כתבה

נגעלתי מעצמי

אחרי שנים של צריכת פורנו על בסיס יומי, רן גבריאלי (38) החליט להיגמל ולחשוף בפני העולם, ובעיקר בפני נערים הורמונליים, את השקר הענק שמאחורי ה"תענוג" הממכר. היום, בתור אבא במשרה מלאה ומרצה מבוקש, הוא גבר חדש. ברוריה אבידן-בריר | צילום: רמי זרנגר

רן גבריאלי הוא ככל הנראה המרצה המבוקש ביותר בארץ היום. הוא מעביר לא פחות מ-400 הרצאות בשנה. 16 הדקות שלו בטד הגיעו ל-17 מיליון צפיות. זה אולי לא ממש מפתיע בהתחשב בנושא החם שהוא מדבר עליו שם - פורנו - אבל אי אפשר להתכחש לעובדה שגבריאלי, בן ה-38, הוא מרצה כריזמטי, רהוט, מוכשר - וכן, גם חתיך (גבוה, תכול עיניים, מזכיר קצת את ירון ברובינסקי). במופע שלו - "למה הפסקתי לצפות בפורנו" - הוא גם לא מהסס לחשוף הרבה יותר מטפח או טפחיים מחייו האישיים. נקודת המוצא המאוד סקסית שלו - בהרצאות, במופעים ובחיים - היא חתירה לארוטיקה שוויונית, ובכלל, לשוויון בין המינים. העניין הזה אקוטי, לדבריו, בייחוד כשמדובר בהרצאות בפני תיכוניסטים - דור העתיד.
"כדי לייצר מולם אמון אני לא מגיע מעמדה של ביקורת", הוא אומר, "אני מיד חושף בפניהם את החולשות שלי. כשהייתי נער בתיכון מקיף יהוד לא היה אינטרנט שהופך את הפורנו לזמין לילד מגיל 9-10. אני מספר שם איך בגיל 14 גיליתי את ספרה של ננסי פריידי 'נשים מעל', למשל. פריידי ביקשה מנשים שהגיעו מרקעים שונים לשלוח לה באנונימיות את הפנטזיות המיניות שלהן, וככה הן הופיעו בספר, בלי שיפוט של המחברת. הייתי קורא את הספר הזה ומאונן".
ומה בעצם ההבדל בין זה ובין לאונן מול פורנו?
"בתהליך הקריאה הפעלתי את הדמיון, נפגשתי עם קשת של נשים אותנטיות, והמתווכת ננסי פריידי לימדה אותי על עולם שונה ומגוון. בפורנו, המפיק והבמאי - בעלי הסמכות - מציגים את הזווית הגברית שמיועדת לנמען הגבר. זה משהו אחר לגמרי".
אז במקום פורנו אתה מציע ספרות ארוטית?
"תראי, סקסולוגית שממליצה על צפייה בפורנו מפגינה, לצד הבורות שלה, גם חוסר סולידריות עם נשים. אני קורא ונהנה מספרות ארוטית. בספר הארוטי '12 פגישות' שכתבה מיכל זמיר (בת זוגו הצעירה של ירון לונדון - בא"ב), למשל, קורה משהו מרתק בעיניי: זמיר מציגה ורסטליות מינית. נשים כותבות ספרות ארוטית לא מזויפת. ספרה הארוטי של תמר מור סלע, 'נשים מדברות על מיניות', הוא מסמך אותנטי שמייצר תיקוף והעצמת נשים שמשמיעות את קולן. אגב, יש היום יותר ויותר נשים שדווקא לאחר שנות נישואים ארוכות עם גברים מוערכים הן התגרשו ועברו לחיות עם נשים. ככה זה היום: האדם מחפש משמעות לחייו".
מיהו קהל היעד שלך במלחמה בפורנו?
"בדרך כלל אני מופיע בפני בני 16 וחצי, כשהם כבר נושאים איתם כמה שנים טובות של שמירת סוד על התמכרות לפורנו ותלות בו. הם יודעים שהם חוטאים בסתר אבל אני לא מגיע אליהם בגישה ביקורתית. אני עומד על הבמה, הכי מינימליסטי, ומשתף אותם בעליבות שבה חייתי במשך שנה וחצי עד שנגמלתי מהפורנו. אני מספר גם על השירות הצבאי שלי, שבו, אחרי חופשת השבת, כשחזרנו לבסיס, המפקד היה משליט עלינו שיח פורנוגרפי. הוא היה עובר בינינו ומתלוצץ מי זיין בשבת, כשחצי מאיתנו בתולים. בצבא נותנים לך להרגיש שיש קשר בין היותך חייל טוב לעובדה שאתה מזיין. אם אתה לא מזיין, אתה פחות ערך".
אין גירוי
בחודשים האחרונים גבריאלי מצרף ללוח ההופעות המפוצץ שלו גם את "ילדים זה שמחה" - מופע בידורי שמבוסס על חייו כעקר בית גאה, פמיניסט שהעניק לבתו הבכורה את שם המשפחה של אשתו בלבד ולקח לעצמו שתי חופשות לידה עם בנותיו (הראשונה בת 4 והשנייה בת שנה). באתר שלו הוא שותל משפטי פרומו מסקרנים למופע, כמו למשל "האם המוח שלך נעשה פירה בעקבות הזוגיות הארוכה?" ו"האם צדק אתגר קרת כשטען שאנשים שעשו ילדים הם כמו אידיוטים שעזבו את תל אביב לשוהם?".
כמו קרת, גם גבריאלי עשה ילדים - ולא עקר לשוהם. בעשר השנים האחרונות הוא מתגורר עם נעמה, אם בנותיו, בדירות שכורות בשכונת בבלי בצפון תל אביב. בדירתם אין בובות של הלו קיטי וגם לא טלוויזיה. בכלל, לא מומלץ למי שהיה בעבר "נרקומן פורנו" להחזיק טלוויזיה בבית. גם מחשב לא, כמובן, אבל אין ברירה - וגבריאלי מנצל אותו בעיקר כדי לצפות בסדרות פמיניסטיות כמו "סיפורה של שפחה".
עטוף בטי שירט שחורה הנושאת את הלוגו "שוסטרמן" - מזכרת מהרצאה שלו בארצות הברית בחסות לין שוסטרמן, בעלים של חברת נפט אמריקאית גדולה, גבריאלי מעיד שהפורנו כבר שנים מאחוריו ומתאר את הדרך הקשה שעבר עד שהפך ללוחם בפורנו. "נכון, צפיתי הרבה בפורנו, אבל המלחמה שלי בזה לא באה מסיפור אישי", הוא מבהיר, "הגעתי לזה דרך מאבק בזנות ובסחר בנשים. בגיל 27, אחרי שהשתחררתי מצה"ל כסמל בתותחנים ואחרי שהייתי קונדיטור עצמאי ושכיר במסעדת יוקרה, התחלתי להתפלח לכל מיני הרצאות באוניברסיטת תל אביב ויום אחד נקלעתי לפקולטה למשפטים של נעמי לבנקרון שנתנה שם שיעור על זנות ועל סחר בנשים.
"כעורכת דין של קורבנות סחר בנשים, הסיפורים שהיא העלתה שם היו שוברי לב וגרמו לי להתנדב בשטח למען נשים מנוצלות. שם, בעבודה בשטח, הבנתי את הנבזות של המנגנון הכלכלי ואת המכניזם של תעשיית המין, על שלוש השלוחות שלה: פורנו, סחר בנשים וזנות. כאקטיביסט חברתי שרואה בין השאר בחינוך המיני שליחות, התחלתי ללחום בפורנו. כלומר, לעזור לבני נוער להפסיק את הצפייה בפורנו".
ואולם, בעיני גבריאלי גם בוגרים - רווקים ונשואים - שצופים בפורנו בבדידותם או בזוגיותם ניזוקים במידת מה. האמת היא שזה קצת מפתיע, שכן כמעט כל הסקסולוגים ממליצים לזוגות ותיקים להעשיר את חיי המין שלהם גם בעזרת צפייה בסרטי פורנו. "בעיניי, סקסולוגים שממליצים על צפייה בפורנו להעשרת חיי המין הם פשוט איומים ונוראיים", הוא אומר, "הם מתהדרים בניאו-ליברליות, אבל הם פסע מניהיליזם. סקסולוגים שממליצים לזוגות לצפות בפורנו מעידים על בורות, חוסר מקצועיות ואי ידיעה לגבי מה מוצג בפורנו. מחקרים מגלים שבחברה המערבית 92 אחוז מהבוגרים צופים בפורנו יומיומי או שבועי ונראה שאלה גם הנתונים בישראל. זוגות מפרקים נישואים בגלל פורנו - גם אם הם מתחסדים ואומרים שהפורנו הוא בידור שלא מזיק.
"פורנו מזיק, חד משמעית. לכולם. בייחוד לנער בן 14 שעדיין לא התנשק עם אף אחת. הוא מקבל מהפורנו ידע אלים וסובל מחסך רגשי. בגמילה מפורנו יש הבדל בין בוגרים לצעירים: צעירים מתקשים יותר להיגמל מפורנו, כשם שהם מתקשים יותר להיגמל מסמים, מאלכוהול ומסיגריות, כי הם, כביכול, עדיין רחוקים מהסרטן ומשאר התוצאות הלא רצויות של ההתמכרות. גם ברמה הזוגית של צרכני פורנו בוגרים, אני לא חושב שלאורך זמן ההתמקדות בחדירות אגרסיביות, לדוגמה, תורמת משהו. בפורנו אין גירוי, אין תקשורת ואין אורגזמה. 
"חוקרת אמריקאית לקחה 304 סרטי פורנו וחקרה את רמת האלימות בהם. לא היה מדובר שם בפורנו ביזארי או בפורנו עם חיות או ילדים, אבל היא עדיין גילתה שב-84 אחוז מהסרטים הייתה אלימות פיזית - וגם האחוזים של אלימות מילולית היו דומים. בפורנו הגבר הוא כמעט תמיד זה שפועל באלימות כלפי האשה וכוכבת הפורנו חתומה על חוזה שאם היא לא תגיד 'כיף לי ומקסים לי' היא לא תקבל את כספה. מדובר בילדה שמקבלת 700 דולר בהבטחה שתהפוך לכוכבת, בלי לדעת שהסרטון שלה יועלה באינטרנט ויישאר שם לנצח, כך שבעתיד יהיה קשה לה למצוא עבודה שגרתית, כי ברגע שיגלו את עברה יזרקו אותה".
"רק ב-12 אחוז מסרטוני הפורנו שאותה חוקרת אמריקאית סרקה הייתה תקשורת של נשיקה או סוג של יחס שוויוני. בכל שאר הסרטונים האשה יורדת על הברכיים בלי נישוק או חיבוק, והפוקוס הוא החדירה והשפיכה הגברית. האורגזמה בפורנו היא שלו ולא שלה. לפני אקט הניצול מדובר באחוז נמוך מאוד של מגע".
ומה בנוגע לסאדו-מאזו?
"דווקא התחום הזה מאוד שוויוני, כי הכניעות או השליטה נמצאות בידי שני בני הזוג. לפני המגע המיני בסאדו-מאזו יש תקשורת והסכמה על מילת הקוד שבה מפסיקים את האקט".
חופשה, עלק
גבריאלי - בעל תואר ראשון ותואר שני בתיאטרון ובמגדר מאוניברסיטת תל אביב - נסחף לעולם ההרצאות במקרה. הוא היה יכול בקלות להמשיך לדוקטורט ולקריירה מוצלחת באקדמיה, אבל העדיף לעסוק בחינוך מיני כדי להילחם ביתר יעילות בחוסר השוויוניות הזועק השמיימה.
גם חייו האישיים, לצד בת זוגו נעמה, שוויוניים לעילא. "כשאילה, הבת הבכורה שלנו, נולדה, לקחתי חופשת לידה של שלושה חודשים, אבל כשתבעתי מביטוח לאומי את התשלום עבור חופשת לידה הוזמנתי לחקירה. הם טענו שהגשתי את התביעה באיחור ובסופו של דבר לא תוגמלתי. כשנולדה נוגה, הבת השנייה שלנו, כבר לא טרחתי לבקש מהם מימון לחופשת לידה. הסתדרתי לבד".
מה מסמלת, לדעתך, חופשת לידה לגבר?
"לא פגשתי באנשים שבסוף חייהם הצטערו על כך שלא הקדישו יותר זמן לעבודתם, אבל בהחלט כן פגשתי אנשים שהצטערו שהחמיצו את גידול הילדים. כשאגיע לערש דוויי, אני לא אהיה מהמצטערים. מה שבטוח זה שחופשת לידה היא לא חופשה: מדובר בעבודת פרך שמלווה, במקרה שאת האמא, בדיכאון של אחרי לידה. את כל היום בבית עם תינוק צורח וכשאת חוזרת לעבודה את שואבת חלב בשירותים והמוח שלך נעשה פירה. במקרה הטוב, אולי תחווי שמונה דקות ביום של נחת ורגש. האמת ההורית מורכבת. זה לא ריאליטי כמו 'בייבי בום', שלוקחים את התינוק בסלקל ונפתח עידן של אושר ושמחה". 
מי קם בלילה לתינוקת שלכם?
"לא סופר פעמים שאני קם. ילדים גובים מחיר עצום. הם נוקאאוט לאינטימיות ולמיניות הזוגית. בין קיפולי כביסה והרתחה אין יותר מין ספונטני וגם הנוכחות הרגשית נפגעת. עד שנולדו הבנות ידעתי מה עובר על נעמה כל שעה. היום אין זמן להתאוורר. כשהבנות נרדמות שנינו פותחים מיילים שהפכו לאויב ההקשבה והאינטימיות. יש ימים שבהם בזמן שאני מקריא לבתי את סיפור הלילה אני מתרסק ונרדם איתה".
סקסולוגים מציעים לפעמים ללבות את התשוקה הזוגית הדועכת בבגידות קטנות. 
"אני לא אוהב את המילה 'בגידה'. מה, אנחנו אורי אילן שהתאבד בתאו בשבי הסורי והשאיר צוואה שכתוב בה 'לא בגדתי'? שפה היא עניין תרבותי: בעברית מדברים על בגידה, באנגלית מדברים על רמייה ובצרפתית על הטעיה. מה שבטוח זה שאנשים הם לא מונוגמים בטבעם".
אז אתה בעד יחסים פולימריים?
"בתואר השני שלי עשיתי סמינר על פולימריות. כדי להגיע לקשר פולימרי צריך הרבה ביטחון. צריך שיהיו יחסים בלי בעלות. כדי לנהל פולימריה היחסים בין בני הזוג צריכים להיות טובים. הכי טובים שאפשר".
ואיך היית מגיב אם נעמה הייתה מספרת לך על יחסים שלה עם אחר?
"אם יום אחד זוגתי תספר לי שיש לה רומן או התאהבות או סתם סקס, אני לא יודע איך אגיב ברמה הרגשית, אבל ברמה השכלית אבין שזה לגיטימי ואעשה מאמץ להכיל. בראיון של קרן פלס עם רוני קובן היא אמרה לו שאם בן זוגה היה מספר לה שהוא שכב עם אחרת, היא הייתה מדברת איתו אבל לא עוזבת. אם יש שותפות גורל, לא מפרקים אותה בגלל מין שקרה בחוץ. סיפור מחוץ לנישואים לא היה מעורר אצלי סלידה לבוגדת, כאילו היא זונה, וגם לא הייתי רואה בגבר הבוגד יצור נאלח. החיים הם הרבה יותר מורכבים מזה. הרבה-הרבה יותר". 
לוגו מגזינה.jpg

מדורים אישיים

כושר

קוסמטיקה וטיפוח

הפקות אוכל ומתכונים

"מגזינה" הוא ירחון מעמיק, מקיף, אינטליגנטי ורהוט המסקר כל מה שמעניין נשים בעידן המורכב, המסועף והמבלבל שבו אנו חיים, או, ליתר ליתר דיוק, חיות. המגזין עוסק בכל התחומים והאספקטים שמהם בנוי עולמה המודרני של האישה הישראלית והקוסמופוליטית.