יש דברים בחיים שנשארים קבועים. הקוגל של סבתא, הטבית של אמא, הדגים המרוקאים של הגיסה והבורשט של החמות. הטעמים האלה הם הבית. הם הזיכרון. הם החיבור למשהו עמוק שלא צריך הסבר. זה פשוט המקום שאנחנו חוזרים אליו, גם אם השנים עברו, גם אם אנחנו גרים במקום אחר וגם אם כבר אין סבתא שמבשלת את זה בעצמה.

ואז יש את השפים. אלה שלקחו את המטבח לכיוונים שלא ידענו שאפשר. שלימדו אותנו שאוכל הוא לא רק שובע, אלא גם אומנות. הם לקחו את חומר הגלם הכי פשוט והפכו אותו למשהו מורכב, מופשט ונועז. הם הוסיפו מינוחים שלא שמענו, טכניקות שלא הכרנו וטעמים שבלוטות הטעם בכלל לא ידעו שיכולים להתקיים ביחד.

והשאלה שתמיד נשארה באוויר הייתה, מה קורה אם משלבים בין השניים? מה קורה אם לוקחים את המטבח של סבתא ונותנים לו את הכלים של השף? האם זה עדיין הבית? האם זו עדיין המסורת? או שזה משהו אחר לגמרי?

רשת המעדניות גולדיס, שמלווה אותנו כבר למעלה מארבעה עשורים, החליטה להרים את הכפפה ולעשות מיקס בין הטעמים של פעם לבין הטכניקות של היום, בין המטבח הביתי לבין המטבח העילי ובין מה שאנחנו זוכרות לבין מה שאנחנו מגלות מחדש.

גולדיס הכניסה לתמונה חמישה מהשפים המוערכים בישראל - שפים עם קול, עם סגנון, עם גישה ברורה למזון: מושיק רוט, ארז קומורובסקי, תומר טל, ענר בן רפאל פורמן ודוד ביטון. כל אחד מהם עולם ומלואו. כל אחד מהם יכול לספר את הסיפור של האוכל בצורה המיוחדת שלו.

המשימה שניתנה להם הייתה לא פחות ממורכבת. לקחת מנות יהודיות מסורתיות שמזוהות עם גולדיס, מנות שכולנו מכירים, שגדלנו עליהן, ולתת להן פרשנות מודרנית. לשמור על הנשמה, אבל לשנות את הדרך. לשמור על הטעמים, אבל להוסיף משהו חדש. לא לשכוח מאיפה הגענו, אבל גם לא לפחד להתקדם.

התוצאה היא לא פחות ממופלאה - תפריט טעימות מיוחד שמוגש במסגרת פסטיבל מיי כושר מניו במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב (31.11-4.12). חגיגה כשרה של שורשים, טעמים ותרבות, שמכוונת לכל חובבי האוכל הישראלי.

​

והדבר הכי מעניין? החל מה-23 בנובמבר 2025 ולמשך שבועיים בלבד, המנות האלה יהיו זמינות גם במעדניות גולדיס בבני ברק ובירושלים, וגם במשלוחים. כלומר, אנחנו לא צריכים להגיע למלון יוקרתי כדי לטעום. אנחנו יכולים פשוט להזמין הביתה. וזה, בעצם, הקסם. להביא את המטבח העילי לבית, להפוך את מה שהיה נגיש רק למעטים למשהו שכולנו יכולות לחוות.