עם כל הכבוד  ויש כבוד

אש התמיר

רומי תמיר, דוגמנית־חיילת, עומדת מולי עכשיו ומסתירה לי את השמש, כש־1.75 מ' שלה מתוגברים בנעלי עקב. המכנסיים הקצרצרים חושפים רגליים ארוכות ושזופות של גולשת. היא עושה את זה הרבה, אגב, בים התיכון ובחופים אקזוטיים בסרי לנקה, עם אבא שלה, עו"ד יוסף תמיר.
מצוידת בשיער חלק, בעור שיש ובעיניים חומות־ירוקות, היא מפריחה חיוך שחושף שיניים לבנות־לבנות. ובכל זאת, בעיני עצמה היא הכי לא מושלמת. "הייתי רוצה להיות קצת יותר גבוהה והייתי מחליפה את הציפורניים שלי, כי בלי לק הן נשברות", היא אומרת בצער קל, "יש לי ציפורניים ממש גרועות".
הסיבה לכך שיש מצב שאתן עדיין לא מכירות אותה היא שתמיר לא ממהרת. פה ושם היא מדגמנת בתצוגות ענק, אבל את יישום החלומות המלא היא דוחה לעוד שנה, לאחר שתשתחרר מצה"ל. היא לא נרתעת מההתמודדות שמצפה לה שם, בעולם הגדול - אולי בגלל העובדה שבחייה מככבות שתי מנטוריות חזקות: עיתונאית האופנה קארן דונסקי ואמה עינת, עורכת דין לשעבר. "בשלב הראשון אמא תיצמד אליי ואחר כך אהיה עצמאית", אומרת תמיר, "אני לא בר רפאלי ואמא שלי לא תהיה הסוכנת שלי. כלומר, אני רוצה לעשות קריירה כמו בר, אבל לא באותה דרך".

מתחפשת למלאכית
ציפי, לא רפאלי, היא נקודת מפנה בחיי תמיר. סבתה ציפי מצד אמה, שבעברה עבדה בחברת קוסמטיקה, היא חברה ותיקה של דונסקי - שהייתה פעם אחת הדוגמניות המצליחות בארץ - ומי ששידכה בין השתיים. למעשה, רומי תמיר, נכדתו של עו"ד שמואל תמיר, שכיהן כשר המשפטים, היא אצולה ישראלית קלאסית. היא חונכה על טוהרת השפה האנגלית, שכן לפני שנולדה משפחתה עברה לחיות בהונג קונג בעקבות אביה שעבד בצים - ושם היא למדה בבית ספר בריטי. בהמשך, כשהמשפחה חזרה לארץ, היא התמקמה ברשפון. "אמא שלי הייתה מאוד עסוקה באותה תקופה, ובבית היו המטפלת וסבתא ציפי, שהייתה גיבוי רציני".
היית מלכת הכיתה?
"שאלה טובה. מצד אחד חייתי בבועה קסומה: רכבתי על סוסים והייתי תלמידה חרשנית שגם ציון 99 לא מספיק לה. הייתי מאלה שאמא שלהם מבקשת מהם להניח לספרים ולצאת לבלות. לא הייתי מודעת ליופי שלי ובאופן כללי לא הייתי מלכת הכיתה. יותר מזה, מלכת הכיתה הסיתה נגדי את כל בני הכיתה לעשות עליי חרם. אני זוכרת סצנה שבה האמא של המלכה מגיעה אחרי הצהריים, מזמינה את כולם למסיבה בבית שלהם בכפר שמריהו ואני היחידה שלא מוזמנת. מוחרמת".
את מי שיתפת בזה, אם בכלל?
"סיפרתי להורים שלי על החרם ואמא התערבה. היא דיברה עם המורים והמנהלת שהסתייגו, כי כביכול לא מטפלים במה שקורה מחוץ לשעות הלימודים. גם הניסיון של אמא שלי לדבר עם האמא של המלכה לא עבד, היא לא שיתפה פעולה".
היית בודדה? ללא חברות?
"לא. למרות החרם, היו לצדי ארבע חברות טובות שנשארו חברות שלי. אני מאמינה שמי שיש לו מיליון חברים אין לו חבר אחד".
החרם חישל אותה. כשהגיעה לחטיבה ובהמשך לתיכון חדש בהרצליה, היא פיתחה מודעות ליופייה: "אנשים היו שואלים אותי 'למה את לא מדגמנת?'. זה החמיא לי, אבל חשבתי שזה שטויות והמשכתי להתמקד בלימודים. לא היו לי חושים לאופנה. לבשתי ג'ינס וחולצות. הסיפור הוא שעד גיל 15 גם הייתי הכי נמוכה בכיתה וכל החברות שלי היו ראש מעליי. קניתי חזייה לפני שהיה לי צורך בזה. בקושי לבשתי גוזיות. פתאום גבהתי ופתאום גם צמחו לי ציצים".
חבר ראשון היה לה בגיל 16 - אהבה שנמשכה שלוש שנים. כיום אין לה בן זוג. היא מעדיפה לצאת עם החברות לבלות בעיר הגדולה: "החבר שלי היה אחלה בחור, אבל רציתי להתקדם", היא אומרת. בסיגריות היא לא נגעה מעולם וכשהיא שותה שתי כוסות משקה ומעלה, היא מקפידה לחזור הביתה במונית.
במהלך ילדותה ונערותה היו לה, לדבריה, "מיליון חלומות". "רציתי להיות זמרת אף על פי שאין לי קול נפלא, וגם רקדנית. אפילו רקדתי קצת בלהקת היפ הופ. רציתי גם להיות מדענית בכימיה. היום אני שוקלת ללמוד משפטים".
מתי את בוכה?
"אני יכולה לבכות מול תמונה של עצים שנכרתים. מצד שני, אני לא צמחונית. הגוף שלי זקוק לבשר".
מתי תוכלי לומר שעשית וי על קריירה כדוגמנית?
"פסגת החלומות היא, כמובן, להופיע בוויקטוריה'ס סיקרט. אני יודעת שהחברה ירדה מגדולתה, אבל גם עכשיו אני מקווה להופיע שם. זה הכי גלאמורס. השאיפה שלי היא לענוד את הכנפיים שלהם. כל שנה הייתי מתחפשת בפורים למלאכית, כך שיש לי כנפיים בכל צבע וצורה".
הכל התחיל כשאמה וסבתה זיהו את הפוטנציאל שלה והפצירו בה לעשות מעשה. הן לא נשארו אדישות: "סבתא שלי, ציפי קולסקי, בעצמה אשה יפה ומטופחת, השוויצה בתמונות שלי והראתה אותן לחברה שלה קארן דונסקי. מפה לשם, לקחתי אצל קארן כמה שיעורים בהליכה עם ספרים על הראש. בהתחלה הספרים נפלו, ניסיתי שוב ושוב והשקעתי בתרגילים כמו שהשקעתי בלימודים.
"אחרי כמה שיעורים הגענו לתכל'ס: קארן הלכה איתי לסוכנויות. היא לא הסוכנת שלי ולא דורשת אחוזים ממני. היא פשוט הפכה למנטורית שמתווה לי את הדרך. קארן חשבה שלא כדאי שאלך לתחרות מלכת היופי ואמרה שמתאים לי ללכת בגדול על חו"ל. גם היום היא מלמדת אותי איך להתנהג מול מצלמה, איך להתאפר ואיך להתנהל".

חזקה במספרים
בצה"ל אין לה מעמד של דוגמנית מצטיינת - והיא לא מערערת על כך. "אני משרתת בזרוע היבשה כמנהלת פרויקטים ומערכות מידע, המפקד שלי מפרגן לי ואני מצליחה להתנהל בין שני העולמות - גם לשרת בצה"ל וגם להצטלם ולדגמן", היא אומרת.
מהי עמדתך בנוגע לצילומים נועזים, כלומר, צילומי עירום או עירום חלקי?
"סבא שלי נבוך כשהוא רואה את האחוריים שלי בביקיני, אבל לי ולהורים הליברליים שלי אין בעיה עם זה. אני מרגישה די נוח עם הגוף שלי ואין לי בעיה להצטלם להלבשה תחתונה. כרגע אני לא רואה את עצמי מדגמנת בעירום אבל נבר סיי נבר. בארץ לא אבלה בחוף נודיסטי, אבל בחו"ל אולי כן. בלאו הכי בביקיני של היום את נראית כאילו את עירומה".
באיזה גיל את רואה עצמך נשואה?
"בגיל 28, אחרי שאבסס קריירה בדוגמנות, אלמד באוניברסיטה ויהיה לי מקצוע. מה הלחץ? אמא שלי ילדה אותי בגיל 33 ואת אחותי קרני בגיל 41".
מה מרגיז אותך בחיים?
"סיפרו לנו על הניכור הניו יורקי. את יודעת, אנשים שוכבים שם ברחוב ואיש לא מתרגש. אבל זה קורה גם אצלנו. בכל פעם שאני מגיעה לבלות בשדרות רוטשילד אני רואה שני הומלסים שוכבים באמצע הכביש ואף אחד לא מתעניין בהם. הנהגים ועוברי האורח מתעלמים מהמצוקות".
מה החמצתי ולא ידעתי לשאול אותך?
"יש לי זיכרון פנומנלי. בתיכון הייתה לנו תחרות של זיכרון מספרים וזכיתי במקום הראשון. אחרי הספרה היסודית 3 זכרתי 200 ספרות, הוכרזתי כמלכת הפאי ונתנו לי ספר על ארכימדס". x

רומי תמיר. "אני לא בר רפאלי ואמא שלי לא תהיה הסוכנת שלי. כלומר, אני רוצה לעשות קריירה כמו בר, אבל לא באותה דרך"
תמיר עם המשפחה. 
אבא יוסף (מימין), האחיות קרני ושירה והאם, עינת
 תמיר. "אני מצליחה להתנהל בין שני העולמות - גם לשרת בצה"ל וגם להצטלם ולדגמן"

תמיר. "פסגת החלומות היא, כמובן, להופיע בוויקטוריה'ס סיקרט"

"סבא שלי נבוך כשהוא רואה את האחוריים שלי בביקיני, אבל לי אין בעיה עם זה. אני מרגישה די נוח עם הגוף שלי ואין לי בעיה להצטלם להלבשה תחתונה. כרגע אני לא רואה את עצמי מדגמנת בעירום אבל נבר סיי נבר"

לוגו מגזינה.jpg
  • Facebook
  • Instagram

מדורים אישיים

כושר

קוסמטיקה וטיפוח

הפקות אוכל ומתכונים

"מגזינה" הוא ירחון מעמיק, מקיף, אינטליגנטי ורהוט המסקר כל מה שמעניין נשים בעידן המורכב, המסועף והמבלבל שבו אנו חיים, או, ליתר ליתר דיוק, חיות. המגזין עוסק בכל התחומים והאספקטים שמהם בנוי עולמה המודרני של האישה הישראלית והקוסמופוליטית.