כתבת שער | צעד אחורה למען השקט הנפשי 

סרט אחר לגמרי

טלי שרון (40), אחת השחקניות הטובות בארץ כיום, לא בטוחה שאפשר לקרוא למה שעובר עליה עכשיו "משבר גיל ה־40", אבל כן חושבת פתאום על פרישה ממשחק. "אני מאוד אִטית ואני חיה בעולם מהיר", היא אומרת, "אני צריכה לעצור רגע ולחשב מסלול מחדש". ראיון פרידה? נקווה שלא

מאת: מאיה גז| צילום: שי כהן-ארבל | סגנון: זוהר מאירי 

אוברול ברנדה
חגורה דיזל
בפברואר חגגה השחקנית טלי שרון 40. המשבר מבושש להגיע, אבל שרון כבר בעמדת התגוננות. "רוחות השינוי מנשבות", היא מודה. "אני עושה בעיקר עצירה למחשבה ומנסה לראות בזה לא משבר אלא הזדמנות".
הזדמנות?
"כן, הזדמנות לעצור רגע לחשב מסלול מחדש ולשאול את עצמי שאלות".
אילו שאלות למשל?
"נניח, 'האם משחק הוא באמת הדבר שאני רוצה לעשות כל החיים?'".
את רצינית?
"לגמרי. לפני 15 שנה זה משהו שמאוד רציתי לעשות, אבל אולי השתניתי. יש לי עסק שבניתי ויש דברים שמעניינים אותי, כמו לכתוב, ליצור, ללמוד. אני מאוד אוהבת ללמוד היסטוריה וספרות. אני אוהבת לקרוא ואני קוראת ספרי עיון. אולי אחזור לקרוא רומנים".
יש לך דרישות צנועות.
"אני לא חושבת ככה. היום הכל נהיה ממקום של לנצל את הזמן כדי לתפעל משהו יישומי. לקרוא זה פריבילגיה".
את מרגישה את הגוף מתאים את עצמו לגיל?
"אני מביטה במראה ורואה קמטים ושיער לבן פה ושם. אני מסתכלת על זה בהשתאות טובה, מהולה בפחד שמתחיל לחלחל. השלב הזה - אין ממנו דרך חזרה. מכאן, ההתבלות והריקבון מתחילים. עשיתי דיאטה עכשיו. היו לי 4 קילו עודף מהלידה השלישית. כולם אמרו שאני נראית נהדר, אבל אני לא הרגשתי נהדר בגוף שלי אז הורדתי אותם. הלכתי לתזונאית שהכריחה אותי להפסיק לאכול פחמימות וסוכר. היא סימסה לי ארבע פעמים ביום. כל ארוחה. זו השיטה הקלאסית של 'תאכלי אוכל בריא ואל תנשנשי את השאריות שהבנות שלך לא מסיימות'". 
ועכשיו?
"אני אוכלת בריא. שמתי לב עד כמה אכילה היא דבר רגשי. אני פחות נופלת למקומות  האלה. ירדתי את 4 הקילוגרמים ואני מרגישה נהדר. רציתי להראות לעצמי שאני יכולה".
בוטוקס בא בחשבון?
"אני מפלרטטת עם הרעיון, אבל כרגע לא. יש לי שני קמטים מעצבנים שאני שואלת את עצמי אם כדאי כבר. אולי עוד שנה־שנתיים".
איפור מורן סטויצקי לסוכנות “סולו" | שיער רועי חמו לסוכנות “סולו"
מתוך האינסטגרם של טלי שרון - צוותא
מתוך האינסטגרם של טלי שרון
"יש בי משהו שלא מודע למקום הזה שאני מפורסמת. זה פתטי להתהלך בעולם בתחושה שכולם מכירים אותך, כי לא כולם מכירים אותך. אני לא יוצאת מנקודת הנחה שכולם ראו את הסדרות שהשתתפתי בהן"
בן הזוג-אסף סולומון, מהקטנה לגדולה - זוהר,נור,סופי (קרדיט לצילום_מהארכיון הפרטי של טלי שרון)
ולא משעמם אותך לחיות פתאום לאט?
"לא. זה הקצב שלי במקור. אני מאוד אִטית ואני חיה בעולם מהיר. הקצב של העולם הוא לא הקצב שלי. אני צריכה לקחת את הזמן. אנחנו משפחה כזאת. אנחנו כמו דובים".

שרון, מבכירות השחקניות בארץ, נשואה לשחקן אסף סולומון ויש להם שלוש בנות - זוהר בת 8, נור בת 5 וסופי בת שנתיים. היא למדה בתיכון הדרים בהוד השרון, במגמת תיאטרון, והיא בוגרת בית הספר למשחק של יורם לוינשטיין. לפני יותר מעשור יצא לי לצפות בה בסרט "עונג שבת" במסגרת סרטי גמר של בתי ספר לקולנוע. סרט הסטודנטים עסק בנערות דתיות שחומקות בערב שבת ונוסעות לבילוי במכונית. זהו עונג השבת שלהן, עונג אסור, לפני שהן עוברות תאונת דרכים מטלטלת. שרון עושה שם תפקיד ראשון בחיים ומפגינה, כבר שם, את הווירטואוזיות ואת הכישרון שלה כשחקנית. כשאני מזכירה לה את התפקיד היא מופתעת.
 
"לא הבנתי אז כמה התפקיד שאני עושה שם קיצוני", היא אומרת, "עשינו דברים ניסיוניים - וזה עבד. יום אחרי ההקרנה הסוכנת שלי קיבלה ים טלפונים ממלהקות. זה בעצם היה הסרט שגרם לי לצאת החוצה. היה שווה לקפוא מקור בשדה כותנה, בשיא החורף, ליד ירושלים".
בתחילת 2006 יצא למסכים הסרט העלילתי הראשון בכיכובה, "למראית עין", בבימויו של דני סירקין, שעליו הייתה מועמדת לפרס אופיר בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר. מאז היא השתתפה בסרטים "הדברים שמאחורי השמש", "שלוש אמהות" ובסדרות הטלוויזיה "האקס המיתולוגי", "בטיפול" עם אסי דיין, "סרוגים", "נויורק", "בני ערובה" ו"אוטונומיות". 
למדתי לוותר 
שרון, אם עדיין לא הבנתן, היא אשה שהולכת בטוב. לא נלחמת, לא עם עצמה ולא עם העולם. "יש את השאלה הזו, 'עם מה את משלימה ומה את רוצה לשנות?'. זו אני. אני לא נלחמת בדברים שאני לא יכולה ואולי גם לא רוצה לשנות - ומי אמר שאני צריכה? אני במקום של לברור את המקומות שאני רוצה לשנות. שאלתי את עצמי 'אולי תקבלי את עצמך ככה?' ועניתי לעצמי 'לא, לא בא לי'. אני מנסה לראות בבהירות מהם הדברים שאני כן רוצה לשנות ומהם הדברים שאני רוצה כבר להתחיל לקבל בעצמי בלב שקט ובהשלמה. להוריד את סף האשמה, הבלבול, החרדה. להפסיק להיות מה שמצופה ממני ולא מה שאני רוצה".
מה מצופה ממך?
"זו גם שאלה. מי אמר שמצופה ממני? זו בעיקר אני שמצפה מעצמי את הציפיות המוגזמות האלה - להיות אמא מושלמת, אשה מושלמת, אדם שהוא נגיש לכולם, שעונה על הצרכים של כולם - אבל לא, איני יכולה עוד. אני גם לא צריכה. למה לבזבז כל כך הרבה אנרגיה על זה?".
תשמעי, יכול להיות שעלית על משהו.
"יש עכשיו משהו חדש אצלנו בבית - המקום של הוויתור. במשך שנים אנחנו נלחמים על קריירה, על תפקידים, על שאיפות, על לרצות עוד ועוד ועוד - ומצליחים, אבל זה גובה מחיר. המחיר הוא זמן שאת יכולה להשקיע בעצמך ובילדות שלך. זמן להיות בתוך הרגע. הראש שלי עסוק 24 שעות בדברים שאני צריכה להיות איתם בשליטה ואני לא מצליחה להיות ברגע".
איך זה מתבטא בחיי היומיום?
"אני לא רצה יותר ממקום למקום, ממשימה למשימה. אני לא תופסת מיליון דברים ב־24 שעות. קיבלתי החלטה וכל מה שלא עונה לקריטריון הזה - אני מוותרת עליו. אתמול היו לי 20 דקות להגיע ליוגה וויתרתי על היוגה. אני רוצה את היכולת הזו בחיים שלי. אני מוותרת".

שרון. "אני לא מצליחה לחיות את הרגע" 
מימין: שמלה ג'ינס דיזל
שמאל: אוברול רונן חן,
שרשרת נועה קלדרון

 
מי מגיע לסדנאות האלה?
"אנשים צעירים שחושבים ללמוד משחק ואנשים מבוגרים יותר שרוצים לקבל כלים כדי להיות שחקנים. אני תמיד אומרת למי שרוצה להיות שחקן בגיל מבוגר יותר שזה יכול לקרות, אבל מסבירה היטב את המחיר שצריך לשלם כדי להפוך את זה למקצוע. בגיל מבוגר לא פשוט להיכנס למקצוע הזה, לפרוץ ולהצליח. את צריכה לדחוף את עצמך ולהבין שזה מקצוע שבו אם את לא יוצרת לעצמך הזדמנויות את נמצאת הרבה פעמים בעמדה של קיפאון. כשיוצאים מבית ספר למשחק צריך עור של פיל. אחר כך, כל הזמן את נמצאת במקום חשוף ונתון לביקורת - וצריך לקבל את זה".
היום את מרגישה יותר חסינה בפני ביקורת?
"ברור. אנשים יכולים לשבת מהצד, לצקצק ולהעביר ביקורת - וזה מקצוע שהוא מאוד חשוף לחִצים האלה. את פשוט צריכה למצוא את עצמך בדבר הזה. האמת היא שאני, באופן אישי, לא חיה את זה כי יש בי משהו שלא מודע למקום הזה שאני מפורסמת. זה פתטי להתהלך בעולם בתחושה שכולם מכירים אותך, כי לא כולם מכירים אותך. אני לא יוצאת מנקודת הנחה שכולם ראו את הסדרות שהשתתפתי בהן - וזה בסדר. אני משתדלת להיות מחוברת לעצמי כבן אדם ולא כפרסונה. זה שומר עליי".
סרט "ההיא שחוזרת הביתה" מלפני חמש שנים היא שיחקה לצד אלון אבוטבול דמות שחוזה את עידן מי טו. "זה היה תפקיד פרובוקטיבי ברמה של להציג מערכת יחסים ממקום אחר", היא אומרת. "שיחקתי שם בחורה בת 30 פלוס שחוזרת להורים כי היא לוזרית. יש לה שם רומן עם מנהל בית הספר תיכון שבו למדה שהוא בעצם מערכת יחסים של כוחות. הסרט הזה קצת הקדים את התקופה שבה אנחנו נמצאים היום וזה מה שיפה בו. מיכל, הדמות שגילמתי שם, רצתה להראות אשה שהיא לא נחמדה, לא חביבה ולא מרצה. יש לה תשוקות והן מעבירות אותה על דעתה. יש בה אלימות, יש בה מקומות הרסניים. זו דמות שרוצה לכבוש כי יש בה משהו כביכול גברי והיא עושה את כל מה שלא מצופה מאשה לעשות. בעיניי יש את זה בכל אחת מאיתנו".
 
בלי אגו
לפני שנתיים היא הפציעה על המסך הגדול לצד ריצ'רד גיר בסרט "נורמן" של יוסף סידר. היא שיחקה שם את רעיית ראש הממשלה (ליאור אשכנזי), ורק עכשיו היא מבינה את גודל המעמד. "בסך הכל היה לריצ'רד ולי יום צילום אחד יחד", היא צוחקת. "ראיתי עכשיו סרט איתו ואמרתי לעצמי 'וואו, איזה חתיך הוא היה - ואני שיחקתי איתו!'. רק עכשיו יורד לי האסימון. אז לא התרגשתי. הוא היה מקסים ודיברנו קצת על החיים. הוא אדם מאוד אמיתי, מחובר לעצמו וצנוע. הרגשתי שאני מדברת עם בן אדם, לא עם ריצ'רד גיר, ובכל זאת היה לו איזה קסם אישי בלתי מוסבר. משהו צ'ארמרי שקשה לעמוד בפניו".

לפני שבע שנים היא אזרה אומץ, סטתה מהמסלול הצפוי והקימה עסק משלה - "סדנאות משחק טלי שרון" - שבו היא והקולגות המפורסמים שלה מעבירים סדנאות משחק. שרון עצמה, יפתח קליין, ורד פלדמן, מיכאל אלוני, אוהד קנולר, אלמה דישי ואסף סולומון (בעלה של שרון) מעבירים שם סדנאות בנושאים שונים למבוגרים חובבי משחק. בין השאר היא מעבירה סדנאות לארגונים ולחברות בנושא תקשורת בין־אישית, סגנונות תקשורת ותורת הפרזנטציה וגם סדנת ליטיגציה לעורכי דין עם שותפהּ, עו"ד אסף נוי. יחד הם מעבירים כלים מעולם המשחק להופעה בבית משפט.
קימונו ink,
טבעות obda,
שרשרת נועה קלדרון
"לפני 15 שנה זה משהו שמאוד רציתי לעשות, אבל אולי השתניתי. יש לי עסק שבניתי ויש דברים שמעניינים אותי, כמו לכתוב, ליצור, ללמוד. היום הכל נהיה ממקום של לנצל את הזמן כדי לתפעל משהו יישומי. לקרוא זה פריבילגיה"
ובעלך?
"בעלי לא מפורסם. בעלי שחקן".
אין ביניכם תחרות? בכל זאת, את יותר חשופה ממנו.
"תמיד יש אלמנט של תחרות בין בני זוג - ולא רק בין בני זוג שעוסקים באותו מקצוע. תחרות היא משהו שכולם יכולים ליפול אליו בזוגיות. הפתרון הוא לדבר. אם לא מדברים זה מתפוצץ בפרצוף אחרי כמה שנים. לא תמיד אנחנו ערים לדברים שמתחוללים בנפש שלנו. זה לא תמיד נמצא במודעות שלנו".

בימים אלה היא משחקת בסרט "הרמוניה", בבימויו של אורי סיון, לצדם של אלון אבוטבול ויאנה יוסף. לצורך התפקיד היא למדה לנגן בנבל.
"מדובר באדפטציה לסיפור התנ"כי של אברהם, שרה והגר, שבו הגר מביאה להם ילד ואז שרה נכנסת להיריון ומגדלת את ישמעאל ואת יצחק. אורי סיון, הבמאי, לקח את הסיפור לעולם המוזיקה הקלאסית. אני נבלאית, אלון אבוטבול מנצח תזמורת ויאנה יוסף עושה לנו ילד. מערכת היחסים שלי עם ישמעאל, הילד שנולד, מאוד מורכבת. היא באה והולכת, ומרפרפת מחוץ ולתוך החיים שלנו. החלק השלישי של הסרט מתאר את האמהות שלי ליצחק, ואז מערכת היחסים עם ישמעאל הופכת לעוד יותר מסובכת. יצחק הוא הילד המושלם שתמיד רציתי שיהיה לנו. זה בעצם סרט על אמהות".
קראתי שיאנה יוסף אמרה שלא התייחסו אליה יפה על הסט, אבל דווקא את הסברת לה פנים.
"יאנה היא שחקנית מאוד מוכשרת. היא מתאימה לדמות, יש לה אינסטינקטים חייתיים והיא לגמרי הגר. היא הבינה את הדמות ומאוד התמסרה למשחק ולעבודה עם אורי. היה לנו חיבור ממש טוב, ואני חושבת שזה גם קשור לזה שמערכת היחסים שלנו בסרט הייתה קרובה וסימביוטית. כן, הרגשתי צורך לגונן עליה ולתת לה להרגיש טוב עם זה שזו פעם ראשונה שהיא עושה סרט. היה חשוב לי לתת לה להרגיש הכי טוב שאפשר, להעצים אותה. זו לא התנהגות שאני משדרת רק ליאנה. אני בעד לתת לפרטנר שלך את התחושה הכי טובה שיש לטובת הסצנה. הסרט, אחרי הכל, הוא מטרה משותפת".
את מפתיעה אותי. תמיד חשבתי ששחקנים הם אנשים עם אגו מפותח במיוחד.
"תמיד יש אגו, בעיקר לשחקנים, אבל העבודה היא דיאלוג, ודיאלוג נעשה בשיתוף. יש לנו מטרה משותפת להעביר סיפור ובמקצוע שלנו זה מקדש את הכל. יש מצב שזה ככה גם בחיים, לא?".
לוגו מגזינה.jpg

מדורים אישיים

כושר

קוסמטיקה וטיפוח

הפקות אוכל ומתכונים

"מגזינה" הוא ירחון מעמיק, מקיף, אינטליגנטי ורהוט המסקר כל מה שמעניין נשים בעידן המורכב, המסועף והמבלבל שבו אנו חיים, או, ליתר ליתר דיוק, חיות. המגזין עוסק בכל התחומים והאספקטים שמהם בנוי עולמה המודרני של האישה הישראלית והקוסמופוליטית.