ביקורת מסעדות
.jpg)
.jpg)
צילום: גליה אבירם

באנו בשביל הבראנץ', נשארנו בגלל הלברק / אורי בן יוסף
יש משהו סופר כיפי בלשבת לבראנץ' מאוחר, כזה שמתחיל באווירה קלילה של בוקר וגולש בכיף לשעות הצהריים. ככה הרגשנו כשהתיישבנו בביגה בקניון איילון, מקום שתמיד מצליח לשלב בין אווירה נעימה, שירות יעיל ותפריט קיץ דיגיטלי עם מנות חדשות ומגוונות שמקלות על הבחירה (במיוחד כשמגיעים רעבים ורוצים לראות בדיוק מה מקבלים).
פתחנו עם סיגר דג ים - שני עלי סיגר פריכים במילוי עסיסי של דג ים, עשבי תיבול ובצל סגול. המנה הוגשה בצורה מרעננת על מצע של עלי חסה פריכים, נענע ופלפל חריף, לצד מטבל מושלם של טחינה אריסה ולימון כבוש. הביס היה קראנצ'י וזהוב מבחוץ, כשהרוטב מוסיף בעיטה עדינה של חריפות ומאזן את הכל בצורה נהדרת. מנה מצוינת לפתיחה לצד השולחן (48 שקל).
המשכנו עם מנת ארנצ'יני - שכללה שלושה כדורים פריכים וזהובים במילוי עשיר של גבינות נמתחות, שנחו בתוך שלולית של קרם פרמזן קטיפתי ועשיר. נגיעות של שמן בזיליקום ובלסמי מצומצם מלמעלה הוסיפו חמיצות מתקתקה ששברה את הכבדות של הגבינות. מנה מנחמת, עמוקת טעמים ופשוט מעולה לחובבי המטבח האיטלקי (64 שקל).
כדי לשמור על שורשי הבראנץ' הזמנו גם בריוש פלורנטין - שתי ביצים עלומות מדויקות להפליא עם חלמון נוזלי, שהונחו על פרוסות עבות של לחם בריוש צרפתי, רך וחמאתי. השילוב עם תבשיל עשיר של תרד שמנת ומנגולד, ומעל הכל רוטב הולנדייז קלאסי, יצר ביס עשיר ומושחת. המנה מלווה בסלט אישי רענן וקצוץ שעזר לאזן את כל העושר החמאתי הזה (65 שקל).
למנה העיקרית והיותר "צהריימית" הלכנו על פילה לברק צלוי על פסטה קרועה ושרי פילה דג עסיסי עם עור צרוב וקריספי, שהונח על דפי פסטה רחבים שנקרעו באופן ידני וספגו בצורה מושלמת רוטב עשיר של חמאה, שום, לימון ופטרוזיליה, יחד עם עגבניות שרי צלויות. מנה ים-תיכונית נהדרת, משביעה ומלאת טעמים (127 שקל).
בסך הכל, ביגה בקניון איילון שוב הוכיחה שהיא אופציה מצוינת לפסק זמן איכותי באמצע היום, עם חומרי גלם טריים, מנות נדיבות והגשה מוקפדת. בדיוק המקום לעצור בו לארוחה טובה ונינוחה.
ביגה איילון, בקניון איילון רמת גן מרשת ביגה.
צילום: שני קבלו


אש, בשר ופיתה מהטאבון / רון דרור
מי אמר שצריך להחתים דרכון בשביל חוויה קולינרית שגורמת ללב (ולקיבה) להחסיר פעימה? לפעמים כל מה שצריך זה פשוט להצפין לאזור התעשייה של נוף הגליל, שם שני יזמים צעירים החליטו להקים את "בסטה" - מסעדת בשרים שמתייחסת לגריל הפחמים שלה ביראת כבוד כמו אל כספת בבנק מרכזי.
כבר בכניסה הבנו שמדובר בסיפור אחר: ריח של פחמים באוויר, טאבון איטלקי שמנפק פיתות לוהטות בקצב של מכונת ירייה, ומטבח פתוח שנותן שואו לכל הסועדים מסביב. הבצק של הפיתה, אגב, עובר התפחה של שלושה ימים בלי טיפת סוכר, מה שהופך אותה לענן רך שרק מחכה שיעמיסו עליו בשר.
אז מה טעמנו (והתעלפנו)? עראיס בסטה (בשר עגל טחון עם עשבי תיבול בתוך פיתה צלויה על גריל פחמים, 35 שקל): מדובר בביס שמוכיח ששלמות היא עניין של טכניקה. הפיתה סופגת את מיצי הבשר והופכת לקריספית מבחוץ ועסיסית מבפנים. אחריו עלה ובא - טרטר עגל (בשר עגל נא על פיתה חמה צלויה עם מלח, לימון, שמן זית, צלפים ובורגול, 43 שקל): מנה מרעננת ומתוחכמת שנותנת קונטרה מעולה לאש של הגריל. הצלפים והלימון מוסיפים קיק שמעיר את החיך ומשאירים טעם של עוד. גם שיפודי סינטת הטלה בפיתה (פיתה מהטאבון עם נתחי פרימיום, כרוב לבן, בצל סומאק וסלט עגבניות מגי חריף, 80 שקל) לא איכזבו: אם יש גן עדן, הוא כנראה עטוף בבצל סומאק ואיולי עמבה. הנתחים היו רכים כמו חמאה, והשילוב עם הירקות הטריים יצר חגיגה בפה. ולבסוף - בסטה זוגית בצלחת (שני שיפודי פרגית, כבש וקבב לצד סלטים ותוספות לבחירה, 210 שקל), השלב הכבד של הארוחה, תרתי משמע. פלטה עמוסה בכל טוב שמחזירה את הכבוד למנגל הישראלי, רק בגרסה הרבה יותר איכותית ומדויקת.
בשורה התחתונה: בסטה היא לא עוד שיפודייה. היא שילוב מדויק בין איכות חומרי הגלם האיטלקיים לבין החוצפה הישראלית של אש וגחלים. אם אתם מחפשים אוכל לא פורמלי אבל כזה שנעשה ביד אמן, שימו את נוף הגליל בוויז. אהה, ואל תשכחו להזמין איולי פלפל בצד, זה ממכר.
הבסטה, החרושת 4, אזור תעשייה ג', נוף הגליל
צילום: בר חיים סוכנות קרלה
