יודה, נינט ואני 
את בחירתה בעולם התקשורת היא מייחסת, קודם כל, לבית שבו גדלה, שהייתה בו המון אהבה לתקשורת, לקולנוע ולתחומי האמנות. אמה, טלי רוזין, עבדה שנים ארוכות בתור סופרת ועיתונאית (ב"חדשות", ב"זמנים מודרניים", ב"ידיעות אחרונות" וב"לאשה"), ואביה, סיני רוזין, היה בעל אולפן הקלטות גדול של קליפים וסרטונים. "זה היה בגנים", אומרת רוזין. משיכתה לתחום הקולינריה היא כבר סיפור אחר. בניגוד לקלישאה הנפוצה, היא לא גדלה בין הסירים של אמה. האהבה לאוכל הושרשה בה בנסיעות המשפחתיות לחו"ל בעקבות אוכל, הרבה לפני שטיולים קולינריים נעשו טרנדיים. 
לפני הצבא היא התנדבה לשנת שירות, או כמו שהיא מגדירה את זה, "הוציאו את הילדה מרמת חן ושמו אותה בשדרות, בתקופה של קסאמים והתנתקות". בצבא היא שירתה כמפיקה ביחידת ההסרטה של דובר צה"ל – ושם בעצם התאהבה בתחום. עם שחרורה לא יצאה לטיול המסורתי, אלא עברה מיד לגור בתל אביב, התפרנסה כמלצרית והחלה ללמוד תקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה. 
בשלב מסוים, חברת ילדות שעבדה בתור עורכת מדור האוכל בוואלה! ביקשה ממנה לכתוב סדרת כתבות קולינריות על הטיולים שלה עם משפחתה בחו"ל, שהלכו והתרבו עם השנים. סדרת הכתבות הצליחה וזיכתה את רוזין בעבודה נוספת באתר – כתבת וידיאו לענייני אוכל, תרבות ובידור. "הייתי כלבויניקית של וואלה! בשכר רעב – אבל אני? רק תנו לי תקשורת".
במהלך שנה ב' היא אזרה אומץ, פנתה לעורכת של 'ערב טוב עם גיא פינס', נדנדה לה בטירוף, ולבסוף זומנה לראיון שבו הצהירה חגיגית שהיא רוצה להיות לירון ויצמן. מפה לשם היא מונתה לכתבת שטח בתוכנית. בהמשך, כאמור, היא הפיקה את תוכנית הבוקר של סלוצקי ודומינגז ברדיו תל אביב - ועשתה את זה בד בבד עם עבודתה במלצרות ובוואלה!. כן, אינטנס. "עם הזמן התחיל להיות לי קשה ב'פינס'", היא אומרת, "הייתי צריכה לחכות לאייל גולן מחוץ למועדון בשתיים לפנות בוקר ולשאול אותו שאלות שמביכות אותי ברמה האישית - ומה לעשות, בסופו של דבר לא הבאתי את הסחורה שהם רצו. לא הצלחתי. היה לי קשה לשאול את השאלות האלה.
"גם בוואלה! סלבס זה היה די ככה. נשלחתי שם פעם להשקה של איזו חנות נעליים והייתי צריכה לשאול את המרואיינים אם אכן גודל כף הרגל הוא כגודל איבר המין. זה היה קשה מאוד. ואז הגיע האייטם ששבר אותי. נשלחתי לראיין את נינט על סט של קמפיין לדלתא, לקראת החתונה שלה ושל יהודה לוי. הקונספט לאייטם היה ברור: תאנסי את נינט שתדבר על החתונה. נינט הכירה אותי מהכובע של מדור התרבות ולכן על ההתחלה אמרתי לה: 'נינט, אני מתנצלת מראש על מה שהולך להיות פה' ושאלתי אותה 'תגידי, מי עשה לך את השמלה לחתונה?'. היא ענתה לי 'תקשיבי, הפיג'מות האלה נוחות מאוד' וניצלתי את ההזדמנות כדי להגיד לה 'אפרופו פיג'מות, כשאת ויהודה הייתם בפיג'מות דיברתם גם על איזה קייטרינג אתם רוצים שיהיה בחתונה?'. היא זרמה איתי והייתה מהממת, היו צחוקים, האייטם היה מצוין, אבל כשחזרתי התפטרתי גם מוואלה! וגם מ'פינס'. אמרתי לעצמי שאני לא יכולה יותר. הבנתי שאני עוזבת שני מקומות עבודה מעולים, חשובים לקריירה שלי, אבל ידעתי שאני מקשיבה לעצמי".
זמן קצר אחר כך היא החלה לערוך את מדור האוכל של נענע 10 ובהמשך אף חזרה ל"פינס" בטייטל אחר - מגישת הפינה "חדשות האוכל". המעגל נסגר. "אחר כך", היא ממשיכה, "הרמתי טלפון לעורך של 'לילה כלכלי' והצעתי שאעשה גם להם אייטמים על אוכל. הם אמרו לי 'אבל יש לנו את ניב גלבוע'. 'בסדר', אמרתי, 'אבל הוא מייצר ביקורות מקומיות. אני אביא דברים מגניבים מהעולם'. ואז התקשרתי גם ל'אורלי וגיא'".

בהמשך הפנה אותה הסוכן שלה לאודישנים להנחיית "משחקי השף". הוא ידע שאין לה סיכוי ושככל הנראה הם יבחרו שם בדמות מוכרת, אבל אמר לה שתלך כדי שיכירו אותה. זה עבד. היא זכתה בג'וב בתוכנית הבת: "המלצת השף". בשלב מסוים היא נפרדה מ"סלוצקי ודומינגז" והגיעה למחלקת הדיגיטל של רשת ככתבת אוכל.

בימים אלה היא עובדת על השקה של ערוץ יוטיוב חדש משלה עם יובל מרום כשותף. "אני רואה את התגובות לסטוריז שלי ואני יודעת שאני נמצאת ראשונה במקומות ויודעת להביא ניוזים מכאן ומהעולם, אז רציתי שיהיה לי מקום משלי. יעלו בערוץ הזה המון כתבות, כשהמטרה שלי היא לגרום לו להיות צומת מידע קולינרי מרכזי". מה אוכלת פודית שכמותה ביומיום? ובכן, יש לה תפריט די מסודר שניכרת בו המודעות לבריאות. "בבוקר אני בדרך כלל אוכלת שתי ביצים, גבינה לבנה ועגבניות", היא אומרת, "בצהריים זה משתנה כי אני בין פגישות. לפעמים עוף ובטטות. לא תפוחי אדמה, כי זו פחמימה ריקה ולא מורכבת. כשאני מקבלת מנה במסעדה, אני בדרך כלל חולקת אותה כדי שאוכל לטעום קצת מכל דבר".