העתיד בכף ידה

כתבה

העתיד בכף ידה

המשרה הבכירה של שי־לי שפיגלמן במיקרוסופט הייתה החלום של כל אשת קריירה בארץ, אבל זה לא הספיק לה. היום, אחרי שעזבה הכל ועברה לתפקיד ממשלתי, היא משתמשת בניסיון שצברה כדי להפוך אותנו לאומה דיגיטלית. תסמכו עליה שגם זה יצליח. מיה בן משה • צילום: רמי זרנגר

!לרכישת מנוי עד הבית במחיר מבצע

עשר שנים עבדה שי־לי שפיגלמן במיקרוסופט. בתפקידה האחרון היא הייתה סמנכ"לית שיווק במרכז המו"פ של החברה וחוללה שינויים פרסונליים וטכנולוגיים רבים. עד כמה רחוק הגיעה? היא הייתה זו שאירחה את ביל גייטס בביקורו הראשון בארץ. אלא שאז - טוויסט בעלילה - שפיגלמן התעוררה בוקר אחד והרגישה שזה לא זה. היא עזבה הכל ועברה למיזם ציבורי־ממשלתי בשם "ישראל דיגיטלית", שמטרתו לייעל ולשדרג את פעילות משרדי הממשלה בארץ. "עזבתי את מיקרוסופט והחלטתי לעבור למגזר הציבורי, או כמו שבעלי אומר 'להרוויח חצי, לעבוד פי שניים ולכעוס כל הזמן'", היא אומרת.

אז למה באמת?

"באתי לממשלה משליחות, מתוך רצון אמיתי להביא את הניסיון ואת היכולות שצברתי במגזר הפרטי לעבודת הממשלה. אני רוצה להפוך את הממשלה למקום הרבה יותר מתקדם, דיגיטלי ורלוונטי לאזרחים".

מצטערת. לא השתכנעתי.

"זה היה משבר גיל ה־40 שלי. קמתי בבוקר ועשיתי חשבון: עשר שנים במיקרוסופט - מה הלאה? האם זה שווה את המחיר שאני משלמת בבית? מבחינתי, זה היה עכשיו או אף פעם לא. הייתי יכולה להיות מנכ"לית של חברה בתעשייה ולא לזוז משם. אם לא הייתי עושה את השינוי, לא הייתי זזה משם. אבל רציתי. זה הסעיר אותי. וכשמשהו מסעיר אותי, אני שוברת קירות. רציתי לשבור קירות במקום שבו הרגשתי שאמצה את הפוטנציאל שלי. היום אני במקום הכי מאתגר, חשוב, קשה ומורכב בעולם".

שפיגלמן מכהנת היום כמנכ"לית של "ישראל דיגיטלית" - סטארט־אפ ממשלתי שתפקידו להפוך את ישראל, ובעיקר את המגזר הציבורי, לדיגיטלי - או כמו ששפיגלמן מתארת את זה: "חינוך דיגיטלי, בריאות דיגיטלית, כלכלה דיגיטלית, ערים חכמות".

או.קיי, וברמה הפרקטית, מה את עושה כשאת מגיעה למשרד?

"אני מנהלת מטה של 50 עובדים במשרד לשוויון חברתי שיחד מנהלים עשרות פרויקטים שמנסים לעשות טרנספורמציה בממשלה. אנחנו יושבים שם וחושבים, למשל, איך מספקים רפואה מרחוק לתושבים בפריפריה, או איך מעבירים קורסים אקדמיים בחינם. אנחנו מקימים מנוע של מיצוי זכויות שיספק לכל אזרח במדינה מידע על כל הזכויות שמגיעות לו מהממשלה".

לצמצם פערים

שפיגלמן אחזה בכמה תפקידי מפתח במיקרוסופט. "התחלתי במיקרוסופט ישראל, בתפקיד מנהלת הרגולציה, קשרי ממשל ואחריות חברתית", היא אומרת, "אחרי ארבע שנים הרגשתי שמיציתי, עזבתי לשנה, ובזמן הזה הייתי סגנית מנהלת תחום האסטרטגיה בבנק הפועלים. אחרי שנה בבנק הפועלים פתחו את מרכז הפיתוח החדש של מיקרוסופט בהרצליה והציעו לי להיות סמנכ"לית שיווק ואסטרטגיה וחברת הנהלה - תפקיד שעשיתי במשך כמעט חמש שנים. זו הייתה תקופה מדהימה. כשהתחלתי היו במרכז המו"פ כ־100 עובדים וכשעזבתי היו שם יותר מ־600. היום יש שם יותר מ־1,000. באותה תקופה רכשנו שבע חברות סטארט־אפ ומיזגנו אותן לַחברה. זו הייתה תקופה שבה עסקנו בהקמת מרכז המו"פ, באסטרטגיה שלו ובמיצוב שלו. המרכז בישראל הפך בתקופה שהייתי בו לאחד משלושת המרכזים האסטרטגיים של מיקרוסופט בעולם וקיבל הרבה תשומת לב. בתקופה שהייתי שם ביקרו בארץ גם ביל גייטס וגם סטיב באלמר, שהיה מנכ"ל החברה. הייתי צמודה אליהם וניהלתי את הביקורים".

ספרי קצת על ביל גייטס.

"הייתה היסטריה מוחלטת סביב הביקור שלו. הוא הגיע ל־24 שעות והלו"ז היה מתוזמן היטב, כולל מתי הוא יעשה פיפי. לא היו לו דרישות מיוחדות, אבל הוא איש מאוד חכם וחד. בפגישה של 20 דקות הוא מזהה מיד מה נכון לשאול, באופן הכי נוקב וישיר. הוא לא מורח אותך. הוא ישר אומר 'מעניין' או 'לא מעניין' וישר תוקף את הנקודה הכי חלשה במצגת. הוא אמר דברים מאוד טובים על ישראל, הסטארט־אפ ניישן, והכיר בהזדמנות האדירה שיש כאן. הלכתי לידו ולחשתי לו באוזן מה הלו"ז, מה הפגישה הבאה, את מי הוא הולך לפגוש וכו'".

אומרים שזה חלום לעבוד במיקרוסופט.

"כן, זה באמת מדהים. זו חברה שמבינה שהמשאב החשוב ביותר שלה הוא העובדים ולכן היא משקיעה בהם בטירוף, גם ברווחה שלהם וגם בפיתוח המקצועי. רוצים להקל על העובדים ככל האפשר, כדי שיהיו עסוקים רק בעבודה שלהם, ללא כל רעשי רקע. חבל שבשירות המדינה זה לא תמיד כך".

אז למה באמת עזבת גן עדן כזה לטובת המגזר הציבורי?

"זו באמת הייתה החלטה לא פשוטה, אבל כל החיים רציתי להיות במגזר הציבורי. התואר השני שלי בהרווארד היה במדיניות ציבורית. החיים הובילו אותי למגזר הפרטי, אבל בשלב מסוים הבנתי שמה שאני הכי רוצה זה להשפיע ולשנות. אני רוצה לעשות טוב יותר למדינה שלי, לילדים שלי ולכל מי שאני אוהבת. האמנתי, ואני עדיין מאמינה, שאם אני עובדת קשה, מסביב לשעון, ומשלמת על כך מחיר משפחתי כבד, זה צריך להיות למטרה טובה וראויה, לא רק בשביל בעלי המניות במיקרוסופט. היה לי באמת מעניין ומאתגר במיקרוסופט, אבל זה לא מתקרב לעניין, לאתגר ולהשפעה שיש לי היום בממשלה".

מה זה בעצם אומר "סטארט־אפ ממשלתי"? מי מממן את זה?

"אנחנו יחידה ממשלתית וברור שאנחנו ממומנים מתקציב המדינה, אבל זה לא העיקר. במושג 'סטארט־אפ' הכוונה היא לכך שאנחנו מנסים להביא משהו אחר, להכניס חדשנות ויזמות לממשלה. אנחנו יחידה יחסית קטנה. כשהגעתי ל'ישראל דיגיטלית' היו שלושה עובדים. היום יש 40, אבל זה עדיין קטן במונחי ממשלה. אנחנו מביאים חשיבה וניסיון מהמגזר הפרטי כדי להשפיע במגזר הציבורי ולהניע שינוי במשרדי ממשלה".

"ישראל דיגיטלית" שייכת למשרד לשוויון חברתי. מעל שפיגלמן נמצאת מנכ"ל המשרד והשרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל. "היא מאמינה ביכולת שלנו להביא לצמצום פערים חברתיים באמצעות העולם הדיגיטלי", אומרת שפיגלמן, "היא עומדת מאחורינו ונותנת לנו הרבה תמיכה ורוח גבית. זה חשוב שיש שר שמחויב למהלך, כי ככה ניתן באמת להשפיע ולשנות". שפיגלמן מעידה על עצמה שזכתה בתפקיד הודות לעובדה שהיא ממוקדת משימה, בעלת חשיבה אסטרטגית ומבחינה במהירות בין עיקר לטפל. "אני יודעת לרתום אנשים טובים ושותפים רבים שיחד יובילו את המהלך. מה שמניע אותי זה קידום המשימה והאמונה האמיתית שמה שאנחנו עושים הוא חשוב ויכול לשנות את פני המדינה".

העולם, באופן כללי, הולך לכיוון דיגיטלי, אבל עדיין יש הרבה אזרחים, בעיקר מבוגרים, שלא יודעים לכתוב אימייל - שלא לומר להוריד טופס מקוון של הביטוח הלאומי. איך אתם נותנים להם מענה?

"כ־23 אחוז מאזרחי המדינה אינם באינטרנט, בעיקר ערבים, חרדים ואזרחים ותיקים. לפני שנה הבנו שאם לא נטפל במקביל גם באוכלוסייה הזו, אנחנו עלולים לא רק שלא לצמצם פערים, אלא להרחיב אותם יותר. ישראל לא תוכל להיות דיגיטלית אם נשאיר יותר מ־20 אחוז מאחור".

אז מה עושים?

"יצאנו בתוכנית לאומית לצמצום הפער הדיגיטלי, שמטרתה למצוא דרך להגיע למיליון איש שהם פשוט לא באינטרנט היום ממגוון סיבות. התוכנית מקיפה ומגוונת, כי ברור שאי אפשר, בדרך אחת שגרתית, להגיע לכולם. התוכנית כוללת הכשרות בסיוע שותפים שלנו, ביניהם שירות התעסוקה ומרכזי הכוון. אנחנו מפתחים קורס מקוון שיהיה פתוח וחינמי, ובו אנשים יוכלו ללמוד וללמד כלים בסיסיים חשובים כמו פעילות בנקאית, שירותים ממשלתיים, מדיה חברתית, חיפוש עבודה ופעילות מול קופות חולים. אנחנו מתכננים גם להיכנס לכמה רשויות מקומיות ולפעול שם באמצעות הקהילה. בקיצור, יש הרבה מה לעשות ורק התחלנו, אבל אנחנו לגמרי מבינים את חשיבות הנושא. אני יכולה להגיד שרוב המדינות מוטרדות ועוסקות בנושא הזה. חזרתי השבוע ממפגש בלונדון עם המקבילים שלי בתשע המדינות הדיגיטליות המובילות - וישראל היא חלק מהפורום הזה".

מודל לחיקוי

היא בת 44, נולדה ברמת אילן וכשהייתה בכיתה ב' עברה המשפחה לסביון. היא עזבה את הבית אחרי שירות צבאי במודיעין חיל האוויר וכשהתחתנה חזרה לגור בסביון. היא הבכורה מבין חמישה אחים ונשואה לארי, בן 47, בעל חברת היי־טק שפועלת בתחום הביטוח (insure-tech) בעיקר בארצות הברית. לבני הזוג ארבעה ילדים: התאומים אנה וגיא (בני 12), אביגיל (בת 9) ואדם (בן 7). "ארי טס פעם־פעמיים בחודש לארצות הברית. בכלל, אנחנו בית מאוד קרייריסטי. שני הורים במשרה מלאה פלוס־פלוס וארבעה ילדים שאני לא רואה מספיק. אנחנו כל הזמן מחזיקים באוויר כדורים ומקווים שאף אחד לא ייפול".

זה לא נשמע קל.

"נכון. קשה לעשות שתי קריירות ולהיות בו בזמן גם הורים משקיענים ומעורבים, להשתדל להיות נוכחים בחיים של הילדים ולא לפספס טקסים, הופעות ואירועים מיוחדים. אני אוהבת שאני model role לילדים שלי, שהם גאים במה שאני עושה ומבינים שזה חשוב. הם עדיין רוצים להתייעץ איתי בכל דבר ולערב אותי במה שעובר עליהם. השבוע, למשל, עמדתי במשך ארבעה ימים וחתכתי ירקות ביער, במסגרת מחנה צופים עם הילדים שלי".

איך האימהוּת שלך מתבטאת בעבודה?

"הצוות שלי יודע שבשעה שתיים מתחילים הטלפונים מהילדים, כל אחד בתורו. אני משתדלת תמיד לענות, גם אם רק כדי לומר 'אני בפגישה, זה משהו דחוף?'. אני רוצה שהם יידעו שאני תמיד זמינה להם. האתגר שלי בחיים הוא להצליח לעשות הכל: גם לעבוד קשה ולהצליח, גם להיות אמא מעורבת ולהשפיע וגם להשקיע בזוגיות, שזה מאוד חשוב אחרי 15 שנה. בקיצור, משימה בלתי אפשרית, אבל אני ממשיכה לנסות כל יום".

ומה החלום המקצועי שלך?

"שבאמת נצליח להפוך את ישראל למדינה דיגיטלית מובילה; שמערכת החינוך תשלב כלים דיגיטליים שיכינו את הילדים שלנו בצורה טובה יותר לעולם התעסוקה העתידי; שמערכת הבריאות תשתמש בעולם הדיגיטלי כדי לספק רפואה טובה יותר, ממוקדת ומותאמת אישית; שעולם השירותים הממשלתיים יהיה טוב ויעיל יותר; ושהאזרח לא יצטרך לרוץ ממשרד למשרד ולהיתקל בחומות בירוקרטיות בלתי אפשריות, אלא יקבל את השירותים שמגיעים לו בצורה שקופה וללא מאמץ. זה רק על קצה המזלג. אפשר לשפר המון. אפשר בהחלט לצמצם פערים ולהביא לצמיחה כלכלית בשילוב נכון של העולם הדיגיטלי. זו הזדמנות שאסור לפספס".

וחלומך האישי?

"שרק לא יהיה יותר גרוע. החיים שלי טובים, חמסה־חמסה. יש לי משפחה מדהימה שתומכת בי ומעודדת אותי, יש לי תפקיד מדהים שמאפשר לי לעשות משהו חשוב, ואני מוקפת בחברים טובים שאוהבים אותי באמת. אני לא צריכה יותר שום דבר. כל דבר שאבקש יהיה סתם להתגרות בגורל".