top of page
כתבה
המאור הגדול
כשמאור צבר, מעצב אופנה צעיר ובוער, פגש את נטע ברזילי, הוא מיד ראה לנגד עיניו את האאוטפיט המדהים שהיא תלבש בגמר האירוויזיון. הניצחון ההיסטרי שלה היה גם ניצחון קטן שלו. ראיון עם גאון. מיה בן משה • צילום: רמי זרנגר
אוקיינוס של מילים נשפך על זכייתה של נטע ברזילי באירוויזיון ועל ההופעה יוצאת הדופן של האשה ששחררה את נשות 2018 לחופשי בצעקה "אני לא הצעצוע שלך!". קצת פחות דובר על כך שמאחורי הלבוש הייחודי של הזוכה במקום הראשון עמד מעצב אופנה צעיר, מאור צבר שמו, שהלביש את נסיכת הזמר העברי החדשה ממש במקרה.
"הכרנו בשבוע האופנה", הוא מספר, "ניגשתי אל נטע בנאיביות ואמרתי לה שאני מאוד מתחבר אליה ולמה שהיא משדרת. אני מתחבר למקום שהיא מגיעה ממנו, לאאוטסיידרית, לשונה ולעובדה שהיא הרגישה דחויה כשהייתה ילדה. חוויתי את זה. חייתי בפריפריה בתור ילד אמן, מופנם והומו. הדברים לא באו לי בקלות והזדהיתי מאוד עם סיפור חייה. אני לא נוהג לגשת אל אנשים ולדבר איתם כי עד היום אני מתבייש, אבל הרגשתי כל כך מחובר אליה שזה זרם לי בטבעיות".
איך היא הגיבה?
"היא חיבקה אותי. היא אדם כזה. הפכנו להיות חברים ברגע. סיפרתי לה שאני מציג בגד וכובע בגאלה של שבוע האופנה ואז פגשתי אותה שוב, יום אחר כך, עם הסטייליסט שלה בתצוגה אחרת, והם אמרו שאהבו את מה שעשיתי וישמחו לקבוע פגישה אצלי בסטודיו. כשהם הגיעו לסטודיו לא התעסקנו באירווויזיון. הם אמרו שאולי נמצא כובע מעניין לאחד האירועים שלה ובסוף התחלנו לייצר לה שמלה לאחד מאירועי השטיח האדום של טרום האירוויזיון. בילינו כמה שעות יחד, היה כיף, היה ווייב מצוין, הם אהבו את מה שאנחנו מציעים והלכו הביתה. שעתיים אחר כך קיבלתי מהם טלפון והם שאלו אם בא לי לעשות סקיצה לאירוויזיון. כבר באותו יום עשיתי סקיצה ושלחתי להם. הם רצו בתוך שבועיים להוציא את הבגד. קיבלתי פידבקים מטורפים".
היא נציגת ישראל. למה עיצבת לה קימונו יפני?
"זה לא קימונו. זו שמלה עם שרוולים של קימונו. נטע אוהבת קימונואים והם רצו שנקודת המוצא תהיה קימונו. ידעתי שקימונו קלאסי לא בהכרח יחמיא לה כי הוא לא מחזיק שום דבר והיה לי חשוב שהבגד יחזיק אותה וייתן לה תחושת ביטחון. לכן החלק המרכזי הוא שמלה שמעליה מחוך עם שרוולי קימונו. ההשראה הייתה אסייתית כי גם בתפאורה אמרו שישתמשו בחתולים סיניים, אז לקחתי דמויות מנגה אבל הסתכלתי גם על קומיקס אמריקאי עם גיבורי־על. המשפט שהיא שרה 'וונדרוומן, אל תשכחי לעולם, את אלוהית' הנחה אותי".
מחליף כובעים
צבר הוא מעצב אינטליגנטי שיוצר בגדים מתוך עולם האמנות. למעשה, הוא מאוהב באמנות. "עברתי המון גלגולים בחיים, אבל התחלתי באמנות פלסטית שלמדתי בתיכון", הוא אומר, "כל חיי ציירתי, פיסלתי ואהבתי אמנות ותולדות האמנות. לאורך הדרך התחלתי להימשך לעולם האופנה והתיאטרון, ובאופן כללי לבגדים".
סבו היה חייט והוא עצמו החליט לתעל את האהבה הזו לתפירה. כבר בילדותו הוא למד לגזור ולתפור בדים וחלם להיות מעצב. "כל פעם באתי לסבא שלי עם שיגעון אחר, שיתפור לי כזה ויתפור לי כזה - והוא שיתף פעולה. אף אחד לא יכול עליי. כל מה שרציתי, תמיד קיבלתי. אני עדיין מפונק, אבל אני עובד קשה. אני זוכר שהייתה לי דילמה אם ללכת ללמוד עיצוב תיאטרון או עיצוב אופנה וכשהתחלתי לבדוק מה עדיף גיליתי שאין רמה גבוהה של עשיית בגדים בתיאטרון והחלטתי ללכת ללמוד בשנקר כי ידעתי שאקבל שם הכי הרבה כלים לעיצוב בגדים".
הוא בן 39, נולד בחיפה וגדל בקריות. לאמו יש מספרה ואביו עוסק ביבוא חלקי חילוף למוצרי חשמל. לתל אביב עבר כשהיה בן 20. הוא בזוגיות כבר 18 שנה עם בחור בשם סורין. "הכרנו כשהייתי בחיפה והוא עבר בשבילי לתל אביב. הוא עוסק בחינוך מיוחד לנוער בסיכון".
צבר סיים בהצטיינות לימודי אופנה ותלבושות במכללת שנקר ופתח את סטודיו העיצוב שלו מיד בתום הלימודים כמעצב תלבושות בתיאטרון, מחול ואופרה. החלטתי לנסות להרים את עצמי בעולם התלבושות", "הוא אומר, "עשיתי סטיילינג וגרפיקות מכל הבא ליד כדי להתקדם, כשהמטרה שלי הייתה לעצב תלבושות בתיאטרון. עבדתי עם להקות מחול בארץ: להקת המחול הקיבוצית, בת דור, פרסקו ואנסמבל בת שבע".
לעצב בגד לרקדן זה משהו אחר לגמרי.
"במחול צריך להבין איך הבגד זז ואיך אדם מסוגל לזוז בתוך הבגד, שהוא לא פריט מוזיאלי ולא פסל. כשעושים בגדים לבמה צריך להתחשב בנוחות של השחקן או הרקדן וביכולת שלו לזוז, אבל עשיתי גם בגדים שמגבילים תנועה במכוון".
במהלך השנים האחרונות הוא זכה בפרסים רבים על עיצוב תלבושות והבטיח את מקומו כאחד ממעצבי התלבושות המובילים בישראל - גם למחול וגם לתיאטרון. במשך שנות הקריירה שלו הוא היה מועמד לארבעה פרסי תיאטרון וזכה בשלושה מהם: על עיצוב התלבושות להצגות "רומיאו ויוליה" בתיאטרון באר שבע, "הר לא זז" בבית ליסין ו"הקומדיה של קאלאנדרו" בתיאטרון החאן הירושלמי. בנוסף לכך, הוא זכה במלגת הצטיינות מטעם קרן סטנלי הלר, בפרס מיוחד על עיצוב תלבושות וחלל בפסטיבל עכו ובפרסים של פסטיבלי תיאטרון של ילדים ונוער.
הוא אוהב לחבר כמה עולמות יחד ולא להתייחס לבגד, כשלעצמו, בשטחיות. דבר נוסף שמבדיל אותו ממעצבים בעולם התיאטרון הוא העובדה שהוא מגיע מעולם האופנה: כשהוא חווה את הדמויות ובונה אותן, היחס שלו לבגדים מגיע מאמנות, מתרבות ומהיסטוריה. הוא מחבר את כל אלה לנושאים מודרניים בעזרת גזרות ייחודיות. "יש לי ידע לגבי איך בונים בגד מבחינת גזרה, גזירה ותפירה", הוא אומר, "אני מגיע עם הניסיון הזה, כי זה חלק מהלימודים בשנקר. זה מרחיב את המנעד שלי כמעצב ומאפשר לי לא להסתכל על הדברים כמו שהם, אלא להיות מסוגל להרחיב את הדברים לעוד עולמות".
לפני חמש שנים הוא הקים את מותג הכובעים Maor Zabar Hats שמתהדר בעיצובים צבעוניים והומוריסטיים - ומשך את תשומת לבם של כוכבי רשת ברחבי העולם. באוקטובר האחרון הוא הציג תערוכת סולו של 74 כובעיו ב־Museu da Chapelaria שבפורטוגל. "בכובעים שלי אני מביא לידי ביטוי את האמנות שלי בצורה הכי טהורה שיכולה להיות", הוא אומר, "הרבה פעמים את מוצאת את עצמך נותנת דין וחשבון לבמאי, לשחקנים ולהפקה, ואת לא מביאה מאה אחוז ממה שאת רוצה לעשות. אני מבין שזו המדיה, אבל מצאתי את עצמי קצת במצוקה כי רציתי לפרוק את האמנות שנמצאת לי בראש בלי לתת דין וחשבון לאף אחד. תמיד אהבתי כובעים וכל מה שקשור לראש, אז החלטתי שאני משקיע בזה בקטן, כובע ועוד כובע, תוך כדי שאני מעצב תלבושות. בשלב מסוים פתחתי חנות ב־Etsy והיו לי שם עשרה כובעים. בלוגרים ראו את זה ודבר התגלגל לדבר: פנו אליי עיתונאים והתפרסמו עליי כתבות ברחבי העולם".
בכובעים שלך יש המון הומור.
"אני אוהב להשתמש בהומור כשאני יוצר, אבל זו לגמרי האמנות שלי ואני מתייחס לזה ברצינות".
באוקטובר הוא נוסע להציג את הכובעים בתערוכה בציריך, שם נבחר לדבר בפתיחה מול עיתונאים. "התחילו להזמין אותי ללמד בסדנאות לייצור כובעים בניו יורק, בשיקגו, בפריז ובלונדון. אני מלמד טכניקות ייחודיות, שהן לא קלאסיות".
הן סומכות עליי
אחרי שנים של עשייה צבעונית, מקורית ורוויית הומור, החליט צבר לעבור לשחק במגרש של הגדולים ולעצב, בתפירה גבוהה, שמלות ערב ושמלות כלה לצד כובעים וקישוטי ראש לכלות. את המותג האישי שלו הוא הקים לפני כמה חודשים עם שותפתו, שולי גלסברג, שלקחה על עצמה את ניהול העסק. "אנחנו מכירים 17 שנה דרך סורין, בן הזוג שלי. שולי היא האקסית שלו, לפני שהוא יצא מהארון. היא הייתה חברה שלו ואז היא הכירה אותי. אם לא הייתי אני, החברות של כולנו לא הייתה שורדת".
מותג חדש זה מרגש ומפחיד, אבל ניכר שצברת קהל מעריצים.
"אני מרגיש שלמרות שאני עובד שנים, המותג חדש ואני תינוק. רק יצאתי לאוויר העולם. השחקניות דניאל גל ומאיה ורטהיימר כבר לבשו שמלות שלי, ואנחנו עובדים עכשיו על בגד נוסף לנטע ברזילי. עד כה היה לי מזל לעבוד עם כלות מפרגנות ולא בריידזילות. כיף לעבוד עם בנות שסומכות עליך, יודעות מה הן רוצות ועדיין נותנות לך לעשות את העבודה".
העיצובים שלו מלאים דימויים מעולם הטבע: את צווארי שמלות הכלה שלו, למשל, מקשטים עיטורים דמויי אלמוגים. הבדים שבהם הוא משתמש הם בעיקר משי ותחרה בעבודת יד מוקפדת, והשמלות עוברות שדרוג בעיבודים מודרניים של טקסטיל בדפוס דיגיטילי, בחיתוכי לייזר ובהדפסות תלת ממד. השילוב של אסכולות קלאסיות, חומרים יקרים וטכניקות עבודה מודרניות שהוא עושה מאפשר ליצור מראה רענן וחדש לצד המראה התיאטרלי שמזוהה עם סגנונו הייחודי. "אני אוהב את עולם הטבע", הוא אומר, "גם את ההשראה לקולקציה הבאה לקחתי מעולם הטבע, אבל גם מההיסטוריה של האמנות, של הלבוש ושל התיאטרון. לפעמים אני רואה משהו קטן מדליק ברחוב וזה נותן השראה לקולקציה שלמה".
bottom of page