כתבה

הייתם עשר, עכשיו לכו

חדי קרן, פלמינגואים, עוגיות מקרון, כיתובים פמיניסטיים על טי-שירטים, עוגות מספרים, חדרי בריחה, קבוצות של זיכרונות ילדות בפייסבוק, סרטוני חתונות ועוד כמה טרנדים שהגיע זמנם להתאדות. עכשיו.  דנה שמש

טרנדים. לפעמים הם מפתיעים, לפעמים מגניבים, לפעמים הכי עושים נעים בגב. סופו של כל טרנד, כידוע, להתפייד, אבל יש כאלה שמשום מה מסרבים לעשות כן בבוא זמנם. הטרנדים האלה, המאוסים, מציקים לנו. הם כמו השכן מוועד הבית שלא מפסיק לדבר על הפחים.
בתום מלאכת מחשבת מוקפדת, ריכזנו עבורכן, ועבור האנושות כולה, את 10 הטרנדים המעיקים ביותר בסביבה - ולא, הסיפור ממש לא מסתכם בחדי קרן שאורבים לנו בכל פינה. הצטרפו אלינו למאבק הצודק.
2.
עוגיות מקרון
הגיע הזמן שמישהי תהיה מספיק אמיצה כדי לומר את זה: עוגיות מקרון פשוט לא טעימות! ממש לא! כמעט תמיד הן חוליות, זרחניות ומאכזבות כמו הדייט מהטינדר. העניין הוא שהודות לעבודת לובי מסיבית, עוגיית המקרון הצליחה למתג את עצמה כעוגייה אליטיסטית ומוקפדת, וכך הפכה לקינוח חובה בכל אירוע מפונפן.
זה כל פעם קורה לנו מחדש: הן מציצות לעברנו משולחן הקינוחים העמוס כל טוב, ושוב אנחנו בוחרות בהן כי צבען לוחש לנו "פסס פסס... בואו, כדאי לכן, אנחנו במילוי פיסטוקי חלומי...", ושוב, אנחנו מסיימות בטעם של חול בפה. לא עוד. 
לסיכום: מקרה קלאסי של להביט בקנקן ולא במה שבתוכו.
4.
חולצות פמיניסטיות
1.
חדי קרן
לא באמת אפשר לדבר על טרנדים טורדניים שהמאיסו את עצמם עלינו בלי לציין את הטרנד המאוס והמעיק מכולם: טרנד החד קרן. לא משנה אם מדובר בילדה בת עשר, בנערה מתבגרת או באשה בגירה – החד קרן הפך, איכשהו, לסוג של קונצנזוס (בזמן שהלגיטימציה לעניין מפוקפקת ותמוהה).
יש חולצות בהדפסי חד קרן, יש מנורות בצורת חד קרן, יש פוסטרים עם כיתובים בנוסח "כשאהיה גדולה אהיה חד קרן", יש אימוג'י חד קרן, יש עוגות וקאפקייקס מעוצבות כחד קרן, יש וואנזי בצורת חד קרן, יש איפור בסגנון חד קרן ויש אפילו חד קרן לארוחת צהריים. בפורים האחרון 95 אחוז מהאוכלוסייה בארץ התחפשו לחד קרן (כולל גברים!). 
כל זה עוד לפני שהגענו לאימהות המשקיעניות שמפגיזות ימי הולדת בקונספט של חד קרן חדשות לבקרים. בקיצור, הגיע הזמן להפסיק את הטרנד הילדותי - ולא, לא בכולנו מסתתר חד קרן פנימי. חאלס עם זה.
לסיכום: חדי קרן שמפליצים נצנצים הם רק שמועה.
פעם שרפנו חזיות. היום אנחנו פשוט מתהלכות עם חולצה שנושאת כיתוב פמיניסטי בנוסח "I Decided". סתם, הבעיה לא באמת בטרנד הגואה של החולצות הפמיניסטיות, אלא בעובדה שהטרנד הזה גורם לנו להתעסק בטפל ולא בעיקר.
הקונספט שלפיו אג'נדה צריכה להיות מרוחה על טי-שירט למטרות האדרה עצמית של מגדר מסוים רדוד ובזוי אפילו יותר מאשר לסמן לייק לפוסט בנושא פמיניזם בפייסבוק ולחשוב שבכך הצטרפנו למאבק. הנזק התדמיתי הנוסף הוא שפמיניזם הופך בעיני רבים לקלישאה - וזה חבל אחד גדול.
לסיכום: געגועינו לתקופת החולצות בהדפסים הרגילים.
3.
פלמינגו
אמנם טרנד הפלמינגו הוא האח הקטן והפחות מוצלח של החד קרן, אבל עדיין מדובר בטרנד בולט שמבסס את מעמדו עם הזמן - ובדיוק בשביל זה אנחנו כאן. כלומר, כדי לשים לזה סוף. לא תראו היום מסיבת רווקות בלי קישוטי פלמינגו, לא תשוטטו בגינה בלי בובת פלמינגו נעוצה באדמה וכמובן יש גם שלל כריות מעוטרות בפלמינגו, אינספור מנורות בצורתו, הדפסים, טפטים ושלל תופינים (שלא לדבר על הזליגה לעולם האופנה).
תגידו, אתן השתגעתן? אתן יודעות איזה לוקש שיווקי אתן קונות בזמן שאתן משתעבדות לטרנד הפלמינגו? מישהי מכן הציצה אי פעם בוויקיפדיה וראתה תמונה של הדבר האמיתי? מדובר בעוף מים מרוט בצבע ורוד! מה הקטע עם להלל עוף אנמי בצבע ורוד שרק רוצה חיים שקטים? מספיק.
לסיכום: עבודת ריטוש ויח"צ מסיביים גרמו לנו להתלהב מעוף מים.
5.
עוגות מספרים עם פירות
סליחה, השם המלא של הטרנד הוא למעשה "עוגות מספרים ולפעמים גם אותיות ולמעלה פירות, שוקולדים, פרחים וחפצי נוי שממש אין סיכוי שתצליחו לשלב בביס טעים אחד - אבל היי, איזה יופי זה מצטלם לאינסטוש!".
בלתי אפשרי להסתובב בפייסבוק בחודשים האחרונים בלי להיתקל בפוסטים שמעלים תמונה של עוגה כזאת בצירוף השאלה הנצחית "מחפש/ת מישהו/י שמכין/ה כזה?". מאוס, עמוס, שחוק ומיותר.
לסיכום: אסטלה מ"בייק אוף" מוסרת הבעה חמוצה.
6.
ה"בוקר טוב" של עומר אדם
הפרסומת הזאת הקפיצה את המדינה ואפילו הצליחה לגרום לחליפת פוטר כעורה במיוחד, בעלת הדפס פרחים צעקני, להיראות לגיטימית לכל דבר. כן, בוקר טוב, גידי גוב, גידי גוב, בוקר טוב! הי-הי-הו-הו. ועכשיו - חאלס עם זה. כלומר, עם סרטוני המחוות של המוכרים המזמרים מהפלאפליות, עם המותגים שמנסים לייצר סרטוני הומאז' למשהו מפעם,  עם משחקי המילים המיותרים,  עם הגרסאות המקצרות והמלאות לפרסומת  ובעיקר, עם חליפת הפוטר הכעורה הזאת. ויפה שעה אחת קודם. 
לסיכום: הבטחנו זה לזו ברגע של חולשה שאם זה ייגמר נגמור את זה יפה.
8.
קבוצות של זיכרונות ילדות בפייסבוק
למה כל פיסת נוסטלגיה צריכה להיות מנוצלת לכדי טרנד? למה כל שביב של זיכרון או תמונה הופך לאיזו אטרקציית-על (שלא לדבר על צילום עטיפה של ממתק נושן)? זיכרונות ילדות - אולי הדבר הכי אישי ופרטי שיש - הופכים גם הם לנחלת הפייסבוק בזמן שחצי מהזיכרונות לא מעניינים והחצי האחר מלוטש. 
כמו פטריות אחרי הגשם צצו להן עוד ועוד קבוצות לכל עיר - "זיכרונות ילדות תל אביב המקורי", "זיכרונות ילדות ראשון לציון" - ואם זה לא מספיק, התופעה המשיכה בפתיחתן של קבוצות זיכרונות לשכונות ספציפיות. זה מיותר ומבזה את הנוסטלגיה. ועוד לא דיברנו על ערבי משחקי קופסה מאורגנים.
לסיכום: לא מספיק שהפייסבוק שותה לנו את ההווה והעתיד, עכשיו הוא גם צריך לשתות לנו את העבר?
7.
סרטוני זוגות בחתונות
לא מספיק העונש הזה, שקיבלנו הזמנה לחתונה שמתקיימת במקום מרוחק ולא עירוני בעליל? לא מספיק שקבלת הפנים נמתחה שעתיים ובשלב מסוים הקבבונים הפסיקו לצאת? לא מספיק שהרב בחופה החליט לתת את שואו חייו? אחרי כל זה אתם עוד מצפים מאיתנו לצפות בסרטון שהחברים של בני הזוג הכינו להם? חוצפה. מילא אם היה משהו לראות, אם זה באמת היה רגע אמנותי/הומוריסטי - אבל לא: זה תמיד אותו סרטון מטופש שבו אנשים שסביר להניח שאין לכם מושג מי הם מברכים את בני הזוג בתורות, תוך שלל בדיחות פנימיות שלא יצחיקו אתכן גם בעוד מאה שנה. הגיע הזמן להיפטר מהטרנד המיותר והמעיק הזה.
לסיכום: אם זה סרטון זוגי של בני הזוג, אולי עדיף שהם באמת יראו אותו ביחד, וזהו.
10.
חדרי בריחה
לא ברור הרעיון של לשלם כסף כדי להיסגר בחדר, לענות על חידות בלחץ זמנים קדחתני כדי… לצאת מהחדר באותו אופן שנכנסנו אליו. חדרי הבריחה משגשגים בתקופה האחרונה וזו כנראה תזכורת לכך שמרוב שאנחנו כל הזמן מול מסכים כלשהם, אנחנו משוועים למשהו, כל משהו, שמציע אלטרנטיבה קצת אחרת.
ועדיין, מה הבעיה עם זה שחדרי בריחה יובילו לחלל שבו יש מיטת קינג סייז וג'קוזי? תקראו לנו משוגעות.
לסיכום: אם כבר לברוח מהמציאות, אז לכל מקום שהוא לא חדר בריחה. 
9.
פסל עם הכיתובים Home/Family/Love
(או כל פריט עיצוב זול וגנרי אחר שאפשר למצוא בכל בית שני בישראל)
אנחנו מברכים על מהפכות צרכניות באשר הן. כניסתן של רשתות וחנויות לעיצוב הבית שמוכרות שלל פריטים דקורטיביים וסופר שווים במחירי רצפה - זה לא פחות מאשר אושר צרוף. השאלה היא רק למה זה אומר שכולם צריכים לקנות את אותם שלושה פריטים בדיוק, להציב אותם בדיוק באותה פינה בסלון ולחשוב לעצמם "וואו, איזה עיצוב מתוחכם ומרענן יצרנו!".
נמאס מכל הפריטים הללו עם הכיתובים Home/Family/Love ודומיהם (בין שזה סתם פסלון, שלט או אולי מנורה). מה השלב הבא? לשים ליד בן הזוג שלט שכתוב עליו partner? מה עם קצת גיוון, חוש עיצובי אישי או תחושת נבדלות?
לסיכום: הכי copy-paste שיכול להיות.
לוגו מגזינה.jpg

מדורים אישיים

כושר

קוסמטיקה וטיפוח

הפקות אוכל ומתכונים

"מגזינה" הוא ירחון מעמיק, מקיף, אינטליגנטי ורהוט המסקר כל מה שמעניין נשים בעידן המורכב, המסועף והמבלבל שבו אנו חיים, או, ליתר ליתר דיוק, חיות. המגזין עוסק בכל התחומים והאספקטים שמהם בנוי עולמה המודרני של האישה הישראלית והקוסמופוליטית.