יש מסעדות שאנחנו חוזרים אליהן בשביל הוייב, ויש כאלה - בשביל האוכל. ויש את SUMO, שחוזרים אליה בשביל הסקרנות הטהורה. האם היא שוב תצליח להפתיע? ולמה בכלל חשבנו שפעם אחת תספיק לנו?

הפעם הגענו לכבוד תפריט החורף החדש, כזה שמחליף את הקלילות של הקיץ בעומק, חמימות וניחוחות מחבקים. והאווירה? כמו בפעם הקודמת: תאורה נמוכה, מוזיקה מדויקת, קהל שיודע לאן הוא הגיע והבין שהערב הזה לא יהיה קצר. הבר עובד בקצב נכון, השירות חד ומפוקס, ואנחנו כבר מבינים שזה ערב שלא הולך להיגמר מהר. גם אם בחוץ קר וגשום, בפנים יש תחושה שהכול תחת שליטה.

פתחנו עם נגירי קפריסי אצה, ביס נקי ומדויק שמרגיש כמו חיבוק מושלם בין ים לאדמה. הדג טרי, האצה עוטפת בעדינות, וכל העסק הזה נמס בפה בלי רעש מיותר (57 שקל).

משם עברנו ללב של החורף. מרק תירס ספיישל שהגיע בקערה מהבילה של קרם תירס עמוק ועשיר, עם שבבי בצל קריספיים, פלפל חריף וירוקים מעל. המרק חרפרף במידה הנכונה, מחמם, עוטף, כזה שעושה חשק להישען אחורה ולתת לכף לעשות את העבודה (59 שקל).

המשכנו עם נאמס פרגית, מנה שכבר הכרנו ואהבנו, וגם הפעם היא לא איכזבה. פרגית עסיסית, עטופה בעלי אורז פריכים, עם רטבים שמאזנים בין מתוק, מלוח ואומאמי. מנות קטנות, אבל עם נוכחות גדולה, כזו שלא צריכה לצעוק כדי להיות מורגשת (49 שקל).

ואז הגיע השואו: נאצ'וס רול, רול סושי שלא מתבייש להיות קצת חצוף. שילוב מפתיע של טעמים, קראנץ' מדויק, ורוטב שמדביק את הכול יחד בדרך הכי נכונה. זה מסוג הרולים שאומרים עליו "רק נטעם" ואז אנחנו מוצאים את עצמנו לוקחים עוד ביס, ועוד אחד, ואז מסתכלים על השולחן בתדהמה ומבינים שאין רול. מי חיסל אותו? איפה שרלוק הולמס כשצריך אותו? (72 שקל).

לקינוחים הגענו כבר מפוקסים. הלכנו על פיס טוק טוק, קינוח סליזי, עמוק, מושחת, כזה שמכוון במדויק לאוהבי המתוק, השוקולדי, השומני והקראנצ'י - במינון שעושה שמח בלב וקצת פחות לדו"ח הקלוריות היומי. קינוח שלא מתנצל, ובצדק (55 שקל של אושר מובטח).

בשורה התחתונה - תפריט החורף של סומו לא בא "לרענן". הוא בא להעמיק. יותר חום, יותר גוף, יותר מחשבה מאחורי כל ביס. כאן מבינים שחורף זו לא עונה, זו הזדמנות. התפריט החדש מחמם, מדויק, ומוכיח שוב שזו מסעדה שחושבת אוכל, מרגישה אוכל, ויודעת בדיוק איך להגיש אותו כשבחוץ קר ובפנים בא לך משהו שיעשה לך טוב.