מאיה גז

תעלומה מפוארת

דורון שנער מפרסם ספר נוער צעיר ראשון אחרי שפרסם חמישה ספרים למבוגרים. "תעלומה במרתף בית הספר" מעתיק את המתח והאקשן להרפתקה בית ספרית מלאת תושייה, מתח ותבונה
דורון שנער. צילום: אפרת אשל

כתיבה היא הנאה וסבל

דורון שנער, עורך דין בהכשרתו, שהתמחה במשפט מסחרי מימון והנפקות ומאוחר יותר עסק בייזום עסקים, מתגורר כיום בתל אביב, נשוי, אב לשתי בנות וסב לנכדה אחת קטנטונת. גדל בקיבוץ רוחמה כילד חוץ מגיל צעיר. בגיל 15 גר שנתיים בלונדון עם אביו, חזר לבד לארץ והלך לעבוד בקיבוץ, בפרדס במקום ללמוד את כיתה י"ב. אחרי הצבא, שנת קבע, עבודה וטיול אחרי צבא במזרח הרחוק, חזר לארץ ועשה לבדו בגרות אקסטרנית, לאחריה התקבל לאוניברסיטת תל אביב כסטודנט למשפטים, הפך לשותף במשרד בו עבד ופתח משרד עצמאי. 
"פרשתי מהמקצוע ב-2009 ועברתי לעשות עסקים בחו"ל. ב-2015 התחשק לי לשבת ולכתוב ואז התחלתי לפרסם ספרים. מאז אני בעיקר מתרכז בכתיבה וקצת עוסק בליווי קבוצות משקיעים וכהונה כדירקטור."
מבחינתו כתיבה היא תמהיל של הנאה וסבל. 
"ההנאה היא בסיפוק הצורך. הסבל מגיע כשנתקעים,  להמשיך ללא תגמול מיידי. זה לא לכתוב חוזה ולקבל שכר טרחה. צריך משמעת עצמית וכוח רצון. ההנאה מגיעה שוב כשהספר יוצא לאור. אני מחזיק אותו ביד, מרוצה מעצמי, ואז מתגנבת מחשבה: מה עכשיו?"
מה עכשיו, באמת?
"ספר למבוגרים שנמצא בקריאה ראשונה של העורכת שלי. ובראש חושב על ההמשך לספר הזה, להרפתקה הבאה של החבורה, נועם, תמר אייל ואורית."

אחרי שפרסם חמישה ספרים למבוגרים בהם "חלונות נמוכים", "מה חייל מבקש", ו"תמיד היא" (הוצאת כנרת זמורה), רואה אור ספרו הראשון של דורון שנער לקוראים צעירים, והשישי שכתב, "תעלומה במרתף בית הספר" (הוצאת "רימונים"). 
"פתאום, אחרי ספרים קצת מורכבים למבוגרים, קפץ לי לראש סיפור שיש לספר אותו לנוער צעיר", מספר שנער, "הספרים שלי נבנים אצלי בשלב ראשון בתוך הראש. וכך, באחד הימים, אולי הלילות, הגיע סיפור על ילדים ובית ספר וההרפתקה. התחלתי לכתוב אותו כמו כתבתי אותו לעצמי, כשהייתי ילד. לא ישבתי ותכננתי כחלק מתוכנית כוללת שעכשיו זה הזמן לספר לנוער. דבר לא הוחלט מראש, זה פשוט בא. אולי זה הצורך הטבוע בי בגיוון".

צעירים היום מאוד חכמים
במרכז "תעלומה במרתף בית הספר" עומדים ארבעה בני נוער. נועם אוהב מילים מסובכות ושחקן כדורגל מצוין. תמר, שלא פוצה פה בכיתה, דווקא יודעת לדבר היטב כשהיא רוצה. מדובר במנהיגה חכמה ונועזת. נועם משוכנע שיש לה כוחות מיוחדים. שניהם, יחד עם אייל הגבוה מאוד ואורית עם הצמות, עוברים בכיתה ה' לבית-ספר חדש וכבר ביום הראשון ללימודים נחשפים לדבר מה שמתגלה בהמשך כרמז לתעלומה מפחידה, מוזרה ודי מצמררת. 
הארבעה מגייסים את מוחם, אומץ ליבם וחושיהם המפותחים כדי לפענח את התעלומה שמתגלה להם במרתף בית הספר. שם, הם חושפים מציאות העולה על כל דמיון, תעלומה שלא היו משערים שאפשרית. בשיתוף עם יחידת משטרה למשימות מיוחדות, הם מצליחים לחשוף את התעלומה, ללכוד את הפושעים, להציל את המצב. 
"המבוגרים לא תמיד הבינו את מה שכתבתי, אבל צעירים היום מאוד חכמים ורציתי לכתוב הרפתקה עבורם", הוא אומר.
הארבעה פותחים דף חדש בבית ספר בו לא למדו קודם.
"רציתי ליצור חבורה של בני נוער ללא הכרות מוקדמת, שמגלים אחד את השני ומתגבשים במקרה. הם מתחילים ללמוד בבית ספר חדש, מקום חדש, לא מכירים את התלמידים, לא מכירים את המורים ונקלעים להרפתקה."
מה מסמלת עבורך התחלה חדשה?
"בהתחלה חדשה יש קושי אך גם משהו רענן. אדם מגיע למקום חדש, הוא לא ממשיך ממה שהיה, הוא יכול לגלות בעצמו כוחות חדשים, להמציא את עצמו מחדש, לפתוח פרק חדש, לעשות שינוי."
אבל שינוי יכול להיות מפחיד לילד.
"זה מפחיד גם למבוגרים. בטח לילדים. מבוגר יודע לשחק משחק ולהיראות אדיש. ילד לא יסתיר, ועדיין צריך להתמודד עם דברים חדשים. בכוונה בניתי בספר את האווירה, את החברות שלהם. הרבה ספרים נכתבים היום על ילדים בשוליים שצריכים להתמודד עם אכזריות של החברה. פה בכוונה לא הכנסתי ילדים שהחברה מדירה אותם, אך כל ילד מיוחד בפני עצמו. גם הילד הכי מוצלח, הכי טוב, הכי חכם, כשמגיע למקום חדש, צריך להתמודד עם הזרוּת. הילדים בסיפור כולם זרים, הכל משונה להם אך הם מוצאים כמעט מיד אחד את השני, מכורח הנסיבות, והודות לכימיה המיוחדת שנוצרת ביניהם, כבני אדם. בספר אני לא נותן להם לסבול יותר מדי."