כתבה

הבטחה עם כיסוי

חלפו הימים שבהם יכולנו לצאת מהבית ולא להיתקל במישהי שלבושה בגלבייה של המותג Gallabia. מירב הדרי, היזמת הנמרצת שמאחורי ההצלחה המסחררת הזו, טוענת שזהו, הם כבר לא יחזרו. “עבדתי קשה כדי להראות שזה לא טרנד", היא אומרת. גלביות אר פוראבר אילנה שטוטלנד | צילום: רמי זרנגר

עד לפני כמה שנים רוב הנשים שמחזיקות מעצמן מבינות באופנה לא ראו את עצמן עוטות גלבייה אפילו בחלומותיהן המבעיתים ביותר. היום הן מוכנות גם לעמוד איתן מתחת לחופה. מירב הדרי ידעה שזה יקרה. הייתה לה הרגשה. תקראו לזה תחושת בטן. “כשפתחנו את Gallabia, אף אחד לא ידע מה זה גלבייה", היא אומרת, “היום אין מעצב, גם ברמה עולמית, שאין גלבייה בקולקציה שלו - ולנו זה עושה מעולה. בהתחלה חושבים שתחרות זה מפחיד, אבל אותנו היא משרתת נהדר. זה הכניס את הגלבייה למיינסטרים. עבדנו קשה כדי להראות שזה לא טרנד, אלא שזה כאן כדי להישאר. כמו שקוקו שאנל אמרה שכל אשה חייבת שמלה שחורה קטנה בארון, אז כל אשה גם צריכה גלבייה".
די בהצצה קלה באינסטגרם כדי להבין שהאמירה הזו של הדרי ממש לא מנותקת מהמציאות. רבות וטובות, בארץ כמו בעולם, עוטות היום גלביות וחלק גדול מהן אימצו את המותג שהיא ייסדה, Gallabia, והפכו אותו לבן בית, לחלק מחיי היומיום שלהן. סנדרה רינגלר, גילה אלמגור, אפרת גוש, אלכס אילן, טל מן, יוליה פלוטקין, ג’ני צ’רוואני, שביט ויזל ומור סילבר הן רק דוגמאות מייצגות. אלפי נשים ברחבי הארץ והעולם נשבו בקסם המותג הזה. “אני לא יודעת לכמת את זה במכירות, אבל אין ספק שהעולם עובד בצורה מסוימת וכשסלבס מצטלמים בבגד כלשהו זה חודר לתודעה בצורה יותר מהירה, יותר טובה - ואנשים רוצים את אותו הדבר", אומרת הדרי.
מתאימה לכולן
אנחנו נפגשות בחנות הדגל של המותג שברחוב רוטשילד בתל אביב. היא, כמובן, לובשת את אחת הגלביות מקולקציית החורף שלה. “אני לובשת רק Gallabia - ומבחירה", היא מצהירה. “לפעמים יש לי קטעים שאני רואה משהו יפה באיזו חנות וקונה, אבל בסופו של דבר בבוקר מוצאת את עצמי לובשת גלבייה. כל עוד זה עובד ככה, נראה לי שאני על המסלול הנכון".
הדרי (49, אם לשתיים, מכפר חרוצים), בעלת תואר ראשון במנהל עסקים, לא החלה את דרכה דווקא בתחום האופנה. במשך 18 שנה היא עסקה בתחום התקשורת: היא הייתה ממקימי חברת התוכן של הכבלים, הייתה חלק מצוות ההקמה של yes ואיישה תפקידי מפתח בכמה וכמה מיזמים אינטרנטיים וחברות תוכן. “אופנה תמיד הייתה פשן משני שלי", היא אומרת. “רק בשנים האחרונות הרגשתי איזשהו מיצוי בתקשורת - ופתאום גם נורא רציתי להקים עסק עצמאי, אבל לא ידעתי איזה".
זה היה סוג של ניסיון להמציא את עצמך מחדש בגיל 40? 
“לא נראה לי. אני באופי שלי טיפוס מאוד עצמאי, אבל איכשהו הגעתי כמו כולם לעולם השכירים. היו לי תפקידים טובים, אבל הרגשתי שאני לא במשבצת הנכונה. אצלי זה דווקא לא קשור למשבר גיל ה־40. זה פשוט משהו שכנראה היה צריך להתבשל".
ואיך באמת הגעת בסופו של דבר לתחום האופנה?
“כל חיי אני בן אדם של ים, של חופש. אני גולשת גלים שפותחת כל יום בים, מוקדם בבוקר. אני קמה בחמש וחצי בבוקר ובעשר בלילה הולכת לישון. חיי לילה זה לא החיים שלי. אני אוהבת את השקט של הבוקר ואיך שהעולם נראה בבוקר, וכאחת כזו גלביות תמיד היו מחוברות אליי והיו חלק מהארון שלי. הבעיה הייתה שלא היה לי מקום ספציפי שיכולתי לקנות בו גלביות. הייתי קונה אותן במקרה, כשהייתי נתקלת בהן בחו"ל. יום אחד מצאתי גלבייה יפה - דווקא כאן, בארץ - ופתאום נפל לי האסימון". 
ואולם, כדי להגשים את החזון - בנייה של קו גלביות משלה - הדרי הייתה חייבת למצוא שותפה שחיה ונושמת אופנה. “לי לא היה ידע חוץ מהפשן וחוץ מזה שקיבלתי פידבקים שאני מתלבשת יפה", היא אומרת. “את אתי צאיג, שותפתי, שהייתה בעלים של כמה מותגי אופנה, הכרתי דרך חברים משותפים. הרמתי לה טלפון ושאלתי אם אפשר להיפגש ולהציע רעיון. נפגשנו למחרת ואחרי שעה כבר התחלנו לעבוד. מהרגע הראשון החלטנו שהשם יהיה Gallabia. הלוגו היה מוכן כבר אחרי שעה".
זה לא היה צעד קצת ריסקי? 
“כשאני מאמינה במשהו, אני לא רואה בעיניים. אני טיפוס מחושב, אבל המנטרה שלי בחיים היא ליהנות מהדרך, לא להיתקע ולא לחיות בפחדים. היה לי סכום שהקצבתי להרפתקה הזו - ובמקרה זה הצליח".
חנות הדגל של המותג נפתחה בשנת 2010 - כאמור, בשדרות רוטשילד. “האמנו באזור הזה", אומרת הדרי. “היינו הראשונות במתחם פה. זה לא אזור קניות, ככה שרוב הלקוחות שלנו לא מגיעות לפה במקרה. הן יודעות שהן מגיעות היום לחנות. גם החנות שפתחנו אחר כך בארנה בהרצליה פיתוח עובדת בצורה כזו. באפריל פתחנו סניף שלישי בקניון גינדי TLV מתוך מחשבה שאנחנו רוצות נקודת מכירה מסחרית נוספת בארץ. כלומר, בחרנו הפעם בקניון כדי להנגיש את הקולקציה גם לאנשים שלא באים במיוחד בשביל Gallabia".
איך היית מסכמת את שמונה השנים מאז שפתחת את המותג? 
“זו הייתה דרך מאוד מעניינת, מאוד מאתגרת ומאוד מוצלחת. בסך הכל אני שמחה על ההסבה המקצועית שעשיתי. אני לגמרי מרגישה שאני נמצאת היום במשבצת שלי, ואני גם לומדת כל יום. מובן שכמו בכל עסק יש את הקשיים הרגילים, ההתלבטויות כמה לצמוח, איפה לצמוח. את גם צריכה משאבים אם את רוצה לגדול - ואת צריכה לדעת לחשב סיכונים. אלה דברים שכל עצמאי מתמודד איתם יום־יום. עד היום הצעדים שלנו היו מאוד מחושבים. אין אצלנו מזכירות, אין יותר מדי עובדים. אנחנו עובדות בעשר אצבעות - וזה מוכיח את עצמו".
חלוקת התפקידים בין הדרי לאתי צאיג ברורה למדי: צאיג אחראית לעיצוב (“למרות שיש לי את הסיי שלי בדברים"), לחנויות, לכוח האדם, לשיווק ולפרסום. הדרי אמונה בעיקר על האדמיניסטרציה, על הקשר עם חו"ל, על הכספים ועל הייצור. “יש לנו שותפות מאוד טובה וזה לא מובן מאליו", היא אומרת. “אין ספק שיצא לנו בינגו גם בקטע האנושי - כלומר, הפכנו גם לחברות. תמיד יש חילוקי דעות, אבל הדברים נפתרים בצורה מפרה ותרבותית".
קהל היעד של Gallabia, כפי שהדרי מגדירה אותו, הוא “נשים מגיל 18 ועד 100" - אם כי יש למותג גם קולקציה קטנה לגברים. “הם עדיין לא פתוחים לגמרי לרעיון, אבל הם לגמרי יעד. לאט לאט אנחנו מגלות שיש לנו גם קהל אדיר של נשים גדולות. אצלנו יש רזות מאוד ושמנות מאוד, חילוניות ודתיות, צנועות ופרובוקטיביות. כולן יכולות למצוא עצמן בקולקציה". 
איך זה בא לידי ביטוי בדגמים?
“יש לנו שני סוגי עיצובים. דגמים שהם וואן סייז, שהם בעצם דגמי אוברסייז שנופלים בחופשיות על הגוף ופחות מדגישים גזרה. העיצוב השני הוא דגמים עם מידות - ואני בהחלט רואה גם נשים מלאות שאוהבות את הגוף שלהן ולוקחות דגמים צמודים. בעיקרון, כל הקולקציה שלנו מגיעה עד מידה XXXL. אני רוצה להתייחס לכל אשה, ומעונה לעונה אני רק מגדילה את הכמויות במידות הגדולות. בהתחלה חששנו מהכמות, התחלנו בקטן, אבל עכשיו אנחנו כל הזמן מעלים. האג’נדה שלי היא שכל אשה תוכל למצוא את עצמה בחנויות שלנו". 
לכל עונה יש צבעים שמאפיינים את הקולקציה שלה, שלא מנותקים מהטרנדים העולמיים. “אם בקיץ הבא כתום יהיה מאוד חזק, אז יראו כתום גם אצלנו", אומרת הדרי. “רוב הפריטים הם עם רקמות, כי זה הקטע שלנו, אבל אנחנו גם מקפידות לעשות דברים יותר שקטים וחלקים מתוך הרצון לדבר לקהל רחב. בשחור־לבן־אפור תמיד תמצאי קולקציה רחבה, כי אם תנתחי את המכירות תראי שאלה הצבעים הכי פופולריים. במקביל, אנחנו כמובן משלבות צבעוניות".
קולקציית החורף של Gallabia כוללת בין השאר שמלות מקסי, מיני, ז’קטים, חולצות רקומות וחצאיות. “לא נמכור עור ופרווה. אנחנו לא נוגעות בשום דבר שהיו לו עיניים או נשמה. אני טבעונית שבע שנים - קודם כל מטעמים הומניטריים ואחר כך מטעמי בריאות. לא נולדתי טבעונית. כשהפכתי לכזו, הייתי המנגליסטית של הבית. זה קרה לי ביום אחד".
הדרי מודה שהמותג Gallabia הוא אופנה שמתחברת יותר עם הקיץ. “בארץ אנחנו עובדות שמונה חודשים על בסיס קולקציית קיץ", היא אומרת, “החורף קצר כאן ולכן גם הקולקציה יותר מצומצמת. בחו"ל אנחנו משתתפות גם בתערוכות של קיץ וגם בתערוכות של חורף, אבל גם שם קולקציית הקיץ היא הקולקציה העיקרית שלנו. לשמחתנו, בגלל שאנחנו מוכרים מסביב לגלובוס, תמיד יש קיץ איפשהו".
סוף עידן ה"כאן" 
כל קולקציה של Gallabia מחולקת לשלושה קווים: ריזורט, אורבני יומיומי ואורבני ערב. 
המחירים נעים בין 290 ל־2,000 שקל, “אבל רוב הקולקציה בסביבות ה־700 שקל", אומרת הדרי. “Gallabia ממותגת איפשהו גבוה, אבל לא גבוה מדי. המטרה היא להיות בהישג יד. גם מי שאין לה - אם היא תתאמץ, היא תוכל לקנות פריט שלנו. מצד שני, המטרה היא שלא תרדי לרחוב ותראי כל בחורה שנייה באותה גלבייה כמו שלך. יש הסבר למיתוג הזה: הקולקציה תפורה מבדים איכותיים. אנחנו עובדות בהודו עם מפעלים ברמה גבוהה, יש עלויות שילוח, יש אופרציה שלמה. בסך הכל אני מאמינה שאנחנו נותנות תמורה למחיר. חוץ מזה, אנחנו מאוד משתדלות לעשות הנחות משמעותיות במבצעי סוף עונה או בבלאק פריידי ולתת חלון הזדמנויות. בבלאק פריידי האחרון עשינו 50־70 אחוז הנחה על הפריטים ואנשים העמיסו שקיות". 
יומה של הדרי ארוך ועמוס - ובכל זאת, על גלישה בים היא לא מוותרת. “סדרי העדיפויות שלי מאוד ברורים. אני מתחילה את היום מאוד מוקדם בים, אחר כך פותחת את הבוקר עם המפעלים בהודו, עוברת לשגרה היומית כאן ובחמש אחר הצהריים עוברת לניו יורק. דווקא בגלל שהיום שלי כל כך עמוס, חשוב לי לפתוח אותו באוויר ובטבע". 
מבחינת הדרי, כשמדברים איתה על היעד הבא, אז “העיניים החוצה, יש עוד הרבה שווקים להגיע אליהם - ואנחנו גם רוצות לחזק את חנות האון־ליין, שמבחינתנו תוך שנתיים צריכה להיות החנות הכי גדולה שלנו". 
ומה לגבי הגדלת קולקציית הגברים? נראה לך שזה יכול להתאים למאצ’ו הישראלי?
“כשאני חושבת על רעיון, אני כבר לא מסתכלת אף פעם על המילה ‘כאן’. המילה ‘כאן’ כבר לא רלוונטית יותר. בגלל האון־ליין אני פונה לכל העולם. אני חושבת שהפוטנציאל של גלבייה הולך וגדל - ולא רק כשמלה לנשים. גם גברים יכולים להתהדר בה". 
לוגו מגזינה.jpg

מדורים אישיים

כושר

קוסמטיקה וטיפוח

הפקות אוכל ומתכונים

"מגזינה" הוא ירחון מעמיק, מקיף, אינטליגנטי ורהוט המסקר כל מה שמעניין נשים בעידן המורכב, המסועף והמבלבל שבו אנו חיים, או, ליתר ליתר דיוק, חיות. המגזין עוסק בכל התחומים והאספקטים שמהם בנוי עולמה המודרני של האישה הישראלית והקוסמופוליטית.