TOM_5498.jpg

נועה פרג'. "יש לי משפחה שהיא מפעל הפיס. היא כל העולם שלי. זה הכוח שמניע אותי"

אוברול הלגה עיצובים כיכר המדינה עגילים קרן וולף

ואף על פי כן, נוע תנוע

יש לא מעט סיבות לכך שנועה פרג' (23) הבאר שבעית מסומנת במרקר זוהר בתור הכוכבת הבאה של הלטינו־ראגאטון בישראל. אחת מהן היא הקול המדהים, שנייה היא השירים היפים שהיא כותבת ומלחינה, ושלישית היא אימא שלה, שגם מנהלת אותה. עם שלושה מנועים כאלה אין בעיה להגיע לשמיים 

נדב ביראן / צילום: תום עמוס / סטיילינג: קובי בן יהודה

שיער: עידן בקשי / איפור: שלי גפני 

TOM_5881 (2)FF_edited.jpg

בגד ים אוסף פרטי תכשיטים קרן וולף מטפחת ורסצ'ה אוסף פרטי צילום תום עמוס

היא התחילה לשיר בגיל 3, בגיל 6 כבר עלתה על במה ראשונה ומאז היא לא מפסיקה למלא את חלל הבית שלה בבאר שבע בצלילים של  פלמנקו פוגש ראגאטון - סגנון שהוא חגיגה לטינית הצוברת בשנים האחרונות תאוצה גדולה בזכות הטלנובלות שחדרו כמעט לכל בית בישראל.
כיום, 20 שנה בדיוק מאז שהתגלה הכישרון המוזיקלי שלה, נועה פרג' נחשבת לאחת הכוכבות העולות בתחום הזמר הלטיני וגם אם הצלילים שבוקעים מעיר הולדתה דומים יותר למערב הפרוע, פרג', לפחות בינתיים, לא מתכננת רילוקיישן לבואנוס איירס. "באר שבע זה הבית שלי", היא אומרת. "אני לא ממהרת לעזוב את הקן". 


למרות גילה הצעיר, פרג', שמוציאה בימים אלה סינגל שישי, כבר הספיקה לחרוש הרבה במות. היא הופיעה בבסיסים צבאיים, בחתונות, בחופות ובטקסים. "על כל במה ובכל מקום שהיה בו מיקרופון קפצתי על המציאה", היא מספרת בחיוך. "אני מלאה ברעב להצליח ולהוציא שירים שייגעו בלב וברגש של אנשים וישמחו אותם".
איך הגעת לקטע הלטיני?
"הסגנון שלי התגבש כשהתחלתי לחפש דרך לשלב את האהבה שלי לשפות באומנות שלי. הספרדית תמיד בערה בלב ובנשמה שלי. היום הסגנון שלי הוא ספרדי־ישראלי, אבל יש לי חומרים גם בפרסית, בטורקית ובערבית. אצלי בבית שומעים הכל. את כל השפות ואת כל הסגנונות. זה עיצב אצלי אישיות מאוד צבעונית".

"אני מאוד אוהבת ומעריצה נשים. אני חושבת שאנחנו עם חזק, מוביל ופורץ גבולות. אישה יכולה להוביל וגם לחזק את החוקים והכללים והעקרונות בחיים שלה, שזה אומר להגיד 'לא' לדברים שלא מוצאים חן בעינינו"

צילום תום עמוס

להיות מיינסטרים מיוחדת 

מעבר להשפעות המוזיקליות הססגוניות, פרג' הצעירה מביאה גם לא מעט מהלב שלה למוזיקה שהיא כותבת ומלחינה. "אני עסוקה רק בזה ומנתבת את כל האנרגיה והזמן שלי לעשייה וליצירה", היא מסבירה. "המודל שלי בחיים הוא לאו דווקא אומן. אצלי זו אימא - בן אדם שמוכיח לי שוב ושוב שהכל יכול לקרות כל עוד יש רצון וכל עוד נלחמים ולא נכנעים - לא לסביבה ולא לקשיים מכל סוג. אימא שלי לימדה אותי שצריך לעבוד בחוכמה ובסבלנות ובעיקר באמונה שלמה בעצמנו וגם בבורא עולם".  
נשמע טוב, אבל אני מניח שכשאימא שלך היא גם הסוכנת שלך יכולים להיות חיכוכים. זה לא קשה לפעמים? 
"לא. אימא שלי היא הקמע שלי. זה נס משמיים לעבוד עם אימא כזאת. זה להרגיש תמיד עטוף, תמיד חזק, תמיד יכול. אנחנו מדברות בעיניים. הלב והראש שלנו שונים מאוד ומתוך השוני הזה אנחנו לומדות לשלב בינינו הכל ולהגיע לעמק השווה".  
ובכל זאת, היא לא מגיעה מהתחום. זה לא חיסרון?
"לא. נכון שברוב המקרים הורים נותנים את האחריות לסוכן חזק, למנהלת או למישהו אחר שיש לו מספיק קשרים ורצון לדחוף את הילד שלהם, אבל כאן יש סיפור אחר. אימא שלי לא העבירה את השרביט לאף גורם. היא אמרה 'אני לא מגיעה מהעולם הזה, אבל יש לי סבלנות. אני אעשה הכל כדי ללמוד איך הדברים מתנהלים בשטח ומאחורי הקלעים. רק אני אוביל את הילדה שלי'. צריך להעריך אותה על זה".


לאור התשובה הזאת יש לי הרגשה שאני יודע מה תעני לי, אבל בכל זאת אשאל: מה יותר חשוב לך -  משפחה או קריירה?
"המשפחה שלי, חד משמעית. זה כל העולם שלי. זה הכוח שמניע אותי. יש לי משפחה שהיא מפעל הפיס. כולם תומכים, כולם נוכחים, כולם שמחים בשמחתי וכולם גם חלק מהקשיים שלי. בכל דבר שאני עושה אני מתייעצת עם המשפחה שלי. אני לוקחת ממנה כלים לדרך. איפה שהם נמצאים, שם זה הבית שלי. אנחנו, כאחד, חזקים יותר וטובים יותר".
עם זאת, היא אומרת באותה נשימה שהקריירה לא פחות חשובה לה. "אני עושה הרבה ויתורים למען הקריירה. היא בראש מעייניי ואני מקדישה המון זמן לפריצה. 
אני שלמה ובטוחה שבסוף מה שממלא אותך ומשמח אותך זה כל מה שאתה צריך לעשות וליצור בחיים". 


מי בוחר לך את השירים? 
"אני בוחרת לעצמי, עם אימא שלי ובשילוב עם הצוות שלי. אני משתדלת ללכת עם הלב שלי ועם הקול הפנימי. אני מנסה למצוא בעצמי את מה שהכי העיף אותי והכי נכון לצאת החוצה, גם בהתאם למה שהולך בחוץ באותה תקופה. אני חושבת שבסוף כולנו רוצים להיות גם חלק מהמיינסטרים וגם להביא את עצמנו לידי ביטוי בצורה הכי מדויקת".
היית פעמיים באודישנים של "כוכב נולד". תהיה פעם שלישית?
"הלכתי ל'כוכב נולד' כי יש משהו בחשיפה של במה בפריים טיים שנותן לך פוש. כרגע אני במקום של עבודה מאוד קשה ואני מאמינה בדרך שלי. אני חושבת שזה נכון ובריא להיחשף ולעלות מדרגה אחת בכל פעם". 

פרג' עם המשפחה (מימין לשמאל): עם גיסה יקיר, אחיינה אלרון, חן אחותה, אורלי אמה, מוטי אביה, נווה אחיה ואורי אחיינה הנוסף. (צילום מתנאל בושרי)

"אימא שלי לא העבירה את השרביט לאף גורם. היא אמרה 'אני לא מגיעה מהעולם הזה, אבל יש לי סבלנות. אני אעשה הכל כדי ללמוד איך הדברים מתנהלים בשטח ומאחורי הקלעים. רק אני אוביל את הילדה שלי'. צריך להעריך אותה על זה"

TOM_5784.jpg

אוברול ישראל מור וטומי טופיקי מגפיים אוסף פרטי עגילים ליאת בוטיק צילום תום עמוס

"הספרדית תמיד בערה בלב ובנשמה שלי. היום הסגנון שלי הוא ספרדי־ישראלי, אבל יש לי חומרים גם בפרסית, בטורקית ובערבית. אצלי בבית שומעים הכל. את כל השפות ואת כל הסגנונות. זה עיצב אצלי אישיות מאוד צבעונית"

צילום תום עמוס

צילום תום עמוס

לכבוש דרך המוזיקה 

בתקופה האחרונה כמעט כל ריאיון עם אישה עוסק בתופעת המי טו. גם אם המרואיינת לא הוטרדה סביר להניח שיש לה דעה מגובשת בנושא, בוודאי אם היא עברה דבר או שניים בחיים. נועה פרג' מודעת לעניין היטב ולוקחת בעירבון מוגבל - ועם ההשגחה הצמודה של אימא - את עולם הזוהר, על פיתייו וסכנותיו. "כל אישה עוברת או עברה הטרדה", היא אומרת. "כשאני אומרת הטרדה זה לאו דווקא פיזית. זו יכולה להיות מילה, מבט או אנרגיה מינית. כל דבר יכול לפגוע בספייס שלנו כנשים. אם לכל אישה יהיו גבולות ברורים וקווים שלא חוצים היא תמזער נזקים ותמנע מעצמה הטרדות בעתיד".
במובנים רבים פרג' מבטאת בקולה וביצירה שלה את הדור החדש של הפמיניזם – זה שלא מתקפל ולא מתבטל, ועדיין קרוב מאוד למשפחה ולבסיס האם. "אני מאוד אוהבת ומעריצה נשים", היא אומרת. "אני חושבת שאנחנו עם חזק, מוביל ופורץ גבולות. אישה יכולה להוביל וגם לחזק את החוקים והכללים והעקרונות בחיים שלה, שזה אומר להגיד לא לדברים שלא מוצאים חן בעינינו".


מה החלום שלך?  
"להצליח עם המוזיקה שלי בדרך שלי ולהגשים את עצמי. אני תמיד אומרת שהייעוד שלי הוא להאיר עם הקול שלי את העולם. להאיר את הלב של המאזין, לעורר אצלו רגשות, לסחוף אותו, לעורר בו זיכרונות מכל מיני רגעים בחיים. החלום הכי גדול שלי זה פשוט לכבוש דרך המוזיקה. שיהיה סביבי קהל גדול שיכיל כל מיני סוגים של אנשים. כאלה שאוהבים דברים שונים ומאמינים בדרכים שונות - והמוזיקה שלי תחבר אותם".

צילום תום עמוס