רק שלא ייפול 
"אני לא כל כך ממליץ לעשות הגדלת ישבן", פוסק ד"ר רון עזריה, מזכיר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית. "זה ניתוח שיש בו סיכון, בעיקר זיהומים. זה גם לא מאוד נוח לשבת על שתלי סיליקון. הרבה נשים שעשו הגדלת ישבן עם שתלי סיליקון הוציאו אותם במוקדם או במאוחר - וככל שהשתל יותר גדול, הסיבוכים יותר גדולים, חוסר הנוחות היומיומי יותר גדול, ואם רוצים להוציא את השתלים, מקבלים נפילה והתרוקנות של המלאות ברבע העליון של הישבן". 
או.קיי, ומה תגיד למי שבכל זאת מעוניינת להגדיל את ישבנה?
"אמליץ לה על השיטה של הזרקת שומן בישבן, כי היא משלבת שאיבה של הקונטור של הישבן מסביב ולוקחת שומן עצמי שלך - חומר ביולוגי שלך - ופשוט משנה את המיקום שלו".
בשלב הזה אני מראה לד"ר עזריה תמונה של קים קרדשיאן. הוא שותק ואז אומר: "באופן אישי אני חושב שזה קצת מגוחך, אבל זו העבודה שלה. נכון שקים קרדשיאן פרסמה את הניתוח הזה, אבל זה ניתוח שמכירים אותו הרבה מאוד שנים".
ובכל זאת, לאחרונה זה הפך לניתוח שהוא לחמניות לוהטות, תרתי משמע.
"האופנה היום חושפת יותר את הגוף ואנחנו מדינה שנחשפת לשמש. צו האופנה טוען שישבן מורם וחזק זה דבר חשוב. אז כן, יוצא לי לעשות את הפרוצדורה הזו פעמיים בשבוע - בעיקר מפני שהרבה ידועניות מבליטות את הישבן, שהופך להיות איבר שניתן להצגה".
למה נשים עושות את זה לעצמן?
"למה נשים עושות הגדלת חזה באופן לא פרופורציונלי? כי הן רוצות להבליט אותו, לתפוס את העין. כל המראה ההיספאני עובד על ישבן גדול יותר, בולט יותר, עגול ומורם. זה משהו גנטי שמתחבר לסקס, אבל כמו כל דבר, ברגע שזה עובר את הגבול, הוא מתחיל ליפול. גם זה של קים קרדשיאן לא עומד במקום. האורך של הקפל מתחת לישבן אצל בחורה צעירה הוא מחצית מרוחב הירך וכשהוא מתקרב לקצה החיצוני של הירך, זה אומר שהישבן נופל. זה קורה לנשים עם ישבן כבד".
יש כמה שיטות ודרכים לעיצוב ישבן. חומצה היאלורונית היא הדרך הקלה ביותר. היתרונות בה הם שזו פעולה פשוטה יחסית שלא דורשת הרדמה או חדר ניתוח. החסרונות הם הכמות שניתן להזריק, המחיר היקר והזמניות: אחרי שנה וחצי מרעננים ומוסיפים חומר.
שיטה נוספת להגדלה היא בעזרת שומן. "אני אוסף שומן מהמסגרת של הישבן, מהמותניים או מהירכיים ומתחיל את עיצוב הישבן בשאיבה", מסביר ד"ר עזריה. "במקום לזרוק את השומן אני מזריק אותו בסיום העיצוב לתוך הישבן. היתרון הוא שזה חומר ביולוגי עצמי וברגע שהוא נקלט, הוא נקלט לצמיתות. זה לא משהו שנעלם אחרי שנה. יתרון נוסף הוא התוצאות הטבעיות. החיסרון הוא הצורך בקליטת השומן במקום ההזרקה. השומן צריך לקבל אספקה דמית ולא להתפרק ולהיבלע בגוף. אנחנו מעריכים ש־70־80 אחוז מהשומן ייקלט. יש גם אנשים שאין להם מספיק שומן ואז מזריקים חומצה היאלורונית או שתלי סיליקון. אי אפשר להעביר שומן מאדם לאדם כי זה כמו איבר מושתל וצריך לתת תרופות לפני כן".
דרך נוספת היא השתלת סיליקון דרך חתך בחריץ הישבן. השתלים אינם דומים לאלה של השדיים. זה סוג אחר של שתל: הוא קשה יותר ובעל צורה אחרת. ניתוח רדיקלי יותר הוא הרמת ישבן, למי שישבנה נפל. "עושים חתך באזור החיבור של הישבן לגב ומרימים אותו למעלה", אומר ד"ר עזריה, "תוך כדי הניתוח אפשר לעצב, להוסיף נפח ולעגל, אבל העיקר הוא להפוך אותו לישבן מורם יותר בעזרת השומן והעור".
עוד לא הבנתי את הפטיש הנשי לאיבר הזה. הרי גם ככה כשמסתכלים במראה, לא רואים אותו. הוא מאחור.
"יש הומולוגיה (דמיון בין שני איברים - מ"ג) מאוד מעניינת בין הישבן לשדיים. יש הרבה דברים דומים בשניהם: הקפל התת ישבני הוא כמו בשד. בתת מודע שלנו, כשמסתכלים על אשה מהצד, מהפרופיל, אנחנו אוהבים לראות את בליטת החזה שווה ופרופורציונלית לבליטת הישבן. זה משהו ששמים לב אליו בלי לשים לב, בלי לדעת שזה קיים. אז תמיד מדברים על הציפוי של הישבן, שהעור יהיה מתוח וחזק, עם המראה האתלטי ועם המלאות הפנימית, ויזרום לתוך הירך כיחידה אחת".