יום אחד ישבה המשוררת וסופרת הילדים גילה לפידות (73) בטיסה מניו יורק לתל אביב - קו שבו היא עוברת לא מעט מתוקף היותה אשת העולם הגדול - ופתאום אחז בה צורך עז להתחבר לשמים. "זו הייתה טיסת חצות, כולם נרדמו, ושאלתי את עצמי כל מיני שאלות ברומו של עולם", היא מספרת. "אלה היו שאלות כמו 'מי לא היה רוצה להתחבר לשמים? מי לא מחפש את גן העדן? מי לא רוצה לשמוע שירת מלאכים? מי לא מקווה שכל החלומות שלו יתגשמו?'. השאלות האלה ליוו אותי המון בתקופה האחרונה. אני לא עושה מדיטציה כדי להגיע לשם. אני לא זקוקה לזה. המחשבות שלי תמיד איתי ואף פעם לא משעמם לי".

וואללה? אף פעם־אף פעם?
"כן, אף פעם, ולכן הגירויים לכתיבה יכולים להגיע אליי בכל מקום. אפילו כשאני סתם צופה בסרט. יום אחד ישבתי בבית, על הכורסה שבה אני בדרך כלל נוהגת להרהר ולכתוב, כשבחוץ היה חום של 33 מעלות, וצפיתי בסרט מדהים, רומנטי כזה. פתאום התחיל לרדת גשם קל בחוץ - וזהו, מיד התחלתי לכתוב. זה היה טריגר מצוין: גשם באמצע הקיץ. אני לא כותבת במחשב, אגב. הכל ביד. אני גם לא מקפידה על חרוזים, אבל כן על קצב ועל מנגינה שנמצאת אצלי בלב".

​

אהבת חיי
בטיסה הלילית ההיא מניו יורק נולד השיר "One With Heaven" - שיר הנושא בספר השירים החדש והמהודר שלה, הרביעי במספר (או התשיעי, אם מחשיבים גם את סדרת ספרי הילדים "שאקל שאקלוביץ", פרי עטה). הספר, שלפידות כתבה באנגלית כדי לפנות לקהל בכל העולם, מלווה באיורים של דוד הראל שהודפסו על נייר מיוחד ומעוצב כספר מתנה וכפריט נוי לטרקלינים ולחדרי אורחים מתוקתקים. הוא זכה להמלצה של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס ז"ל, נמכר היטב באמזון והגיע שם למקום הראשון בכמה קטגוריות וזכה לביקורות חמות, כמו למשל "ספר שירה יפהפה שמשמש מגדלור וסירת הצלה". לפידות, מצדה, מגדירה אותו "ספר של אהבה והשראה".

לפחות בכל הנוגע לצד החומרי של החיים, לא חסר ללפידות דבר. בעלה, עמי לפידות, משמש כבר יותר מ־40 שנה יו"ר ונשיא קבוצת לפידות - חברה ענקית העוסקת בייבוא, בהפצה ובשיווק של מוצרים ושל שירותים בתחומי הבריאות ואיכות החיים. היא עצמה הייתה שותפה של בעלה בייסוד החברה בשנת 1979 וכיום משמשת בה דירקטורית ובעלים משותפים. בני הזוג מתגוררים בווילה מפוארת בקיסריה ונהנים לטייל בעולם ולצבור חוויות. הכתיבה, לדבריה, לא ממש תרפויטית ("אין לי צורך לטפל בעצמי") ובטח שלא נועדה להעביר את הזמן. היא מגיעה מתוך רצון להעביר הלאה את האור שהיא הגיעה אליו בחייה.

"אני מאוד מאמינה במעגל קסם שסובב כל אחד מאיתנו", היא אומרת. "אני קוראת לזה 'הכוח הקסום' - וזה גם השם של אחד השירים בספר החדש. הכוח הזה, אף על פי שהוא משותף לכל בני האדם, לא תמיד יוצא אל הפועל כי צריך לדעת איך לשייך אותו, איך להפוך אותו באמת לשלך. אצלי, למשל, הכוח הקסום הוא היצירתיות. היא משייכת אליי את הכוח שסביבי ומעודדת את עצמי להגשים את החלומות".