תומר בן חנן / צילום: אור דנון
לא רואה אף אחד ממטר
ענבל ניסל, שמככבת בימים אלה בסדרת הרשת "גיבורים" במאקו, מדברת על לקות הראייה שלה, על לימודי המשחק בבית הספר למשחק של דים אמור ועל החלום לעוף: "בגלל הלקות אין לי רישיון נהיגה והתחבורה הציבורית פה די מזעזעת, אז היה נחמד אם היו לי את הכוחות לרחף מעל הכל"
בימים אלה משודרת סדרת רשת לא רגילה על גיבורי-על, שכוכביה הם אנשים עם מוגבלות, כמו ענבל ניסל, רווקה בת 33 מגבעתיים שנולדה עם לקות ראייה. כדי להמחיש עד כמה הלקות מגבילה אותה, מספרת ניסל: "אני לא רואה מספיק חד בשביל לנהוג. בדברים אחרים זה לא מגביל אותי. אם הכתב בספר או בעיתון קטן, אני צריכה להתקרב או להגדיל אותו, אבל בסך הכל אני מסתדרת כמו כולם. הייתי בצבא, עשיתי תואר, אני עצמאית לכל לבד".
היא למדה משחק בבית הספר המשובח של דים אמור. "זה משהו שרציתי לעשות מזמן, אבל הדחקתי את הרעיון כי העולם הזה מאוד תחרותי, ועוד יותר בשביל אנשים כמוני עם מגבלה. נכון שהמגבלה שלי לא נראית, אבל בהרגשה היא מאוד נוכחת. בגיל 30 הרצון לשחק פרץ היה חזק ממני והחלטתי ללכת ללמוד אצל דים, ואני מרגישה מאוד טוב שם".
הסדרה שבה מככבת ניסל – פרויקט משותף של קרן רודמן ושלווה - עוקבת אחרי תלמידים שלמדו בכיתת מב"ר ויש להם כוחות-על. לדברי ניסל, הרעיון בסדרה הוא לשלב שחקנים שהמוגבלות שלהם אמיתית. "אפשר להגיד שהתסריטאים כתבו את התפקיד של כנרת סביבי, ובגלל זה אני מרגישה כל כך טבעי בתוך הדמות". לניסל חשוב להדגיש כי "לא מדובר בעוד דוקו על מוגבלות, אלא בסדרה עלילתית-קומית, עם הומור שחור ופרוע, שלא מדברת על המוגבלות, למרות שהיא כל הזמן שם".
איך התגובות לסדרה ולתפקיד שלך?
"נפלאות. הסדרה עלתה רק לפני שבוע והיא כבר מעוררת הרבה עניין. יש שלטים באיילון ויש הרבה באזז ברשת. אני שומעת על הרבה הורים שרואים את זה עם הילדים שלהם. אתה יכול להתחבר בפן הקומי וגם ללמוד משהו מאנשים עם מוגבלות שעושים הכל. זו הפעם הראשונה שאני משחקת מישהי שלא רואה טוב. לפני כן יצא לי לשחק אמא, למרות שאין לי ילדים. הפעם זה לגמרי אני, וזה כיף גדול. התקשר אליי מישהו שהיה איתי בצבא ושמע אותי ברדיו מדברת על המגבלות שלי, והוא מאוד התרגש. אמר שלא היה לו מושג שיש לי מגבלה. זה, לדעתי, אומר הכל על הדרך שעשיתי".
אם היית יכולה לקבל כוחות על מה היית מבקשת?
"בגלל הלקות אין לי רישיון נהיגה, והתחבורה הציבורית פה די מזעזעת, אז היה נחמד אם היו לי את הכוחות לרחף מעל הכל".
דים אמור, מנהל בית הספר למשחק, מספר כי "ענבל מאוד מוכשרת. היא לא מוותרת לעצמה והולכת עד הסוף. היא לא יכולה לקרוא מתסריט בצורה רגילה - היא צריכה להגדיל באייפד בצורה משמעותית, אבל הכישרון והמוטיבציה שלה מחפים על הלקות שלה".
היא יכולה להצליח למרות המגבלה?
"כן, כי המגבלה לא מאוד בולטת. הרבה תלמידים בבית הספר לא ידעו בכלל שהיא לקוית ראייה עד שגנבו ממנה את הארנק והיא סיפרה שהייתה בו תעודת נכה".
אז היא יכולה להגיע רחוק?
"היא כבר הגיעה רחוק, והיא תגיע עוד יותר רחוק. אני כל כך מאמין בה, שכשהיא סיפרה לי שיש לה קשיים כלכליים, נתתי לה מיד מלגת לימודים של מאה אחוז, כי ידעתי שהבחורה הזו צריכה להיות על במה".