מסיבת טרנס

כתבה

מסיבת טרנס

חזקות, שמחות, משוחררות, מוחצנות. עבר זמן מאז שהטרנסג'נדריות אליאן נסיאל, קים קונקשן ומורן מרק היו נערים נבוכים שמעמידים פנים שהם מתרגשים כשחוגגים להם בר מצווה. היום הן רחוקות מזה שנות אור, אבל גם דרכן אל הקונצנזוס עוד ארוכה. תפסנו אותן לשיחה נטולת בושה ומבוכה על פין, פות ומה שביניהם

ברוריה אבידן־בריר | צילום נדב יהלומי

!לרכישת מנוי עד הבית במחיר מבצע

מימין: מורן מרק, אליאן נסיאל וקים קונקשן

אופטימיות זהירה נרשמה לאחרונה בקרב 2,500 הטרנסג'נדריות שחיות כיום בישראל. האחראי לכך היה המגזין הוותיק "פלייבוי", שבנובמבר האחרון, לראשונה בתולדותיו, העניק את המשבצת הנחשקת של עמודי האמצע - להלן "נערת האמצע של פלייבוי" - לדוגמנית טרנסית בת 26, שצולמה שם, על פי המסורת, בהלבשה תחתונה.

מותה של גילה גולדשטיין - מהטרנסיות הראשונות שלחמו על הלגיטימיות שלהן בחברה הישראלית - עורר בי רצון לשוחח עם שלוש טרנסיות שכל אחת מהן מייצגת עשור אחר, כדי לבחון את המהפכה המינית והמגדרית שהתרחשה, ועדיין מתרחשת, כאן במשך העשורים האחרונים, דרך העיניים שלהן. לפני רבע מאה, כשראיינתי טרנסיות שנודו על ידי משפחותיהן, הן סיפרו שכדי לממן את הניתוחים היקרים לשינוי מין הן עסקו בזנות. היום, בן שרוצה להפוך לבת ובת שרוצה להפוך לבן מקבלים סיוע, טיפולים נפשיים וניתוחים על חשבון המדינה. משהו ללא ספק השתנה כאן. ובכל זאת, המצב רחוק מלהיות מושלם. הנה הן. קבלו אותן בחיבוק.

אליאן נסיאל (22), דוגמנית

גם אליאן נסיאל, כמו הטרנסג'נדרית מ"פלייבוי", חולמת להופיע בירחונים בינלאומיים, אבל בינתיים היא מסתפקת בהישג הטרי שלה: היא ייצגה את ישראל בתחרות "מיס טרנס" בברצלונה וחזרה עם מקום שלישי ועם 5,000 יורו בכיס. "אני לא משלה את עצמי", היא אומרת, "לתחרות 'מלכת היופי של ישראל' לא יקבלו טרנסית".

הטנור הרך שלה אולי עשוי להסגיר את עברה כנער שעשה בר מצווה, אבל זה לא סותר את העובדה שנסיאל היא דוגמנית יפהפייה. עיניה הענקיות מוקפות בריסים מלאכותיים. עורה חף מזיפים ומשיער גברי. השיער שעל ראשה ארוך ונוצץ. מהגרוגרת הגברית היא לא נאלצה להיפטר בהתערבות כירורגית, שכן ההורמונים הנשיים שהיא בלעה בגיל צעיר מנעו מראש את צמיחתה. מה שכן, לקראת התחרות בברצלונה היא התפיחה את שפתיה והלבינה את שיניה.

מהצבא, אם תהיתן, היא שוחררה בלי שביקשה זאת או רצתה בכך. "הגעתי למיונים בצה"ל בדיוק על קו התפר, כשעדיין שחררו טרנסיות משירות צבאי - ואני, שכבר בגיל 16 הייתי אשה מוגמרת, שוחררתי מיד", היא אומרת, "לא נעלבתי. חשבתי לעצמי 'הצעירים שמשחררים אותך הם אלה שהיו מציקים לך בבית הספר'. גם אחי הגדול, שניתק איתי קשר, היה קורא לי הומו. אחותי, לעומת זאת - עקרת בית עם שלוש בנות - היא הדבר הכי טוב שקרה לי".

כיום נסיאל נמצאת בתקופה טובה של חייה. מעצב בגדי הערב והכלות אלי שטרית פרש עליה חסות. היא הפרזנטורית שלו והיא לומדת אצלו עיצוב אופנה. "היום אני תופרת אצלו אבנים ומחוכים", היא אומרת, "אני חולמת להיות מעצבת ולעצב שמלות מגניבות עם הרבה אבנים, בדי ציציות, טלית ומגן דוד".

גם על שמלת כלה את חולמת?

"ברור. מי לא מפנטזת על שמלת כלה? אבל קשה לי להאמין שהנסיך שלי יגיע על סוס לבן. הגברים כאן מתביישים להינשא לטרנסית".

אמה תמכה בה לאורך כל הדרך. עם אביה, איש צבא, זה היה מסובך יותר. "אבא שלי לא קיבל את הג'נדר שלי, אבל אני יודעת שהוא דואג לי", היא אומרת, "מצד המשפחה של אבא שלי אני מודחת, הרחיקו אותי. מה שכן, עשיתי הכל כדי שהוריי יתגאו בי - ובסוף זה קרה: ההורים שלי הגיעו לתחרות מיס טרנס בברצלונה. אבא שלי עמד על הרגליים ועודד אותי. אחרי התחרות היינו במסעדה ואני חושבת ששם נשבר הקרח שהפריד ביני ובינו".

מתי התחלת להבין את המיניות השונה שלך ולחקור אותה?

"אני זוכרת את עצמי בתור ילד קטן מאוד שרק מחכה שאף אחד לא יהיה בבית, מורח על הפנים מייק־אפ, מוסיף סומק, רימל על הריסים, פאה על הראש, עקבים ובגדי אשה מהארון של אמא. הייתי מסתובב ככה בבית, מאושר. יום אחד, עוד לפני שהייתה לי בר מצווה, הגיע לבת ים אולפן שקוף והופיעה בו זמרת טרנסית. באותו רגע הבנתי שהכל אפשרי והרגשתי אושר עילאי. התחלתי לגלוש באינטרנט וראיתי שיש אופציות.

"גלולות התחלתי לקחת על דעת עצמי בגיל 12. התחלתי בגלולות יסמין חלשות ועברתי לחזקות. קניתי אותן בשוק השחור. הייתי נוסעת עד ירושלים כדי למצוא הורמונים וקונה עשר חבילות. הייתי מכורה להורמונים כמו שמתמכרים לניקוטין. בטלוויזיה הייתי צופה בדוגמניות ומתה להיות כמוהן. לא היה לי רגע של עמימות. בפנים הייתי בת מאז שאני זוכרת את עצמי. כל מה שרציתי בחיים היה לחבר את הפנימיות הנשית שלי עם חיצוניות נשית".

בן שהופך לבת ונזרק לרחוב מועד להידרדרות?

"לי היה מזל. נזרקתי מבתי הספר הדתיים לבנים שבהם למדתי ומצאתי את עצמי בשדרות רוטשילד. יום אחד מישהו תקף אותי שם מילולית וגבר אחר הגן עליי ולקח אותי אליו. הוא היה החבר הראשון שלי. לפני שנתיים החלטתי להיפרד ממנו כי בא לי חופש, לא רוצה להיות תפוסה, רוצה להכיר את העולם. אנחנו עדיין ממשיכים לגור ביחד, אבל אנחנו כבר לא זוג".

במה הוא עוסק, ואם אפשר לשאול - מה המגדר שלו?

"הוא מנהל חניונים ואני התפרנסתי כרקדנית אצל עופר ניסים והופעתי כדוגמנית במסיבות באומן 17 אצל אילנה שירזי. האקס שלי לא הומו. הוא נמשך אליי כי בעיניו אני סופר־נשית. נתתי לו כל מה שגבר חולם על מיניות של אשה. רק ללדת אני לא יכולה. האמת היא שההורמונים גם מדכאים מיניות, ככה שיותר ממין אני אוהבת לשבת לאכול ולצחוק ביחד".
היא מתקשה להבין - אולי בצדק - מדוע אני מתעקשת להיטפל לעניין הזרג שלה. "אחרי שהשלמתי עם כל ההורמונים והפכתי לאשה ידעתי שאת הפין אני לא מנתחת", היא אומרת, "בעתיד אני רוצה ילדים. למה לי ללכת לבנק הזרע ולהביא ילדים כשיש לי זרע משלי? יש כל מיני אפשרויות לאשה כמוני להביא ילדים בהורות משותפת עם לסביות או עם הומואים. אני לא חותכת את הזין שלי. אני חולמת להיות סבתא. לא רוצה להזדקן ולהיתקע בלי משפחה. הציעו לי להקפיא את הזרע שלי מחשש שהוא ייפגם מההורמונים הנשיים - אבל לא הקפאתי. אני עוברת בדיקות הורמונליות מסודרות שמראות שהזרע שלי סופר־דופר".

מול המראה בעירום מלא, מה את רואה?

"אין חשיבות למה שיש לך בין הרגליים. זה בסך הכל איבר לאקט מיני. חשוב מה יש לך במוח. אני אשה אולטימטיבית עם זין".

ואת חושבת שהחברה הישראלית פתוחה היום לקבל בנות שנולדו בנים?

"הקבלה היא לא ב־100 אחוז, אבל אני מרגישה צורך להגיד תודה כל בוקר שבו אני פוקחת עיניים והמשטרה לא מציקה לי ולא מקללת אותי".

מיהו גבר החלומות שלך?

"בחור בטווח הגילים שלי, שיעשה לי פרפרים. גבר שלא יתבייש בחברה קוקסינלית גאה".

קים קונקשן, זמרת

עוד כשהייתה ילד בכרמיאל - בנם של מטפלת בילדים וקב"ט באלביט - קים קונקשן הרגישה את השונות שלה. "כשהיו אומרים לי ברחוב 'איזה ילד חמוד!', הייתי אומרת 'אני חמודה'. כבר בגן התעקשתי להשתין בישיבה כמו הבנות. סירבתי לעמוד. בעממי הייתי הילד המופרע שמבלה אצל היועצת החינוכית. בבר המצווה שלי, עם כיפה לבנה על הראש, ענטזתי כמו ילדה".

וההורים שלך הבינו לאן זה הולך?

"אמהות יודעות ראשונות, אבל הן לא מדברות עד שאת תדברי. אני ידעתי מה אני רוצה להיות כבר מגיל מאוד צעיר - ואמא שלי הבינה את זה. הייתי מבריזה מבית הספר ומעשנת איתה סיגריות. מהארון יצאתי ב־1994, כשבכרמיאל חגגו את יום הגאווה. היו לי ביצים. פחדתי מהתגובה של אבא שלי, אבל סיפרתי לכתבת מקומון שהחלום שלי הוא להיות אשה. אחרי שהכתבה פורסמה ברחתי לתל אביב".

הצבא ויתר עלייך?

"לבחינות ללהקה צבאית כבר הגעתי כאשה והתקבלתי, אבל כשסיפרתי את האמת נתנו לי פטור. לא רצו אותי".

אז מה עשית?

"הגעתי לכיכר דיזנגוף בתל אביב עם פאה על הראש, מחופשת לאשה, ומהר מאוד מצאתי שם חברים שתמכו בי. אחר כך גם התחלתי לעבוד כחופפת במספרה של זוג הומואים שלקחו אותי תחת חסותם ומצאו לי מקום חינם לגור בו".

איך נקלטת בסצנה הטרנסית בעיר?

"חבר טוב הכיר לי את דנה אינטרנשיונל ועופר ניסים. כבר בטלפון הם התפלאו מהקול הנשי שלי. כשעופר ניסים ראה אותי מופיעה במועדון הברדלס שלושה שבועות אחרי שהגעתי לתל אביב הוא היה בהלם. דנה הייתה הראשונה שנתנה לי זריקה הורמונלית".

את הניתוח לשינוי מין היא עשתה בסופו של דבר בלונדון. "חפפתי את הראש לגבר שנראה טוב", היא אומרת, "סיפרתי לו את הסיפור שלי והוא אמר לי 'אני אעזור לך. אני אקח אותך ללונדון ואשלם על הטיפולים שלך'".

הטיפולים היו כואבים

"לא ממש. אחרי הניתוח לסילוק הפין את לא מרגישה שום דבר. הכל רדום. אחר כך את צריכה לעשות עבודה עם הוואגינה שיצרו לך. במשך חודשים את עובדת עם ויברטור. את מתחילה בוויברטור קטן כדי להרחיב את הוואגינה ואז עוברת לוויברטור גדול יותר. כשדוחפים את הוויברטור זה כואב".

זמן קצר אחרי הניתוח בלונדון, היא הגיעה למכון הפתולוגי באבו כביר כדי לשנות את מינה באופן רשמי. "שכבתי שם, פישקתי את הרגליים והרופאים ראו שיש לי ואגינה ואישרו לי את המעבר למגדר הנשי", היא אומרת.

אשה עם ואגינה בלי נקודת הג'י יכולה ליהנות ממין? להגיע לאורגזמה?

"כידוע לך, לגבר יש נקודת ג'י משלו באזור אחר של גופו. אני מודה שלהגיע לאורגזמה דורש מאשה כמוני ריכוז גדול, להיות כולי בתוך זה עם גבר שיודע איך ואיפה לגעת בי".

עם הזמן, מאסה קונקשן בחברת הלהט"בים התל אביבית ועברה לקריות. "נהייתי רגישה לצביעות", היא אומרת, "בתל אביב מנשקים אותך, אומרים לך בוקר טוב ובלב מאחלים שתדרוס אותך משאית. מחבקים שמנה נוראית ואומרים לה שהיא פצצה. החלטתי לגור בקריות - ושם באמת מצאתי שקט ואנושיות. החנווני מתחת לבית שומר לי את הלחמנייה עם הבצל שאני אוהבת. אני גרה בפנטהאוז מהמם, משלמת על זה כמו חור בתל אביב ומנהלת חיים שקטים עם דיווה, החתולה שלי. אני גם מופיעה פחות, אני כבר לא כל כך אוהבת את הבמה. כצעירה בתל אביב רדפתי אחרי הפרסום. היום זה לא מעניין אותי".

אילו גברים נמצאים על הכוונת שלך?

"תראי, גבר הומו לא רוצה טרנסית. הוא רוצה גבר. הוא לא יסתכל לכיוון שלי. היה לי חבר שנתיים שעבד בחברת משלוחים בינלאומית. בימי שישי היינו הולכים לאכול אצל ההורים שלו, שלא ידעו על העבר שלי. בסופו של דבר עזבתי אותו כי רציתי לעוף והוא ישב לי על הצוואר. כמו שברחתי מבית הספר, ברחתי ממנו. תראי, הבעיה שלי היא שכל גבר שיאהב אותי בסוף יעזוב אותי, כי הוא ירצה ילדים. מראש אני יודעת שכל אהבה שלי תיגמר בפרידה".

עד שיבוא גבר שיאהב אותך, ירצה להקים איתך משפחה ותאמצו ילד?

"עוד לא הגענו לזה. הממסד לא מאפשר אימוץ כזה בטענה שילד מאומץ של טרנסית וגבר זה מתכון בטוח לילד עם תסביכים. לא שאני לא מודעת לתמונה של ילד שחוזר בוכה מבית הספר כי ילד אחר גילה לו שאמא שלו היא לא אמא שלו ושמי שהוא חושב שהיא אמא שלו הייתה פעם בן. אני חולמת שהעולם ישתנה וכמו שזוג סטרייטים שלא יכול להביא ילד לעולם כי האשה עקרה יכול לאמץ ילד, גם בנו יראו נשים עקרות שלא יכולות ללדת ויכולות לאמץ. פשוט יתייחסו אלינו כאל בני אדם שווים".

לפני כ־24 שנה, כשפרצת לכותרות במקביל לדנה אינטרנשיונל, היית בת...?

"אני ממש מבקשת לא לכתוב את הגיל שלי. כשמתחילים איתי גברים צעירים ממני אני משקרת ומורידה שנים מהגיל".

מורן מרק (35), קוסמטיקאית המתמחה בטיפולי לייזר

מורן מרק יורדת מהאופנוע, מורידה את הקסדה ומניחה לשערה לגלוש. מהחצאית הרחבה מציצה שוק רגלה ועליה קעקוע ענקי שמצטרף לזה שעל זרועה השמאלית. את המפתחות היא זורקת לתיק לואי ויטון אורגינל ועל אצבעה מנצנצת טבעת משובצת יהלומים. "ביום הולדתי האחרון, בגיל 35, פינקתי את עצמי בטבעת חדשה", היא אומרת בתגובה למבטי המקנא, "אני לא מחכה לגבר שיפנק אותי במתנות. אחרי שגברים שאהבתי בגדו ושברו לי את הלב החלטתי שאני אשה עצמאית. אפילו מחרדות הטיסה נפטרתי וטסתי לבד לרודוס.

"בעבר רציתי לנקום בגברים שפגעו בי. למשל, בגבר שסיפר לי שהוא פרוד מאשתו ובילה איתי לילות עד שבגד בי עם טרנסית - ובנוסף לזה גם נודע לי שהוא חי באושר עם אשתו. רציתי לנקום בו, לספר לאשתו עלינו, אבל התחרטתי. פעם הייתי נקמנית. היום אני כבר לא. השלמתי גם עם האויבות שלי. בכלל, אני פחות מוקצנת היום. סתם אשה שעוברת ברחוב ומסתכלים עליה כמו על כולן".

הטרנסיות החלוציות - ביניהן גילה גולדשטיין, שנפטרה בגיל 72 ולטענת חברותיה השאירה אחריה דירות שצברה מחסכונותיה בשנים שבהן עבדה בזנות - ריפדו את הדרך לדור הביניים של הטרנסיות בישראל, שמקבלות גיבוי חברתי ורפואי מהמדינה ויכולות לעשות ניתוחים לשינוי מין על חשבונה. לכאורה, אם מגזין "פלייבוי" מארח על דפיו טרנסית, ואם בווירג'יניה השמרנית נבחרה לאחרונה לפרלמנט המקומי דניקה רוהם - טרנסית בת 33 - נראה שהטרנסיות הפכו כמעט ללגיטימיות. בפועל זה ממש לא ככה. בארצות הברית נרצחו בשנה שעברה 52 טרנסיות. בתל אביב טרנסג'נדריות קטינות מנוצלות לזנות.

מרק, ילידת אשדוד, היא בת זקונים למשפחה בת עשרה ילדים. "אבא חשמלאי במקורות, היה אלמן ואב לארבעה כשהתחתן עם אמא שלי, שצעירה ממנו ב־20 שנה - ונולדו להם עוד שישה ילדים. מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי ילד מופנם, ביישן, שמסתכל על הבנות ורוצה להיות כמוהן, אבל על החלומות הוא מעז לספר רק בלילה, לכרית. האחים שלי קראו לי קוקסינל והומו, אבל רק אחרי השירות הצבאי באפסנאות העזתי, כחייל משוחרר ושעיר מאוד, לעבור לתל אביב ולממש את החלום להיות אשה".

ההורים היו מודעים לזהות המינית שלך?

"אין אמא שלא מרגישה ולא מסונכרנת עם הילד שלה, אבל עדיין, אחרי שהוצאתי את זה, אמא שלי ניתקה איתי קשר ובמשך חמש שנים לא דיברנו. דווקא אבא שלי, בשושו מאמא, היה מצלצל פעם בחודש כדי לדעת שאני חיה, והיה גם אח אחד שתמך בי. היום אני כבר יכולה להגיע לכל אחד מאחיי ואחיותיי בערב שבת בלי להודיע - והאחיינים שלי חולים עליי. העובדה שאמא שלנו מתה משבץ בגיל 64 ואבא מת חצי שנה אחריה ליכדה וגיבשה אותנו. היום יש לי משפחה. אני לא מנודה".

קצת אחרי שהגיעה לתל אביב, חברה החלה להזריק לה אסטרוגן. "אני עדיין לוקחת את זה ואמשיך לקחת את זה כל החיים כדי לשמור על הנשיות שלי. חודשיים אחרי שהתחלתי עם הזריקות התחיל לצמוח החזה ועשיתי לי גם שתלים חמודים של 400CC, כי זו הכמות שמתאימה לאשה כמוני, בגובה 177 ס"מ. חוץ מזה, עשיתי גם סיליקון בשפתיים, אבל אחרי כמה שנים השפתיים שלי התחילו להתעוות והיה לי שם גוש ענקי שבלט כמו מקור. המנתח שלי, ד"ר רן טליסמן, ממש הציל אותי. הוא גם ניתח לי את האף, שייף לי את הלסת, וטיפל במצח, בגבות ובארובות העין. שני טיפולי הלייזר להסרת שיער היו כואבים, אבל היום אני חלקה".

מה הסיבה שטרנסיות צעירות מוותרות על הסרת הפין ויוצרות ואגינה מלאכותית?

"תראי, אין ערובה לכך שהוואגינה המלאכותית תגרום לך הנאה. אני לא צריכה שיהיה לי חור בין הרגליים כדי להרגיש אשה שלמה, אבל אם היה אפשר להשתיל רחם הייתי עושה את זה בכל מחיר. היו שנים שחשבתי להיות אמא לילדים, אבל כל הזמן דחיתי את זה. אני גרה בדירה שכורה בתל אביב, עובדת קשה מבוקר ועד לילה כדי להחזיק את עצמי - ואני לא רואה איך אני יכולה גם לפרנס ילד. אני מתנחמת באחיינים שלי. לא כל אחת נועדה להיות אמא".

הגברים שאהבו אותך היו סטרייטים? הומוסקסואלים? ביסקסואלים?

"בכל גבר מתחבא סוטה קטן. תלבישי לעציץ חצאית והגבר ישכב איתו. כל גבר נמשך לטרנסיות - ולמה צריך להתנצל על משיכה? היה לי סיפור אהבה ראשון עם הומו כשהייתי חייל בצבא. כשהפכתי לאשה סיפורי האהבה שלי היו עם סטרייטים".

הגברים שאהבו אותך היו סטרייטים? הומוסקסואלים? ביסקסואלים?

"בכל גבר מתחבא סוטה קטן. תלבישי לעציץ חצאית והגבר ישכב איתו. כל גבר נמשך לטרנסיות - ולמה צריך להתנצל על משיכה? היה לי סיפור אהבה ראשון עם הומו כשהייתי חייל בצבא. כשהפכתי לאשה סיפורי האהבה שלי היו עם סטרייטים".

בשירותים הציבוריים היא נכנסת לתאי הנשים, אבל בתעודת הזהות היא עדיין זכר. "את יכולה לשנות בתעודת הזהות את המין שלך בתנאי שעברת ניתוח מלא", היא מסבירה.

את מרוצה מהמראה שלך?

"בשנים האחרונות מאוד שמנתי. הייתי רוצה לעבור קיצור קיבה. מצד שני, הניתוחים שעברתי התאימו את היופי שלי לאופי ולאישיות הנשית שלי - וכן, היום אני אשה שלמה ומאושרת".