ביקורת מסעדות
חוויה עם ביט / רון דרור
מחפשים מקום שלא בא לכם רק לאכול בו, אלא גם להעביר ערב עם אקס פקטור? עשו כמונו. בואו ל-sumo. מהרגע שנכנסנו הרגשנו שזה מה שימלא לנו את הערב קום איל פו. המקום אפלולי במידה, מעוצב באלגנטיות יפנית מודרנית, בר מרשים במרכז, ומוזיקת צ’יל-האוס מתנגנת ברקע. לקראת הערב, כשמגיע הדי-ג’יי של יום חמישי, הקצב עולה, הכוסות נצמדות ומתשקשקות, והאווירה הופכת באחת למחשמלת.
אבל אנחנו כאן גם בשביל האוכל. אז שנתחיל? המנה הראשונה שעלתה ובאה היא סביצ’ה מוסר (69 שקל) - נתחי דג מוסר, ג’ינג’ר, שמן זית לימון, קרם אבוקדו וקורט פיקנטיות. מנה שמאזנת בין חומציות לרעננות, עם ביסים שמרגישים כמו חופשה קצרה בטוקיו עם עצירה קוויקית בלימה.
משם עברנו לנאמס פרגית (2 יח’, 45 שקל) - גלילוני אורז במילוי פרגית עסיסית, עשבי תיבול, רוטב סויה מתקתק וקראנץ’ של ירקות טריים. זה אחד המאכלים שבאים במנה קטנה, אבל משאירים טעם של עוד.
מאגף הקוקטיילים הזמנו את ה-Red Lady (52 שקל) - שילוב נשי-אלגנטי של וודקה, אפרול, אפרסק ולימון, תמהיל שמתחיל מתוק ומסתיים בנשיכה קלה.
אחריו הגיע ה-Caribbean Spice (52 שקל) - רום, פסיפלורה, קוקוס ואננס, חגיגה טרופית בכוס שמכניסה אותך לאווירת חוף למרות שאתה באמצע חולון.
למנה העיקרית הזמנו את ה-אנטריקוט (209 שקל) - 300 גרם נתח עסיסי על הגריל, מוגש לצד קרם תפו”א עשיר, קריספי שאלוט ורוטב בשר מדויק. מדובר בבשר עם רמת עשייה מדויקת, נתח נמס בפה וטעמים עמוקים שהופכים את כל העסק הזה למנה ששווה כל שקל.
כדי לאזן, החלטנו לחלוק גם את מנת פילה הלברק (129 שקל). דג צרוב היטב, בשרני אך עדין, מלווה ברוטב קרם קוקוס-כורכום עשיר שמחמיא לו מבלי שישתלט עליו. ואז הגיעה ההפתעה של הערב - בס כמהין (68 שקל). לא הבחירה הכי צפויה בסושייה, אבל איזה הימור מוצלח. איזה תעוזה היתה לנו לצאת מהקופסא. הדג היה רך והרוטב ששילב כוסברה, צ'ילי ואיולי כמהין היה מושלם בטעמו בארומה שלו. מנה שלוקחת את המטבח האסייתי לכיוון גורמה.
סגרנו את הערב עם קינוח שלא רק יפה אלא גם ממכר - טבעת יוזו (69 שקל). עוגת מוס הדרים במרקם אוורירי, מתיקות מדודה וחמיצות עדינה של יוזו שמאזנת הכול. הקינוח הזה הוא בדיוק כמו המסעדה - אלגנטי, מרענן ומפתיע.
חשוב לי שתדעו שסומו סושי היא לא עוד סושייה על המדף, אלא מסעדה שיודעת לשלב בין אוכל מדויק, אווירה חיה ושירות עם נשמה, בדיוק מה שאתה מצפה ממקום שמבין חוויית אירוח. כך שבין אם אתם באים לדייט, ערב חברים או פשוט כמהים לדרינק טוב על הבר - סומו זה מקום שתרצו לחזור אליו. נסו אותו ואותנו.
צילום: רפאל ביטון
SUMO, גולדה מאיר 6, חולון
צילום: שחר ישראל בוטבול
.jpg)
.jpg)
הכריך שיגרום לכם לשנות מסלול / רון דרור
יש רגעים שאתה מגלה משהו קטן, כמעט בטעות, והוא משנה לך את כל סדרי העדיפויות של שבת בבוקר. כבר חודשים שאני נודד בין בייקריות, ממרכז תל אביב ועד הרי ירושלים, מחפש את הסנדוויץ' המושלם, כזה שיגרום לי לשכוח מכל האחרים.
ובכן, מתברר שהחיים הם די אירוניים: דווקא בפאתי קריית אונו, בין כבישים אפורים ושגרה של פרברים, מסתתר מילאנו בייקרי איטלקי - פנינה קולינרית אמיתית, שמגישה את הסנדוויצ’ים והלחמים הכי טובים שטעמתי עד היום.
התחלתי עם כריך סביח (32 שקל), הבחירה הבנאלית שכולנו מכירים. אבל פה זה סיפור אחר. הלחם - פריך, חם, עם ארומה של מאפייה איטלקית אמיתית, כשהביצה, החציל, והטחינה משתלבים יחד עם רוטב הבית (שאת הסוד שלו הם סירבו לגלות). זה היה פשוט תענוג לחיך. אין דרך אחרת לתאר את זה.
ואז הגיע ה-חציל סטרוצ’לה (36 שקל) - כריך ג’בטה פריך, ממולא בחציל שמן ועסיסי, שנח לו על ממרח פסטו ריחני. מנה שקטה, לא מתאמצת, אבל כזו שכל ביס ממנה מזכיר למה פשטות היא לפעמים הדבר הכי מתוחכם שיש.
לקינוח, הזמנתי מאפה פטיסייר ופירות יער (38 שקל) - המורכב מבצק עלים עדין, חמאה אמיתית, פירות יער חמוצים-מתוקים וקרם פטיסייר מושלם שסוגר את הפינה בין מתוק לחמוץ. מנה שגורמת לך לעצור לרגע ולחשוב “רגע, זה באמת קרה עכשיו?” רגע, בודק - צובט את עצמי.
הכול היה טרי בצורה קיצונית: הבצקים נאפים במקום, החצילים נצלים באותו רגע, והפירות נחתכים דקות לפני שהם מוגשים. השירות? מהעולם הבא (גן עדן, ליתר דיוק) - אדיב, מחויך, עם תשומת לב אמיתית. והמקום? נקי, מסודר, עם אווירה רגועה שגורמת לך לשכוח שאתה רק עשר דקות מתל אביב.
והמחירים? וואו. מי היה מאמין שעדיין אפשר למצוא במרכז מקום עם איכות של בייקרי פריזאי במחירים של פעם.
בשורה התחתונה - אם אתם מחפשים בייקרי אמיתי עם אופי, נשמה וטעמים שמזכירים למה התאהבנו מלכתחילה באוכל - אל תוותרו. סעו למילאנו שבקריית אונו.
זה אחד המקומות הבודדים שגורמים לי להרגיש שאני מחזיק בסוד, כזה, שאני כמעט מתפתה לא לגלות אותו לאחרים. נשברתי. אין לי עמוד שדרה.
צילום: גיא אשכנזי לסוכנות קרלה
MILANO, הדובדבן 7, קריית אונו
תכירו את השופוני והעצבני ממרוקו / רון דרור
.jpg)
.jpg)
יש רחובות בישראל שפשוט נולדו בשביל אוכל רחוב, כאלה שכבר מהפנייה הראשונה אתם יודעים שהחושים הולכים להתערבב: ריח של גריל, עשן קל באוויר, מוזיקה ברקע ואנשים עם חיוך של “הגענו למקום הנכון”.
ככה זה ברחוב שבו שוכנת באגה בורגר ברמלה, מקום קטן, אבל עם נשמה גדולה וג'וספר פחמים שעובד שעות נוספות, רק כדי שאתם תהיו מרוצים.
כבר מהכניסה אפשר להריח את ניחוח הבעירה, לראות את הקציצות השמנמנות נצלות על התנור הלוהט, ואת המטבח הקטן שמלא בקערות ירקות טריים, רטבים תוצרת בית וצוות שעובד עם ניצוץ בעיניים. האווירה אותנטית, כמעט שוּקית, עם תנועה בלתי פוסקת של סועדים שנראים קבועים. רואים להם בעיניים, שזו זו לא הפעם הראשונה שלהם.
התחלנו עם המנה שרק שמה גרם לנו לאובר רוק בחיך - "ספיישל השופוני" (92 שקל). לחמנייה רכה קולטת בתוכה קציצת בקר עסיסית, מדליון כבד אווז שמוסיף נגיעה של פאר, ריבת בצל מתקתקה, פטריות מוקפצות, איולי כמהין ועלי ארוגולה שמכניסים רעננות (92 שקל). כל ביס הוא חגיגה של טעמים שומן, מתיקות, מליחות וריח עז של אש-פחמים. מנה שמצליחה להיות גם גברית וגם אלגנטית בו-זמנית.
ואז הגיע ה"עצבני ממרוקו" (82 שקל). שם מחייב, תודו. אסאדו מפורק שמתפרק בלשון, צ'ימצ'ורי, אורוגולה, איולי פלפלים, שום קונפי שמלטף את החך ובוריקה עם ביצה רכה שנוזלת בדיוק ברגע הנכון. כל ביס מרגיש כמו סצנה מסרט - עשן, חריפות עדינה וחמימות ים-תיכונית, שעושים חשק לרוץ למטבח ולמחוא כפיים לדור דידי, השף.
יש גם מנות צד כמו כנפיים בבוטנים, פוטטוס, טבעות בצל בטמפורה ואפילו כריכים (22-57). אבל כל אחד והקיבה שלו, פחות שלנו (התפוצצנו).
לסיכום, אין ספק שבאגה בורגר היא לא עוד המבורגרייה. מדובר בחוויה שמחברת בין הרחוב הישראלי לאמנות הבשר, בין פשטות לאיכות אמיתית. זה מקום של אנשים שאוהבים לאכול, לא רק לשבוע. הביסים האחרונים גרמו לנו לשתוק, לא כי אין מה להגיד, אלא כי פשוט לא רצינו להפסיק לאכול.
צילום: גיל אבירם
באגה בורגר, שד' הרצל 62 , רמלה.