top of page

כתבה

    תחת אש

לאחרונה נדמה שכולן עושות הגדלת ישבן. קים קרדשיאן ומדונה והבגאז' המרווח שלהן שיגעו את העולם וגרמו לנו לחשוב שכמה שעכוזנו גדול יותר, כך הוא טוב יותר. שתי דקות של שיחה עם פלסטיקאי מספיקות כדי להבין שזו טעות. והיא עלולה לעלות ביוקר

מאיה גז  

GettyImages-kim_credit-Dimitrios Kambour
אימג'בנק/ gettyimages
רק שלא ייפול 
"אני לא כל כך ממליץ לעשות הגדלת ישבן", פוסק ד"ר רון עזריה, מזכיר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית. "זה ניתוח שיש בו סיכון, בעיקר זיהומים. זה גם לא מאוד נוח לשבת על שתלי סיליקון. הרבה נשים שעשו הגדלת ישבן עם שתלי סיליקון הוציאו אותם במוקדם או במאוחר - וככל שהשתל יותר גדול, הסיבוכים יותר גדולים, חוסר הנוחות היומיומי יותר גדול, ואם רוצים להוציא את השתלים, מקבלים נפילה והתרוקנות של המלאות ברבע העליון של הישבן". 
או.קיי, ומה תגיד למי שבכל זאת מעוניינת להגדיל את ישבנה?
"אמליץ לה על השיטה של הזרקת שומן בישבן, כי היא משלבת שאיבה של הקונטור של הישבן מסביב ולוקחת שומן עצמי שלך - חומר ביולוגי שלך - ופשוט משנה את המיקום שלו".
בשלב הזה אני מראה לד"ר עזריה תמונה של קים קרדשיאן. הוא שותק ואז אומר: "באופן אישי אני חושב שזה קצת מגוחך, אבל זו העבודה שלה. נכון שקים קרדשיאן פרסמה את הניתוח הזה, אבל זה ניתוח שמכירים אותו הרבה מאוד שנים".
ובכל זאת, לאחרונה זה הפך לניתוח שהוא לחמניות לוהטות, תרתי משמע.
"האופנה היום חושפת יותר את הגוף ואנחנו מדינה שנחשפת לשמש. צו האופנה טוען שישבן מורם וחזק זה דבר חשוב. אז כן, יוצא לי לעשות את הפרוצדורה הזו פעמיים בשבוע - בעיקר מפני שהרבה ידועניות מבליטות את הישבן, שהופך להיות איבר שניתן להצגה".
למה נשים עושות את זה לעצמן?
"למה נשים עושות הגדלת חזה באופן לא פרופורציונלי? כי הן רוצות להבליט אותו, לתפוס את העין. כל המראה ההיספאני עובד על ישבן גדול יותר, בולט יותר, עגול ומורם. זה משהו גנטי שמתחבר לסקס, אבל כמו כל דבר, ברגע שזה עובר את הגבול, הוא מתחיל ליפול. גם זה של קים קרדשיאן לא עומד במקום. האורך של הקפל מתחת לישבן אצל בחורה צעירה הוא מחצית מרוחב הירך וכשהוא מתקרב לקצה החיצוני של הירך, זה אומר שהישבן נופל. זה קורה לנשים עם ישבן כבד".
יש כמה שיטות ודרכים לעיצוב ישבן. חומצה היאלורונית היא הדרך הקלה ביותר. היתרונות בה הם שזו פעולה פשוטה יחסית שלא דורשת הרדמה או חדר ניתוח. החסרונות הם הכמות שניתן להזריק, המחיר היקר והזמניות: אחרי שנה וחצי מרעננים ומוסיפים חומר.
שיטה נוספת להגדלה היא בעזרת שומן. "אני אוסף שומן מהמסגרת של הישבן, מהמותניים או מהירכיים ומתחיל את עיצוב הישבן בשאיבה", מסביר ד"ר עזריה. "במקום לזרוק את השומן אני מזריק אותו בסיום העיצוב לתוך הישבן. היתרון הוא שזה חומר ביולוגי עצמי וברגע שהוא נקלט, הוא נקלט לצמיתות. זה לא משהו שנעלם אחרי שנה. יתרון נוסף הוא התוצאות הטבעיות. החיסרון הוא הצורך בקליטת השומן במקום ההזרקה. השומן צריך לקבל אספקה דמית ולא להתפרק ולהיבלע בגוף. אנחנו מעריכים ש־70־80 אחוז מהשומן ייקלט. יש גם אנשים שאין להם מספיק שומן ואז מזריקים חומצה היאלורונית או שתלי סיליקון. אי אפשר להעביר שומן מאדם לאדם כי זה כמו איבר מושתל וצריך לתת תרופות לפני כן".
דרך נוספת היא השתלת סיליקון דרך חתך בחריץ הישבן. השתלים אינם דומים לאלה של השדיים. זה סוג אחר של שתל: הוא קשה יותר ובעל צורה אחרת. ניתוח רדיקלי יותר הוא הרמת ישבן, למי שישבנה נפל. "עושים חתך באזור החיבור של הישבן לגב ומרימים אותו למעלה", אומר ד"ר עזריה, "תוך כדי הניתוח אפשר לעצב, להוסיף נפח ולעגל, אבל העיקר הוא להפוך אותו לישבן מורם יותר בעזרת השומן והעור".
עוד לא הבנתי את הפטיש הנשי לאיבר הזה. הרי גם ככה כשמסתכלים במראה, לא רואים אותו. הוא מאחור.
"יש הומולוגיה (דמיון בין שני איברים - מ"ג) מאוד מעניינת בין הישבן לשדיים. יש הרבה דברים דומים בשניהם: הקפל התת ישבני הוא כמו בשד. בתת מודע שלנו, כשמסתכלים על אשה מהצד, מהפרופיל, אנחנו אוהבים לראות את בליטת החזה שווה ופרופורציונלית לבליטת הישבן. זה משהו ששמים לב אליו בלי לשים לב, בלי לדעת שזה קיים. אז תמיד מדברים על הציפוי של הישבן, שהעור יהיה מתוח וחזק, עם המראה האתלטי ועם המלאות הפנימית, ויזרום לתוך הירך כיחידה אחת".

 
ד"ר רון עזריה, כירורג פלסטי ואסתטי: "זה לא מאוד נוח לשבת על שתלי סיליקון. לא במקרה הרבה נשים שעשו הגדלת ישבן עם שתלי סיליקון הוציאו אותם במוקדם או במאוחר"
כך נפתח שירו של חנוך לוין "באשר אלך" ונדמה שהמחזאי המפורסם הקדים את זמנו כשכתב את המילים הללו. לוין אף הורה לשחקניות במחזות שכתב וביים להסתובב על הבמה עם כריות ישבן אדירות ממדים כדי להחצין את מה שאהב לכנות בשם "ביג תוחעס". 
נזכרתי במילות השיר הזה של לוין כשיום אחד מישהו שלח לי בוואטסאפ תמונת גוף של קים קרדשיאן. מלכת הטראש עמדה שם על החוף בפרופיל והחזיקה בין זרועותיה תינוק חמוד, אבל את רוב התמונה מילא ישבנה אדיר הממדים, שנראה כאילו עומד להתנתק מגופה, להפיל אותה ואז ליפול בעצמו. העברתי מיד את התמונה לאחת מחברותיי שמתקנאת באחוריה של הקרדשיאנית ואף שקלה להגדיל את אחוריה שלה. תגובתה של חברתי הייתה מיידית: "כזה אני רוצה". מיד היא קבעה לעצמה תור ייעוץ אצל פלסטיקאי. התלוויתי אליה. 
הדוקטור הביט בישבנה של חברתי ושאל: "למה את רוצה לעשות ניתוח ישבן?". "בעקבות מעבר לתזונה טבעונית ירדתי במשקל באופן מהיר ודרסטי", ענתה לו החברה, "הגוף שלי נראה עכשיו יפה יותר, וגם קליל וצעיר יותר, כך שהשינוי עשה לי ממש טוב מבחינה חיצונית".
"נו, אז מה הבעיה?", המהם הדוקטור. "תמיד היה לי חזה גדול, מוצק ויפה בפרופורציה סבירה עם ישבן", הסבירה חברתי. "החזה נשאר מפואר, אבל הישבן פחות". "ספרי לו הכל", התערבתי בשיחה. "ספרי לו על הבחור שיצאת איתו ואמר שאין לך בכלל ישבן".
"נכון", היא התפרצה. "מסתבר שתחת זה הציצי החדש".
הדוקטור ביקש ממנה להסתובב, קרא לקולגה להתייעצות מתלחששת ומיד אחריה שניהם הכריזו בסימן קריאה החלטי: "אין לך שום בעיה עם הישבן. את לא מועמדת לניתוח ישבן". חברתי נדהמה אבל חזרה מאוששת הביתה. היא החלה לצפות בתוכניות ריאליטי אמריקאיות וראתה שאחרי ניתוח ישבן התוצאות מגוונות. יש ישבן עם חורים, ישבן בצורת לב ויש גם ישבן שצדו האחד שקוע והאחר מורם.
אחרי ששלחתי לה מאמר על הסכנות שבניתוח ישבן היא הגיעה למסקנה שבסופו של דבר מדובר באיבר שיושבים עליו ושכדאי שתעשה עם עצמה משהו פרודוקטיבי אחר שעדיין לא עשתה. "כמו להיכנס להיריון, למשל, אם את רוצה להיות אמא", כך אמר לה הדוקטור לפני ששלח אותה בנימוס אל מחוץ לקליניקה שלו.
ד''ר רון עזריה1.jpg
"למטה למטה 
בקצה הגב 
פורח ישבן תפארת, 
חריץ ענוג 
משני עבריו 
כדוריים בצבע ורד 
משחר ימיי 
אותי ילווה 
נחבא אל תוך שמלתי, 
באשר אלך, באשר אפנה 
הולך ביג תוחעס איתי".
הפסיכותרפיסטית מירי גלזר. הגוף משתנה, הנפש מגיבה 
מירי תמונת פרופיל 1 (2)_edited.jpg
ריי שגב -צלם אביב אברמוב.jpg
צילום אביב אברמוב
 ריי שגב, דוגמנית ואקטיביסטית גוף. "חסר מודל לחיקוי של אשה שמקבלת את עצמה כמו שהיא"
Fotolia_178725746_Subscription_Monthly_M
טוורקינג. מנענעים את הישבן למעלה, למטה ולכל הכיוונים
ריי שגב, דוגמנית ואקטיביסטית גוף, מתעצבנת כשהיא שומעת את נושא הכתבה. "חסר מודל לחיקוי של אשה שמקבלת את עצמה כמו שהיא", היא אומרת. "קשה לנו לייצר את הקבלה העצמית הזו, שמצריכה המון עבודה עצמית. זה לא משהו חיצוני שאפשר לקנות בכסף, באינסטנט. זה לא קסם. זו עבודה יותר קשה לעשות תהליך שבו אני מבינה שזו אני ואני אוהבת את עצמי כמו שאני וטוב לי להיות כמו שאני ולא מישהי אחרת". הקרדשיאנס עשו שינוי באידיאל היופי לנשים עסיסיות שאוהבות את עצמן."כן, אבל הן עדיין גורמות לנשים לרצות להשתנות. זה חלק מהתהליך העולמי. יכול להיות שאנשים לא מסוגלים לחשוב עצמאית וצריכים להסתכל על מודל לחיקוי שיאמר להם 'ככה אתם צריכים להיראות ולחקות את זה'. אני מקווה שהדור החדש שגדל היום וחשוף להרבה אפשרויות שאני לא הייתי חשופה אליהן כשהייתי קטנה יעשה בזה משהו חיובי. אני לא יכולתי לחפש לעצמי אידיאלים לחיקוי משלי. היום בנות צעירות יודעות הרבה יותר על נושא דימוי גוף וקבלה עצמית ועל כך שיש אידיאלים שונים של יופי ויש מבני גוף שונים. הן גם יודעות לדבר את הדברים האלה. השאלה היא מה הן יעשו בזה".פעם כולן רצו להיות רזות. היום כולן רוצות ישבן גדול."הן רוצות ישבן גדול, אבל מותן צר. ישבן גדול מדגיש את המותן הצר מאוד. זה גוף שהוא לא אמיתי. אין גוף כזה, לא היה ולא יהיה גוף כמו של קים קרדשיאן. גם אפריקאיות שיש להן מבנה גוף של ישבן גדול, אין להן את הירכיים הדקות האלה. הרי משהו צריך להחזיק את הישבן. קרדשיאן יצרה אלטרנטיבה שמתאימה לה. זה בעייתי שאנשים מחקים אותה".הפסיכותרפיסטית מירי גלזר מעמיקה את המחשבה על השינוי החיצוני ומציבה לנפש מראה שמפנה את הזרקור פנימה. "אנשים שמתעסקים בשינויים חיצוניים ברמה של להקפיא את הגיל ואת הזמן מסיטים את העיסוק מאופן ההתנהגות שלהם", היא אומרת, "הם לא מסתכלים פנימה ועסוקים בעשייה חיצונית".מהיכן מגיע הצורך הזה?"מתוך ריק גדול, אי הסכמה לקבל את הגיל וחוסר יכולת להתעסק בתכנים פנימיים".אז נשים שמחוברות לעצמן ולפנימיות שלהן לא מתעסקות בקוסמטיקה פלסטית?"ממש לא. אני לא נגד קוסמטיקה קלה, אבל יש נשים שאחת לחצי שנה נכנסות לניתוח. אלה נשים שכמעט לא מגיעות לטיפול רגשי כי העיסוק שלהן הוא חיצוני. הן במרדף אחרי משהו לא קיים. נשים מפותחות מקפידות על המראה שלהן, אבל לא באובססיביות. הן נכנסות לחדר ניתוח אחת לשבע עד תשע שנים כשהעפעף או החזה נופלים".בכל זאת, יש עכשיו עיסוק עולמי מובהק בישבן ובהגדלתו."והנשים האלה, שמגדילות את הישבן, הופכות פתאום ליותר יפות? ממש לא. זה אך ורק מרדף אחר תשומת לב".ואיך מפסיקים את זה?"זה לא יכול להיפסק מתוך החלטה כי זו התמכרות וכמו כל התמכרות גם זו מצריכה טיפול עם צעדי גמילה". 
A9R68culf_126vl1l_9u4.jpg
מאי מור, מאמנת כושר ומדריכה לריקוד טוורקינג (בתמונות): "הטוורק הוא ריקוד שהגיע ממדינות אפריקאיות - ריקוד שבטי שבו האשה עושה תנועות אגן לשם חיזור ושיפור המיניות. כך הנשים פיתו את גברי השבט"
התמכרות מסוכנת 
יונית פלומבה נעמן, משוררת פמיניסטית ומי שכתבה בעצמה כמה שירים על ישבן ועל דימוי גוף (בהם השיר "נשים יודעות"), מפתיעה בדעותיה כשהיא שומעת על הטרנד של הגדלת הישבן. "יש בי התנגדות מאוד עזה לניתוחים פלסטיים ולניסיונות להתאים את הגוף לכל מודל, לא משנה איזה, בין שהוא בלונדיני או שחור", היא אומרת. "להקריב את הגוף על מזבח האופנה זה נראה לי כמו משהו פוגעני ואלים כלפי הגוף. מצד שני, כל עוד לא מדובר באקט של הרעבה עצמית וניסיון להפוך להיות קייט מוס, אלא להפך, בניסיון לתפוס יותר מקום במרחב וברצון להדגיש איבר מסוים שהיה מטרה ללעג ולהיפר־סקסואליזציה, אז אני אומרת 'או.קיי, יש פה טייק־אוף על זה וניסיון לתבוע מחדש את המקום הזה ויש פה משחק עם המיניות ועם הכוח המיני'".
לא הבנתי. אז את בעד או נגד?
"אני מאוד אמביוולנטית כלפי זה. יש בזה הרבה מהמיזוגיניה - כלומר, להפוך אשה לסך כל עכוזיה. זה בעייתי. אבל אם זה נעשה מתוך שחרור, מתוך קריצה ומתוך פרץ חיות ושמחה – למרות שאני לא מאמינה בזה - אז סבבה".
בואי נסכים שזו דרך עבור נשים להפוך את עצמן לסמל מין עוצמתי יותר.
"זו בעיה, כי זה שוב המבט הגברי שמכתיב לנו במהלך כל ההיסטוריה מה הדבר הנכון להיות: בלונדינית שדופה וכעבור כמה עשורים שחומה, עם תחת גדול וציצים כאלה. זה תמיד גבר שמכתיב איך אשה צריכה להיראות. לא הייתי רוצה לשתף פעולה עם הדבר הזה".
למאי מור, מאמנת כושר ומדריכה לריקוד טוורקינג, שמבוסס על הקפצה של ישבנים (גדולים וקטנים, בולטים ושטוחים), יש הסבר נוסף לתופעה, קמאי משהו. "הטוורק הוא ריקוד שהגיע ממדינות אפריקאיות - ריקוד שבטי שבו האשה עושה תנועות אגן לשם חיזור ושיפור המיניות", היא אומרת, "כך הנשים פיתו את גברי השבט, התחברו למיניות שלהן וזכו בעיני עצמן להעצמה נשית. תנועתיות האגן גם מחזקת את שרירי רצפת האגן ואלה תנועות שכדאי ללמוד אותן להכנה ללידה, למשל. במסגרת הריקוד מנענעים את הישבן למעלה, למטה מסביב ולכל הכיוונים. זה בהחלט יכול להגדיל את הישבן כי את נמצאת רוב הזמן במנח של סקווט, שמגדיל את שריר הישבן".


 
יונית פלומבה נעמן, משוררת פמיניסטית: "נשים רוצות ישבן גדול, אבל מותן צר. ישבן גדול מדגיש את המותן הצר מאוד - וזה גוף שהוא לא אמיתי. אין גוף כזה, לא היה ולא יהיה"
A9Rqpogf5_126vl1n_9u4.jpg

no pain

no gain

bottom of page