הכל בסדר, לא קרה כלום מתחילים מחדש

מנה שנייה

גם אחרי שפשט רגל ונקלע לדיכאון מר, השף פרנק אזולאי (51), הבעלים לשעבר של דלידג וסלב גסטרונימי בדימוס, לא הרים ידיים. הוא גם לא התפדח להשתתף ב"משחקי השף" כמתמודד מן השורה. עכשיו, אחרי שהשתתף גם ב"נינג'ה ישראל", הוא שוב בעניינים - וחזק. מהפך במטבח

מאיה גז |  צילום רמי זרנגר 

פרנק אזולאי. "רציתי להתפרנס ולחזור לעניינים, לא ממקום שהייתי מפורסם וחיפשתי את הפרסום, אלא ממקום של להתפרנס בכבוד"
לפני עשור הגיע השף פרנק אזולאי לתחתית. מסלבריטי־שף, בעל מסעדות, כוכב פינות בישול בטלוויזיה ודייטים מתוקשרים עם דוגמניות הוא הפך לחסר כל אחרי שפשט רגל וירד מנכסיו. הוא היה השף של דלידג בתל אביב ואחרי שש שנים הפך לשותף. המסעדה נקלעה לקשיים ואזולאי נכנס לחובות וחי תחת איומי עיקולים ופקודות מאסר, אבל לבסוף הצליח להחזיר חובות וסגר את העסק. הוא היה גם הבעלים של מסעדת פרנק פיש ושל הגזיבו בהרצליה. היה לו גם פרק בהונג קונג, שם פתח סניף של רשת מסעדות אסייתיות. ואז הכל התרסק. "פשיטת הרגל התחילה מיד אחרי הגזיבו", הוא משתף, "השותפות התפוצצה, הייתי בתהליכים עם בנקים והגעתי למצב שלא יכולתי לעמוד בלחצים שלהם ובכל מה שהיה מסביב - וזה הביא אותי למצב שזה הביא אותי".

פחות או יותר באותה תקופה אביו, שעימו לא היה בקשר כל חייו, הלך לעולמו. בנוסף לכך, הוא נפרד מבת זוגו אחרי שמונה שנים וגילה, חודשיים אחר כך, שהיא חלתה בסרטן. "ברגע שהודיעו לי שהיא חולה נסעתי לבית החולים", הוא נזכר, "אמרתי לה שהיא ואני ננצח את זה יחד. היה לי ברור שאני לא עוזב אותה עד שהיא מבריאה. זו אשה שמאוד אהבתי וזה לא קשור לעובדה שנפרדנו. ליוויתי אותה יותר משנה ותודה לאל היא הבריאה. היום אנחנו חברים טובים".
כשהאקסית הראתה סימני התאוששות אזולאי היה יכול לכאורה להרים מעט את הראש. אבל אז נפלה עליו מכה נוספת: אמו חלתה בסרטן. "סעדתי את אמא שלי במשך שנה, והיום, תודה לאל, גם אמא שלי בריאה".

חשבת שהחיים מנסים אותך באותה תקופה?
"בתקופה הזו קיבלתי הרבה תשובות לעצמי מבורא עולם. תמיד הייתי קרוב אליו והייתה בי אמונה, אבל מאז שאבא שלי נפטר התחזקתי עוד יותר. אני מודה לשם שאני הוא זה שזכה להיות שם עבורן כי כנראה הייתה בי היכולת ללוות אותן. זה גרם לי לאהוב את החיים יותר ונתן לי כוח להילחם יותר חזק במגרש האישי שלי. גם אני נכנסתי למרה שחורה באותו זמן. זה לא קל להסתובב במחלקות אונקולוגיות כל היום ולראות אנשים שמסיימים את החיים. מבטים שוויתרו. בעיקר כשמדובר באנשים שקרובים אליך. את מגיעה הביתה והמחשבות מחלחלות".
טעות של מתחילים 
בשלב מסוים הוא חזר לבשל. "עשיתי את זה בשילוב עם תפילות לבורא עולם שישלח לי משהו שיחזיר אותי לעשייה", הוא אומר, "רציתי להתפרנס ולחזור לעניינים, לא ממקום שהייתי מפורסם וחיפשתי את הפרסום, אלא ממקום של להתפרנס בכבוד. הייתי בתקופה של פשיטת רגל באותו זמן, וזה היה קשה. בפן הכלכלי איבדתי הכל. נשארתי בלי כלום. תקופה מרה ושחורה של תשע שנים. אבל דבר אחד לא איבדתי: את האמונה והרצון לחייך ולהצליח".
ואז זה סוף־סוף קרה. התקופה הרעה נגמרה. אזולאי קיבל הזמנה להשתתף בעונה הבאה של תוכנית הבישול "משחקי השף". "בהתחלה הייתי בטוח שהם רוצים אותי בתור שופט", הוא מגלה, "ידעתי שמאיר אדוני עוזב ולא ידעתי שליהקו את יוסי שטרית".

ואז גילית שמזמינים אותך להשתתף כאחרון המתמודדים.
"נכון, אבל לא נפגעתי. חיבקתי את ההצעה בשתי ידיים. ידעתי שאני אומר לזה 'כן' ולא משנה מה. שאלו אותי אם אני מבין שאני עומד להתמודד ואמרתי שאני מבין וגם רוצה. ההזדמנות הזו עשתה לי טוב. הגעתי לחצי הגמר - וכנראה זה היה המקום הנכון שלי. חשבתי שזה לא נכון שאנצח. זה היה נכון לתת לבחור צעיר את הבמה כדי שמשם הוא ימשיך קדימה. הייתי גאה לראות חבר'ה צעירים שרעבים לתחום".
עשו לך הנחות בתוכנית?
"ממש לא. התנהגו אליי כמו אל אחרון המשתתפים".
לא משפיל קצת?
"מה פתאום? חס ושלום. אנשים שמעריכים עצמם לא רואים בדבר כזה השפלה. זה היה כבוד עצום כי הייתה לי הזדמנות להראות את מה שאני יודע והייתה לי מטרה לחזור לתודעה - ובזה הצלחתי. קיבלתי הרבה תגובות ואני חושב שהפכתי להיות השראה עבור לא מעט אנשים שאולי איבדו אמון בעצמם. אסור לשכוח את המבוגרים יותר. באודישן אסף ויוסי היו בהלם לראות אותי. הם התרגשו ולא ידעו איך להכיל את זה. הם למדו ממני, היו התלמידים שלי". הלסת של השפים אסף גרניט ויוסי שטרית באמת נפלה כשהוא נכנס לאולפן. כמה דקות קודם לכן הם טעמו את המנה שהכין: דג במעטפת דקה של תפוח אדמה ומעליו כבד אווז. השילוב של הדג וכבד האווז נראה לתלמידיו של אזולאי כמו טעות של בשלן מתחיל.
אזולאי. "ברגע שסיימנו את הצילומים של 'משחקי השף' נפתחו ארבעה סניפים של רשת ג'אפו" 
הם עבדו אצלך בתחילת דרכם. בשביל מה בעצם היית צריך את זה?  "היו לי עסקים שלצערי הרב לא החזיקו את עצמם בעקבות ניהול כושל. הייתי תחת לא מעט כובעים ולקחתי שותפים שלא היו נכונים לתחום. זה היה כמו כדור שלג שהלך והתגלגל והביא למפלה כלכלית קשה שגרמה לי להרים ידיים, לעצור הכל, לנסות לראות איפה היו טעויות, לקחת אחריות ולתקן".

שפים צרפתים מתאבדים כשקורה להם דבר כזה. 
"לא קל לשמור על העצבים בתחום שלנו. זה מקצוע עם ביקורת מיידית. את עובדת עם חומרי גלם טריים, הלחץ להוציא את האמנות שלך על הצלחת גדול, שפים שעובדים אצלך צריכים לתת את השפה הקולינרית שלך, עם היד שלך, והסועדים נותנים משוב מיידי. זה לחץ של לתפעל את המטבח, לחץ שהכל ייצא מתוזמן, לחץ של שירות, לחץ של אסתטיקה וטעם של מנות, לתפעל את היום שקורה וגם את היום שאחרי. אין ספק שזה מקצוע לחוץ, אבל יש סיפוק גדול כשהלקוחות מרוצים מהאוכל, כשהמסעדה מלאה ומקבלת משובים חיוביים. צריך לנשום עמוק ולזכור את מה שאוהבים במקצוע. אצלי הספורט הוא בריחה. שם אני מוציא את האגרסיות ואת המחשבות הפחות טובות, אבל גם הרבה דברים טובים קורים בספורט: הראש כל הזמן עובד ואני מקבל רעיונות. אצל אמן אוכל, העבודה לא מפסיקה לעולם - ואני לגמרי מחשיב עצמי לאמן אוכל".
חולם ומגשים 
אזולאי, בן 51, גרוש ואב לשניים - ליר, בת 20, סיימה צבא, כיום סטודנטית ועובדת, וקורל, בן 24, שחקן כדורגל. הוא דמות צבעונית. שף־רוקסטאר שמפרנס היטב את התדמית. הוא חובב קעקועים וכבר הספיק למלא את רוב גופו בהם. "אני רוצה עוד", הוא אומר, "גם עכשיו, בצילומי הנינג'ה ("נינג'ה ישראל" - מ"ג), אסי עזר שאל אותי אם יש מקום לעוד ועניתי לו שכן".
ההשתתפות ב"משחקי השף" השתלמה לו. כבר שנה הוא הבעלים והשף של רשת ג'אפו, שאותה פתח עם שותפים. "ברגע שסיימנו את הצילומים נפתחו ארבעה סניפים", הוא מתגאה, "ג'אפו מבוססת על קונספט שקיים בעולם של סלטי פוקה מהוואי, שמה שמאפיין אותם זה אורז, ירקות, פירות ודגים. אני לקחתי את זה ונתתי לזה פרשנות אסייתית. אנחנו לא הראשונים בארץ שעושים את זה, אבל כן הראשונים שמשלבים את זה בפרשנות שמוכיחה את עצמה".

הוא נולד בפריז וגדל בצרפת עד גיל 18. אמו הייתה מאפרת בכירה בטלוויזיה הצרפתית ואת רוב ילדותו הוא העביר אצל סבו וסבתו. עם אביו לא היה לו קשר כל חייו, עד לקראת מותו. מגיל 13 הוא השתייך לחבורות רחוב ובעקבות זאת נשלח לפנימייה המיועדת לילדים בסיכון תחת פיקוח קצין מבחן. מגיל 14 ועד גיל 18 הוא למד בישול בשטרסבורג ועם סיום הלימודים עבד במסעדות מקומיות. בגיל 18 עלה לארץ ושירת במג"ב. כשהשתחרר חזר לפריז, משם עבר לניו יורק ועבד שם שבע שנים בשתי מסעדות צרפתיות. כשהיה בן 30 חזר לישראל.

אחרי "משחקי השף" התיאבון של אזולאי לטלוויזיה נפתח ובקרוב, כאמור, תראו אותו משתתף בעונת ה־VIP של "נינ'גה ישראל". "הלכתי לשם כי אני אוהב לאתגר את עצמי. אני עושה ספורט ששומר לי על הבריאות כי אני עובד קשה. אני הולך למכון, רץ ורוכב על אופניים. במהלך שנות המשבר האישי, הספורט היה מקום טוב לשמר את עצמי - רוחנית, גופנית ושכלית. הספורט מנקה את הכל. זה מקום שבו אני מצטיין. אני גם חייב להודות שאני בסדר גמור לגילי מבחינת כושר".
אז מה אתה בעצם? שף או נינג'ה?
"שניהם. ב'משחקי השף' האתגר היה להתמודד עם חבר'ה צעירים וגם ב'נינג'ה' זה ככה. בכל זאת, בגיל 51 זה אתגר. הבטחתי לעצמי שבגיל 50 אנסה לסגור מעגלים שתמיד אהבתי בחיי - והצלחתי. אני חולם ומגשים. בשבוע האופנה האחרון חגגתי 50 על מסלול הדוגמנות כדוגמן". 
צילומים מהארכיון הפרטי
לוגו מגזינה.jpg

מדורים אישיים

כושר

קוסמטיקה וטיפוח

הפקות אוכל ומתכונים

"מגזינה" הוא ירחון מעמיק, מקיף, אינטליגנטי ורהוט המסקר כל מה שמעניין נשים בעידן המורכב, המסועף והמבלבל שבו אנו חיים, או, ליתר ליתר דיוק, חיות. המגזין עוסק בכל התחומים והאספקטים שמהם בנוי עולמה המודרני של האישה הישראלית והקוסמופוליטית.