כתבת שער

לבד בפסגה 

מאז הפכה, לפני שנה וחודש, לאם יחידנית של ריף המתוק, נטלי דדון לא רק מהממת. היא גם עומדת בראש מהפכת הפמיניזם החדש, שלפיו מותר לנו גם להיות עצמאיות לגמרי וגם לרצות להתפנק, להיזרק ולעשות שופינג. "אני כל הזמן מסדרת את הכתר וממשיכה את היום", היא אומרת. מלכה מאיה גז | צילום: אלה אוזן | סגנון: שלו לבן | עורך אופנה: נדב אליהו

פתאום, תוך כדי שיחה עם נטלי דדון המושלמת על ההיבט הפמיניסטי בדמותה, נפערות מולי זוג עיניה היפות בתדהמה. "אבל פמיניסטיות לא אוהבות אותי", היא לוחשת. דדון, רק להזכיר, היא אם חד־הורית שמתוקף היותה סלב גם נושאת את דגל האמהות החד־הוריות ברשתות החברתיות. אם כן, מדוע פמיניסטיות לא אוהבות אותה? לטענתה, הן סבורות שהיא "מפונקת".
"מצד אחד", היא אומרת, "אני יודעת כמה כוח אני נותנת לנשים. אני מקבלת כל יום הודעות מנשים שברגע של משבר הן נזכרות שאני עושה לבד את מה שהן עושות עם בן זוג - ומקבלות פרופורציה. אני כל הזמן מסדרת את הכתר וממשיכה את היום. אנחנו, הנשים, בכלל לא מבינות כמה כוח יש לנו עד שמביאים אותנו לאיזו פינה ואנחנו מגלות את זה".
ומצד שני?
"מצד שני, בכולנו יש את המאמי שרוצה להתפנק. השאלה היא רק מתי את לוקחת אותה לטיול ומתי את יוצאת לעבודה. יש ימים שאני בהחלט רוצה שהגבר ילך לעבודה ואני אלך לשופינג. אני הפמיניסטית החדשה, בעצם. אני רוצה להתפנק ולהיזרק, אבל יש לי גם את ההבנה הכלכלית שבחיים לא אהיה תלויה בגבר. אני נוגעת בהרבה תחומים: אני די.ג'יי, יש לי אתר אופנה, אני מעצבת קולקציה לדלתא, אני מפתחת אפליקציה. אני לא נשארת באותו מקום".
טוב, עכשיו את גם המפרנסת של הילד שלך.
"נכון. אני לא אתן לגבר את הכוח הכלכלי הזה עליי. לא כל אשה יכולה לקום ולעזוב, ועם זאת, כאשה אני יודעת שלנשים יש כוח פנימי עצום. גברים צריכים להבין שמי שמאפשרת להם לצאת בבוקר לעבודה ולהביא כסף הביתה זו האישה שהקימה להם משפחה ומטפלת בילדים, בבית ובהם. האשה היא זו שמגיעה לה התודה".
בכל זאת, לא נשמע שאת אשה מהסוג הזה בדיוק.
"הפי בייבי והפי מאמי זה כלל מספר 1 אצלי. חשוב ששנינו נהיה שמחים ודי ברור לי שלהיות רק איתו כל היום זה מזיק גם לי וגם לו. החנק הזה לא בריא לאף אחד מאיתנו. זו זוגיות לכל דבר. אני רואה נשים שמגדלות ילדים ובחרו רק בזה. זה לא משהו רע, אבל זו עבודה קשה - ובמצבים כאלה מצער אותי מאוד לשמוע גבר שאומר לבת זוגו 'שמעי, אני מביא את הכסף לשולחן'. מאמי, ברגע שהאשה שלך תגיד לך 'בוא, תישאר עם הילדים בבית', אתה מהר מאוד תמצא את עצמך בהלם קרב".
יש לי אופי
נטלי דדון מודל סתיו 2017, בגרסת האמא הצעירה והקרייריסטית, היא אשה בעלת דעות מוצקות, מנומקות ומנוסחות היטב שהיא ממש לא פוחדת לבטא. ביקיני ומשקפיים מעולם לא הסתדרו באופן מושלם יותר על פיגורה אחת. "לא סתם קיבלתי הצעה מדלתא לעצב קולקציה", היא אומרת, "באו אליי אחרי שחזרתי לעצמי, עם הוצאת השתלים מהחזה ומה שעברתי עם האמהות. אני משדרת היום הרבה יותר מנערה בבגד ים שמפזזת על החוף".
היא בת 33, במקור מהקריות, בתם של שמעון (שף באולם אירועים) וחנה (שפית בבר־מסעדה). הוריה התגרשו ויש לה שתי אחיות מאותם הורים, אח מהנישואים השניים של אמה, שני אחים מהנישואים השניים של אביה ועוד ארבעה אחים חורגים, מבעלה השני של האם.
היא התגלתה בתחרות מלכת היופי (לשנת 2002), כשהגיעה לעשירייה הראשונה. החוויה, אגב, לא זכורה לה לטובה. "זה לא דיבר אליי כמו שחשבתי שיקרה", היא אומרת, "היינו בדרום אפריקה ולכל מקום שנכנסנו היה לנו כוח של 20 בנות יפות שנכנסות למקום. כולם הסתכלו עלינו. גם אני הסתכלתי עלינו, כאילו מלמעלה, ולא אהבתי את מה שראיתי. זה לא עשה לי את זה. רציתי לחזור הביתה, להתגייס לצבא".
"זה נראה הזוי לאנשים שדווקא אני חווה את זה. אמרו לי 'את יכולה להשיג את מי שאת רוצה - תפילי ותעשי את זה כמו שצריך'. למה? זה לא כמו שצריך? מכעיס אותי שאנשים מכתיבים מהי משפחה נורמטיבית ונורמלית"
היא שירתה במודיעין שדה כתצפיתנית במוצב בבקעה - תפקיד קרבי למהדרין - במשך שנתיים וחצי. "למדתי שם לבשל", היא מספרת, "היינו שם לגמרי לבד. זה לא בסיס עם חדר אוכל מתשע עד חמש ואז את בבית. הכי לא. באותו זמן גם נולד סתיו, אחי הקטן, ונורא רציתי הביתה. בהתחלה אמא שלי, המרוקאית, הייתה באה עם הסירים למוצב, אבל כשסתיו נולד היא כבר לא הייתה יכולה לבוא, אז התחלתי לבשל לכולם. היום אני מדברת על זה בחיוך, אבל זו הייתה תקופה ממש קשה בשבילי. אני לא אדם של מסגרות. אני אוהבת לבנות לעצמי את הלו"ז. אני אוהבת לא לדעת איפה אהיה בעוד יומיים".
אבל ניגשת לתחרות הזו מבחירה, לא?
"כן, בהתחלה מאוד רציתי את זה והתרגשתי מעצם זה שקיבלו אותי בכלל, אבל המודעות העצמית שלי לא הייתה ממש גבוהה ומשהו שם מאוד הרתיע אותי. כל הזמן רק חשבתי על הגיוס שלי שהתקרב".
באותה תקופה היא הוזמנה לאודישן לתוכנית הריאליטי של ערוץ 10, "הדוגמניות", והתקבלה. "שם התחיל הבלגן. לא זכיתי, אבל הייתי בגמר וקראו לי לתפקיד ב'בכיפיות' (שודר בערוץ ביפ). הייתי צריכה לשחק שם מטומטמת שרוקדת בביקיני".
והסכמת?
"זה היה תפקיד גאוני בעיניי. שימוש בסקסיות למטרת שיווק וקידום. הכותבים לקחו את זה למקום ציני וקיצוני של 'תשתקי ותהיי יפה', אבל כל אחת מאיתנו באה ממקום הפוך. ג'ני למדה באוניברסיטה, אני למדתי הוראת מתמטיקה במכללת אורנים, היינו רציניות ובאנו בהפוך על הפוך על הפוך. בכל זאת נורא ירדו עלינו בתעשייה. שאלו אותי כל הזמן למה אני עושה את זה לעצמי".
הדוגמנות, בינתיים, הונחה בצד. דדון הייתה בטוחה אז שתמשיך, באופן טבעי, מהצבא ללימודים. "זו דרך שחשבתי שצריך לעבור: צבא־לימודים־משפחה. זה היה מסודר לי ככה בראש. השתחררתי מהצבא ושכרתי דירה לבד בקריות. ניסיתי לבנות עסקים. היה לי עסק של מיצגים לאירועים עם רקדניות. ככה חסכתי כסף. אחר כך התחלתי לנסוע לתל אביב, לאודישנים ולצילומים, ואפשר להגיד שחזרתי לדגמן. מהר מאוד זה הגיע למצב שנסעתי הלוך חזור ארבעה ימים רצוף בשבוע והבנתי שהבסיס שלי אמור לעבור לתל אביב".
למה באמת?
"תמיד באתי ממקום של לצחוק על עצמי, אבל לא תמיד הבינו אותי. ההומור העצמי הזה היה משהו שקל לי לאכול. לא הרגשתי שאני עושה לעצמי משהו רע".
ואז הגעת ל"הישרדות VIP" - ושוב, מרכז תשומת הלב היה על הביקיני שלך.
"בסדר, זה לא הפריע לי. נתנו לך כלים? תשתמשי בהם. אני לא צריכה להסתובב עם גלביות כדי להוכיח שיש לי אופי".
אנטי שיימינג
יורש העצר של הנסיכה הקשוחה הזו הוא ריף רפאל דדון, בן שנה וחודש, מתוקי שאין דברים כאלה. נכון לרגע זה, לחי אחת שלו מלאה בדבש והאחרת בשוקולד, והוא מאוהב באמא שלו. המטפלת ממש הייתה צריכה לקרוע אותו ממנה בדמעות. "היינו בתאילנד שבועיים וחצי והוא היה רק איתי וכשחזרנו הייתה לי עבודה שטסתי בשבילה לחו"ל לארבעה ימים, ופתאום, במכה, הוא לא היה איתי. היה לו קשה מאוד עם זה, אבל אני רואה על ילדים שזה לא רק הוא. לכולם יש את חרדת הנטישה הזו".
איך זה להיות סינגל מאמי?
"אוף. יש ימים ויש ימים. היום אני ביום של מאוהבת. קמנו, הדלקנו אם.טי.וי, רקדנו בבית וצחקנו, אבל כן, יש גם ימים שבא לך להיות סינגל בלי פלוס. כמו כל דבר בחיים, גם בזה יש את הרע ואת הטוב. את הפאן אני מעבירה באינסטגרם, אבל יש ימים שרע לך ובא לך שמישהו יבוא וייקח אותו קצת".
למה בעצם החלטת להביא ילד פתאום עכשיו, פתאום היום?
"כי היה בי חשש שתתגלגל שנה ועוד שנה - והופ, מגיע גיל 40 ואת מסתכלת אחורה ואומרת 'כמה חבל, היה יכול להיות לי ילד'. לפי התכנון כבר הייתי אמורה למצוא את האביר על הסוס הלבן ולהינשא, למצוא את סיפור האגדות שלי, אבל ככה יצא, מה לעשות. בינינו, זה קורה להרבה בחורות ויש גם, ברוך השם, מצבים גרועים יותר שבהם נשים נכנסו לנישואים שהתפרקו באמצע ההיריון. קיבלתי אינספור מכתבים שהבנתי מהם שאני לא לבד. יש פה קהילה שלמה".
אז למה כולם מתעסקים במקרה שלך?
"כנראה זה נראה הזוי לאנשים שדווקא אני חווה את זה. חלק מהאמירות שנאמרו היו 'את יכולה להשיג את מי שאת רוצה - תפילי ותעשי את זה כמו שצריך'. למה? זה לא כמו שצריך? מכעיס אותי שאנשים מכתיבים מהי משפחה נורמטיבית ונורמלית. למה אני, שנותנת לילד עולם ומלואו, לא נחשבת 'משפחה נורמלית'? לא על זה נמדדים אנשים. זה מרגיז אותי במיוחד אחרי מה שקרה עם אמיר (פרישר גוטמן ז"ל - מ"ג). חוויתי אותו בקטנה, בטיול סקי משותף שלנו, שהוא וינאי צירפו אליו את רוי, הקטן שלהם. לצפות מהצד בזוגיות ובהורות שלהם זה היה משהו מדהים. פשוט נפעמתי מהמשפחתיות שלהם.
"אני הבאתי את ריף למציאות קיימת. הוא לא מכיר משהו אחר. אני לא לוקחת לו משהו באמצע החיים ומערערת את עולמו. צריך לחבק את מה שמגיע - בייחוד כשילד כמו ריף מגיע. אני ממש לא בוכה על מר גורלי. זה הכי פאן שיש, גם ברגעים שהכי קשה בעולם. תקשיבי, אמא שלי עבדה בארבע עבודות ושלוש בנות חיכו לה בבית. תקופות ארוכות אכלנו מרגרינה עם לחם ושתקנו. יש לי מאיפה לקחת פרופורציות גם ברגעים שהכי קשה לי בעולם".
את וריף ממש זוג סימביוטי.
"הוא נורא מחובר אליי, לא משחרר. אני כל הזמן מדברת איתו על הזוגיות האובססיבית הזו. יש לנו המון שיחות מצחיקות כאלה. כשבת דודה שלי רואה את זה, היא תמיד אומרת לי 'את חייבת זוגיות'. בכלל, אני מכניסה לקשר הזה המון הומור. העוקבים שלי כבר מכירים את זה. בארבע בבוקר, כשהוא לא נותן לי לישון, אני אומרת לו 'שמע, נורא ניסיתי, רציתי להיות אמא שלך, אבל חייבים להיפרד'. מה תעשי? יומיים לא ישנת והוא יושב לך על הציץ, יונק ושום דבר לא תלוי בך. יש את החיים לפני ואת החיים אחרי. אז את מנסה להיצמד לספונטניות. אומרת לו 'יאללה חמוד, נוסעים לתאילנד'. כולם אמרו לי 'איזו אמיצה את' ואני אמרתי 'אמיצה? אמיצה זה לוותר על החיים שלי'. אני לא האדם הספונטני שהייתי, אבל אני מנסה ורוב הזמן זה מצליח לי".
ומה בנוגע לדמות אב בשבילו?
"יש לו את אבא שלו. הוא בתמונה מאז שריף נולד. הוא היה בברית שלו, הוא מבקר אותו פעמיים בשבוע ויש ביניהם קשר מדהים. זה לא משנה מי היה בעד ומי היה נגד - ברגע שהילד נולד ויש קשר דם ומשפחה, אין פה מקום לאגו. אבא זה אבא. לא נתתי לשום סיטואציה בחיים שלי להשפיע על ההחלטות שלי, למרות שחוויתי ילדות שונה לחלוטין. אם אבא שלו רוצה, הוא שם. ריף אוהב אותו מאוד".
ומה איתך? את רוצה זוגיות?
"אני לא יודעת. מצד אחד, אני לא חושבת שגבר היה מקל את העניינים. גבר זה עוד מישהו להעניק לו ולטפל בו. מצד שני, כן, בא לי שמישהו יטפל בי. זוגיות באה עם כל כך הרבה פרמטרים, שאני אומרת 'בואו נהנה'. אני כל הזמן דוחה את הדייט הזה והדייט ההוא. כן בא לי ולא בא לי. אני במלחמות עם עצמי לגבי מה זה יביא, מה החבילה שמגיעה עם זה, האם אני מוכנה לכל מה שמשתמע מהמילה זוגיות? את יודעת איך זה: לרוב נשאבים די מהר לשגרה מעצבנת ולמלחמות כוח ואגו. נראה לך שיש לי מקום לזה? או שאתה בא וכיף לנו או שאל תבוא".
אבל זה יכול לקרות?
"לא עם גבר לא בשל ולא עם גבר שלא רוצה. זה נדיר, אבל קיים. אותו אני מחפשת. זה בטח לא יקרה עם גבר שכל היום יושב על האינסטגרם ועושה לייקים. רצוי שלא תהיה לו מדיה חברתית. שהוא יהיה עסוק ובעל חיים עשירים ומלאים. שלא יצטרך לחיות שם. תשאיר לי את העבודה הזו".
אפרופו עבודה, במה בדיוק את עובדת?
"אני עובדת בפלז'ר, בדברים שמדברים אליי. אם אני מגיעה לפגישה ואומרת לאפרת, המנהלת העסקית שלי, שזה לא סקסי לי, אז זה לא יקרה. אנחנו יוצאות מפגישה והיא שואלת אותי 'סקסי לך או לא סקסי לך?'. אני עובדת על אפליקציה שמבוססת על חוכמת ההמונים ואנטי שיימינג. זו אפליקציה שמאלצת אותך להיות פוליטיקלי קורקט. את נשאלת שאלה, ואי אפשר להגיב במגילות מלאות ביקורת וארס אלא באחוזים - מעדיפה או לא מעדיפה. לא מזמן נכנסתי ללחץ בקשר לחזה שלי ושאלתי 'מה עדיף: חזה שטוח וטבעי או חזה מלא וחושני?', אנשים הצביעו.
"חוץ מזה, אני מעבירה הרצאות לנוער, בעיקר לנערות, ומנסה להכניס אותן למשרד החינוך. אני מאמינה שיש לי יותר השפעה מאשר למורה שנכנסת לכיתה ומעבירה שיעור. לצערי או שלא לצערי, העיניים נשואות אלינו, הסלבס, יותר מאשר אל המורים. לא יכול להיות שהגענו לכאן רק כדי להעלות עוד פוסט, עוד תמונה בביקיני ועוד אחת מצילומים לתוכנית טלוויזיה. אני רוצה להשתמש בכוח הזה כדי להביא יותר מודעות על העצמה אישית דרך דימוי גוף ועל איך ההשפעה החברתית פועלת עלינו כבני אדם.
"אני מדברת איתם על כל מיני דברים שנוגעים לחיים שלהם, כמו למשל על מה שהביא אותי בתקופת התיכון לחוסר הביטחון שלי ועל ילדים שמתאבדים בעקבות שיימינג באינטרנט. הורים שולחים לי סרטונים של ילדה שדופקת את הראש בקיר ולא רוצה ללכת לבית הספר, לדוגמה. אנשים לא מבינים מה עושה שיימינג ולאן זה יכול להתגלגל. ברגע שכל ילד יבין שהכוח בידיים שלו ולא ילך עם העדר בחרם נגד מישהו אלא ילך לעמוד לצד הילד שעליו החרם, הוא יצליח לשנות את העולם".
בראש הבעיות שנוגעות היום לדימויי גוף נמצאים עניינים של משקל - וגם את מאוד רזית לאחרונה.
"נכון. אחרי הלידה מצאתי את עצמי עם 28 קילו שלא היו שם לפני כן. אין קסמים בתחום הזה. פשוט צריך לעשות סוויץ' רציני בראש. אחרי ההיריון חוויתי לראשונה בחיי איך זה להיות אשה שמנה. כמה זה קשה לשרוך נעליים. לא כיף. אני לא מדברת על 'בואי נהיה דוק', כי גם בזה אני לא מאמינה. את יודעת, תמיד יש אמצע. בהתחלה הזמנתי את הארוחות המוכנות של ילנה מלישבה, רזיתי 18 קילו וזה נעצר. אחר כך התחלתי לעשות ספורט במכון כושר עם מאמן אישי. היה לי מאוד קשה לגרום לזה לקרות עם הילד וההנקה, כי אסור לזעזע את הגוף - מה שיכול לעצור את החלב.
"בגדול, הלכתי על המקום הבריאותי של לאכול דברים נכונים ועצרתי את עצמי מלגעת בדברים שבא לי עליהם. עם כל ירידה במשקל את מקבלת עוד דרייב ועוד חשק, לובשת בגדים מלפני ההיריון, עפה על עצמך - וזה מחזיר לך את החשק לחיים.
"היום, למשל, ילדה שאלה אותי בהרצאה 'תגידי, את שלמה עם הגוף שלך?', ועניתי לה 'לא'. עכשיו, תשאלי את השאלה הזו את אחרונת המהממות בויקטוריה'ס סיקרט ותקבלי את אותה תשובה. גם לה מפריע משהו. ההבנה הנכונה היא שאת לא צריכה להיות שלמה עם עצמך. זה לא העניין. יש לי סימני מתיחה על הטוסיק ועל הבטן ואני לא שלמה עם עצמי - גם אם קוראים לי נטלי דדון. ילדתי ילד לתפארת, ואם זה מה שמגיע איתו, זה מבורך. אל תקראי לזה סימני מתיחה. אלה סימנים של אושר".
 
לוגו מגזינה.jpg

מדורים אישיים

כושר

קוסמטיקה וטיפוח

הפקות אוכל ומתכונים

"מגזינה" הוא ירחון מעמיק, מקיף, אינטליגנטי ורהוט המסקר כל מה שמעניין נשים בעידן המורכב, המסועף והמבלבל שבו אנו חיים, או, ליתר ליתר דיוק, חיות. המגזין עוסק בכל התחומים והאספקטים שמהם בנוי עולמה המודרני של האישה הישראלית והקוסמופוליטית.