S06315 copy.jpg

במה לכאב

החיים לא תמיד פינקו את נטע פלוטניק (38). היא לא ידעה לקרוא ולכתוב עד כיתה ד', אמה נפטרה בגיל 48 ובנה הבכור נולד עם תסמונת רפואית מסכנת חיים. כל זה, פלוס כישרונה העצום, הפך אותה לשחקנית (קצת אחרי שניסתה את מזלה כחלילנית) 

נדב ביראן / צילום: משה אהרון / סטיילינג: ניתאי דניאל / איפור ושיער: רויטל בוחניק / 
מעצבת: בוטיק אבישג ארבל / נעליים: רשת נעלי אלדו 

עוד בלימודי המשחק שלה בסטודיו של ניסן נתיב נטע פלוטניק סומנה כהבטחה. שנייה אחרי שסיימה את הלימודים, תפקידים החלו לרדוף אחריה. היא לוהקה לסדרות "לאהוב את אנה" ו"דני הוליווד", הצטלמה לסרטה של מיכל בת אדם "מאיה" ולמיני סדרה "תל אביביות", וזכתה להצעות מהתיאטרון הרפרטוארי. 
גם כשהייתה בחודשי היריון מתקדמים עם בנה הבכור טוביה, פלוטניק לא תכננה לעצור לתמיד. "טוביה נולד עם תסמונת שפוגעת באיברים הפנימיים שלו ואז פשוט עצרתי הכל", היא אומרת. "הפרתי חוזים והייתי רק איתו במשך שלוש שנים. זאת הייתה תקופה מאוד לא קלה. הרופאים נתנו לנו תחזיות מאוד קשות. אני לא בן אדם שמאמין גדול באלוהים, אבל כל הזמן אמרתי לעצמי שאם יש אלוהים בשמיים, זה צריך להיות הילד שלי. וטוביה אהוב ליבי באמת ניצח כל דבר שעמד מולו. אמרו לנו שנהיה מאושפזים לפחות שנה בטיפול נמרץ ותוך חודש הוא הדהים את כולם ויצא הביתה. טוביה הוא גם המורה הכי גדול שלי. הוא ניצח כל דבר שהיה מולו. אמרו לנו שנהיה מאושפזים לפחות שנה בטיפול נמרץ, ותוך חודש הוא הדהים את כולם ויצא הביתה".


מהי בדיוק התסמונת שממנה הוא סובל?
"כשטוביה היה קטן סיפור החיים שלו היה הסיפור שלי - הפחדים, החששות וחוסר האונים שנלווים לרגעים המאוד שמחים ומאושרים. אני מתה לדבר עליו בלי סוף, אבל היום טוביה הוא כבר ילד גדול, בן 11, והסיפור שלו הוא כבר הסיפור שלו, ואני חייבת לכבד את זה. הוא לא ירצה שאדבר על זה יותר מדי. הוא ילד מדהים, ילד מחונן, עם חוש הומור מטורף, ילד שהיופי, החוכמה וטוב הלב שלו פשוט ניתנו לו בשלמות. אני מאוד מקווה ומאחלת לו שהוא יצליח לראות את המתנה הגדולה שהוא קיבל מעבר לקשיים ולאתגרים שהוא מתמודד איתם, ושהוא יבין איזה מקור להשראה וגאווה הוא".
כשמלאו לטוביה 3 פלוטניק נכנסה שוב להיריון. "זה היה היריון לא מתוכנן", היא אומרת. "רציתי לשמור על ההיריון למרות הפחד, כי אחרי שכבר נולד לך ילד אחד והתאהבת בו כולך, קשה לך לעשות הפלה. לקראת סוף החודש החמישי העובר מת מסיבה לא ברורה. נכנסתי לחדר הניתוח לעשות הפלה, וכשפקחתי את העיניים אני זוכרת שאמרתי לעצמי שאם יכולתי לגדל עכשיו עוד ילד, אני גם יכולה לחזור לעבוד. 


"שבועיים אחרי זה הלכתי לאודישן אצל עדנה מזי"א ל'הפושעים החדשים' בתיאטרון הקאמרי. היא הסתכלה עליי ואמרה את לא מהתיאטרון, אז אין לך מה לעשות את האודישן. אנחנו לא יכולים ללהק שחקניות מחוץ לתיאטרון'. אמרתי לה 'בסדר, אני כבר כאן, אז בואי תראי אותי'. בסוף האודישן היא חייכה אליי את החיוך של עדנה מזי"א, חיוך שאומר שאיש לא יכול לחלק לה הוראות מלמעלה, ואמרה לי, 'בסדר, בואי נראה איך אנחנו מכניסים אותך עכשיו לתיאטרון".

"אני לא ממלאת לוטו, כי אם אזכה אני אצטרך לתרום את כל כספי הזכייה שלי. גם לזכות באודי וגם לזכות בלוטו זה פשוט חזירות. הוא הכי יפה והכי חתיך והכי חכם והכי מוכשר" 

אבא ואני  

פלוטניק, 38, בת זוגו של השחקן אודי רוטשילד, אמא לשלושה בנים, נולדה בבאר שבע וגדלה במושב אביחיל. היא בת שלישית מארבעה למישקה, נגן כינור שעלה מליטא והפך לאיש צבא, ולטובה, רופאה גינקולוגית שנפטרה בגיל 48 ממחלת הסרטן.
"היא הייתה חולה במשך חמש שנים נוראות וזה היה כמו לראות מישהו על רפסודה, שנמשך לתוך הים ואתה לא יכול להציל אותו", היא אומרת. "ברפסודה יש משהו מאוד פיוטי, אבל בגסיסה אין שום דבר פיוטי. זה מכוער, מגעיל וכואב. אני חושבת שהמוות שלה היה באיזשהו מקום גם הקלה, בעיקר בשבילה, כי הסבל הזה נגמר. לפני שהיא נפטרה הבטחתי לה שלילד הראשון שלי יקראו על שמה. היא אגב לא רצתה, אבל אני הבטחתי".


זמן קצר אחרי מות אמה, נסעה פלוטניק לאירלנד, לברוח. "הרגשתי שאני חייבת לצאת מפה", היא אומרת. "בארץ הזיכרונות נוכחים כל הזמן, עד שהם כבר קמים לתחייה. טסתי לאירלנד כדי לנגן בחליל צד וחשבתי שאני משאירה מאחוריי את חלומות התיאטרון. פגשתי שם כל מיני מוזיקאים ונהניתי. כשנגמר לי הכסף חזרתי לארץ. לא ידעתי מה אני רוצה לעשות, אבל אז פגשתי ידיד שסיפר לי על האודישנים לניסן נתיב. לקח לי הרבה זמן להודות שאני רוצה להיות שחקנית, אבל בסוף סיימתי בהצטיינות את הלימודים".
אביה מישקה הוא אחד האנשים החשובים ביותר בחייה. "הוא איש צנוע שחי חיים נזיריים", היא אומרת. "נראה לי שהדימוי הכי קרוב אליו הוא של הנסיך הקטן. תן לו את הפינה שלו, את הכוכב שלו, והוא לא צריך יותר. אני מדברת איתו כל יום.  אנשים אומרים לי 'איזה יופי שיש לך קשר כל כך טוב איתו, איך את דואגת לו' ובלב אני צוחקת. אני מתקשרת אליו בשבילי. הוא לא זקוק לזה. אני זאת שצריכה לשמוע את הקול שלו. 


"לא מזמן לקחנו אותו לליטא, שם נולד, ליום הולדת 70 שלו, לראות את הבית שבו הוא גדל. הבית לא קיים, אבל כל הסביבה עדיין מזכירה את איך שהוא חי, עם שירותים ובארות מים מחוץ לבתים. הלכנו לראות איפה הם היו מתקלחים, מרחק של 40 דקות הליכה, ואתה מדמיין לעצמך ילד שהולך בשלג עם אבא שלו מרחק גדול, רק כדי להתקלח. זה קצת מסדר לך את הראש על הבן אדם הצנוע הזה, שבעצם לא צריך כלום מאף אחד".

נטע עם אודי, הבעל והילדים טוביה (משמאל) וברוכי. "למצוא זוגיות שבה אתה מרגיש שהבן אדם שאיתך באמת ערב לאושר שלך ובאמת אכפת לו ממך, זה ממש בגדר נס"

(צילום מהארכיון הפרטי)

פלוטניק אובחנה בילדותה כדיסלקטית. "בסוף כיתה א' המנהלת בבית הספר אמרה להורים שלי 'תקשיבו, אני רוצה לעשות כיתה מצומצמת בשביל נטע ועוד כמה תלמידים'. בתקופתי אף אחד לא ידע מה זו דיסלקציה וזה לא טופל. ההורים שלי מאוד נעלבו מזה. אני קיבלתי את הרושם שהעבירו אותי לבית ספר אחר כי המנהלת חושבת שאני טיפשה נורא. במשך המון שנים מאוד כעסתי עליה, והיום, בדיעבד, אני מבינה שהיא הייתה היחידה שבאמת ראתה את זה. היא לא חשבה לרגע שאני טיפשה. היא חשבה שצריך לעזור לי. 
"במשך שנים גררתי איתי תחושות מאוד קשות. עד כיתה ה' הייתי מבקשת מחברים שיקריאו לי את החומר כדי שלא ידעו שאני לא יודעת לקרוא, ולומדת דברים בעל פה כדי שאם יפנו אליי אדע מה להגיד. פיתחתי זיכרון צילומי. היום אני קוראת טקסט פעמיים ומיד זוכרת אותו. אני כותבת עם שגיאות ואני חושבת שזה חלק מהקסם שלי. אני הבן אדם שקורא הכי הרבה בעולם. אני תולעת ספרים בלתי נלאית".


את בן זוגה אודי רוטשילד, שחקן תיאטרון בית ליסין, פלוטניק פגשה כשלמדה משחק. "הוא בא לראות הצגה שלי בניסן נתיב והתחיל איתי", היא אומרת. "אודי הוא כמו זכייה בלוטו. אני לא ממלאת לוטו, כי אם אזכה אני אצטרך לתרום את כל כספי הזכייה שלי. גם לזכות באודי וגם לזכות בלוטו זה פשוט חזירות. הוא הכי יפה והכי חתיך והכי חכם והכי מוכשר. למצוא זוגיות שבה אתה מרגיש שהבן אדם שאיתך באמת ערב לאושר שלך ובאמת אכפת לו ממך, זה ממש בגדר נס. הרבה פעמים, כשאני מרגישה חרא עם עצמי, אני אומרת לעצמי שאם אודי בחר בי ונשאר איתי, אז כנראה שאני בסדר, כנראה שיש בי משהו טוב".
מתי התחתנתם? 
"לא התחתנו. אודי אומר שבדייט הראשון אמרתי לו 'אם אתה מחפש חתונה, אז אני לא מתחתנת'.  אם בגיל 60 עדיין נאהב אחד את השניה, נוכל להתחתן. אגב, אני דווקא שוקלת להוסיף עכשיו את שם המשפחה שלו לשם שלי כי קשה לי עם העובדה ששם המשפחה שלי פלוטניק ושל הילדים רוטשילד.
"שמו המלא של בני טוביה הוא - טוביה חיים יעקב. לבני השני קוראים ברוכי יששכר ניסן ולאחרונה נולד לנו עוד בן וקראנו לו יהודה. חשוב לי מאוד להנציח אנשים שאני אוהבת ושחשובים לי. שימשיכו לחיות בינינו. סבתא שלי תמיד הייתה אומרת שהבן אדם לא מת עד שהבן אדם האחרון שהכיר אותו לא מת". 

לתת לנשים קול

בימים אלה פלוטניק משחקת בתיאטרון הקאמרי בהצגות "תחושת בטן" ו"בעיניים שלי" -  מחזה שכתבה קרן כהן וביימה דנה דבורין, המבוסס על עדויות אישיות ומציג את סיפורן האמיתי של יסמין, מיכל ושרית - שלוש נשים משלושה אזורים שונים בארץ וטראומה אחת - אלימות, שהובילה למהלך חיים דרמטי. מיכל היא נערה צעירה ממשפחה חרדית שנפגעת ממי שאמור לשמור ולהגן אליה; שרית היא תלמידת כיתה י"ב מצטיינת שהרצון שלה לעזור ולהציל את העולם נעצר בתקיפה חסרת רחמים שמתרחשת בין כותלי הכיתה;  ויסמין היא אישה שהאלימות וחוסר השייכות היו מנת חלקה מהרגע שנולדה. לצד הנפגעות האמיתיות משתתפים בהצגה גם שחקני תיאטרון הקאמרי. 


"זה תיאטרון חברתי חשוב ביותר שמנקה את הנפש", אומרת פלוטניק. "חשוב לתת לאותן נשים קול. בזכות ההצגה הזאת הבנות נכנסו לי ללב. האישה שאני משחקת הפכה להיות חברת נפש שלי".
לצד ההצגה משתתפת פלוטניק גם בקמפיין נגד אלימות. "כשהציעו לי את הקמפיין היה לי ברור שאני לוקחת בו חלק", היא אומרת. "מאוד אהבתי את התסריט. זה תסריט שלא הייתה בו אלימות, הרמת יד או קול. הוא מראה את השליטה האבסולוטית של התוקף על הקורבן במבט אחד. זה גם החוזק בהצגה שלנו. היא מלאת אלימות, אבל אין בה טיפת אלימות. להפך, היא מאוד אסתטית. הדיסוננס הזה בין התוכן לבימוי יוצר משהו מאוד חזק".


בחודשים האחרונים הצטלמה פלוטניק לסדרה "הברווזון המכוער" של HOT. בקרוב צפויה לעלות גם הסדרה "בוגד", שבה מככבים לצידה ליאור אשכנזי, עוז זהבי, אורנה בנאי, ניב סולטן, שי אביבי, וגור בנטוביץ'. "יש לי שם תפקיד שהוא פשוט חלום עבורי".