ביקורת מסעדות

כשוייטנאם פוגשת את שוק תלפיות / רון דרור

כשההודעה "יש וייטנאמי טוב בחיפה" מגיעה, מחלקת הספקנות במוח מתעוררת מיד לפעולה. אחרי הכל, אנחנו חיים בארץ שבה "אסייתי אותנטי" לרוב מתורגם ל"סויה עם סוכר וקצת צ'ילי". אבל הנה, בפינה שקטה בשוק תלפיות החיפאי, מוכיחים לנו שאפשר אחרת. בזמן שבתל אביב כבר הפכו כל פיסת נוסטלגיה לקונספט היפסטרי עם מחירים בהתאם, שוק תלפיות נשאר כן לעצמו – וזה בדיוק מה שהופך את בון צ'ה לגילוי כל כך מרענן.

המטבח הווייטנאמי, עם האיזונים העדינים בין חמוץ למתוק, חריף לרענן וטרי לעמוק, מקבל כאן במה ראויה, עם נגיעות מקומיות שלא מתחרות עם האותנטיות אלא מעשירות אותה. זה לא עוד מקום שמנסה למכור לך "חוויה" – זה מקום שפשוט מבשל אוכל טוב.

מה אסור לכם לפספס? את הבאן-מי (42-56 שקל) הוא יותר מסתם כריך – זו יצירת אמנות בלחמנייה פריכה. בין אם תבחרו במילוי פטה כבד המסורתי, קציצות עוף או אפילו באופציה הצמחונית עם חציל וטופו, כל אחת מהאופציות היא תענוג אמיתי בפה; הנאמס (59 שקל ל-6 יחידות) – אותם אגרולים וייטנאמיים – שמגיעים עם רוטב טחינה מתקתק שגורם לך לתהות איך לא חשבו על השילוב הזה קודם ומרקי הפו (55-69 שקל) מוכיחים שהסודות הכי טובים טמונים במרק. עם ציר עמוק ואטריות אורז, כל לגימה היא מסע קטן לרחובות האנוי. ואחרי כל העונג הזה - חובה לסיים עם סורבה קוקוס וקולי מנגו (25 שקל) – קינוח שמצליח להיות קליל ועשיר בו-זמנית, כמו סיומת מושלמת לסימפוניה קולינרית.

ומה באווירה? בניגוד למסעדות שבהן המלצרים משננים את סיפור חייו של השף וההשראה מאחורי כל פירור, כאן הצוות פשוט נעים וקשוב, והאווירה שואבת את האותנטיות שלה מהמיקום בשוק – רועשת ותוססת במידה הנכונה.

לסיכום, בון צ'ה מזכיר לנו שלפעמים המקומות הטובים ביותר הם אלה שלא מנסים יותר מדי. בעולם של מסעדות שמתחרות על התמונה האינסטגרמית המושלמת, רון ברם בחר להתמקד בטעם. וזה, חברים, טעם של ניצחון.

צילום: באדיבות בון צ'ה ורון דרור

בון צ'ה, לונץ 7, שוק תלפיות, חיפה

כשטורטיות פוגשות צ'ורוס / אורי בן יוסף

צילום: ברון פרסום

יש מקומות שלא רק מאכילים אותך, אלא גם מספקים לך חוויה. לורו המקסיקנית, שמתחבאת מאחורי תחנת הדלק בצומת שילת, היא בדיוק כזו. מקום שלא נראה מתיימר להיות משהו מעבר ל"מסעדה מקסיקנית כיפית", אבל בפועל? הוא הרבה יותר מזה. ברגע שאתם נכנסים אתם מבינים שזה לא עוד מקום שמנסה "לעשות מקסיקו" עם כמה תמונות של סומבררו בכניסה ועל הקירות מסביב. כאן, הכול מרגיש אותנטי, מחומרי הגלם ועד האווירה. הריחות של הבשר על הפלנצ’ה, הטורטיות הטריות והרטבים המתובלים ממלאים את האוויר. והכי חשוב – אין פה משחקים. יש פה אוכל טוב, וזה כל הסיפור.

ועכשיו, בואו נדבר על המנות שעשו לנו נעים בבטן: הזמנו 3 מנות בשריות ולשם האיזון גם סלט. הדיאטנית המליצה – ואנחנו עושים מה שהיא אומרת לנו (כשנוח לנו, כמובן).

הראשונה הייתה טורטיית אנטריקוט (46 שקל) - קלאסיקה שעברה שדרוג רציני. הטורטייה עשויה בעבודת יד, מכילה בשר אנטריקוט קצוץ ומתובל בתיבול הסודי (שהיינו מוכנים לשלם כדי לגלות אותו), בשילוב של ממרחים וסלטים שיוצרים אושר מקופל וביס שאי אפשר להפסיק לאכול.

אח"כ הסתערנו על קרנצ'לרו (39 שקל ל-3 יחידות) – מדובר בפילה עוף עסיסי בציפוי קריספי ומסתורי. קוראים לזה "בלילת קסם", ואנחנו הבנו למה. אין פה סתם בלילה – אלא שכבה פריכה שמגינה על העוף מכל הכיוונים, ועדיין נותנת לו להישאר רך בפנים.

אחרי אתנחתא קלה, ירדנו על ג'אבטה קבב מפורק (52 שקל). דמיינו שאתם לוקחים ג'אבטה, דואגים שהיא תהיה קריספית ברמה מטריפה, מלאו אותה בקבב מפורק שנטבל בטעמים הנכונים ותשאירו מקום לכל הרטבים והסלטים להתערבב ביחד. נשמע טוב? אין לכם כמה. אם אתם מחובבי הסנדוויצ’ים שמכתימים את הידיים ושולחים אתכם לחפש מפית כל שתי דקות – זו המנה בשבילכם.

משלוש הבשריות עברנו, כמו שהבטחנו לדיאטנית לנשנוש ירקות, ז"א לסלט קיסרית (39 שקל). כאן אין "קיסר" – יש קיסרית, והיא לא באה לשחק. גרסה צמחונית עם רוטב קרמי ומדויק שמכסה את העלים בנדיבות. היא אולי סלט, אבל היא לא סתם ירוקים בצלחת – היא סלט עם נוכחות. ועצה מאיתנו - אל תהיו פראיירים – תוסיפו עוף. לא תתחרטו.

ולקינוח, הלכנו על צ’ורוס (29 שקל ל-5 יחידות) שעשו את העבודה. לא נמרח אתכם במילים ולא נגרום לכם לרייר, רק נספר לכם, שהצ’ורוס התפצפצו בכל ביס והיו עמוסים בקינמון, היו אותנטיים פר אקסלנס - בלי התחכמויות ובלי קיצורי דרך. בדיוק כמו שצריך.

בשורה התחתונה: לורו היא לא עוד "מסעדת מקסיקו לייט". היא מקום של טעמים חזקים, תיבולים שעובדים נכון, ושירות שכיף לקבל. זה מקום שחייבים לחזור אליו – גם כי לא תספיקו לטעום הכול בפעם הראשונה, וגם כי פשוט תתגעגעו. מגיע לכם.

LORO, צומת שילת, מאחורי תחנת דלק סונול על כביש 443, טל' 08-976-5268

מפלט קולינרי בלב בעיר / אורי בן יוסף

צילום: דויד מויאל

בחמישי בערב מצאנו את עצמנו בדיזנגוף סנטר בתל אביב רעבים ברמות שלא יאומנו. התיישבנו בגרג שבקומה השלישית וסקרנו את הסביבה. האווירה? שילוב של שיק אורבני עם נגיעות חמימות. בזמן שמסביב לקניון ההמולה רוחשת בקצב ובדציבלים מטורפים, בפנים מתקיימת מציאות אחרת - שקטה, רגועה, מוארת באופן אופטימלי, עם ריח של אוכל וקפה טוב שמרחפים באוויר, אנשים שצוללים לתפריטים או כאלו שכבר נמצאים עמוק-עמוק בתוך המנות שלהם. עלעול בטבלט חשף תפריט חדש הכולל ארוחת בוקר גלילית (בייגלס עם ג’יבנה ועלי זעתר, מלפפונים ועשבי תיבול עם לאבנה וסומק, טחינה ירוקה עם גרגירי חומוס מתובלים, ריקוטה פלפלים, סלט טאבולה קינואה, וחביתת זעתר. 69 שקל); רול אבוקדו (רול קריספי במילוי אבוקדו, עגבניות מיובשות, בצל סגול וכוסברה, לצד רוטב עשבי תיבול לימון ודבש. 42 שקל); סלט מלפפונים אסיאתי (רצועות מלפפונים עם כוסברה, נענע ופטרוזיליה ברוטב סאטה בוטנים, פצפוצי אורז, שקדים קלויים ושמן זית. 42 שקל); קפלטי גבינות (שישברק במילוי פרמז’ן ומוצרלה על מצע לאבנה, קארי אדום וסלטון עלים. 45 שקל) ועוד. החלטנו להתחיל קום איל פו, עם מנות ראשונות שפותחות את התיאבון. הזמנו – אצבעות מוצרלה (בציפוי פריך, לצד רוטב עגבניות איטלקי ופסטו. 48 שקל), שהיו קריספיות מבחוץ ונמסות מבפנים, כשכל נגיסה שברה את הפריכות ופינתה מקום לגל של גבינה מותכת; נאמס ירקות (רול קריספי ממולא בירקות מונח על עלה חסה, צ'ילי ירוק, צנונית ועלים ירוקים, לצד רוטב ויטנאמי. 54 שקל) – מנה שהכוכב שלה הוא הרוטב מתוק-חמוץ-חריף, צנוע ולא מלא מעצמו, כזה שפשוט גורם לך להשתתק וללעוס בהערכה; וסלט פאטוש (מיקס חסות, כרוב לבן, כרוב סגול, גזר, מלפפון, רצועות פלפלים, בצל ירוק, עגבניות שרי, בתיבול שמן זית ולימון. 63 שקל), שבעיקר חיזק את ההרגשה שעשינו בחירה נכונה – הוספנו לתפריט היומי שלנו קצת ירקות.

אחרי שנחנו קמעה, פנינו לעיקריות. אחרי דיון קצרצר בחרנו שתיים - פאד תאי סלמון (אטריות אורז רחבות וקוביות סלמון מוקפצות עם בצל, פלפל, זוקיני, כרוב, פטריות, גזר, כוסבר, ברוקולי, שעועית ירוקה ברוטב פאד תאי. 81 שקל) וגירוס סלמון (פיתה יוונית, נתחי סלמון צלוי, טחינה, סלסלת פלפלים פיקנטית, בצל ירוק, פרוסת עגבנייה וצ'יפס. 69 שקל). הפאד תאי הקפיץ אותנו לרחובות בנגקוק, רגע קולינרי שגרם לנו לשכוח שאנחנו בעצם בקניון במרכז תל אביב, והגירוס עם נתחי הסלמון הצלויים להפליא, היה טעים וחריף במידה, גם תודות לסלסלת הפלפלים שהזכירה לנו שלפעמים קצת חריפות בחיים יכולה לתרום לשדרוג.

את הארוחה סיימנו עם פנקייק ברולה יפני (שוקולד בלונדי, שוקולד לבן, סוכר שרוף וקצפת. 48 שקל) שהיה אוורירי כמו עננים, נמס בדיוק בקצב הנכון ומתוק במידתיות.

בשורה התחתונה: גרג שווה ביקור. חד משמעית - בין אם זו ארוחה קלילה, ישיבה על קפה, או דייט. זה המקום שיעשה לכם נעים בבטן וטוב על הלב. תבואו רעבים.

רשת קפה גרג - Gregcafe.co.il

דולצ'ה מרינה / אורי בן יוסף

פסטה ארביאטה לקאסה בלה הרצליה. צילום גיל אבירם.jpg

סלט בוראטה לקאסה בלה, הרצליה. צלם גיל אבירם.jpg

סטייק האוס עם פלחי תפוח אדמה אספרגוס וברוקולי. צילום גיל אבירם.jpg

קאסה בלה היא מסעדת ביסטרו איטלקי חדשה הממוקמת על המזח במרינה בהרצליה, שמציעה לסועדים פרשנות חדשנית למטבח האיטלקי המוכר והאהוב עם מגוון של מנות איטלקיות מבוססות חומרי גלם טריים ואיכותיים.

בתפריט ניתן למצוא מנות כמו: ארצ'יני גבינות (שלושה כדורי ארנצ'יני פריכים מוגשים על מצע רוטב חמאת עגבניות ופרמז'ן. 51 שקל), ניוקי ערמונים (ענני ניוקי רכים מוגשים ברוטב פונגי עם ערמונים. 78 שקל) , קפלצ'ו גבינות (כיסונים ממולאים במוצרלה ופרמז'ן המוגשים על מצע של רוטב סלק, שמנת וצנוברים. 82 שקל), טורטליני פולנטה (כיסונים ממולאים בפולנטה המוגשים על מצע של רוטב שמנת מרווה וגבינה כחולה. 82 שקל), וכמובן מבחר עשיר של פסטות טריות ופיצות הישר מהטאבון.

פתחנו את הארוחה עם ארצ'יני פטריות, המוגשים על מצע רוטב חמאת עגבניות ומחית כמהין (54 שקל). מדובר בשלושה כדורי ארנצ'יני פריכים ומלאים במגוון של סוגי פטריות טריות ומונחים על רוטב מעולה שמשלים ומדגיש את הטעמים העזים של הארנצ'יני. מה שהיה חסר במנה זה חתיכת לחם כדי לנגב את הרוטב המשגע.

מזל שהזמנו גם סביצ'ה דג - אינטיאס ברוטב הבית, מנגו, כוסברה, נענע, פטרוזיליה, בצל סגול, בצל ירוק (72 שקל), שהגיע לשולחן עם גריסיני חם ופריך ואיתו גם ניגבנו את הרוטב של הארנצ'יני. הסביצ'ה היה מצויין. קוביות של אינטיאס שבהקו מטריות עם רוטב פנטסטי של מנגו והמון עשבי תיבול. ביס מושלם.

רגע לפני הפסטות הזמנו גם סלט סלק - פרוסות סלק עבות, גבינת עיזים, אגוזי מלך ועלי ארוגולה ברוטב וינגרט (60 שקל), שהיה פרשי, מרענן וכיפי לחלוקה.

מאגף הפסטות הזמנו פסטה בולונז - טליאטלה ברוטב בולונז קלאסי (79 שקל), שכשמו כן הוא – קלאסי, טעים, קום איל פו, כזה שלא היה מבייש אף מסעדה בבולוניה.

המשכנו לאגף המנות המיוחדות והזמנו אנילוטי מסקרפונה - עגבניות שרי, זיתי קלמטה, עלי תרד וחמאה (82 שקל), שהיתה מנה נהדרת של אנילוטי רכים כמו ענן מלאים במסקרפונה משובחת. פשוט ללקק את האצבעות.

סיימנו את הארוחה עם שני אפרול שפריץ (48 שקל) וטירמיסו קלאסי (45 שקל) שהצליחו לעמוד, ביחד וכל אחד לחוד, ברף הגבוה שהציבו להם שאר המנות.

אנחנו יודעים שהשמיים נפתחו והכרטיסים לאיטליה זולים כעת באופן יחסי, אבל מי שבכל זאת בוחר להישאר בארץ ורוצה ליהנות מארוחה איטלקית משובחת ימצא את מבוקשו במרינה בהרצליה בקאסה בלה.

צילום: גיל אבירם

קאסה בלה, השונית 2, מרינה הרצליה, טל' 050-6816580

ארוחה + נוף ועודף ממאה / רון דרור

יש מסעדות שמספקות לנו אוכל טוב, יש מסעדות שנותנות אווירה ייחודית – ויש את sefora שעושה את שניהם ובענק. היא ממוקמת במקום פגז - בקומה ה-49 של מגדלי עזריאלי - וכך במחיר של כרטיס אחד, אתם זוכים לחוויה שמתחילה עוד לפני שדחסתם את הביס הראשון. החלונות העצומים חושפים את הנוסף הפנורמי של תל אביב כמו שמעולם לא ראיתם – גורדי שחקים, אורות נוצצים והים הכחול שנשקף באופק. כבר בשנייה הראשונה הבנו - שזה הולך להיות ערב מיוחד.

העיצוב של המסעדה מוקפד, השירות ברמה גבוהה, והתפריט? שילוב מושלם בין מטבח אסייתי מתוחכם למקום כשר שלא פוגם בטעם. נשמע כמו משימה בלתי אפשרית? תאמינו לנו, כאן זה עובד. ועכשיו – בואו נדבר על האוכל. בעצם, על העסקיות שלה ביניהם ניתן למצוא לראשונות: גיוזה עוף מקאן, סלט שורשים, אוסוזוקה ועוד; ולעיקריות: פוקי בול, נודלס קארי, קומבינציית סלמון ועוד (99 שקל לראשונה + עיקרית).

פתחנו עם נאמס פרגית – מנה ראשונה המורכבת משני רולים פריכים, ממולאים בפרגית עסיסית, מוגשים על עלי חסה טריים עם נענע, בזיליקום וכוסברה. כל ביס הוא שילוב של טעמים חדים ורעננים, במיוחד עם הצ'ילי החריף בצד, שמוסיף טוויסט קטן ובועט. אל תוותרו על הטבילה ברוטב הווייטנאמי – הוא מחבר את הכול ביחד לביס ממכר בטירוף.

משם המשכנו בקלילות לעיקרית צ’או מיין - אטריות מוקפצות, אבל משודרגות. העוף נצלה במידתיות, הירקות (גזר, כרוב ובצל סגול) מתמזגים בצורה מושלמת עם הרוטב האסייתי, והטופינג? בוטנים קלויים, שבבי בטטה ובצל ירוק שמוסיפים פריכות מענגת חיך. ובקיצור – חיבוק חם בקערה.

ואז הגיעה תורה של עיקרית נוספת - פוקי בול – מנה יפאנית השוכנת בקערת אורז רך וספוג בטעמים עם טונה אדומה נמסה בפה, מלפפון, גזר וצנונית, כשהכל יחד מתובל ברוטב סויה, שמן שומשום, וואסאבי ושומשום שחור-לבן. התאהבנו.

עיון נוסף בתפריט משך אותנו לדאבל טונה – מנת סושי פר אקסלנס עם מרקמים מושלמים וחריפות מעקצצת ומדוייקת. לא סתם רול, אלא רול של מקצוענים: ספייסי טונה, בצל ירוק, מלפפון, אבוקדו, טוביקו ירוק ומיונז פיקנטי – שמתלפפים לאחד הרולים הכי מוצלחים שטעמנו לאחרונה

אז איך מסכמים ארוחה כזו? במילה אחת – חוויה. בהרבה מילים - ספורה לוקחת את האוכל האסייתי, משדרגת אותו ומגישה אותו בנוף הכי יפה בארץ. כך שאם אתם מחפשים מקום לארוחה מרשימה עם טעמים עזים ותשומת לב לפרטים הקטנים – זה המקום שלכם.

צילום: אמיר מנחם

Sefora, קומה 49, הבניין העגול, מגדל עזריאלי, תל אביב / תפריט עסקי א’-ה’ 12:00-17:00

ארץ ישראל זה כאן / רון דרור

זה הזמן שבו כולנו הופכים לדובים. רוצים רק להתכרבל מתחת לשמיכה ולאכול. אבל יש משהו קסום בלצאת דווקא בקור, כשהגשם מטפטף בחוץ והרוח מנשבת, למסעדה חמימה ומזמינה. החלטנו להתנתק קצת מהבועה התל אביבית ולגלות שגם בפריפריה יש חיים (כן, הוד השרון נחשבת פריפריה לתל אביבים). במקום להילחם על חניה באלנבי או לחכות שעה בתור ברוטשילד, אפשר פשוט לנסוע 20 דקות ולמצוא את עצמנו במקום שקט, עם אווירה אינטימית ותפריט שמחבק כמו של אמא.

יש משהו כמעט תרפויטי בלשבת במסעדה חמימה כשבחוץ סוער. זה כמו להיות בתוך גלויה חורפית – מבחוץ רואים אורות חמימים, מבפנים מריחים ניחוחות של תבשילים מהבילים, והכל מרגיש קצת כמו סצנה מסרט רומנטי. בין אם זה דייט, ארוחה משפחתית, או סתם מפגש עם חברים – יש משהו באווירה הזו שגורם לכל דבר להרגיש יותר מיוחד.

הגענו לבנג'מין. ועכשיו המחשבות נודדות לכיוון הקולינרי, אבל לפני זה התלבטנו: ישיבה בפנים? אלגנטית ומזמינה. ישיבה בחוץ? פסטורלית כמו בחלום. בחרנו באלגנטיות.

התפריט הקורץ מציע - פפרדלה ראגו טלה (פסטה טרייה עם ראגו טלה מפורק, יין אדום וקולורבי צלוי. 84 שקל); קבבורגר 240 גר' (שתי קציצות סמאש בשר טלה, עשבי תבלין, פיסטוקים ותבלינים. מוגש בלחמניית המבורגר עם טחינה, עשבי תבלין טריים, בצל כבוש ומשוואיה פיקנטית. 69 שקל); קציצות דגים (עשבי תבלין, שומר, לימון פרסי, רוטב עגבניות ופלפלים פיקנטי של שוש וחלה שרופה. 78 שקל) ועוד וכל זאת לצד מבחר קוקטיילים ייחודיים, יינות איכותיים ומשקאות נוספים. היינו מוכנים ומזומנים לאכול. הזמנו בוראטה משק עברי (65 שקל), כדור מוצרלה ממולא בקרם שמנת, עגבניות מגי ושרי צלויות ומתובלות כדבעי. מדובר בביס של גן עדן; שיפוד פטריות (46 שקל), צלוי במרינדת עשבי תבלין ובהרט על יוגורט, שהיה קליל ובועט בטוויסט הטעמים שבו; וטרטר בקר (68 שקל), מלווה בצלפים, שאלוטס כבושים, תמרים יבשים ואגוזי לוס ואריסה, שהוכתרה על ידנו כמנה למיטבי לכת. את הערב סגרנו עם עיקרית נוספת - פילה דג (94 שקל), על הפלנצ'ה בשילוב לקט ירוקים וקרם עגבניות שרופות וערק, שהיה צרוב וים תיכוני בטעמיו. בדרך חזרה למעוני הקט הרגשתי התרוממות רוח והכל רק בגלל דבר קטן אחד - סוף כל סוף מצאתי סיבה שווה לצאת מהמיטה בחורף.

צילום: גיל אבירם

בנג'מין – ביסטרו ארץ-ישראלי, סוקולוב 46, כיכר המושבה הוד השרון, טל' 073-3228080

האפי בנג'מין בימים שני עד חמישי בין השעות 17:00 ל-19:00, מציע 20% הנחה על כל התפריט.

סיפור אהבה גלילי / רון דרור

יש משהו קסום בקונספט הזה של ביר גארדן - מסורת עתיקה של ישיבה בחוץ, שתייה של בירה טובה וייחודית ואכילת אוכל פשוט ומשובח. זה כמו פיקניק, רק עם יותר אלכוהול ופחות נמלים ודשא מעקצץ. במקום להילחם על מקום בפאב תל אביבי צפוף, אתם יושבים תחת עצי חרוב עתיקים, עם בריזה גלילית מלטפת ובירה שנמזגת לכוס ישר מהמבשלה שבמקום.

וכשמדברים על אוכל – אין הכוונה לסתם תפריט ליד בירה – מדובר בסלטים מיוחדים, מנות סייד פופולאריות כמו נקניקייה בווארית ממולאת בגאודה, נאצ'וס, פוטטוס ומתבלים, 12 סוגי פיצות עם תוספות מיוחדות, שנאפות בתנור לבנים איטלקי, מבצק מחמצת שעובר תהליך התססה ותפיחה מיוחדים ועוד. ככה זה כש אביחי גלאון, השף של המקום, מחליט לברוח מהעיר הגדולה לגליל, כשהוא מביא איתו לשם את כל הידע הקולינרי, אבל משאיר את היומרנות מאחור.

התיישבנו. אחרי התייעצות קלה עם המלצרית החלטנו להתחיל את הערב עם פלטת נקניקיות מייצור מקומי, שבתרגום לעברית מדוברת – 6 נקניקיות מסוגים שונים, לצד מיש-מש של ירקות כמו ארטישוק צלוי, כרוב כבוש, קורנישונים וחרדל, שלוו בטעם וינאי עם ניחוחות גליליים עזים (165 שקל). הכי שילוב מנצח שיש. לצדן, בחרנו כמובן בבירות מהתפריט המגוון. הלכנו על מתכונת של 1/3, כדי לטעום כמה שיותר מהן, בלי להגזים, בכל זאת, אנחנו צריכים לעשות את הדרך חזרה למרכז בעוד כשעתיים. אהבנו במיוחד את "הגיבור בלונדי", שהיתה מרעננת, עם גוף עגול ומלא ועם סיומת מתקתקה (החל מ-24 שקל). מיד לאחריהן התיישבו על השולחן שלנו 2 פיצות חמות, מפוצצות מחומרי גלם טריים - אלה אוליו (ארטישוק אלה רומנה, קונפי שום, קלמטה, צ'ילי חריף. 64 שקל) ופיצה גלילית (רוטב עגבניות, שרי, קלמטה, לאבנה, קונפי שום ושמן זעתר. 63 שקל). אחרי שחיסלנו את 2 הפיצות שיווענו לאיזה סלט שיאזן את טונת הפחמימות שדחסנו לתוכנו. אז הזמנו סלט טאבולה ענבים (פטרוזיליה, ענבים, בורגול ומשמש ברוטב שמן זית ולימון על מצע של יוגורט, סלק ותפוז. 48 שקל), שהיה נדיב, מקורי ונועז מבחינת שילוב החומרים והטעמים שבו. לקינוח – הלכנו על סופלה אלפרדו חם (ממולא בשוקולד עשיר ונוזלי 41 שקל) ושטיגידי (תחתית של אגוזי לוז וחמאה מעל מוס שוקולד עשיר מצופה בשכבת שוקולד. 41 שקל), שני קינוחים על טהרת השוקולד שסתמו לנו את הדוּדָה למתוק. התחזרנו, אני מודה, אבל לא הצלחנו לעמוד בפיתוי.

אז מה למדנו הפעם? שלא צריך לטוס לאירופה בשביל חוויית ביר גארדן אותנטית - מספיק לנסוע צפונה ולתת לגליל להפתיע אותך.

צילום: דרור ורשבסקי

ביר גארדן, מבשלת הגיבור, רחוב הנפח 12 כרמיאל, טל' 04-6567472.