top of page

כתבת שער | הכי אמיתית שיש

בלי להתבלבל

מלבד היותה מגישה, שחקנית, דוגמנית וגורו של אופנה ולייף־סטייל, ירדן הראל (32) היא הסלב הכי רצינית והכי חרוצה בביצה. איכשהו, אף על פי שהיא מצהירה שהיא חולת שופינג, לא מתנגדת לפוטושופ ונהנית מתענוגות הברנז'ה, מיד קולטים שהיא אשה אמיתית, עם אופי והכל. ראיון עם אשה מושלמת, בגדול

מאת: רועי בהריר-פרל | צילום: רותם לבל | סגנון: הילה ג'רבי | עורך אופנה: נדב אליהו | צולם בפנטהאוז תל-אביב 

מילת המפתח בסיפורנו היא "יציבות". ירדן הראל (32) היא מה שסבתות פולניות מכנות "בחורה עם ראש על הכתפיים". אף על פי שהיא שקועה עד צוואר בענייני עולם הבידור והסלבס, השטחיות המזוהה עם העולם הזה ממנה והלאה. ככל שהיא יפה ופוטוגנית, ככה היא רצינית ומחושבת. לראיון הזה, למשל, היא מקדימה בחצי שעה - וזה בהחלט לא מקרי, כפי שתקראו בהמשך. יש לה אובססיה לדיוק.

היא גם לא מאפשרת לתעשיית הבידור והזוהר לבלבל אותה. יום אחד, היא יודעת, הטלוויזיה תפסיק לחזר אחריה באינטנסיביות, כפי שקורה בשנים האחרונות, וכבר יש לה כמה וכמה תוכניות מגירה בדיוק לשם כך. אחת מהן - אתר האופנה והלייף־סטייל שלה - כבר הופכת, אט־אט, לעיסוק מרכזי מבחינתה, תוך שהיא מקבעת אותה בתודעה כגורו של סטייל ושל טוב טעם, והופכת אותה לטיפוס מורכב, עמוק ומעניין יותר מסתם "דוגמגישה".

עד כה, מוסר העבודה הגבוה שלה, בשילוב עם העובדה שכל מצלמה מתאהבת בה מקליק ראשון, הוביל אותה לקריירה מעוררת קנאה בטלוויזיה ובתעשיית האופנה, כדוגמנית עם ערך מוסף. היא הפכה לסלב בשנת 2010 בזכות הפינה הקבועה שלה ב"צינור לילה" של גיא לרר בערוץ 10 ז"ל (היום "הצנרת" בערוץ 13, רשת), ומאז הנחתה את "רוקדים עם כוכבים" ואת "חדשות הבידור" (בהתחלה לצד ליאון רוזנברג ובהמשך לבד), השתתפה בסדרות כמו "החברים של נאור" והייתה מגישה אורחת ב"דה וויס", כיום מנחה ברצועת הדיי טיים של רשת 13. בנוסף הייתה פרזנטורית של חברות שונות והשתתפה - ועדיין משתתפת - בלא מעט קמפיינים אופנתיים (פרזנטורית של קניוני עזריאלי, אינטימה, שגרירה של פנדורה ובשת"פ עם המותג מייקל קורס). היעד הבא, מבחינתה: הובלה והגשה של תוכנית אופנה ולייף־סטייל בערוץ מסחרי - מה שקורם עור וגידים בימים אלה (טפו־טפו).

"יציבות" היא גם מילת מפתח בחייה האישיים של הראל, מנהריה במקור, שכבר 17 שנה חולקת חיים עם אותו בן זוג - בעלה, עומרי שלום - שאותו הכירה בכיתה י'. לא, העובדה שהיא יפהפייה, מפורסמת ומחוזרת לא מבלבלת אותה. הפיתויים הרבים לא עושים עליה רושם. היא יציבה ובוטחת. והיא אוהבת את עומרי עד השמים. עכשיו, אגב, הוא בכלל בברלין, עובד. הוא כבר כחודש שם. והראל מתגעגעת. מאוד. ובינתיים, כדי להעביר את הזמן עד שהוא יחזור, היא משתפת אותנו במה שקורה איתה היום, בראשי פרקים. הנה. 
פדיחות בשידור
"יש כל הזמן כאלה, אבל עם השנים למדתי לקבל את זה. פעם, אם הייתי עושה פדיחה הייתי אוכלת מזה סרטים במשך כמה ימים. היום אני מבינה שמדובר במשהו טבעי ואני יכולה אפילו לצחוק על זה. למשל, שאלתי פעם בני זוג משהו על חיי הנישואים שלהם, ואז גיליתי שזו אמא שלו. הם זרמו עם זה, צחקו. מזל".
גיא לרר
"גיא ראה אותי ב'נענע10', קרא לי לאודישן ל'צינור לילה', היה אחלה וייב, הייתה כימיה טובה וככה התחלנו. כשהתוכנית עלתה היא קיבלה תגובות מדהימות, ובסך הכל הייתי שם שנתיים. התגובות שקיבלתי ברחוב היו במידה, זה לא שנכנסתי לריאליטי או משהו כזה. הייתי מגישת משנה. העניינים עבדו בהדרגה. לא היה איזשהו בוסט מטורף של פרסום, אבל זה בהחלט קידם אותי. בסופו של דבר עזבתי את לרר כי התקבלתי ל'רוקדים עם כוכבים' ולהנחיה של 'חדשות הבידור' - והוא הכי פרגן לי". 
מרפקים
"אני לא מרפקנית ולא דוחפת את עצמי, אבל אני מאוד חרוצה. אני וורקהולית, יוזמת ומתמידה. אני גם לא תחרותית. זה לא מעניין אותי בכלל. אני שקועה בעניינים שלי וזהו. מה שצריך להיות שלי יהיה שלי. היו מקרים שנורא רציתי תפקיד או הנחיה ולא קיבלתי, אבל בסוף העניינים תמיד התגלגלו לטובה. כלומר, קיבלתי משהו טוב יותר. שתבין: אני לא יושבת ומחכה שמשהו יקרה לי - אני פועלת למען מה שאני רוצה, אבל בלי לפזול לצדדים".
בוקר
"אין לי ממש בוקר טיפוסי. השגרה שלי מגוונת. אם הבוקר מתחיל ביום צילום, אני יכולה להתעורר גם בארבע־חמש. בגדול אני יותר בן אדם של ערב, אבל אני מתעוררת. רק פעם אחת בחיים לא התעוררתי בזמן ליום צילום. גם כשאני מנסה לאחר, אני תמיד מגיעה בזמן. תמיד הייתי ככה. אם לא מדובר ביום צילום אני מתחילה את היום אחרי תשע ואוכלת טוסט עם גבינה או אבוקדו ומעדן. בעלי הוא השף של הבית, אבל להכניס טוסט לטוסטר אני איכשהו יודעת. הוא, אגב, מתעורר כל בוקר בשש, מרצונו החופשי, והולך לישון בתשע". 
נהריה
"בית, ילדות, החוויות הראשונות בחיים. מאוד אהבתי לגדול בנהריה. היה שם תיכון אחד - וגם עומרי (בן הזוג - רב"פ) למד בו. החברות שלי משם הן החברות הכי טובות שלי עד היום. אף אחת מהן, כמובן, לא נשארה בנהריה. לא הייתה איזו שאיפה של מישהי מאיתנו להתפרסם. זה לא היה בתוכניות. מה שכן, היינו חברות שאוהבות להצטלם, ואני, ספציפית, מאוד אהבתי גם לצלם והתחלתי להתאמן בזה. מאז ומתמיד אהבתי את המצלמה. כשמישהו היה מצלם משהו, תמיד הייתי נדחפת לפריים, ותמיד אהבתי לצלם אנשים. היום אני בעיקר אוהבת לצלם נוף. לתפוס איזשהו רגע בנוף ולהנציח אותו בתמונה".
חלום ילדות
"רציתי להיות עורכת דין בעקבות אחותי, ואחר כך היה לי חלום להיות וטרינרית. הייתי במגמת תיאטרון, אבל זה היה תחביב. לרגע לא חשבתי שאלך בכיוון הזה".
צעד ראשון
"כשהשתחררתי מהצבא, מהר מאוד נרשמתי לאוניברסיטה ורציתי לשכור דירה ולממן שכר לימוד, אז חיפשתי עבודה. התלבטתי אם ללכת למלצרות או משהו כזה, אבל יום אחד נתקלתי במודעת דרושים לכתבת וידיאו באתר 'נענע10' ואחת החברות אמרה לי 'את אוהבת להצטלם, אולי תנסי?'. בקיצור, ניסיתי, התקבלתי לעבודה ומיד התאהבתי בזה". 
פחד במה
"מבחינתי, להצטלם לטלוויזיה - כמגישה או כשחקנית - זה מאוד שונה מלעשות תיאטרון, ובכלל לעמוד מול קהל. מול המצלמה אני מרגישה מאוד נוח. אני פשוט מדמיינת שרק היא ואני שם. לעומת זאת, יצא לי לעשות קצת תיאטרון בחנוכה, והייתי יותר בלחץ"
"מאז ומתמיד אהבתי את המצלמה. כשמישהו היה מצלם משהו, תמיד הייתי נדחפת לפריים, ותמיד אהבתי לצלם אנשים. היום אני בעיקר אוהבת לצלם נוף. לתפוס איזשהו רגע בנוף ולהנציח אותו בתמונה"
IMG_2237 copy12345.jpg
איפור רותי עדי שיער אדיר יעקב עיצוב פרחים וסטיילינג DNA House of Design
IMG_1757 copy2.jpg
חצאית טופ שופ חולצה וחגורה זארה
תכשיטים פנדורה

אתר האופנה והלייף־סטייל של ירדן הראל
"הרעיון הגיע מהעובדה שרציתי לרכז את תולדות הצילום שלי במקום אחד. אז פתחתי אתר, ריכזתי בו את העבודות שלי ובזמן העבודה עליו חשבתי שאני גם מאוד אוהבת לכתוב, אז אולי אלווה את הוויזואליה בתוכן מהחיים שלי - כלומר, כל מיני רשמים מחוויות שלי מטיסות, מצילומים או משופינג, לצד מתכונים של עומרי. לאט לאט האתר צבר תאוצה, בלוגריות אופנה התחילו לכתוב בו ועוד תוכן התווסף. הכי מחמיא לי בעולם שבנות ניגשות אליי ברחוב ומדברות איתי על האתר. יש לו גם מודל עסקי, כמובן, ככה שאני גם עושה מזה כסף לא רע".

ברנז'ה
"הרבה פעמים לאנשים חשוב להבהיר בראיונות שאין להם חברים מהברנז'ה, אבל מה לעשות, אני כבר 12 שנה בתחום, יש לי חברים משם ואין לי בעיה עם זה. וכן, אני גם הולכת להשקות. לא לכולן, כמובן, אבל במינון טוב זה אחלה".


כישורים חברתיים
"אני די חברותית. לא מהאנשים שנכנסים לחדר ומדברים עם כולם, אבל כן מאלה שמסתדרים עם כולם. מעולם לא עשו עליי חרם בבית ספר, אם לשם אתה מכוון".

מראה חיצוני
"בחטיבה היו לי שנים מאוד גרועות מבחינת איך שנראיתי ואיך שהתלבשתי, אבל בתיכון הדברים התחילו להסתדר. בעיקרון, תמיד חשבתי שאני נראית סבבה. לא היה לי עם זה אישו מיוחד. הרגשתי טוב עם עצמי ובגלל זה גם אהבתי להצטלם. עם זאת, מכיתה י' הייתי עם עומרי, ובנהריה כולם מכירים את כולם, ככה שלא ממש התחילו איתי". 

עומרי שלום, הבעל
"הכרנו במקלט בנהריה. הלכנו לראות את טקס יום העצמאות, כל אחד עם החברים שלו, ויצא שישבנו גב אל גב. דיברנו שם, המשכנו לדבר ולהיפגש גם אחר כך, ונהיינו זוג שנה וחצי. האמת היא שהוא הציע לי נישואים כשהוא היה בן 16 וחצי, ואני הייתי בת 15 וחצי, עם טבעת והכל. שנה מעליי. בגיל 15 או 16 הרבה בנות חושבות שזה לנצח. המציאות מראה שבדרך כלל זה לא ככה, אבל התמזל מזלי. אני ממש מזליסטית. אפשר להגיד שמאז אנחנו יחד, אבל בתקופת הצבא היינו פרודים במשך שנתיים. לא דיברנו. נפרדנו בריב. כשחזרנו, ידענו שזה פור לייף". 

 

IMG_1424 cop2y21.jpg
חולצה רנואר
בגד ים אינטימה
תכשיטים פנדורה ואוסף אישי
IMG_1658 copy.jpg
מכנסיים רוחמה חולצה טופ שופ נעליים טוונטי פור סבן כובע אוסף אישי
טל אפרת וירדן.jpg
בצילום: ירדן הראל וחברות.
טל ועומרי הבן זוג (בעל).jpg
ירדן ואמא בטוקיו.jpg
בצילומים: מימין - הראל ובעלה עומרי
משמאל - הראל עם אמה.

פספוס
"טוב לי ככה, עם בן זוג אחד במשך הרבה זמן. אם טוב לי, אין לי תחושת פספוס. מה גם שבאמת הייתה לנו את הפרידה ההיא. כולם שואלים אותי כל הזמן 'מה, את איתו מגיל 15?!', ואז, כשאני אומרת להם שנפרדנו לשנתיים, זה כאילו פתאום בסדר. מה גם שהיה לי בן זוג במשך השנתיים האלה. כן, אני מונוגמיסטית קשה". 

זוגיות
"עצם הנוכחות של עומרי מרגיעה אותי. הוא בן אדם מאוד מרגיע, מאוד שקול, והוא תמיד יודע לאפס אותי אם אני נלחצת. אני נוטה לחשוב יותר מדי, לנתח סיטואציות, לחפור לעצמי, להגזים - והוא תמיד מפשט לי את הדברים. חוץ מזה, הוא גם נורא מצחיק. נורא. זו התכונה שהכי מצאה חן בעיניי אצלו בזמנו. צחוקים עם בן הזוג זה הכל. אם זה קורה, 80 אחוז מהזוגיות בסדר. אנחנו רבים הרבה על ענייני סדר. הוא מאוד מסודר ואני פחות. אני משאירה דברים בכל מיני מקומות. כשהוא מתעצבן מזה אני אומרת לו 'בסדר, ידעת עם מי התחתנת'. לפעמים אני מתעצבנת עליו בגלל שהוא הולך לישון בתשע. כאילו, אנחנו צעירים - מה עם לצאת? לבלות? הוא תמיד עייף. כשמגיעה השעה עשר הוא תמיד רוצה לחזור הביתה. אבל אני יכולה להבין אותו. הוא עובד קשה. במשך שנים הוא התעסק בנדל"ן ולא מזמן הוא פתח מתחם של חדרי מלח עם יוגה בברלין - ומאז הוא כל הזמן על הקו. עכשיו, למשל, הוא שם ואני מתגעגעת אליו בטירוף". 

סטייל אישי
"אני לא מתחייבת לסגנון אחד. בכל תקופה בחיי אני מאמצת משהו אחר. מה שבטוח זה שאני אוהבת להתלבש ויש לי גם ארון מכובד. בכלל, אני אוהבת אופנה. כשהנחיתי את שבוע האופנה האחרון של תל אביב נהניתי מכל שנייה. עשינו כל יום שידור של ארבע שעות וזה עבר לי במהירות. כשהייתי נערה לא ממש היה קשר ביני לאופנה, אבל האחיות שלי היו מאוד בקטע והן קיבלו את כל המגזינים השווים הביתה, ככה שלא יכולתי שלא להתעניין בזה. בכלל, היינו בית של אופנה. כשחברות שלי היו באות אליי היינו כל הזמן עושות לעצמנו תצוגות אופנה".

טרנד אח
"לקראת האביב, כמו שאומרים, אני מתחברת לכל מניפת הפסטלים. לילך, בננה, ורוד בהיר - כל הסקאלה הזו. צבעים כיפיים. צבעי גלידה. הם גם מאוד מתאימים לישראל, עם השיזוף שלנו ומזג האוויר שלנו".

 

טרנד פח
"מכנסי בייקרים (רוכבי אופניים). אתה יודע, מכנסי הטייטס־ברך האלה, שהם סופר־טרנדיים עכשיו. אני לא מתקרבת לזה. לא מוצאת בזה יופי".

התמכרות
"אני מכורה ל'הכלה מאיסטנבול'. זו פעם ראשונה שאני רואה טלנובלה, אני ממש לא בקטע הזה, אבל 'הכלה מאיסטנבול' תפסה אותי בגלל הטורקית. בתחילת דרכי דגמנתי באיסטנבול ותפסתי שם את השפה די מהר. אחרי שני פרקים גיליתי שאני ממש מבינה מה מדברים שם. היום אני בפרק 157, אבל עזוב, עד שהכתבה תתפרסם זה בטח יהיה הרבה יותר מזה. תכל'ס, לא אכפת לי. אלה 45 דקות של ניתוק מהמציאות. טראש טהור".

 

IMG_1861 copy234.jpg
בגד ים אינטימה
עליונית שמלה מיכל ומורן כיכר המדינה
עגילים פנדורה
"הרבה פעמים לאנשים חשוב להבהיר בראיונות שאין להם חברים מהברנז'ה, אבל מה לעשות, אני כבר 12 שנה בתחום, יש לי חברים משם ואין לי בעיה עם זה. וכן, אני גם הולכת להשקות. לא לכולן, כמובן, אבל במינון טוב זה אחלה"

מי טו
"כן, הוטרדתי. פעמיים. בשני המקרים זה היה במסגרת הדוגמנות, בחו"ל, כשהייתי מאוד צעירה וטסתי לבד. היה צלם ששלח ידיים ואחר כך גם היה לקוח כזה. באחת הסיטואציות זה קרה באוטו ופשוט קמתי ויצאתי ממנו. ברחתי. הייתי בהלם. לקח לי כמה דקות לעכל את מה שקרה - והייתי לגמרי לבד. למחרת בבוקר סיפרתי לסוכנות שם את מה שקרה והתגובה שלהם הייתה 'טוב, אז לא תעבדי איתו יותר'. לא עשו לו כלום. זה לא כמו פה, שכולם מכירים את כולם ואי אפשר להחליק כזה דבר. שם זה אחרת. האווירה הכללית אחרת". 

בכי
"בכיתי לא מזמן לעומר. כמו שאמרתי, הוא נמצא כבר כמעט חודש בברלין ואני לבד בבית, עם שני החתולים. אני מנסה לא להיות רגשי יותר מדי כי זו סיטואציה מורכבת לשנינו וכי הוא חייב להיות שם עכשיו כדי לקדם את העסק החדש שלו, אבל כן, אני רוצה שהוא יחזור. מבחינת קנאה, אני יותר קנאית ממנו. פעם הייתי ממש חופרת לו בקטע של 'איפה היית ומה עשית'. היום אני פחות. נרגעתי".

 
עצבים 
"אין לי פתיל יותר מדי קצר, אבל אני בהחלט מתעצבנת כשאנשים מזלזלים בזמן שלי. יש אנשים שמאחרים לי בטירוף - וזה מוציא אותי מדעתי. מצד שני, גם אם אני מתעצבנת, אחרי עשר דקות זה נגמר. לא נוח לי להיות בסיטואציה של ריב ממושך, אני מנסה לא להגיע לזה". 

טוקבקים מרושעים 
"אתה יודע, יש את הטוקבק המדובר באינסטגרם של ההוא שכתב לי, ממש נכנס לי לרחם: 'ירדן הראל נשואה כבר איזה עשר שנים ולא נכנסת להיריון כי לא בא לה להפסיק לטוס מסביב לעולם וללכת להשקות כדי לטפל בילד'. הטוקבק הזה עורר דיון סוער ברשת והרבה מאוד אנשים תמכו בי. שמע, כל הזמן שואלים אותי 'מה השלב הבא?' כי ככה זה בארץ. אתה יודע, מחטטים. באופן כללי זה לא משהו שמעצבן אותי, אבל כאן זה היה ברור שהוא בא בשביל להכאיב - וואללה, הצליח לו. מצד שני, הדיון שזה עורר היה מדהים. קיבלתי המון תגובות מנשים שסיפרו לי על המקרה שלהן ואמרו לי שזה חיזק אותן". 

היריון
"היום אנחנו עדיין בתהליך. זה מה שאני יכולה להגיד על זה. זה עדיין חלק מהשגרה שלי, שלנו. אנחנו מקבלים את המצב כמו שהוא ואנחנו משתדלים לא לגרום לזה להשפיע עלינו ועל מצב הרוח שלנו. אנחנו מאוד רוצים את זה, זה בטוח, ואנחנו ממשיכים לנסות. עוד לא מדברים על אימוץ".

שאיפות מקצועיות
"ברור שיש לי עוד לאן לגדול ולחתור. אני רוצה להוביל תוכנית טלוויזיה שקשורה לעולמות התוכן שלי - אופנה ולייף־סטייל - ושהאתר שלי יהיה מוכר בקרב כל חובבי הלייף־סטייל בארץ. תמיד יש לאן לשאוף. אני לעולם לא שלמה עם מה שיש".

החלקת שיער
"כשהייתי ילדה היו צוחקים עליי בגללו. קראו לי 'ליפה'. היה לי שיער מאוד לא ברור. אני מתולתלת, אתה יודע, אבל זה לא מתולתל יפה ומגניב. זה סתם אמורפי ולא מסתדר. אני אוהבת תלתלים, אבל לא את שלי. יש לי שיער ברוקולי".

 

פוטושופ
"מהרגע שהוא הומצא אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה ואי אפשר להתעלם מקיומו. הוא גם פותר הרבה דברים חשובים שפעם לא היה אפשר לסדר בקלות. מצד שני, הרבה פעמים משתמשים בזה כדי לשנות את המראה של הבן אדם, ואני לא בעד זה. אצלי זה תמיד יתבטא בשינויים מינוריים, לא באיזה מהפך דרמטי. אף פעם לא הבנתי מה הקטע בלהפוך אנשים לאחרים לגמרי. אני מאוד מקפידה להיראות דומה לעצמי גם בפנים וגם בגוף". 

שופינג
"אני אוהבת. לא סתם אני הפרזנטורית של עזריאלי. אני באמת אוהבת שופינג ואין לי בעיה להודות בזה. זה אחלה בילוי בעיניי. אני אוהבת לבלות בקניונים ולקנות און־ליין. יש לי תיק של ולנטינו שקניתי באאוטלט של מעצבים בלונדון וגם אחרי 70 אחוז הנחה אני לא רוצה להגיד כמה הוא עלה". 

פריט להיט
"אני חולה על ג'ינסים. אני חורשת עליהם כל הזמן, כל יום. יש לי ג'ינס מכל סוג, בכל גזרה. הם כאן כדי להישאר, זה לא הולך להיעלם. אני, מצדי, בכיף יכולה להיראות כמו קלמר". 


גוף
"אני לא חושבת שהוא מושלם בכל סנטימטר, אבל אני מקבלת אותו כמו שהוא. עשיתי דיאטה רק פעם אחת בחיים שלי, לקראת השחרור, כי אכלתי בצבא ללא הכרה ובשלב מסוים מדי א' כבר לא עלו עליי. פתחתי שם כל בוקר בבורקס גדול ומילקשייק. היום אני משתדלת לאכול בריא, אבל אני אוכלת גם ג'אנק, פיצות, צ'יפס, חטיפים, הכל". 

כושר
"אני לא כל כך מתאמנת, אבל אני הולכת המון ברגל. תמיד. אני גם גרה ליד הפארק, אז קל לי מאוד לעשות הליכות".

משפט פתיחה 
"מישהו פעם אמר לי 'וואי, תגידי, את אחות של עדן הראל?'. בכלל, הרבה חושבים שאני אחות של עדן הראל. נהג מונית אחד אמר לי את זה פעם, אמרתי לו שאני לא אחות שלה והוא אמר לי 'אני יודע שאת אחות שלה ואת אומרת שאתן לא אחיות בגלל שאתן בריב'. תקשיב, אין לי מושג למה כל הזמן חושבים שאני אחותה. אני לא דומה לה. רק השם שלנו דומה. זה מוזר". 

אוהבת בעצמי 
"את הנמשים, כמובן". 

פחות אוהבת 
"את האוזניים שלי. הן קצת בולטות". 

השיא
"אני מאוד מקווה שהשיא שלי עוד לפניי".

 

עדיף שלא תדעו
"שאני בקושי יודעת לשחות. ממש. אני ברמה של כיתה א'. אני גם לא יודעת לרכוב על אופניים בלי גלגלי עזר. באמת, נשבעת לך. הבנתי שזה כיף, אבל אני לא מצליחה. עומרי כבר התייאש ממני. אני מקרה אבוד. אתה גם לא רוצה לשמוע אותי שרה, אגב". 

תכשיטים
"אני שגרירה של פנדורה ומאוד אוהבת תכשיטים, בייחוד כאלה שמתאימים גם ליומיום וגם לערב. אוהבת בלינג, בקיצור". 

העתיד הקרוב
"עשיתי עכשיו פיילוט לתוכנית אופנה ולייף־סטייל בטלוויזיה, והוא היה די אחלה. אני לא יכולה עדיין להגיד איפה זה הולך להיות משודר, אבל תאחל לי שזה יקרה".  

תודה לפנטהאוז תל אביב, PenthouseTLV, על האירוח, על הנדיבות ועל הסבלנות
bottom of page