"הישרדות - פלאון"

"עפתי מוקדם, אבל אני שמחה שזה קרה. זה תרם לי הרבה באופן אישי. בעיקרון, אני בנאדם מאוד-מאוד מקובע. אני מאוד קנאית לשגרה שלי. אני צריכה שהכל יהיה אצלי מאוד מסודר. כבר ביום שבת אני צריכה לדעת מה יהיה איתי כל השבוע. אני לא ספונטנית. אני מניחה שגם זה מגיע מהצד הבריטי שלי. היה לי עם זה מאוד קשה בהישרדות, אבל בכל מה שקשור להתמודדות בשטח לא הייתה לי בעיה. גם בתור ילדה קטנה בקיבוץ הייתי ישנה בשטח עם חברים, בלי להתקלח, בלי לצחצח שיניים ובלי להשתמש בנייר טואלט במשך כמה ימים. בוא נגיד שלא הייתה לי בעיה לישון על אבנים. מה שכן, אני והאקס שלי נפרדנו באותו יום שטסתי, אחרי ארבע שנים ביחד. הוא טס לדרום אמריקה, אני טסתי להישרדות - ונחתתי שם בשוק, אבודה לגמרי, שבורה. בשלב מסוים הבנתי שזה משחק תברתי וגם התחברתי שם לחבר'ה, אבל העריכה לא עשתה איתי חסד. הוציאו אותי שם עצלנית, שקטה, סוציומטית, מישהי שחושבת רק על עצמה. אני לא כזאת. אני קיבוצניקית ואני מאוד חברותית. זה עצבן אותי, כי לא הלכתי לשם כדי שיוציאו אותי ככה, אבל בסופו של דבר יצאתי מהחוויה הזאת מאוד מחוזקת. בוא נגיד שניערו אותי שם מהשגרה טוב-טוב".