לא תפסיק לשיר
גאיידה אבו עוואד, בת 25 מבוקעאתא, חלמה להיות הדרוזית הראשונה באירוויזיון, אבל עד שזה יקרה יש לה עוד כמה חומות לנפץ. בריאיון חושפני היא מסבירה למה היא מתקשה למצוא חתן, איזו הסבה מפתיעה עשתה בקורונה ומה היא חושבת על אייל גולן שכמעט הכתיר אותה לזוכת הריאליטי שלו
נדב ביראן / צילום: מוטי דביר
ממילא לא קל להתפרנס כזמרת, אבל להיות זמרת בעדה שמרנית כמו העדה הדרוזית זו משימה הרבה יותר מאתגרת. תשאלו את גאיידה אבו עוואד, בת 25 מבוקעאתא, שחלמה לייצג את ישראל באירוויזיון והקימה עליה חצי עדה שנושאת עיניים לצד השני של רמת הגולן וחצי עדה שיש לה הרבה מה להגיד על סגנון הלבוש שלה. ועוד לא דיברנו על הפמיניסטיות שלא עפות על יחסי החברות שלה עם אייל גולן. בתווך, בין המחנות, נמצאת בחורה סימפטית ומוכשרת, שבסך הכל רוצה לשיר ולא מבינה יהודים שמסרבים להשכיר לה דירה.
היא גדלה בכפר הדרוזי שנמצא למרגלות החרמון, ויש לה חמישה אחים שמפרגנים לה על הבחירה שלה (ועד בת 33, עהד בת 30, ריפאא בת 27, אנאן בן 22 וביאן בן 18). לדבריה, מגיל צעיר מאוד ידעה שתהיה זמרת. "אנחנו במשפחה מאוד אוהבים לשיר. יש לי שני דודים ששרים בצורה מקצועית, ותמיד ידעתי שאופיע על הבמות, שם אני מרגישה הכי בנוח והכי טובה. ההופעה הראשונה שלי הייתה בגיל 12, ומאז המשכתי והתפתחתי. בגיל 18 וחצי החלטתי שאני עושה את הצעד ולא מחכה בכפר שיבואו לגלות אותי".
מה ההורים שלך חשבו על זה?
"זה לא היה פשוט. לקח להם זמן לקבל אותי כמו שאני. צריך להבין שזה לא רק אמא ואבא, זו חברה שלמה שיכולה לבוא נגדך. להעיר לך על הלבוש החשוף, על המודרניות וכמובן על הרצון להתערות בחברה הישראלית – עניין שנוי במחלוקת בכפרי הדרוזים ברמת הגולן".
את מגדירה את עצמך כישראלית?
"אני מגדירה את עצמי כאדם שחי בין שני עולמות: עולם פשוט של חיים כיפיים, ועולם של רעש ופרסום. זה ברור שאפשר לשלב בין העולמות, אבל יש כאלה מהעדה שלי שלא מקבלים את זה".
אילו הערות קיבלת?
"הערות לא פשוטות. היו כאלה שממש אמרו לי שאני בוגדת בעם שלי, בבית שממנו באתי".
לא רק שגאיידה לא נכנעה ללחצי העדה, היא המשיכה להתערות בכל הכוח בחברה היהודית ואפילו הופיעה בטקס הדלקת המשואות המרכזי ביום העצמאות, אבל כדי להגיע למעמד הזה הייתה צריכה לאזור אומץ ולעבור לפני שש שנים למרכז הארץ (כיום היא מתגוררת בראשון לציון). היא נלחמה להגיע להכרה, אבל בו זמנית ניסתה לבחון דרכים חלופיות כמו עבודה סוציאלית.
מה לך ולעבודה סוציאלית?
"רציתי לרצות את ההורים, אז הלכתי ללמוד את זה אבל פרשתי באמצע. אני זוכרת שהמרצה דיברה על חדרים במוח ואז אמרתי לה: 'החדר שלי לא מסודר, אז את מדברת איתי על חדרים במוח?'. תכלס, אני לא יודעת מה עבר לי בראש כשהלכתי לשם. כנראה רציתי להוכיח לחברה הדרוזית ולמשפחה שיש לי מקצוע מכובד. היום אני עושה דואטים עם זמרים ידועים, וזה כבוד גדול מאוד. כשהמשפחה שלי רואה את ההצלחה שלי, הם שוכחים את כל המחלוקות והקשיים שהיו בהתחלה".
"אני מחפשת גבר שישלים לי את הפאזל שיש לי בראש, להשלים את מה שחסר אצלי. זה מה שחשוב בזוגיות, לא חשוב לי שהוא ייראה וואו. אם יש שכל, אפשר להסתדר עם כל השאר ולחיות באהבה"
מחפשת גבר דרוזי
ואכן ההתחלה הייתה קשה. נדמה שהכל היה נגדה, מלבד הכישרון והעבודה הקשה שהביאו אותה בתוך כמה חודשים לעונה הרביעית והאחרונה של "אייל גולן קורא לך", שם זכתה במקום השני.
מה דעתך על הקריאות של הפמיניסטיות להחרים אותו ואת המוזיקה שלו בגלל פרשת הנערות?
"וואו, שאלה קשה. אני יכולה להגיד שאייל גולן לא הטריד אותי ולא זרק לי הערה לא לעניין כשהייתי בתוכנית שלו. להפך, הוא היה מאוד נחמד אליי וגם הזמין אותי להופיע במועדון שלו ברחובות. מצד שני, כאישה אני אעמוד בצד של הנשים. אייל הוא זמר טוב והוא עשה קריירה נהדרת, אבל ברור שההקשרים שמדברים עליהם בעניין שלו נוראים. האם להחרים את המוזיקה שלו בגלל הטענות האלה? אני לא חושבת. אני חושבת שצריך להפריד בין החיים האישיים לחיים המקצועיים. ניקח לדוגמה את שרית חדד שיצאה מהארון. מה זה משנה לי? אני אוהבת את השירה שלה. מה שהיא עושה אחרי שהיא יורדת מהבמה פשוט לא מעניין אותי. אני בעד אהבה ולא בעד מלחמה".
מה באמת עם אהבה? יש לך מישהו?
"יש מדי פעם גברים שמתחילים איתי, אבל כשהם שומעים שאני זמרת הם לא יודעים איך לאכול אותי".
מה את מחפשת בגבר?
"שישלים לי את הפאזל שיש לי בראש, להשלים את מה שחסר אצלי. זה מה שחשוב בזוגיות. לא חשוב לי שהוא ייראה וואו. אם יש שכל, אפשר להסתדר עם כל השאר ולחיות באהבה".
את מחפשת רק גבר דרוזי?
"כן. אני לא יכולה להתפשר על החינוך, הערכים והתרבות שגדלתי עליהם".
אבל בראשון לציון אין דרוזים.
"ברור. במרכז הארץ אין הרבה דרוזים. מדי פעם אני נתקלת בדרוזים שעובדים במשטרה, שמנהלים פרויקטים בשמירה וביטחון, אבל עדיין לא מצאתי את האחד שלי. אני לא אומרת נואש. אהבה מגיעה לפעמים ממקומות מפתיעים. הנה, לאחרונה נסעתי לדובאי, הופעתי שם עם תזמורת מזרח מערב, ופגשתי שם, מכל המקומות בעולם, בחור דרוזי".
את לא מוצאת בחור דרוזי שירצה להתחתן איתך בגלל השירה?!
"ברור, זו אחת הסיבות. קשה לגברים דרוזים לקבל את זה שבחורה רוצה לשיר ולהופיע על במות. למרות שאנחנו כבר בשנת 2022, יש עדיין הרבה אנשים עם דעות קדומות".
גאיידה לא תודה בכך במפורש, אבל מהשיחה איתה נדמה שאם תעלה שאלה של בחירה בין המוזיקה לאהבה לגבר, היא תבחר במוזיקה. "אני לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלי הבמה", היא אומרת.
גאיידה עם אחיותיה (מימין) עהד, ועד, ריפאא. מפרגנות לה על הבחירה.
(צילום מהארכיון הפרטי)
"יש גזענות בישראל, אי אפשר להגיד שלא. נתקלתי בזה כשלא רצו להשכיר לי דירה, מפני שראו את השם שלי בתעודת זהות וחשבו שאני ערבייה. מצד שני, יש לי קהל יהודי נהדר וחם שמחבק אותי"
יש לי קהל יהודי חם
עם רקורד כזה, אין פלא שהשיר שהכי נגע ללבה הוא "Set me free" של עדן אלנה. "השיר הוא פס הקול של המעבר מהבית של ההורים לחברה חדשה והרצון שבוער בי להרגיש חופשייה", היא מסבירה.
מי המודל שלך?
"אני אוהבת מאוד את שירין עבד אל־והאב ממצרים ואת נסרין קדרי".
היית רואה את עצמך מתגיירת כמו נסרין קדרי?
"יש לי מחשבה יותר בריאה מלשנות את עצמי. אני יודעת שנולדתי דרוזית כדי להיות דרוזית. אם הייתי צריכה להיות יהודייה, אלוהים היה נותן לי להיוולד להורים יהודים".
ישראל היא מדינה גזענית?
"יש גזענות, אי אפשר להגיד שלא. נתקלתי בזה כשלא רצו להשכיר לי דירה, מפני שראו את השם שלי בתעודת זהות וחשבו שאני ערבייה. מצד שני, יש לי קהל יהודי נהדר וחם שמחבק אותי".
עכשיו, כשהיא עובדת על שירים נוספים ובניית הקריירה המוזיקלית, היא החליטה שהגיע הזמן לחבק את האהבה השנייה שלה - עיצוב אופנה. "בתקופת הקורונה לא היו לי הופעות, אז חיפשתי משהו לעשות. אפשר להגיד שזו חצי הסבת מקצוע, כי ברור שלא אוותר על השירה. במשך תקופה חיפשתי את המקום הנכון והמתאים ביותר בשבילי ומצאתי את פרופשנס, בית ספר לעיצוב אופנה ותפירה", היא משתפת. "מהרגע שנכנסתי לסטודיו, הרגשתי בבית. עם צוות מקצועי מדהים שעוטף אותי אני מאמינה שיום יבוא ואגשים את החלום הגדול ביותר שלי - לתפור לעצמי את השמלה להופעה בקיסריה".