להתמקד בטוב 
במשך כל השנים הללו מלווה את שילון בת זוגו, עדי, ואי אפשר לא להתייחס לחלק המשמעותי שלה בהצלחתו. "אשתי היא באמת העוגן שלי לאורך כל הדרך", הוא אומר, "אני מסתכל עליה, על כברת הדרך שהיא עשתה בתהליך הזה, על היכולת שלה להכיל את זה ואותי - ופשוט משתאה. היא עובדת בתור גננת עם הורים שנחתה עליהם ההפתעה של ילד עם מוגבלות. אני רואה את היכולת שלה לצמוח מזה ואני שמח שניתנה לי הזכות לחיות לצדה".

איך זוגיות שורדת מהפך כל כך דרמטי?
"זה לא פשוט. הרבה מאוד זוגות לא שורדים. אחוזי הפרידה של זוגות שהכירו לפני פציעה של אחד מבני הזוג מאוד גבוהים. זה ממש לא טריוויאלי שהצלחנו לעבור את העליות ואת הירידות הלא פשוטות האלה. עדי היא באמת אדם מיוחד שניתנה לי הזכות לחיות לצדו".
 

היו נקודות שבר?
"המון. היו כמה פעמים בתחילת הדרך שאמרתי לה 'תלכי, אין לך מה לחפש איתי. אני אפילו לא יכול לאכול בעצמי. למה לך חיים כאלה? את בחורה צעירה'. למזלי היא לא הלכה. היא נשארה שם וידעה להכיל את זה עם עצמה, ולהכיל אותי - וזה לא היה פשוט בהתחלה. אם הייתי צריך לדבר עכשיו עם זוגות שמתמודדים עם טראומה כזו באמצע החיים, הייתי מספר להם שיש רגעים שזה קורע אותך, אבל גדלנו מזה לזוגיות שהיא באמת מופלאה".

אתגר נוסף שזימנו להם החיים הוא בתם האהובה שירה. "נולדה לנו ילדה ראשונה עם מוגבלות לא פשוטה בכלל - לבקנות", מספר שילון, וכאדם שמורגל בכך שחלק ניכר בציבור אינו יודע מה זו לבקנות, הוא פותח בהסבר מדעי על קצה המזלג. "זו תופעה שהגוף לא יודע לייצר מלנין ולכן יש היעדר פיגמנטציה בכל הגוף. בעיניים יש בעיה של חוסר יכולת להתמקד, חדירת יתר של אור וחוסר יכולת להיחשף לשמש. יש הרבה מאוד מורכבויות ושירה נמצאת על הסקאלה היותר מורכבת של הלבקנות, כולל עיוורון".
 

איך מתמודדים עם עוד אתגר כזה?
"בהתחלה זה היה שוק. אמרנו לעצמנו 'עם כל מה שעברנו בשלוש השנים האחרונות אי אפשר לקבל משהו טוב בלי עוד איזה אקסטרה אתגר?'. אבל אני לגמרי מאמין שלא היינו מקבלים את האתגר הזה אם לא הייתה לנו יכולת להתמודד איתו. שירה היא ילדה מדהימה ואחרי שהיא נולדה זו הייתה הפעם הראשונה שאמרתי לעצמי שטוב שנפצעתי. עד כמה שזה נשמע קשה, בזכות מה שעברתי, יש לי כאבא את היכולת לגרום לשירה להסתכל אחרת על עולם המוגבלויות. אני יכול להראות לילדה שלי בצורה הכי ברורה והכי מוחשית שאפשר לנצח למרות הכל. אני מראה לה שכשאת מתעסקת בדברים הגדולים באמת, כובשת פסגות גבוהות, אף אחד לא זוכר את השרוכים בנעליים שאת לא מצליחה לקשור בבוקר - ואני עדיין לא מצליח לקשור אותם".