לימוני היה פשוט מושלם. הפשטות של המנה היא החוזקה שלה: הטעמים מדויקים, הבשר איכותי והתיבול מינורי ולא משתלט.

בניגוד לסניפים של רשתות ענק, הסניף ביבנה אינטימי למדי, יש מקומות ישיבה נוחים, כך שניתן לשבת בנחת או בטייק אווי. אז אם אתם גרים ביבנה או עוברים באזור נס ציונה והסביבה ואתם נתקפים ברעב פתאומי, תעשו לעצמכם טובה חפשו שלט סגול של Y Burgers, כנסו תאכלו, תהנו ותודו לי אח"כ. בקיצור, זה הזמן להפסיק להתפשר על ההמבורגרים שלכן. בואו, תנו ביס.

Y בורגרס, הקישון 7 יבנה, טל' 08-6323400

צילום: דוד מויאל

מסעדה עם סטטוסקופ / רון דרור

יש מסעדות שהולכים אליהן בשביל הנוף, יש מסעדות שבוחרים בגלל האוכל - ובמינא שבעכו מקבלים את שניהם במינון מושלם. המקום ממוקם ממש על קו החוף, עם חלונות רחבי ידיים שמכניסים את הים אל תוך הצלחת. כבר מהרגע שנכנסים מרגישים את האווירה המיוחדת - שילוב של אלגנטיות, נינוחות ותחושה שהכול נעשה באהבה אמיתית לאוכל ולאירוח. המטבח של מינא שואב השראה מהמסורת הים תיכונית אך מעניק לה פרשנות עדכנית, צבעונית וחצופה במינון הנכון. התפריט רחב מאוד, כך שכל אחד יכול למצוא את המנה שתדבר אליו: חובבי בשר, אוהבי דגים, קרניבורים מושבעים וגם מי שמעדיפים מנות קלילות ורעננות. יש כאן מנות פתיחה שפותחות את התיאבון - כמו: קרפצ’יו סינטה (77 שקל) - בשר איכותי שנפרס דק-דק, מתובל בעדינות, עם שמן זית, בלסמי מצומצם ועלי רוקט. מנה שמוכיחה שהפשטות היא לעיתים שיא האלגנטיות; חציל בטחינה (32 שקל) - ירק קלוי עד רמת שלמות, עם טחינה סמיכה וחרוכה, עגבניות קצוצות ולימון. טעם ביתי שמקבל שדרוג אלגנטי. או עיקריות - כמו דניס על הגריל (115 שקל) - דג טרי שמגיע מהים אל הצלחת כמעט בלי תחנות ביניים. נצלה בדיוק הנכון, מוגש עם ירקות קלויים שמוסיפים ארומה וטעם; סטייק סינטה (197 שקל) - עם נגיעות עדינות של עשן, טעם עמוק ומרקם רך שמלטף את החך וקינוחים לסיומת מתוקה, כמו כנאפה במילוי גבינות מינא (46 שקל) - מחווה מסורתית עם טוויסט עדין, שנמס בפה ומשאיר חיוך.

מאחורי הקסם הזה עומד ד”ר חוסין - לשעבר רופא מוערך, שהחליט לעזוב את עולם הרפואה ולממש חלום ישן: להקים מסעדה שתביא לידי ביטוי את אהבתו הגדולה לבשר בפרט ולאוכל בכלל. הניסיון הרפואי נתן לו הקפדה נדירה על פרטים, דיוק וסטנדרטים גבוהים, ואת כל זה הוא מיישם היום במטבח ובניהול המסעדה. התוצאה היא שילוב של מדע ואמנות - טיפול בבשר ובחומרי גלם ברמת אובססיה חיובית, יחד עם אהבה גדולה לסועדים.

מינא היא לא עוד מסעדה. זה מקום שמצליח לאחד בין נוף מרהיב, שירות אדיב וחם ותפריט שעשוי כולו מתשוקה אמיתית. כל מנה היא סיפור, כל ביס הוא חוויה. מי שמגיע פעם אחת - חוזר שוב, כי קשה לעמוד בפני הקסם של המקום הזה.

מסעדת מינא, ההגנה 2, עכו, טל' – 046289115

צילום: עלי אבו יוסף

המילוט האולטימטיבי / אורי בן יוסף

כשהחום התל אביבי מגיע ל-40 מעלות, והילדים מתרוצצים בבית בחוסר מעש, ושואגים בכל עשר דקות כמו תקליט תקול - "אני רעב", "אני צמא" ובעיקר "משעמם לי", אתם מחליטים לעשות את המתבקש ולהוציא אותם מהבית לפני שהם (ואתם) הופכים אותו לזירת התגוששות. לאן? למקום עם מזגן חזק מתוך תקווה שיש בו גם אוכל טוב. דיזנגוף סנטר בקיץ הוא המקלט האולטימטיבי (וכן, יש בו גם מקלט תקני בקומה 4-, שלא נצטרך) - מקום שבו אפשר להעביר שעות, לשמור על טמפרטורה סבירה, לא לחשוש מהקורקינטים שטסים בכל פינה מכל כיוון, ובעיקר למצוא פתרון לשאלה הנצחית "מה אוכלים?". בקפה גרג מצאנו בדיוק מה שחיפשנו - משקה שיציל לנו את החיים (ואת מצב הרוח) וארוחה שלא תכביד עלינו יותר מהחום והילדים שכבר מכבידים. התחלנו, כמובן עם משקה - כי מי שעושה אחרת בחום הזה פשוט לא מבין את הקונספט של הישרדות. משקה מונין ששולב בתפריט של הרשת כולל 4 אופציות קורצות - מונין תות עם קפה קר, מונין קיווי עם חליטת תה נענע, מונין פירות יער ומונין אשכולית אדומה (19 שקל). אחרי התלבטות קלה הלכנו על גרסת האייס טי והאשכולית, שחוסלו בשלוק אחד. חם, כבר אמרנו?

אחרי שהתאוששנו מהחום (בזכות המזגן ובזכות המונין המרווה) עברנו לאוכל. מלמונצ'זו (כדורי ריקוטה ופרמז'ן בציפוי פנקו מונחים על רוטב חמאה, 46 שקל) - שמתפצפץ בפה בדיוק כמו שכדור אוכל צריך להתפצפץ; דרך סלט חלומי ופטריות (קוביות גבינת חלומי, אגוזי מלך ופטריות מוקפצים בטריאקי, 76 שקל) - שהטעם המתקתק שלו מזכיר למה חלומי זה בעצם גאונות קולינרית; ועד רביולי גבינות (רביולי ריקוטה ופרמז'ן, ציר ירקות, חמאת שום, רוטב שמנת ופטריות, 75 שקל), שנתן לנו את האנרגיה הדרושה להמשיך להתמודד עם שאר היום - ועם הילדים שעדיין צריכים להיות מועסקים עד שהחופש יסתיים. ואף מילה על חגי תשרי שמציצים מעבר לפינה.

רשת קפה גרג, ברחבי הארץ

צילום: דויד מויאל

השף שחשב מחוץ לשקית / דורית בן-ארי

מילוטל וטברנה דל מאר. צילום מורג ביטן (3).jpg

מילוטל וטברנה דל מאר. צילום מורג ביטן (1).jpg

מאז 1853, שנה שבה מישהו במקום נידח בעולם החליט לחתוך תפוח אדמה לפרוסות דקות ולזרוק אותן לשמן חם, הצ'יפס חי חיים שקטים ויציבים. הוא היה הדבר שאוכלים עם המבורגר, הדבר שמוסיפים למשחקי כדורגל, והדבר שמאשימים אותו בכל הדיאטות הכושלות. אבל בשנת 2025, במקום די יוצא דופן - שוק הכרמל - מישהו החליט שהגיע הזמן לתת לצ'יפס שדרוג בקריירה. השף טום אביב ממסעדת טברנה דל מאר, יחד עם חברת מילוטל (שכנראה הבינה שיש לצ'יפס פוטנציאל שלא מומש), יצאו למיזם שאפילו הצ'יפס עצמו לא דמיין. הם לקחו את הצ'יפס הביתי הפשוט ושאלו: "מה אם?" - שאלה פשוטה שהובילה לעשר מנות שמוכיחות שמה שחשבנו שאנחנו יודעים על צ'יפס, אנחנו בכלל לא יודעים.

במסגרת סדרת "זה לא רק צ'יפס", טום אביב, יחד עם אבי לוי - מנהל התפעול של מילוטל וחופית חן סגל - מנהלת השיווק, הציגו בפני קבוצת אורחים שמבינים דבר או שניים בקולינריה, מה שקורה כשלוקחים צ'יפס ונותנים לו לחלום בגדול. מה זה אומר? מנת פולנטה צ'יפס עם פטריות ובצל ירוק, צ'יפס בלאדי מרי קטשופ ויצ'סטר, צ'יפס עם צזיקי דבש נענע, סטייק אנד אגז דמי גלאס דגים אסייתי וצ'יפס אסייתי, סלט עם ויניגרט תפוח אדמה וקרוטוני צ'יפס, סביצ'ה פרואנית עם קראמבל צ'יפס, צ'ורוס צ'יפס עם שוקולד וניל ועוד – מנות שאי אפשר לדמיין שהן מושתתות על...כן, צ'יפס. והאמת? מסכן. מאז 1853 הוא מחכה לרגע הזה ורק כעת מישהו ראה בו פוטנציאל.

אז מה למדנו היום? שלא מדובר רק באירוע גסטרונומי - אלא בשינוי תפיסה. הוכחה שכל דבר, גם הכי פשוט ומוכר, יכול לגלות צדדים חדשים אם מישהו טורח לחשוב עליו אחרת. מילוטל וטום אביב הראו שהצ'יפס לא חייב להישאר תמיד באותו תפקיד - הוא יכול להיות כוכב, לא רק שחקן משנה.

מיזם של מילוטל וטברנה דל מאר, חבשוש, 40, שוק הכרמל תל אביב

צילום: מורג ביטן

המקום שבו נשארנו עוד רבע שעה / רון דרור

נתחיל מהסוף - סטלה של היזם רפי לוי, הממוקמת על רכס הכרמל, שווה ביקור. ועוד איך. את זה הרגשנו מהרגע שכף רגלינו דרכה במקום. האור הרך, החום של הבעלים והחיוך של הצוות גרם לנו להבין מייד שמדובר בקומבו מנצח - אוכל עם נשמה. את הערב פתחנו עם ניוקי הבית (76 שקל), שהיה רך כמו ענן, מלווה ברוטב חמאת עגבניות ויין לבן עם שום זיתי קלמטה קונפי עגבניות מיובשות ותוספת של גבינת המאירי. מנה מאיטליה שהצליחה להישאר ביתית וקלילה בו זמנית. שנייה אחרי שהיא חוסלה באה ועלתה השנייה ותפסה את מקומה על השולחן: פילה דג עם ריזוטו לימון (126 שקל) - דג צרוב היטב, לח ומדויק, מוגש קום איל פו על מצע ריזוטו לימוני עדין עם ניחוח חמאה ועשבי תיבול. מנה שעשתה קסטנייטות לבלוטות הטעם.

התגחמנו גם על מנת בשר, אז הזמנו שתיים: הראשונה - נתח פילה (230 שקל), מדיום, מושלם שהוגשה לצד ירקות צלויים ורוטב יין מרוכז שהוסיף עומק ועונג. השנייה - נתח אנטרקוט (236 שקל), עסיסי ומתובל בעדינות שגם לא קרניבורים, כמונו, הצליחו לצקצק בכל ביס וביס. לצד העיקריות חלקנו תפוחי אדמה קריספיים (26 שקל) וסלט קצוץ (32 שקל) עם עגבניות, מלפפונים ולימון טרי - שילוב פשוט אך מדויק שמאזן את הארוחה הדשנה ומוסיף רעננות בפה.

היינו מפוצצים, אבל לא יכולנו לוותר על הקינוחים. הדוּדָה למתוק לא איפשרה לנו להתרומם מהכסאות בלי לדגום משהו שיקפיץ לנו את הסוכר בדם - ולכן פינקנו את עצמנו בעוגת גבינה בסגנון באסקי, הום מייד (53 שקל), עם קרם וניל קטיפתי ונימוח שהחליק ועינג אותנו. לקח לנו כרבע שעה עד שהצלחנו לקום ולדדות עד לפתח המסעדה ומשם לרכב. היינו כבדים אך מרוצים.

סטלה, הירקון 1, חיפה

צילום: יח״צ