הסתדרתי לבד 

היא נולדה וגדלה ברמת גן. אמה מורה, אביה עובד בנק. עד גיל 26 היא התגוררה עם הוריה. כסטודנטית היא עבדה בחברות טלפונים וסבלה מכל רגע. בהמשך, כאמור, עבדה כרכילאית במקומון תל אביבי ואחר כך במגזין "לאשה" - אפיזודה שנגמרה מבחינתה בטרם עת, אבל בסופו של דבר מעז יצא מתוק. "די השתעממתי בעולם התקשורת", היא אומרת, "כל הזמן הרגשתי שמשהו חסר. למדתי שאני סוליסטית בדרך הקשה".

גם במישור הרומנטי נקלעה שני באותה תקופה לתקיעות מסוימת. "עד גיל 26 הייתי און אנד אוף עם בחור אחד ואחר כך, עד גיל 28, לא היה לי בן זוג. גרתי בתל אביב, ביליתי, אירחתי בדירה חברים ולא דאגתי יותר מדי. הייתי בטוחה שזה יבוא".
את המפגש הראשון, לפני ארבע שנים, עם יניב קלדרון, בעלה, היא מתארת כ"דיוק קוסמי". "בדיוק עמדתי לנסוע עם חברות לברצלונה ואז התחילו תקלות. אחת מהן, שחקנית, פחדה לעזוב את הארץ מחשש שתחמיץ אודישנים. חברה אחרת, עיתונאית, עבדה על כתבה דחופה. לאחר המון ביטולים החלטתי, בעצת אמי, לנסוע לאי היווני קוס, שם בילו אחותי, גיסי והילדים. בגלל שהכל אורגן ברגע האחרון וידעתי שאבלה עם האחיינים הקטנים שלי לא לקחתי פן ובגדים מהודרים".

שם, בחדר האוכל של המלון, ישב קלדרון - גבר נאה ודק גזרה, 186 ס"מ - בראש שולחן גדול עם גרושתו, שלושת ילדיו ועוד כמה בני משפחה. בשולחן שלידם ישבה שני עם אחותה, גיסה וילדיהם. "ראיתי שיניב נועץ בי עיניים וליד שולחן הקינוחים הוא שאל אותי איזה קינוחים כדאי לקחת. למחרת בבוקר מצאתי את עצמי חושבת עליו ובצהריים נפגשנו שוב, ליד הבריכה. הוא עם הבן שלו ואני עם האחיינים שלי. המשפט הראשון שאמרתי לו היה 'הילדים לא שלי'. הוא מיהר מאוד, אבל הצלחתי להבין ממנו שהילדים שלו ושהוא גרוש. קבענו שאחרי שנשכיב את הילדים לישון ניפגש בלובי לקפה. באותו זמן עבדתי כעוזרת של מפיקת חתונות ובדמיוני חשבתי לשדך לו אותה".
"היה לי ברור שאם היא נעלמת לי במלון, אני אעשה כל דבר כדי לברר אצל פקיד הקבלה את הפרטים שלה", מצטרף קלדרון לשיחה. ואולם, כשהשניים חזרו לארץ והוא טלפן אליה, היא לא התלהבה. "הוא רצה להיפגש מיד ואני דחיתי אותו ליום רביעי כשאני מתכננת להפוך אותו לידיד שלי", היא אומרת, "ראיתי כמה הוא אבא מעורב ולא רציתי להיות אשה שנייה".
בדייט הראשון גילתה שני שקלדרון הוא מנהל מכירות ארצי בסוכנות הרכב יגואר ולנדרובר. 

הם ישבו בבר בשוק הפשפשים ביפו. "היה כיף ומגניב, אבל רציתי להפסיק את הפגישות איתו עוד לפני שהתחלנו. חשבתי שהיחסים בינינו לא ריאליים. יש פערי גיל ואנחנו משני קצוות וסגנונות שונים. למרות זאת, כשישבתי עם חברת נפש אמרתי לה 'לא יודעת למה, אבל אני לא יכולה להפסיק את הקשר'. אחרי שהחברה פגשה את יניב ולא התחברה אליו הרגשתי כמו עלה נידף. במשך חצי שנה הסתרתי את הקשר מהוריי. כשיניב ראה את ההתלבטויות שלי הוא זרם איתי. הוא אמר לי 'את רוצה שנקרא ליחסים שלנו הרפתקה? או.קיי, אז שזו תהיה הרפתקה'. 
במשך שנה וחצי המשכנו לצאת, און אנד אוף, וכל הזמן הטרידה אותי השאלה איך אני, הרווקה, אשתלב בחיים של הילדים שלו. הפחדים ניהלו אותי. פחדתי שאני מאכזבת את ההורים ואת הסביבה שלי - וגם ליניב היו עליות ומורדות. ביום הולדתו ה־43 נסענו לרומניה. היה כיף, אבל כשחזרנו התחיל בלגן ופרצו בינינו מריבות. יום אחד אכלנו עם הילדים וכשסיימנו הלכתי לפגישה עם חברה וזה עצבן אותו. הרגשתי שהוא כל הזמן מחפש טריגר כדי לריב. בסופו של דבר, במסגרת המלחמה שלנו על האהבה שלנו, הלכנו לפסיכולוג. בשלב מסוים הוא הסתכל על יניב ושאל אותו 'מה אתה עושה איתה? בנות מתחננות להיות עם גבר כמוך. אין לכם מה לעשות יחד'. בסופו של דבר ניצחנו גם את הפסיכולוג, שלא יודע שאנחנו נשואים". 

ואולם, לפני הנישואים והחיים המאושרים יחד, הייתה פרידה. שני חזרה לבית הוריה וקלדרון שכר דירה מרווחת ברמת גן. "כשכבר רציתי לחזור הוא נאטם", היא אומרת, "כשנפגשנו יום אחד בחתונה של חבר ממש כפיתי את עצמי עליו והלכנו לדירה שלו. פתאום ב־11 בלילה נשמעה דפיקה בדלת ונכנסה בחורה. התברר לי שבמהלך הפרידה, הוא מיהר לרומן קצרצר. חשבתי לעצמי 'מה קורה פה? עוד לא עשינו קלוז'ר ביחסים שלנו וכבר יש לו רומן חלופי? זה היה מאוד קשה, אבל איכשהו התגברנו על זה".
הזוגיות של שני וקלדרון שרדה, המשברים חלפו ובמאי האחרון השניים התחתנו בתל אביב לעיני 250 אורחים, כשהילדים של קלדרון מלווים אותם לחופה. "חזרנו עכשיו מירח דבש מאוחר בארצות הברית והרפובליקה הדומיניקנית, ואמרו לנו שאחרי החיסון שקיבלנו נגד נגיף הזיקה אנחנו צריכים לחכות עם היריון חצי שנה", היא אומרת וחוסכת ממני את השאלה הבאה.