קחו אותה היא שוב בעסק   

דרך אילון

15 שנה אחרי "קחי אותי שרון" ושלוש שנים אחרי הגירושים מארז אלוביץ', שרון אילון (46, פלוס שלושה) מוכנה לאהבה חדשה. בינתיים היא לא ממש פועלת בכיוון ומתרכזת באימהות ובתרומה לקהילה, אבל מודה שפחות כיף להיות לבד. לידיעת האח

מאיה גז | צילום רמי זרנגר

את ימיה הזוהרים ככוכבת הריאליטי הראשונה של ישראל היא כבר מזמן שכחה. כששרון אילון (46) - אשה שגברים נאבקו פעם על לבה בשידור חי, פעם בשבוע (במסגרת התוכנית "קחי אותי שרון" של קשת) - מסתכלת לאחור על חייה היא מזהה שם הרבה יותר עשייה פילנתרופית מאשר טלוויזיונית. במשך לא פחות מ־15 שנה היא תורמת לקהילה. רוב האנשים שעוסקים בכך מגיעים לזה בפנסיה, אחרי קריירה שלמה, אבל מבחינתה של אילון זו רק ההתחלה.


"בחרתי להתחיל לעשות את זה בגיל מאוד צעיר", היא אומרת, "אני תמיד מקדימה את זמני. אני לא מתזמנת את עצמי עם הדרך שרוב האנשים עושים. יש לזה המון סיבות שאני יודעת להסביר אותן רק היום".  הסיבה העיקרית היא קרן, אחותה של אילון, שנפטרה מסרטן בגיל 17. הן היו ארבע אחיות וכיום הן שלוש: אחת גדולה מאילון בחמש שנים ואחת קטנה ממנה ב־13 שנה. "קרן הייתה קטנה ממני בשלוש שנים. היינו בית של שלוש בנות. אחותי הקטנה נולדה לפני שאחותי חלתה, כך שזה מזל. גם היא גדלה בבתי חולים, כמוני. מגיל 16 עד גיל 20 העברתי את הלילות בבית חולים וישר משם הלכתי לבית ספר או לצבא".

לא פשוט בכלל.
"נכון. מצד אחד רוצים להדחיק את הדברים האלה ומצד שני רוצים להשאיר אותם לכל החיים. בסופו של דבר זה משהו שהשפיע על מי שאני היום. הנתינה היא משהו שאני מרגישה שאני לא יכולה בלעדיו היום - בעיקר כשאני מסתכלת על ילדים חולי סרטן. זה מגיע מתוך הבנה של מה מחלה עושה למשפחה, איך היא משנה את התא המשפחתי. היום אני פועלת מתוך הבנה עמוקה שחייבים לטפל כל הזמן במשפחה ובילד ולראות את הכל בצורה הוליסטית. ילד חולה משפיע על האחים ועל ההורים". 

גדולה מהחיים 

בימים אלה אילון מתמקדת בניהול שיתופי פעולה וגיוס משאבים לעמותת "גדולים מהחיים" למען ילדים חולי סרטן. "רוב הכספים שאנחנו מגייסים הולכים להקמה של מערך גני ילדים לילדים חולי סרטן, כאלה שלא יכולים ללכת למסגרות ולגנים רגילים. אנחנו בונים עבורם גנים סטריליים כי המערכת החיסונית שלהם חלשה".
אחד הגנים הללו, שנקראים "גן החלומות", כבר פועל בכפר אז"ר. לאחרונה הונחה אבן פינה של גן נוסף בבאר שבע ובקרוב אמור גם להיפתח עוד אחד בירושלים. מדובר, אגב, במודל ראשון מסוגו בעולם. "אלה ילדים שאם לא מטפלים בהם בזמן הנכון, הדברים ממשיכים לתגובת שרשרת וזה לא נעשה יותר טוב", אומרת אילון, "לא להורים, לא לאחים ולא לילד עצמו".


פרויקט נוסף שהיא מקדמת במסגרת "גדולים מהחיים" נקרא "טאף מאד" ("בוץ קשוח"). מדובר בקבוצת מנכ"לים ומנהלי מערכות מידע שרצים במסלול בוץ ומגייסים כך כסף למען ילדים חולי סרטן. איש העסקים אלון כהן הקים את היוזמה והשנה גייסה הקבוצה יותר ממיליון שקל. כל חבר שמשתתף במסלול מחויב לגייס כסף לעמותה. "אני רוצה לעשות את האתגר הזה בשנה הבאה בעצמי", היא אומרת. "זה מתקיים בדרך כלל בלונדון והשנה זה יהיה בסקוטלנד".

איילון. שרון עם ארז אלוביץ' והילדים קארין, דן ודניאל. אני אמא לא דאגנית

"אני מוצאת הרבה תירוצים למה לא להיכנס לזוגיות, אבל אני פתוחה לעולם. אני לא מחפשת, אבל אני רוצה. גיליתי שאני מאוד רומנטית. פעם חשבתי שאני לא זוגית ושאני יכולה להסתדר לבד, אבל יותר כיף שמישהו דואג לך, כיף להיות בשניים"

אחרי שאחותה קרן נפטרה היא סטתה מהמסלול הרגיל. "הרוב נוסעים לטיול אחרי צבא, אבל במקרה שלי אחותי נפטרה ומיד נכנסתי למסלול עשייה. רציתי לחיות ולהגשים את עצמי - ולא רק בשבילי אלא גם בשביל קרן. רציתי לעשות ולעשות ולעשות".
רק בגיל 28 היא הבינה שאי אפשר לחיות בשביל שתיים והאטה את הקצב. "הייתי בין עבודות ואמרתי לעצמי שזו הזדמנות בשבילי לעצור רגע ולנסוע לטיול. עבדתי בהיי־טק, הרווחתי טוב, גרתי עם שותף בדירה מצוינת בתל אביב, אבל הייתה לי תחושה שמשהו צריך להיות אחר, אז עצרתי הכל ונסעתי לתאילנד, לווייטנאם וללאוס. אחרי חודש אמרתי לעצמי שאני לא חוזרת לעבודה שמחכה לי. החלטתי שאני מתחילה מהתחלה. עשיתי קורס משחק וקורס צילום ועבדתי בתור מארחת במסעדה. בו בזמן עשיתי אודישנים והצטלמתי, ואז, בגיל 29, הגיעה ההצעה ששינתה את חיי - 'קחי אותי שרון'".


איך את מתייחסת לחוויה הזו היום, בדיעבד?
"עשיתי משהו מאוד ראשוני ומאוד אני, ואני מרגישה שכן התוויתי משהו. עשיתי את התוכנית עם המון התכווננות. הייתי צריכה לבחור בין גברים, זה היה מאוד רציני וגם אני התייחסתי לזה ברצינות. רציתי להשתדרג בזכות עצמי ולעבור לדירה". 
התוכנית הסתיימה, אילון בחרה ביואב שוורד, השניים קיבלו דירה במגדלי נאמן ואפילו התגוררו שם יחד ארבעה חודשים. "כשגרנו שם זה עוד היה אתר בנייה", היא נזכרת, "רק ביום שעזבתי פתחו את הבריכה. חוץ מזה, היינו צריכים לשלם על זה מס של עשרות אלפי שקלים. זה ממש לא כמו שנדמה לך".

וגם עם שוורד זה לא בדיוק צלח. "מערכת היחסים הייתה אמיתית, אבל היא לא צלחה. אגב, הוא התחתן בדיוק בשנה שאני ובן זוגי נפרדנו. לקח לו 12 שנה למצוא את האחת ולי לקח 12 שנה להבין שזה נגמר. לכל דבר טוב תאריך תפוגה. מה שאי אפשר לתקן צריך לעבור ולהמשיך הלאה".זו גישה מאוד סלחנית לחיים."אני מאוד סלחנית. עברתי מספיק דברים כדי לראות את חצי הכוס המלאה - ולא כקלישאה. אני יודעת לא להתרגז כי זה לא יעזור, אבל אני בהחלט עומדת על שלי ומביעה את דעתי במקומות החשובים. פעם לא הייתי כזו. אני עובדת קשה ויש לי הרבה אתגרים, אבל אני לא נלחמת איפה שלא צריך. גם בכביש אני נוסעת באטיות ובהנאה. זו באמת גישה לחיים. הדברים עוברים. אנחנו חיים בעולם של מתח שבו כולם צועקים ומתרגזים ורוצים להיות צודקים. אני לא רוצה להיכנס למלחמה הזו".

קשה לך לבד?
"הלבד תופס אותי במקומות שאני לא מוכנה אליהם - וזה לא נעים. יש לי חברים, אבל כן, אני מוצאת את עצמי הרבה לבד".
הגרוש שלה שותף מלא לגידול הילדים. "בסופו של דבר צריך שניים, כי הילדים הם מעל הכל. אני לא מצליחה להבין אבות גרושים שמתנכרים לילדים ועושים רע לנשים שלהם. אנחנו עושים הכל עם ויתורים לטובת שלום בית. היו לנו כמה קונפליקטים, אבל עכשיו יש לנו הסכמה משותפת. אני מאוד גאה באיך שאני מנהלת את זה".


איזו עצה את יכולה לתת לנשים ששוקלות להתגרש?
"לא לוותר בקלות. אני מאוד שלמה היום כי אני חושבת שניסיתי הכל. זה לא שבחוץ יש משהו מיוחד. מערכות יחסים הן משהו שצריך לשמר. הסימן שלי הוא איך אתן קמות בבוקר ואיך אתן הולכות לישון בלילה. כשקמתי בבוקר, כל בוקר, עם מאה טון על הצוואר, הבנתי שהגיע הזמן לחתוך. החיים עוברים מהר ואם בהסתכלות לאחור לא טוב ולא טוב ולא טוב, אז צריך לפרק. זה אמיץ? כן. יש עניין כלכלי, חברתי ואישי, אבל אני שמחה וגאה על ההתנהלות שלי היום. אני חושבת שלפעמים מתוך הקושי צומחים ואפשר להגיע למקומות הרבה יותר גבוהים".


אין לה אהבה חדשה, תודה ששאלתן. רק עכשיו היא מתחילה להיות מוכנה לזה. "עד עכשיו לא היה לי הרבה זמן, אבל הילדים גדלים והדינמיקה משתנה. בסופו של דבר אני לא רוצה להישאר לבד. אני מוצאת הרבה תירוצים למה לא להיכנס לזוגיות, אבל אני פתוחה לעולם. אני לא מחפשת, אבל אני רוצה. גיליתי שאני מאוד רומנטית. פעם חשבתי שאני לא זוגית ושאני יכולה להסתדר לבד, אבל יותר כיף שמישהו דואג לך, כיף להיות בשניים".

אני מאוד רומנטית

היא גרה ברמת השרון ואמא לשלושה: קארין (13), דניאל (10) ודן (7). "אני לא אמא דאגנית. אני נותנת המון ביטחון לילדים שלי בידיעה שבסוף הם יצטרכו להתוות את דרכם. אני שואלת את הגדולה שלי 'את צריכה עזרה בלימודים?' ואם היא אומרת לא, אז לא. אני לא בודקת לה את המחברות. אני סומכת עליה. מה שכן, מאוד חשוב לי הספורט בחיים. ילדים שעושים ספורט הם ילדים מאושרים. יותר חשוב לי שיעשו ספורט ויהיו חברים טובים מאשר שיוציאו ציונים טובים בלימודים. ילדים שלא יושבים על הספה כל היום יצליחו בחיים. דן, הקטן שלי, יזם. הוא רוצה להיות עצמאי ולהרוויח כסף. הוא חילק את הלגו לקופסאות ומכר אותן. יש לו כספת והוא ביקש שאפקיד לו כסף בבנק. דניאל, האמצעית, יותר רוחנית".


לפני שלוש שנים היא התגרשה מבעלה ומאבי ילדיה, איש העסקים ארז אלוביץ', בנו של שאול אלוביץ'. "עשיתי הכל כדי להישאר יחד. היה לי חלום, פנטזיה, לחיות יחד לנצח, להזדקן יחד, להיות על היאכטה ולראות את השקיעה. ההחלטה לפרק הגיעה אחרי שעשינו את כל מה שהיה אפשר לעשות. פשוט הגענו להבנה שזה לא עובד. כל הזמן ניסינו לסדר דברים והם לא הסתדרו. ההחלטה להיפרד הייתה קשה מאוד, אבל רגע אחרי באה ההבנה שזה היה הדבר הנכון. לחיות במקום לא טוב זה משהו שפוגע באיכות החיים באופן משמעותי. ההחלטה להתגרש - עם כל הקושי הכלכלי, החברתי והלבד - הייתה החלטה נבונה מבחינתי".

לוגו מגזינה.jpg

מדורים אישיים

כושר

קוסמטיקה וטיפוח

הפקות אוכל ומתכונים

"מגזינה" הוא ירחון מעמיק, מקיף, אינטליגנטי ורהוט המסקר כל מה שמעניין נשים בעידן המורכב, המסועף והמבלבל שבו אנו חיים, או, ליתר ליתר דיוק, חיות. המגזין עוסק בכל התחומים והאספקטים שמהם בנוי עולמה המודרני של האישה הישראלית והקוסמופוליטית.