דיאלנה ("שלנו" במרוקאית) היא מסעדה חדשה שנפתחה בשוק הכרמל ומציעה מבחר מנות מהמטבח הצפון אפריקאי המתחלפות מדי שבוע ומוגשות בלחם פרנה שנאפה במקום לצד סלטים בעבודת יד. בתפריט המתחלף אפשר למצוא עופות שלמים שפורקו לתבשיל (49 שקל) נתחים של לחי עגל (55 שקל), שקדי עגל (75 שקל) וגם מנה צמחונית של מנגולד, לימון כבוש וגרגירי חומוס (47 שקל)
פתחנו את הארוחה עם אסאדו מפורק (53 שקל) שהוגש כמו כל המנות בתוך פרנה שמנמנה ועסיסית שנאפתה במקום ויצאה מהתנור ממש לנגד עיננו. בתוך הפרנה שולבו גם סלט גזר חריף, לימון כבוש, טחינה וסלרי. נתחי האסדו המפורק, שיצרו מנה נהדרת, מילאו את הפרנה עד אפס מקום. הם היו נימוחים, עסיסים ומלאי טעם. 
המשכנו עם מנה מסורתית נוספת מהמטבח המרוקאי - תבשיל דג לוקוס עם אריסה, שום קצוץ, כוסברה ורוטב של דג מרוקאי (45 שקל). נתחי הדג היו רכים וטריים בצורה יוצאת דופן והפרנה החמימה שבתוכה הם נחו השלימה אותם למנה פנטסטית שפשוט אי אפשר להפסיק לאכול. 
סיימנו עם מנת הספיישל של הדיאלנה - טחול ממולא (63). הטחול הוא מעדן שלא מתאים לכל אחד אבל מי שמכיר ואוהב לא יכול לעמוד בפיתוי. את הטחול הכינו לנו במקום והוא נדחס לפרנה כשהוא לוהט, עסיסי ושוחה במיצי הבישול של עצמו. אחד הביסים הטובים שאפשר למצוא היום בשוק הכרמל.
לסיכום, דיאלנה היא מסעדה שוקקת ומלאת שמחה שמצליחה לשלב בהצלחה בין זכרונות ילדות לאמירות קולינריות.  

דיאלנה, השומר 1, תל אביב 

 סוף שבוע, חום אימים, ואנחנו תקועים בבית. החלטנו להתניע לנצרת. בפעם הראשונה והאחרונה סיירנו בה במסגרת טיול שנתי בכיתה ו', עם עוד 45 תלמידים באוטובוס מקרטע עם חלונות פתוחים (אז לא דמיינו על המינוח "ריחוק חברתי").
שעתיים וקצת אחרי שהחלטנו, כבר היינו ישובים במסעדת תשרין, אחרי מדידת חום, עם התפריט בידיים שעברו עיסוי תקני באלכוג'ל. לראשונות הזמנו סלט חצילים, כרובית וקישואים בחומץ (עם רוטב טחינה מקושט בעלי ירק, 45 שקל) וסלט שנקליש (עגבניות, נענע, בצל, לימון ושמן זית עם גבינת שנקליש סורית, 51 שקל) – שתי מנות גדושות מרכיבים טריים ומתובלות ביד נדיבה שמשאירות טעם חמצמץ ומרענן בפה. 
בינתיים ריח הגחלים בטאבון הממוקם בכניסה למסעדה הגיע גם אלינו והרגשנו חובה להזמין מנה שהתארחה בו. הלכנו על מנת גבינת ברינזה בטאבון (עם עגבניות שרי, קצח ולימונית, 37 שקל) – מנת נשנוש מקסימה במחבת חמה שכללה קוביות של גבינה נימוחה, מלוחה במידה, שכוסו בתחתיתן ברוטב בעל חמיצות נעימה ולא עזה מדי.
שבעי רצון דהרנו הלאה לכיוון העיקריות - סינייה (כופתאות בשר שחצי מהן עם טחינה והחצי האחר עם עגבניות, 67 שקל) ונתחי עוף בקפה ושזיפים (מוגש עם חיטה ירוקה ואורז, 68 שקל). שכבות הטלה הטחון, הבורגול, הצנוברים, הטחינה והאיזון בין מלוח, חריף וחמוץ הפכו את הסינייה למנה מצוינת. גם מנת נתחי העוף המתוחכמת ערבה לחכנו - הן בזכות רוטב הקפה המתוק־מריר והן הודות לתוספות הנדיבות שהתארחו בצלחת.
זו הייתה ארוחת פיוז'ן ערבי מסיבית למדי (מנות ענקיות שהיו מספיקות ליותר משני סועדים) באווירה צנועה ושקטה. לשאלתכן, כן, בהחלט כדאי להגיע לנצרת במיוחד בשבילה. יש לכן משהו יותר טוב לעשות בימים אלה?

תשרין, אל־בישארה 65, נצרת, 
טל' 04-6084666 

המגניב סקוטי ופאץ', בלב פרויקט מגורים כעור ולא ידידותי לסביבה, יריקה משוק בצלאל, קמה לאחרונה בצלאל - מסעדת גריל עדכנית הנהנית ממקומות ישיבה על הרחבה העצומה שבחוץ ומבריזה נעימה.
התחלנו במאזטים: ממרח חציל בלדי, כרובית אפויה עם טחינה וארטישוק עם ארוגולה ופטה (42 שקל) - כולם אווריריים וטריים. המשכנו ב"לוהטים מהגריל" - מנות על שיפוד עם תוספת לבחירה (ואפשרות לתוספת של שיפוד בחצי מחיר): שיפוד של קבב טלה עם קערה של אורז בוכרי (36 שקל), פילה סלמון, חמאה ושום עם תוספת סלט קצוץ (47 שקל), נתח קצבים עם ירקות צלויים (48 שקל) ושיפוד של גבינת חלומי עם דבש, כוסברה וצ'ילי (38 שקל).
קבב הטלה, שהגיע מדיום־רייר, היה עסיסי ונימוח, וערימת האורז המשופעת בכוסברה ושמיר הייתה מפוצצת בטעם. שיפוד הסלמון היה טרי וספוג בשומניות המתבקשת שלו, וגבינת החלומי, שהתארחה כמה דקות על הגריל, לוותה בשילוב של טעמים - מלוח, מתוק וחריף.
אחרי שהמלצרית פינתה את הצלחות (הריקות) מהשולחן, התפנינו לקינוח. מתבקש היה ללכת על עוגת שוקולד עם גלידת וניל (26 שקל), אבל זוגתי חשבה שיהיה נכון יותר לסיים את הארוחה במנה קלילה ולכן הזמנו קרם מסקרפונה מנגו ופירות יער ללא סוכר (34 שקל) - מנה שלא ממש התאימה לשרינג, אבל תאמה את הלך הרוח העכשווי הצנוע: לא להתחזר, להסתפק בקטן. כן, גם כשזה מגיע לקינוח שלנו.

בצלאל, המכבי 2, תל אביב, 
טל' 03-7566165

בשיאה של תקופת הקורונה חשקה נפשנו באוכל הודי והחלטנו ללכת על ההודית הוותיקה שאף פעם לא מאכזבת – טנדורי. אתר המשלוחים של טנדורי קל לתפעול וידידותי למשתמש. המבחר עצום, האופציות רבות, וכל אחד יכול למצוא מנה הודית לטעמו.
בסיום ההזמנה קיבלנו הבטחה למשלוח בתוך שעה ואכן בתוך 55 דקות קיבלנו את האוכל עד פתח הדלת. האוכל הגיע חם ומהביל, ארוז בצורה נוחה וידידותית למשתמש, בליווי סכום חד פעמי ומפיות, כך שלא נותר לנו לעשות דבר מלבד לפתוח נטפליקס ולהתנפל על הארוחה.
בין המנות אפשר למצוא מרק מוליגטוני מסורתי מעדשים אדומות (28 שקל), צ’יקן קסטורי שמורכב מנתחי חזה עוף ללא עצמות בתערובת תבלינים עדינה (79 שקל) ורוגן גושט (נתחי טלה מבושלים ברוטב אגוזי קשיו, 85 שקל).
פתחנו את הארוחה בצמד מנות דג: דג טיקה (79 שקל) ודג פאקורס (39 שקל). מנת הפאקורס הורכבה מנתחי דג ללא עצמות, מתובלים ומצופים בקמח חומוס, ולצדם שני רטבים: תמר הינדי ורוטב נענע. הדגים היו עסיסיים וטעימים, הציפוי שעטף אותם היה עדין ופריך והרטבים היו מעולים והשלימו ביס משגע. מנת דג הטיקה היא גדולה: נתחי פילה ענקיים ובשרניים שהושרו ברוטב מסאלה קלאסי ונצלו קלות על גחלים. מנה כיפית עם טעמים הודיים חזקים ומסורתיים, כמו שכתוב בספר.
המשכנו במנה ההודית האהובה עלינו - מלאי קופטה (כופתאות מגבינת קוטג’ ביתית, פירות יבשים ותפוחי אדמה, מבושלות ברוטב סמיך, 58 שקל). מדובר במעדן שארוחה הודית אמיתית לא שלמה בלעדיו - וגם הפעם הוא לא אכזב. הכופתאות היו רכות ונימוחות, ואת הרוטב הפנטסטי שבו הן שחו ניגבנו בנאן חמאה אלוף (לחם מבצק תופח מוברש בחמאה מומסת ואפוי בתנור גחלים, 12 שקל).
סיימנו בעוד מנה מסורתית - פלאק פניר (תבשיל תרד וגבינת קוטג’ ביתית, 72 שקל) - שהוכיחה לנו סופית שטנדורי ממשיכה להצטיין. גם במשלוחים.

להזמנת מקום או משלוחים: 
טנדורי תל אביב, טל' 03-6296185, טנדורי הרצליה, טל'  09-9546702

מסעדת שטרודל החיפאית, בבעלותם של האחים עיסא ועלא אסעד, נמצאת בלוקיישן מרהיב בלב המושבה הגרמנית, למרגלות הגנים הבהאיים, במבנה טמפלרי עתיק בן 150 שנה עם חצר רחבה משופעת בצמחייה. התיישבנו, עצמנו עיניים ודמיינו שאנחנו בכפר קסום בטוסקנה, הרחק הרחק מהלבנט ומהקורונה שממאנת להתפייד. חלום. ואז שמענו עברית והתעוררנו.
המלצרית הניחה תפריטים וסימנה בעיניים שתכף תשוב. היינו רעבים. לראשונות הזמנו שנקליש (גבינת שנקליש בעבודת יד על מצע עגבניות ופריקה ביתית, 64 שקל), חריימה שרימפס (תבשיל תרד, חומוס גרגירים וביסק של שרימפס, 58 שקל), באבא ג'נוש (חציל צלוי בטבון מוגש עם קרם חציל ולבנה בשמן זית, 42 שקל) וחומוס בלדנא (חומוס ביתי עם מסחאן עוף, 58 שקל).
מנת השנקליש הייתה מנה נדיבה מדי, חמצמצה ומרעננת (לא סיימנו אותה), במנת החריימה התרד היה דומיננטי ומעקצץ (סיימנו עד טיפת הרוטב האחרונה), מנת החציל הייתה מאוזנת (השארנו מעשר, אולי קצת פחות) ומנת החומוס הייתה אלוהית: שילוב מדויק של חומוס עם קרעים של עוף (ניגבנו את הצלחת עד תום).
לעיקרית הזמנו שתי מנות: קובה בל סונייה (פשטידת בשר כבש ובורגול בטבון, מוגשת עם טחינה, 74 שקל), שהייתה ההיילייט של הארוחה – אפויה עם חריכה, ממולאת בנדיבות בבשר נימוח; ולברק שלם (אפוי בטבון, עם חמאת בזיליקום וירוקים של העונה, 128 שקל), שלצערנו היה מעט יבש, אבל הר הירוקים שנלווה אליו חיפה מעט על כך.
אף על פי שתפריט הקינוחים קרץ לנו, נאלצנו לוותר. לא השארנו בקיבה מקום לפירור. בפעם הבאה, שלבטח תגיע במהרה.

שטרודל, שדרות בן גוריון 39, חיפה, טל'  077-7004312

פיצה מימי היא פיצת בוטיק חדשה (יחסית) בשוק הפשפשים ביפו. התפריט של מימי נחלק לשניים: תפריט פיצות שמורכב מהבצקים והרטבים של הפיציולו רענן נוסל, ותפריט של מנות מהמטבח האיטלקי הקלאסי שהולכות מצוין לצד הפיצות. אפשר למצוא כאן מנות כמו פיצה מק אנד ציז' (57 שקל), פיצת כמהין (62 שקל), קרפצ'ו עגבניות מרענן ומפתיע (48 שקל) ולזניה בלתי נשכחת של כבש ובקר (68 שקל).
לראשונות הזמנו פולנטת פטריות פורטובלו (עם פורצ’יני, שמפיניון, שמן כמהין ופרמזן, 54 שקל) וקרפצ'ו ארטישוק (ארטישוק א־לה רומנה, שמן כמהין, פרמזן, רוקט ולחם מהתנור, 48 שקל). הפולנטה הייתה קרמית, נימוחה וטעימה, ממש לפי הספר, עם שלל סוגי פטריות ופרמזן שפוזרו בנדיבות מלמעלה. אגב, מדובר בפולנטה ענקית שאין מצב לסיים לבד ומומלץ לחלוק. מנת הקרפצ'ו הייתה אפילו יותר טובה: סלייסים דקים של ארטישוק טרי ומתובל היטב עם לחם חם ופריך.
לעיקריות הזמנו שתי פיצות: פיצת השוק (עם פומודורו, בצל סגול גס, מוצרלה, פלחי ארטישוק, חלפניו, אורגנו טרי ובצל ירוק, 59 שקל) ופיצת 4 גבינות (עם רוטב בשמל, פרמזן, שמנת, מוצרלה, צהובה, ארטישוק וסלט ירוק, 59 שקל). נתחיל בבצק, שהיה לא פחות ממופלא. דק, פריך, אלסטי ונעים לחך. לגבי התוספות, אנחנו העדפנו את 4 הגבינות - פיצה מושחתת קלאסית עם חוטי גבינה שנמתחים בכל ביס. פיצת השוק הייתה נחמדה: שילוב התוספות עבד והחלפניו נתן לכל העסק חריפות נעימה. איך לומר? המשך בהחלט יבוא. אורי בן יוסף

פיצה מימי, נחמן 6, תל אביב־יפו, טל' 03-6966409

שלדי הוא בר אוכל חדש ומפונפן ברחוב משכית בהרצליה פיתוח, שמיועד, בהתאם לטרנד המתהווה, גם לשומרי כשרות (של צֹהר). השף, ליאור קדוש, עשה סטאז' אצל יוסי שטרית והוא מתמחה באוכל מרוקאי אותנטי עם נגיעות מודרניות. המקום גם מציע קוקטיילים מיוחדים - ושם בדיוק התחלנו. ה"אמארגו" (קמפרי, אשכולית אדומה, תפוז, אננס, 45 שקל) היה מרענן וכיפי. מה"מוחיטו בייזיל" (רום, סלרי, בזיליקום ולימון, 45 שקל) פחות התלהבנו.
מיד אחרי שני השובבים האלה הגיעו לשולחן, כמנות פתיחה, מאזטים (לחם הבית, חריפים, טחינה, מטבוחה חמה של סבתא סוזן, ממרח שקדים ועוד, 15־20 שקל למנה) ולצדם טרטר דג ים (על טורטייה, עם איולי חרדל, אנדיב וצ'ילי, 54 שקל) וקרואסון דג צרפוקאי (עם כוסברה ושיפקה, 62 שקל). שתי המנות היו מוצלחות והותירו טעם של עוד. בהמשך נחתו עלינו כריך בשר מפורק בחלה קלויה (63 שקל), שהיה פשוט אך מצוין, וטונה אדומה צרובה בקראסט תבלינים על סלט פריקי חם ואבוקדו צרוב (64 שקל) - מנה מיוחדת וטעימה. בשלב הזה כבר לא היה לנו מקום לגרגיר נוסף בקיבה, אז חיכינו קצת, נשמנו, חילצנו איברים והתנפלנו על המנות האחרונות: כנאפה חלבה ברוטב פיסטוק־וניל (48 שקל, מנה חביבה) וקרמבל תפוחים ופירות יער עם קרם וניל, שטרויזל ותפוחים מקורמלים (46 שקל, מנה שהשאירה אותנו המומים תוך שאנחנו הולכים מכות על כל ביס). אל דאגה, אנחנו בריאים ושלמים. והרבה יותר מזה.  רון דרור 

שלדי, המשכית 22, הרצליה,  טל' 052-7036313

הביסטרו־בר רובע בר יין בניצוחו של השף קובי בן לולו נפתח ב־2017 בדיזנגוף בתל אביב ונחשב מאז לאחד המקומות החביבים והמבוקשים בשכונה. תפריט האלכוהול כולל יותר מ־80 סוגי יין מהארץ ומהעולם, אבל אנחנו כאן בעיקר בשביל האוכל - וגם הוא מגוון ונהדר. פתחנו בריזוטו אפונה נימוח, אוורירי וטעים (38 שקל). האפונה הייתה רכה מאוד והריזוטו היה חם, מדויק ומנחם. מנה שקשה להפסיק לאכול. המשכנו בקרפצ'ו בקר (49 שקל) ובסביצ'ה מוסר (47 שקל). הקרפצ'ו כלל נתחים דקיקים ועסיסיים של פילה בקר משובח עם רוטב בלסמי מצומצם, פרמזן וסלטון עלים קטן. מנה טעימה וכיפית שתענוג לנשנש ליד יין לבן. הסביצ'ה, לעומתה, היה החוליה החלשה בארוחה: הרוטב האגרסיבי מדי העלים את טעמי הדג הטובים. 
לעיקריות הזמנו סלט קיסר (56 שקל) ופיצה כמהין (49 שקל). הסלט, שכלל לבבות חסה, עגבניות שרי, פרמזן ונתחי עוף, היה קליל וטעים. פיצת הכמהין הייתה המנה הכי טובה בארוחה: פיצה דקה עם מוצרלה, פטריות, רוטב טרטופו וכמהין, בעלת תחתית פריכה ומענגת. פיצה נפלאה. האמת? רובע בר יין הוא מקום מושלם לבילוי של ערב גם בלי קשר לשתייה ולאוכל. פשוט כיף כאן. אורי בן יוסף

רובע בר יין, דיזנגוף 192, תל אביב, טל'  03-9136732

על צלע הר שמשקיף אל נוף ירוק, בתוך גינה וחממה, ניצב מבנה מתוק במראה של פעם. אבנים מסותתות, חלונות זכוכית ומאווררי עץ. הבונים הם בני משפחתה וחבריה של השפית רמה בן צבי, מי שעד לפני שנתיים וחצי הובילה בעוז את מסעדת המטבח של רמה. שריפה שכילתה את המקום בתוך דקות השאירה פחם ודמעות, אבל הנשים של המשפחה - רמה ובתה אלה 
- ניהלו ביד רמה את פרויקט הבנייה המחודש, השיגו את האישורים, והנה, אנחנו כאן. ארוחת הבהריים (128 שקל לאדם, כולל שתייה חמה, לא כולל אלכוהול או שתייה קלה) כוללת מגוון מנות מרשים לצד לחם ברברי שנאפה במקום מקמח עתיק ומגיע עם שלל מטבלים מסחררים. המנה הראשונה היא סביצ'ה מוסר ים עם משמש ופקוס (סוג מלפפון עונתי) מתובל בשמן צ'ילי כתום ובשמן בצל ירוק. מנה מרעננת וחביבה, לא יותר. הקישוא המטוגן שמגיע אחריה, בליווי עלי קולרבי מעושנים, עלי זעתר מצ'ופסרים, קרם לבנה וסומק, כבר יותר מעניין, ואז, או אז, מגיעה הפתעה של ממש: מאפה מהטאבון שעליו קרם זוקיני וירקות ומלמעלה מגוררת חביבת השפים הישראלים לקיץ הזה, שמגיעה היישר מהמטבח הפלסטיני - "אבן יוגורט". שיא הבהריים הוא המנה החמה - בחירה בין ביצה לדלעת. הביצה היא ביצה עלומה על פטריית פורטובלו ענקית עלבסיס תרד וחמאת פטריות. זו מנה יפה, אבל המלכה האמיתית של הארוחה היא דווקא המנה הטבעונית. מדובר בפרוסה של דלעת ערמונים בקראסט של שקדים ועשבים שמעליה מוזלף סירופ למון גראס. הארוחה במטבח של רמה נחמדה ומוקפדת, אבל הנסיעה לכאן הייתה שווה רק בשביל לפגוש את דלעת הערמונים הזו. המתקתקות והארומה של המנה, עם המרקם המתפצפץ של קראסט השקדים וטעמי הקרם שמפלחים את החך, יוצרים אלכימיה מושלמת ומרוממת נפש. עוד. 

מאיה גז

המטבח של רמה, נטף,  טל' 02-5700954

פר דרייר ("מאחור" בצרפתית) היא מסעדה ובר יין צרפתי שפועלת כבר עשור בלב גינה קסומה מאחורי תיאטרון גשר ביפו. המסעדה, שמכונה גם "הגינה הסודית", מתפרשת על פני 700 מ"ר ומציעה חוויית אוכל ויין באווירה רומנטית וקסומה.
בימים אלה משיקה המסעדה תפריט חדש - מה שהקפיץ אותנו לעברה במהרה. לראשונות הזמנו סביצ'ה מוסר יפו (61 שקל) וקלמרי א־לה פלנצ'ה (51 שקל). הסביצ'ה הגיע עם קרם חציל, פיתה מטוגנת וסלט חצילים חרפרף. חתיכות דג גדולות וטריות שתובלו ביד עדינה שהדגישה את טעמי הדג. כל מה שנותר הוא להכניס את כל הטוב הזה לפיתה המטוגנת ולאכול בתאווה. הקלמרי, מצדו, הגיע ברמת עסיסיות אידיאלית ובליווי עגבניות שרי, צ'ילי ועשבי תיבול - והיה מעולה.
לעיקריות לקחנו פיצה פלורנטין (51 שקל) ונקניקיות ברלין (119 שקל). פיצה פלורנטין היא פיצה לבנה, דקה ומושחתת, עם תרד, בשמל, פרמזן, ביצה ושמן כמהין. הריח המדהים שלה גרם לאנשים בשולחנות לידנו להסתנכרן עם הבחירה הזו. מנת הנקניקיות כללה מרגז חריפה ונקניקיות בקר ושוקרוט מעושנת לצד פירה חמאתי. הנקניקיות היו משובחות ובלטה בהן במיוחד השוקרוט המעושנת שהוציאה מאיתנו קריאות התפעלות וצקצוקי עונג.
פר דרייר מחולקת לחללים אינטימיים ולמרות גודלה העצום היא מצליחה להעניק חוויה אינטימית ונעימה. האוכל, האירוח והאווירה מוקפדים, ותשומת הלב לפרטים הקטנים בהחלט ניכרת. בקיצור, מסעדה שגורמת לך להתגעגע אליה.

אורי בן יוסף

פר דרייר, בת עמי 7, תל אביב, טל' 03-6292111

פאסטל היא מסעדת בראסרי ישראלי מודרני, שנכללה לאחרונה ברשימה היוקרתית של 1,000 המסעדות הטובות בעולם של משרד החוץ הצרפתי. המסעדה משיקה בימים אלה תפריט חדש ומסקרן שכולל מנות כמו קישוא בלדי ויוגורט כבשים (64 שקל), לינגוויני דיו שחור (128 שקל), ברווז אורגני (128 שקל) ומרק דגים מסיציליה (138 שקל). 
פתחנו את הארוחה בסשימי טונה (66 שקל) ובטורטליני גבינת המאירי ונענע יבשה (58 שקל). ראשונה הגיעה מנת הסשימי, שכללה פרוסות טונה עבות ועסיסיות שהונחו בעדינות על פרוסות מלפפון, תפוח גרני סמית, צנונית, כוסברה וצ'ילי. כל הטוב הזה נעטף בוויניגרט קארי שהוסיף טעמים עדינים והדגיש את טעמו של הדג.
מנת הטורטליני - שהגיעה בליווי סלסת עגבניות שרופות, גרגירי חומוס ובצל מדורה - הייתה מופתית: האיזון המושלם בין עובי הטורטליני למילוי, העושר של גבינת המאירי והקיק המפתיע של הבצל מדורה יצרו בצלחת מנה מרהיבה שאי אפשר להפסיק לאכול.
לעיקריות הזמנו סקאלופ צרוב (עם ריזוטו שום ירוק, צ'ילי, עגבניות ועירית, 92 שקל) ומוסר ים ועדשים (146 שקל). מנת הסקאלופ התגלתה כמנה הכי טובה בארוחה: נתחי סקאלופ עסיסיים שטופלו ביד עדינה ששמרה על טעמם הונחו על ריזוטו שום ירוק, קרמי ושופע טעמים. אולי הריזוטו הכי טוב שאכלנו בשנים האחרונות. עוד ביטוי לדיוק המרשים של פאסטל.
המוסר, מצדו, בהק מרוב טריות ונח על מצע של ראגו עדשים שחורות וצ'יפס של ארטישוק ירושלמי. לכאורה זו מנה שאפשר למצוא באינספור מסעדות בעיר, אבל רק אחרי שתטעמו אותה בפאסטל תבינו למה התכוון המשורר. בפאסטל מגישים מנות ים תיכוניות עם פרשנות מודרנית ואמיצה. התפריט החדש ייקח אתכם למסע קולינרי מיוחד במינו. באחריות. 

פאסטל, שד' שאול המלך 72, 
תל אביב, טל'  03-6447441

רפובליקה היא שיטת שלטון שבה האזרחים קובעים מי יהיה המנהיג. הרפובליקה הקדומה ביותר היא הרפובליקה הרומאית, והרפובליקה המודרנית ביותר היא המסעדה שביקרנו בה. בהחלט הרגשנו שאנחנו נמצאים במדינה שנותנת לאזרחיה את הטוב ביותר ורוצה שהאזרחים יהיו מרוצים. כן, זה בולט כאן עד כדי כך שלפעמים נדמה שאולי לא כדאי להחליף את השלטון לעולם כי הוא באמת מיטיב עם ציבור הבאים בשעריו. 
ריפאבליק שבהוד השרון מעוצבת כמו ג׳ונגל מאורגן להפליא - ולא, זו לא רפובליקת בננות: מדובר במסעדת בראסרי מפונפנת מבית היוצר של מסעדת סושיאל קלאב הוותיקה. מטבח בראסרי קלאסי עם מנות מדויקות ומעוצבות שהקפיד להרכיב השף אופיר וידבסקי. עיצוב המקום הופקד בידיה של אלונה אליאסי. תקרה מצרפת, מנורות מפליז. משגע.
התחלנו במנות ראשונות. ראשון הגיע פטה כבד עוף עם ריבת בצל וטוסטונים מבריוש (49 שקל). הוא היה מופלא. דגמנו גם קלמרי על הפלנצ'ה (עם שעועית לימה, בצל צלוי, עשבי תיבול, צ׳ילי, לימון כבוש, גבינת פטה ויוגורט צאן, 58 שקל) וסלט סלקים צלויים (עם גבינה כחולה, אנדיב, בצל צלוי, קרם פרש בלסמי מיושן ואגוזי לוז, 58 שקל). 
אחרי כל הראשונות האלה, הסתפקנו במנה עיקרית אחת: פילה לברק צלוי על הפלנצ'ה (עם ארטישוק ירושלמי צלוי, קרם רומסקו, ירקות ירוקים וקרם פרש, מוגש על פסטה, 124 שקל), שהיה חמאתי ומושלם. בקושי שרדנו לקינוחים שהיו וואו. בלטה בהם במיוחד עוגת הגבינה (עם קולי פירות אקזוטיים, מרמלדת מנגו, קרם אננס קראנץ' קוקוס ושקדים, 42 שקל). פירור לא נשאר ממנה. וכן, אנחנו כבר יודעים מראש מה נזמין כאן בפעם הבאה, שתבוא עלינו במהרה. אמן. 

רון דרור 

ריפאבליק, הנגר 42, הוד השרון, טל' 09-8878800

רשת הסושי/מטבח אסיאתי הכשרה נגיסה, הסניף התל אביבי שבצומת הפיל, שעת בין ערביים. התחלנו. בזו אחר זו מנות זורמות לעבר השולחן. זה לא ממש מפתיע, כי זה מה שהזמנו - ועדיין, המראה מרשים. יש כאן מנה מדהימה ועשירה בשם קראנץ' סושי (סלמון, מלפפון ואבוקדו במעטפת סלמון צרוב, בעיטור ספייסי מיונז ושבבי בטטה קריספי עם נגיעות טריאקי, 49 שקל), מנת סושי בהרכבה עם סלמון, פטריות שיטאקי ואבוקדו (39 שקל), מנת ספרינג רול (רול סושי במילוי נודלס, גזר, כרוב ובצל במעטפת טמפורה, 32 שקל), עונג צרוף בשם סביצ׳ה סלמון (סלמון קצוץ, אבוקדו, בצל ירוק, בצל סגול, שמן שומשום ויוזו, 48 שקל) ופאד תאי בקר נפלא (אטריות אורז מוקפצות עם בקר, נבטים, כרוב, בצל ירוק, נטיפי ביצה ובוטנים, 56 שקל). אחרי שלעסנו כל פירור ופירור, התפנינו לקינוחים. הלכנו על בננה לוטי (כרית בצק עלים במילוי קרם פטיסייר ובננות מקורמלות, עטופה בסוכר מקורמל, 42 שקל), רול סושי מתוק (קרם וניל עטוף בשכבת טראפלס שוקולד וקוקוס קלוי, 38 שקל) וסניקרס (קרם שוקולד בלגי עם קרמל, חמאת בוטנים, שבבי בוטנים וקרמבל שוקולד, 36 שקל). כל הקינוחים היו עשויים היטב ומתוקים באופן אופטימלי. לא, אין מצב שזו תהיה הנגיסה האחרונה שלנו בנגיסה. רון דרור 

אורי בן יוסף

רשת נגיסה, טל' 5525*

"הונולולו" הוא בר קוקטיילים בסגנון קאריבי שנפתח לפני כמה חודשים בכיכר דיזנגוף המחודשת בתל אביב. הבר מציע תפריט קוקטיילים עשיר על בסיס רום, לצד תפריט אוכל מקסיקני ואסייתי, שכולל מנות כמו טונה סושי בורגר (טרטר ספייסי טונה בלחמניית אורז סושי, 68 שקל), צ'ילי צ'יז פרייז (תפוצ'יפס ספירלה, איולי צ'יפוטלה ורוטב צ'דר, 37 שקל) ומינוט סטייק עם סלסה פארבה (טטאקי של סינטה עגל צרובה, מוגש עם סלסה של סויה, עגבניות, קרמל, אננס ושאלוט, 78 שקל).
פתחנו בהר גאו שרימפס (ארבעה כיסנים מאודים צרובים, סרירצ'ה וסויה ג'ינג'ר, 39 שקל) ובכיסני גיוזה צמחוניים (אותו רעיון, 37 שקל) - שתי מנות דומות, אולם הגרסה הצמחונית הייתה טובה בהרבה: היא מולאה בירקות ובעשבי תיבול ונצרבה קלות על הפלנצ'ה - מה שהעניק לה קריספיות מדויקת. מנה נהדרת שהולכת מצוין ליד הקוקטיילים הטעימים של הונולולו.
המשכנו בקערת פוקי סלמון (56 שקל) - מנה קאריבית מסורתית שכוללת סביצ'ה סלמון ג'ינג'ר, בצל ירוק, אבוקדו, כרוב סגול מוחמץ, אורז, סושי ואצת נורי בטמפורה. את כל הטוב הזה מערבבים יחד בקערה עמוקה ונהנים ממגוון טעמים ומרקמים שיוצרים מנה מקורית ומיוחדת. אחר כך הגיעה לשולחן פיצה טונה (68 שקל) - טורטייה דקה אפויה עם שום קונפי, ספייסי מיונז, קרם רימון, טרטר טונה ועירית. הפיצה־טורטייה הייתה פריכה וטעימה, ונחה עליה כמות נדיבה מאוד, ומתובלת היטב, של טונה. מנה שמייצגת נאמנה את כל הטוב שיש להונולולו להציע.
האווירה כאן קלילה, נעימה ומשוחררת. רצוי ואף מומלץ להגיע במכנסיים קצרים ובכפכפים. הקוקטיילים מהוקצעים מאוד ועושים את העבודה. כל אחד מאיתנו דפק שניים כאלה ויצאנו אל כיכר דיזנגוף שבעים ומסוחררים. כיף.

אורי בן יוסף

הונולולו טיקי בר, בן עמי 31, 
תל אביב, טל' 03-6328155

מסעדת שאלוט שברמת החייל היא היכל הקודש הרוסי של השף משה אמאייב, שמחזיק בכמה מסעדות גורמה במוסקבה ומתמחה באוכל ביתי - רוסי/קווקזי לצד ים תיכוני - בפרשנות עדכנית. השף חזר בתשובה, עשה עלייה והמסעדה שלו כשרה למהדרין וסגורה בסופי שבוע.
פתחנו את הערב בסביצ'ה סלמון - פרוסות דקות של סלמון טרי בתיבול צ׳ילי ורוטב ביתי (69 שקל) - שהייתה מנה טובה וטרייה. משם עברנו לטרטר טונה בסגנון אסייתי (75 שקל), שהיה עשוי מצוין, ולסלט רוסי קלאסי עם נתחי עוף, מלפפון חמוץ וביצי שליו ברוטב מיונז וחרדל (75 שקל). 
פתאום נכנסו למסעדה אביגדור ליברמן, אשתו אלה והפמליה. זמן קצר אחר כך הגיע לכאן גם האוליגרך מיכאל צ'רנוי, כשהוא מלווה בחבורתו. השניים לחצו ידיים והרימו כוסית לחיים. אנחנו, מצדנו, הרגשנו חשובים והמשכנו לעיקריות, שכללו מנות כמו קדרת בשר בקר בבישול ארוך עם תבלינים במילוי פולנטה (160 שקל), שהייתה טעימה אבל יקרה מדי, ופילה בקר צרוב במחבת לוהטת מוגש עם תפוחי אדמה וירקות (180 שקל), שהיה פשוט מדהים.
עושה רושם שהקהל כאן, באופן כללי, עשיר כקורח וחי את החיים הטובים. באיזו עוד מסעדה תמצאו על גב התפריט את הכיתוב "אוכל בהזמנה אישית למטוסים פרטיים ולכל אירוע"? רק כאן, כמובן. בכל מקרה, כבר היינו מפוצצים בשלב זה ולקינוח הסתפקנו בסורבה (38 שקל) סתמי למדי.
בקיצור, שאלוט היא חוויה של פאר והדר רוסיים למהדרין. שווה לנסות פעם.  רון דרור

שאלוט, הברזל 3, תל אביב, טל' 03-7324411

מור, מנהל המסעדה, שעשה את הסטאז׳ שלו בקופי בר, התעקש שנבוא דווקא בחמישי ודווקא בערב. הוא צדק, ובגדול. בניגוד לאחותה הבכורה ממגדל בית הוורד שבדרך השלום, בטאטי יהוד אין ממש סלבס. יש בעיקר אנשי עסקים מהיישובים הסמוכים והדשנים (סביון, למשל), והם מגיעים הנה בקז׳ואל בואכה טרנינג. 
הקונספט כאן משלב מסעדת ביסטרו, מאפיית בוטיק ופטיסרי בסגנון אירופאי. בהחלט מעורר סקרנות. ההתחלה הייתה מצוינת: סביצ'ה מוסר ים ברוטב נאם פלה עם עשבי תיבול, עגבניות שרי ואבוקדו (61 שקל) - מנה שכל מי שמתחיל לאכול אותה מתפלל שהיא לא תיגמר לעולם; פטה כבד עוף עם ריבת עגבניות שרי (53 שקל) - מנה מעניינת ובעיקר לא מלאת שומן; וסינטה צרובה על בריוש עם איולי חרדל (59 שקל) - מנה שעליה הומצא המשפט "לא, אין לתאר".
בהמשך הערב דגמנו מנות ראשונות־ביניים נוספות, ביניהן לביבות בצל (48 שקל), פיצה פולנטה כמהין (63 שקל) וסלט רוקפור עם אגסים ביין (66 שקל), ואז, לאחר שהות של השתאות, עברנו לעיקריות, שהפגיזו. את הרושם הרב ביותר הותירו מנת פילה בקר ברוטב יין אדום ופירה כמהין (148 שקל) ומנת פילה דניס ביין לבן, חמאה, שום, פטרוזיליה וניוקי גבינת עזים (134 שקל).
לשלב הקינוחים הגענו מפוצצים - ובכל זאת. מתקפת הסוכר הייתה עזה ומסחררת, ובלטה בה במיוחד מנה בשם "נמסיס" - קרם טופי, קרמבל וגלידת וניל (43 שקל). גם הברד פודינג (44 שקל), הנפוליאון רוטי (45 שקל) והפבלובה (43 שקל) היו אליפות. בקיצור, כיף ביהוד. בואו.  רון דרור

טאטי, אברהם גירון 3, א"ת יהוד, טל' 03-5392500

הכירו את חיים טיבי - שף אמיתי שמעביר את זמנו במסעדה ולא באולפני טלוויזיה. בחרנו להגיע למסעדה הנפלאה שלו - טיבי'ס שבחוות ורד הגליל - ביום שישי, בשעות הצהריים המאוחרות. שעה אידיאלית. המסעדה, שנראית קצת כמו מסעדת בוקרים בדרום־מערב ארצות הברית, מצוחצחת ומעוצבת להפליא, המוזיקה נעימה ומהחלונות נשקפת חוות בת יער. נקודת זינוק מצוינת. 
לראשונות בחרנו טרטר טרחון (ברוטב יפני ובליווי תותים, פלחי תפוז וקליפת הדרים, 49 שקל) - מנה מושלמת, חריפה־חמוצה־מתקתקה, שנאכלה עד פיסת הטרטר האחרונה. הזמנו גם סלט עגבניות עם אנדיב וגבינת קמבוזולה (52 שקל), שהיה מדויק ויפה תואר, וכן אספרגוס וארטישוק א־לה רומנה (אספרגוסים צלויים במחבת עם קונפי שום, יין לבן, פרמזן וחמאת כמהין, 42 שקל) - מנה מצוינת למי שאוהב גבינה מוקרמת. 
למנה עיקרית הזמנו טורטליני שורט ריב בקר (45־79 שקל, תלוי בגודל המנה) - טורטליני ממולא בשר בקר שבושל שעות עם ירקות שורש ויין אדום - והתענגנו על כל ביס. הזמנו גם ביפ ריפ אנטרקוט על העצם - צלע בקר משובצת נקודות שומן ומלאה בטעמים (169 שקל ל־500 גר'). 
לקינוח הזמנו גלידת פיסטוק טעימה ומאוד לא תעשייתית ואלפחורס מסקרפונה עם ריבת חלב, קולי פירות יער ורוטב וניל (49 שקל). לא, אין מילים לתאר את האושר שהמנה הזו הסבה לנו. בכלל, די בטוח שנחזור לכאן - ובקרוב. רון דרור

טיבי'ס, חוות הנופש ורד הגליל, צומת כורזים, טל' 04-6330885

15 שנה בחיים של מסעדה תל אביבית הן נצח. תשאלו את נורמה ג'ין, שהקמטוטים בזוויות העיניים ובמצח שלה מסגירים את הגיל, אבל מחדדים את הניסיון, את הביטחון ואת הנדיבות. השנים הביאו אותה למקום שבו היא מבינה שללא תפריט עשיר, מבחר של יותר מ־30 סוגי בירות איכותיות, אוסף של בקבוקי וויסקי מרחבי העולם, מוזיקה עולצת וקהל מבוסס ועקבי (גם צעירים וגם בני 60 ירגישו כאן בנוח), היא כבר הייתה מזמן הולכת פייפן.
על השולחן הקטן הונחו שתי הראשונות: חציל קלוי על טחינה (לצד עגבניות מהגריל ובליווי לחם, 49 שקל) ובוראטה (גבינת מוצרלה טרייה ממולאת בשמנת מוצרלה ומוגשת בליווי עגבניות שרי תמר, בזיליקום, רוקט וטוסטונים, 49 שקל). ציפינו לקבל חציל חם־חם מהגריל, אבל במקומו אִכלס את הצלחת חציל קר. טעים, אבל מוזר לחך. הבוראטה, לעומת זאת, הייתה כל מה שחלמנו עליו: נימוחה, טעימה ומאוזנת. 
לעיקריות הזמנו ניו יורק ווינגס (חצי קילו כנפיים ברוטב חריף בסגנון אמריקאי קלאסי, מוגש עם מקלוני גזר וסלרי, 49 שקל) - מנה עשירה, רכה וחריפה, גם הודות לרוטב הרוקפור שהוצמד אליה; המבורגר נורמה ג'ין (בתוספת עגבנייה, חסה, בצל ומלפפון חמוץ וצ'יפס, 68 שקל), שהיה עסיסי ונדיב אך הגיע במידת עשייה לא נכונה; ופיש אנד צ'יפס (פילה קט פיש שלם ופריך מוגש עם צ'יפס, 69 שקל), שהיה גולת הכותרת של הארוחה: נימוח מבפנים וקראנצ'י מבחוץ. קום איל פו.
לסיכום, אם עדיין לא הייתם בנורמה ג'ין, כדאי שתקפצו. תבואו רעבים וצמאים.

נורמה ג'ין, אליפלט 23, תל אביב, טל' 03-6837383

1 "אמש" היא מסעדה חדשה שנפתחה ברחוב לילינבלום בתל אביב, בחלל שבו פעלה מסעדת ננוצ'קה המיתולוגית. הקונספט כאן הוא חוויית בילוי שמשלבת קולינריה, חיי לילה ואמנות. התפריט הים תיכוני־תל אביבי מבוסס על חומרי גלם משוק לוינסקי הסמוך ואפשר למצוא שם מנות כמו ארטישוק א־לה רומאנה עם סלסה אנשובי, צלפים ויוגורט צאן (38 שקל); סשימי דג ים עם פריקי ותמר מג'הול (62 שקל); ושקדי עגל על קרם תירס, אספרגוס ופרמזן (82 שקל).
לראשונות הזמנו סטייק טרטר בקר עם אנשובי, צלפים, איולי חרדל וברוסקטה (56 שקל), קרפצ'ו דג ים עם אורגנו, כוסברה, לימון ושמן זית (56 שקל) וסלט סלנובה עם חסה סלנובה, בייבי ג'אם, בושה עזים ופרי העונה (48 שקל). הקרפצ'ו כלל חתיכות דקות של אינטיאס טרי שתובל ביד מדויקת שהדגישה את טעמי הדג הנהדרים. סלט הסלנובה היה פרשי ומרענן, והשילוב של גבינת הבושה, הירקות הטריים ופירות העונה יצר מנה עדינה ומענגת. מנת הטרטר הייתה נחמדה: הבשר היה טעים וכך גם הרטבים שהוגשו לידו, אבל הוא תובל יותר מדי ולא נתן לטעמי הבשר את הכבוד הראוי להם.
המשכנו למנה העיקרית בוריק שרימפס (74 שקל) וקיבלנו שתי חתיכות בוריק גדולות - עלי סיגר דקים ופריכים ממולאים בנדיבות בשרימפס, ריקוטה ומסקרפונה. מנה נהדרת שמשלבת מרקמים וטעמים בצורה יוצאת מן הכלל. רק לטבול ברוטב, לקחת ביס גדול ולהתענג. המנה הבאה שנחתה עלינו הייתה ריזוטו ים (96 שקל) - ריזוטו נימוח וחמאתי שבושל בקרם סלק טעים ומעליו פילה עסיסי של פלמידה. עוד מנה טעימה וכיפית לחלוקה. בקיצור, אם אתן מעריכות דגים נאים ובשרים מובחרים בטיפול מינימלי ומדויק ובהגשה פשוטה ואלגנטית, "אמש" היא מקום בשבילכן. 

אמש, לילינבלום 30, תל אביב, טל' 03-6513309

מסעדת גרציא ממוקמת בקיבוץ העוגן שבעמק חפר - מה שמעניק לה אווירה כפרית לצד האוכל המוקפד והנפלא. המקום חמוד, ביתי ונקי במיוחד. רצפת עץ דק משלימה את מראה חדר האוכל הקיבוצי ומזכירה קצת מסעדות של בתי מלון ביתיים באירופה. המנות משתנות בכל יום. הערב מגישים כאן צ׳ילי קון קרנה, ביף בורגיניון, פילה דניס, ברוסקטה סרדינים ופטה כבד. המקום לא כשר, אבל המסעדה סגורה בשישי בצהריים ובשבת נפתחת רק לאירועים פרטיים.
לשולחן שלנו מגיע קנקן סנגריה מתובלת וטעימה, בטמפרטורה שהייתה יכולה להיות גבוהה יותר, ובהמשך מגיעות המנות הראשונות: שרימפס פולנטה ברוטב חמאה, שום ויין (47 שקל) - שרימפס טעימים (אם כי קפואים), עשויים בטיגון עמוק, לצד פולנטה שמטוגנת כמו שניצלון; קלמרי עם שעועית בובס, מנגולד, רוקט ויוגורט (46 שקל) - מנה ממוצעת שלא הייתי בוחר בה שוב; וסביצ'ה דניס עם תותים, תפוז דם ובצלים על מצע לבנה (46 שקל) - מנת הדגל, לטעמי, מבין הראשונות.
לעיקריות הזמנו פסטה גרמולטה עם צ׳ילי, סרדינים, פטרוזיליה ושום (63 שקל) - מנה מעולה שנאכלה עד תום; וכריכוני אסאדו עם בצל כבוש, צ׳יפס, חמוצים ואיולי צ׳ילי (64 שקל) - מנה טריוויאלית שלא עפנו עליה, גם אם ברור שחומרי הגלם שלה מעולים. מנות עיקריות שוות נוספות שמציע המטבח של גרציא: צלע לבן בציר בקר ושמנת, לצד פירה (89 שקל), ופילה סלמון עם קריספי פולנטה ובאק צ'וי מאודה (68 שקל). 
על הקינוחים (יש כאן בין השאר קרמבל תפוחים ופונדנט שוקולד בלגי) ויתרנו, כי די, אין מקום בבטן, אבל עוד נחזור הנה למענם, אין ספק בכך. רק לא בשישי, כי מפוצץ. רון דרור

גרציא, קיבוץ העוגן, טל' 053-8093569

סניף דיזנגוף של רשת בתי הקפה Loveat משנה את פניו בימים אלה ומשיק תפריט חדש ובו, בנוסף לקפה האיכותי של הרשת, מגוון מנות סופר־פוד בריאות שיצרה כוהנת מזונות העל, אומינה קדמי. בין המנות בתפריט: קערת סופר־פוד פירות אדומים (45 שקל); ראפ כוסמת עם קרם סלק, פלפל קלוי וטופו במחבת עם כורכום (44 שקל); וסופרבול לאבאיט - אורז מלא עגול עם כרובית בטטה ועגבנייה צלויה (48 שקל). 
פתחנו בלחם שאור קלוי ואבוקדו (38 שקל). קיבלנו לשולחן שתי פרוסות לחם טרי ומהביל שעליו הונחו פרוסות אבוקדו, בצל ירוק, נבטי צנונית ופלפל חריף. יופי של ביס לפתוח איתו את הארוחה. המשכנו בסלט אבוקדו, טופו ותפוח אדמה עם חסה, בוטנים וטחינה אסייתית (53 שקל). הסלט עשיר במרכיבים, צבעוני, בריא ובעיקר טעים.
השמש שהצליחה להניס את הטפטוף הטורדני שהיה באותו בוקר הוציאה אותנו אל הרחבה שמחוץ לבית הקפה, שם לגמנו שייק סופר־פוד ירוקים (38 שקל) והזמנו כריך לביבות מנגולד ועדשים (38 שקל) - כריך גדול ומלא בכל טוב שעושה כבוד לקציצות המנגולד החמות והנימוחות שהסתתרו בתוכו.
בכלל, התפריט החדשני והיצירתי של לאבאיט דיזנגוף עושה חסד עם מזונות העל ומוכיח שגם מזון בריא ואיכותי יכול להיות חדשני, מרענן וטעים אש. 

​קן הקוקייה" - מסעדה שנפתחה לפני כמה חודשים בשוק הפשפשים ביפו, במבנה עתיק שבמשך היום משמש חנות עתיקות - היא למעשה מתחם גדול שכולל מסעדה, בר וגלריה שמורכבת מחללים גדולים שמארחים תערוכות, מיצגים, הופעות וחנויות פופ־אפ. התפריט במסעדה כולל מנות מסקרנות וחדשניות למדי כמו כנאפה דג (קרם ברוקולי וגבינת המכבים מעוטרים בברוקולי ופיסטוק, 59 שקל), טלה מעושן (טלה על גרגירי חומוס, עשבים טריים וטחינה, 54 שקל) וכריך מינוט סטייק (עגבנייה, בצל, מלפפון חמוץ, חסה, איולי פפריקה ותפוח אדמה מטוגן, 57 שקל). 

פתחנו את הארוחה בכדורי לבנה (44 שקל) ובסלט קלמרי (42 שקל). כדורי הלבנה היו פריכים וקראנצ'ייםוהמילוי שבתוכם היה מעולה והשתלב נהדר עם החציל הקרמי ועם רסק העגבניות שהוגשו ליד. סלט הקלמרי היה פרשי ומרענן. לעיקריות הזמנו את "היפואית החדשה" (נתח קצבים בתיבול מקומי וירקות חיים וכבושים, 59 שקל) ופילה דג (פילה עטוף עלי גפן עם פריקה על יוגורט, 63 שקל). מנת הדג הייתה עסיסית ומפוצצת בטעמים. הדג הותקן בצורה מושלמת בתוך עלי הגפן והתפרק למגע המזלג, והפריקה שהוגש לידו היה חם, טעים ומנחם. יופי של מנה. גם נתח הקצבים לא אכזב: נתחים גדולים ואדמדמים של בשר משובח שתובל באופן נפלא והוגש לצד ירקות טריים ומבושלים. 

קן הקוקייה מעניקה חוויה הוליסטית מושלמת שכוללת אוכל מצוין, אלכוהול, אווירה שמחה ושלל פעילויות, תערוכות ומיצגים שינעימו את זמנכן לפני האוכל ואחריו. כמה טעים, ככה כיף. 

קן הקוקייה, נועם 3, יפו,  טל' 054-8387452

קפה פנורמה", מסעדת הלובי של מלון דן פנורמה בתל אביב, משיקה בימים אלה תפריט חדש ומציעה מגוון מנות חדשות מחומרי גלם מקומיים, איכותיים וטריים, כמו למשל סביצ'ה סלמון וירקות, רביולי ערמונים, רול פריקסה ופילה בורי. 

לראשונות הזמנו סלט מנשייה (54 שקל) וסביצ'ה סלמון וירקות (54 שקל). סלט המנשייה הורכב מעשבי תיבול טריים, גבינת חלומי מטוגנת, לבבות ארטישוק ופיצוחים קלויים. סלט מרענן וכיפי. יופי של מנת פתיחה. סביצ'ה הסלמון הגיע לשולחן עם ג'ינג'ר, אפונת וואסבי, שומשום שחור ואיולי לימון. שילוב טעמים מוצלח שיצר מנה טעימה להפליא. 

המשכנו בפילה סלמון צלוי (84 שקל) ובפיצה נפוליטנית (58 שקל). נתח הסלמון בהק מטריות ונצלה באופן מדויק שהבליט את טעמיו של הדג. לעומת זאת, קרם הפלפלים שהוגש לידו היה מאכזב מעט. היה חסר לו איזה קיק או טוויסט מעניין שישדרג את המנה. הפיצה הנפוליטנית היא בעצם פיצה מרגריטה עם רוטב עגבניות, גבינת מוצרלה ועלי בזיליקום. פיצה גדולה מבצק דק, פשוטה וטעימה. לא היינו צריכים יותר.

סיימנו את הארוחה בקינוח שנקרא "ביצת הפתעה" (34 שקל), שכשמו כן הוא: מפתיע מאוד. מדובר בכדור שוקולד גדול ומגרה במילוי גלידה וממתקים שמוגש עם רוטב שוקולד טופי חם. קינוח מעולה שהוציא מאיתנו

קריאות עונג וגרם לנו ללקק את האצבעות ואת הצלחת. עוד.

קפה פנורמה, מלון דן פנורמה, קויפמן 10, תל אביב, 03-5190190

כששמענו שהטרקלין - ביסטרו בשר ויין של הסומליה יוסי בן אודיס - חוגג 11 שנה התייצבנו להרים כוסית. מבצע מורכב, כי לך תבחר אחד מתוך כמאה סוגי יין ישראליים. התפריט? גם הוא לא פראייר. יש בו מנות בשריות כמו קרפצ'ו סינטה מיושנת עם שמן זית גלילי, עלי רוקט וגבינת פרמזן (52 שקל); סטייק רוקה מנתחי שייטל של בשר ואגיו (הכלאה של קובה ביף עם אנגוס נטול שומן, מוגש על פלחי בצל ותפוחי אדמה, 128 שקל); ניוקי תפוחי אדמה ברוטב שמנת כמהין

(86 שקל) וכנאפה עם מדליוני גבינת עזים, תפוחי עץ ואגסים (58 שקל). 

את החגיגה התחלנו בשתי כוסות קברנה סוביניון ספיישל ריזרב - יין אדום יבש ומוצלח של יקב דדה (64 שקל לכוס). ליין נלוו שתי ראשונות: סלט ירוק גדול עם שקדים קלויים, גבינת עזים וויניגרט הדרים (52 שקל) וארטישוק ירושלמי עם פטריות, עגבניות שרי, גבינת עזים ופסטו (64 שקל). הסלט היה מוצלח הודות לרוטב החמצמץ והמעקצץ. הארטישוק היה יבש מעט ולא מורגש. עגבניות השרי והפטריות תפסו לו את כל הפוקוס בצלחת. 

לעיקריות הזמנו סינטה לצריבה (פרוסות סינטה נאות לצד חלוק נחל לוהט, חרדל ביתי, מלח גס, צלוחית סלט ירוק קטנה וחצי ראש שום אפוי, 142 שקל) ורביולי ארטישוק ברוטב קפונטה (תבשיל עגבניות וחצילים, 86 שקל). הסינטה - מנת הדגל שנצרבה על ידינו עד לדרגת מדיום רייר - הייתה עסיסית, נימוחה, גדולה ומשביעה. הרביולי, בעל המרקם המאוזן, לא טבע ברוטב שסביבו. חתמנו בכדור שוקולד במילוי קרם שוקולד לבן ואגוזים ושוקולד חם (54 שקל) - קינוח שמתאים בול לשני גרגרנים ששוקולד הוא הסטייה

שלהם.

היכל התלמוד 4, נווה צדק, תל אביב, טל' 03-5660013

​

 לרוסטיקו יש הרבה פלוסים: היא פונה לשדרה הכי מפורסמת בתל אביב (רוטשילד, נו), המטבח שלה פתוח באופן מוחלט לאורחי המסעדה וליושבי הבר, האווירה מדהימה, השירות נעים, הדקורציה מרהיבה והתפריט האיטלקי עשיר וטעים. יש בו, למשל, טליאטה אלה רוקולה (פילה בקר, 120 גר', צלוי ופרוס על רוקולה, פרמיג'אנו, שמן זית, בצל סגול ולימון, 69 שקל), ג'נובזה (פיצה "לבנה" עם זוקיני, פסטו, צנוברים, ביצת עין ומוצרלה, 67 שקל) וחצי רגטוני סלמי פיקנטה (פסטה עם עגבניות, סלמי, צ'ילי, בצל ירוק ואורגנו טרי, 66 שקל). 

התחלנו באינבולטיני (גלילות חצילים ממולאות פסטה ופרמיג'אנו ברוטב עגבניות ובזיליקום, 44 שקל) ובקפרזה רוסטיקו (קרעי מוצרלה די בופאלו, עגבניות, בצל סגול, צ'ילי, זיתים ובזיליקום, 48 שקל). מהר מאוד התברר לנו שקלענו בול. מנת החצילים ששייטה ברוטב החמצמץ הייתה עשויה בדיוק במידה, והסלט, שהיה מפוצץ מטריות, נהנה מרוטב כה מוצלח, עד שלא התאפקנו וביקשנו מהמלצרית פרוסת לחם כדי להשקות אותה בשארית הרוטב ששחה בקערה. 

המשכנו בקנלוני (ריקוטה, תרד, עגבניות ופרמיג'אנו, 69 שקל), שהגיע בקערה לוהטת אבל היה פושר מבחינת איזון הטעמים שלו, ובמנת פילה לברק בטאבון (ירקות בחמאה, תפוחי אדמה, שום, עגבניות שרי, שומר וקישואים, 123 שקל) - שני נתחים עסיסיים ומרשימים שמוקפים בירקות. 

בשלב הקינוחים רמזנו למלצרית שהיא יכולה לעשות בנו כרצונה, תוך שאנחנו תוחמים את גבולות גזרת הטעמים המועדפים עלינו. אל השולחן הגיע טירמיסו (43 שקל) נפלא וחד פעמי שסגר לנו את התיאבון ואת הערב. בקיצור, כיף שם. לכו.

רוסטיקו, שדרות רוטשילד 15, תל אביב, טל 03-5100039

​

 פריים היא רשת מסעדת פיוז'ן עם טוויסט אסייתי. מסעדת האם ממוקמת ברמת החייל כבר 15 שנה ונחשבת לאחת מחלוצות הסושי בישראל. בימים אלה משיקה המסעדה תפריט סושי חדש ומסקרן, שגרם לנו לעזוב הכל ולהתייצב בפתחו של אחד הסניפים נרגשים ורעבים. 

לראשונות הזמנו לבבות ארטישוק בטפניאקי (43 שקל) - מנה גדולה, קלילה ונדיבה (כמו כל המנות בפריים), שבישרה טובות על הבאות אחריה - והמשכנו בדים סאם שרימפס (56 שקל), שהיו מעולים והשתלבו מצוין עם החמוצים היפניים שהוגשו לידם.

לעיקרית הזמנו, כמובן, סושי. ראשון נחת על שולחננו אושי סושי (רול של סושי דחוס חם עם סלמון, אבוקדו, גבינת גאודה, ספייסי מיונז, טריאקי ובצל קריספי, 58 שקל). בדרך כלל אני מעדיף את הסושי שלי פשוט ועם מעט מרכיבים, אבל אני חייב להודות שמדובר ברול ייחודי ומענג במיוחד. הרול השני שהזמנו היה סביצ'ה רול (סלמון, אבוקדו ועירית בליווי סביצ'ה סלמון דניס וטונה אדומה, 65 שקל), שהיה רענן ומאוזן בטעמיו, בעיקר הודות לסביצ'ה שנח לו בכיף מעל.

גם בגזרת הקינוחים יש לפריים מה להציע. אחרי התלבטות קלה ובעצתו של המלצר הזמנו את הפבלובה (מרנג וניל מסקרפונה עם רוטב פירות יער, 52 שקל) וקיבלנו קינוח טעים, מרשים ועצום שבקלות מספיק למשפחה ממוצעת. לסיכום: פריים מציעה תפריט ארוך, גדול ומגוון מתוך כוונה שכל אחד יוכל למצוא משהו שהוא אוהב ולצאת שבע ומרוצה. רק על עצם העניין הזה מגיע לה שאפו גדול.

פריים, רמת החייל, תל אביב; ראשון לציון; נתב"ג, שדה התעופה בן גוריון 

​

 מסעדת רונן שוכנת ברחוב הראשי של נצרת. רונן, הבעלים, מאוהב באיטליה. הוא נסע להשתלם בערי מדינת המגף באוכל איטלקי ובעיקר בפיצה ובהכנת הבצק הייחודי שלה. התפריט כולל סלטים יוצאי דופן כמו "רונין" (35 שקל), שרצועות העוף שבו עברו טיגון קל בעשבי תיבול, מה שהקנה להן מרקם קריספי שנשבר על מצע של ירקות ירוקים ומרעננים. גבינת הקממבר הצלויה (45 שקל) היא מעין הומאז' איטלקי למטבח הצרפתי. לאחרונה נהוג להגיש בארץ גבינות קממבר צלויות במסעדות נחשבות, וזו שכאן, המוגשת בחמאה עם עשבי תיבול ושמפיניון, בהחלט מעניינת הודות לבחירה לצוות חמאה לגבינה שמנה ממילא. ועדיין, באופן אישי, אני מעדיפה את הקממבר הצלויה שלי עם פרי מתקתק כלשהו שיאזן את חריפות הגבינה. 

גם מנת ברוסקטת הקלמטה (15 שקל) מקורית למדי: הברוסקטה המסורתית היא על טוהרת העגבניות והגבינה, אבל הטוויסט של זיתי קלמטה טחונים עם אגוזים ועלי בזיליקום מפתיע וטעים. הפיצה שבחרנו היא גמבריטו (45 שקל) שמוגשת פה עם רוטב עגבניות איטלקי אמיתי שנרכש באיטליה ועם שרימפס, מוצרלה, פרמזן ובזיליקום. הסוד הגדול בכל פיצה הוא הבצק: אצל רונן הוא מאוד דק ופריך. אין ספק שהפיצה כאן ברמה אחרת, אבל גם המנות האחרות ייחודיות וכפי הנראה באמת מסורתיות־איטלקיות. נחזור בקרוב.

הגליל 21, נצרת, טל' 04-6466630

מיה בן משה 

אגנס פאב הוא פאב שכונתי שמבטיח אלכוהול, אוכל והופעות באווירה טובה ומזמינה. מבטיח ומקיים. בקירותיו של הבר, שמתנהל תחת שרביטו של שף הבית, פלג יפת, 16 סוגי בירה (טובורג, פילס, אלכסנדר, ווינשטפן, מלכה, גינס, הוגרדן ועוד, 25־38 שקל). המקום מגיש פתיחים שיעזרו לכן לחמם את הקיבה (זיתים, בודפשט מאנצ'יז, סלט קינואה ועוד, 12־47 שקל) ומתמחה במגוון המבורגרים (אגנסבורגר, שיקסע, וגן ויקינג, קרל הגדול, קוואגמייר, 46־76 שקל) ופיצות עם תוספות קלאסיות עד אקזוטיות (לאונרדו, דונטלו, מיכלאנג'לו, 47 שקל). 
התיישבנו. הזמנו פיצה רפאל (פיצה ירוקה עם פסטו עשבי תיבול, ארטישוק, קממבר ושינקן, 47 שקל), מיני בורגר מומבאי (המבורגר הודי בשילוב עגל וטלה, קארי, זרעי כוסברה ויוגורט), מיני בורגר קפריסאי (גבינת חלומי, עגבניות מיובשות, פטרוזיליה ולימון מגורר, 44 שקל עבור שניהם) ושליש טובורג רד (דארק לאגר, 5.2%, 29 שקל), כדי להחליק את את כל הטוב הזה לקיבה. 
הפיצה הייתה מצוינת ונעה על התפר שבין קלאסית למעקצצת. ההמבורגר הקפריסאי - ביס וחצי של קציצה שנחה על לחמנייה מפוצצת מטריות - היה טעים ומרענן הודות ללימון ששולב בו במידתיות ממזרית. ההודי, לעומתו, היה קונבנציונלי. לעיקרית נוספת (יש לנו עיניים גדולות וקיבה לא פחות קטנה) הזמנו אוזי (בורגר אוסטרלי עם סלק, בצל מטוגן ואננס, 49 שקל) לצד כוס גוורץ (36 שקל). ההמבורגר בורך בקציצה עסיסית ובפרוסת אננס נדיבה שמיציה התנקזו אל תוך הקציצה והוסיפו לטעמיה. הסלק שצוות להם היה קצת מיותר לטעמנו.
את הארוחה סיימנו בשתי כוסות מלבק של פינקה לאס מוראס שהעלו חיוך מטופש ומסופק על פנינו עד שצלצול השעון אילץ אותנו לקום ולמהר לחזור הביתה כדי לשחרר את הבייביסיטר

​

אגנס לוינסקי, הקישון 7, תל אביב, טל' 03-6820675

החלטנו לא לקחת צ'אנס. החום והלחות הכבדים אילצו אותנו להיכנס לתוך המסעדה אף על פי שנהנינו במרפסת הנעימה והאינטימית שתוגברה במאווררים גדולים ומצננים (בדקנו) - ומיד ניגשנו לבדוק את התפריט המרשים, שבו כיכבו בין השאר סינטה 300 גר' (פירה, שום קונפי, ארטישוק ירושלמי, ציר בקר, חרדל ותימין, 139 שקל) ופילה לוקוס (קרם כרישה, טורטליני בטטה, כרובית, שאלוט שרוף, אבקת טאסוס, אבקת סלק, ויניגרט סומק וטוויל חומוס, 162 שקל). 
מבחר הראשונות פתח לנו את התיאבון ולכן החלטנו ללכת על שלוש מהן: סינטה צרובה (קרם ארטישוק ירושלמי, קונפי פורטובלו, טורטליני בטטה, ציר בקר חרדל ותימין וברס אגוזי לוז, 59 שקל), שהייתה עסיסית ועשירת טעמים; טרטר טונה אדומה (אבטיח, קרם שמפניה הדרים, פלפל חריף, עירית, בזיליקום, קליפת לימון מגוררת, קציפת לימונדה וגרניטה אבטיח, 64 שקל), שהיה מיש־מש של מתוק, חמצמץ וחריף בביס אחד; וסלט זוקיני ירוק (אבוקדו, קליפת לימון מגוררת, בצל ירוק, פטרוליזיה, פיצוחי תירס וקרם חציל, 54 שקל), שהצליח, בטעמיו החמצמצים, לשטוף את כל המבקרים הקודמים שהתארחו בחך. 
לעיקריות הזמנו שתי מנות: פילה בקר 250 גר' (פירה, שום קונפי, פורטובלו קונפי, ציר בקר ודובדבני אמרנה, 169 שקל), שהגיע בצלחת יפהפייה והיה מעולה, ופילה סלמון (קונפי פורטובלו, קונפי ארטישוק ירושלמי, ניוקי, תרד, קציפת שום קונפי, 112 שקל), שהתפצפץ בפה הודות לעשייה המאוזנת והמדויקת שלו. בשלב זה היינו מפוצצים ומדושני עונג, ולכן בצער רב נאלצנו לוותר על הקינוח - אולי מתוך כוונה בלתי מודעת לחזור לכאן שוב, והפעם להשאיר מקום גם למתוקים המגרים. המשך יבוא. 

​

מיט קיטצ'ן, יגאל אלון 65, 
תל אביב, טל' 03-6310684

אנחנו אוהבים אוכל איטלקי. משוגעים על פיצות, סוגדים לפסטות ולא סופרים קלוריות. בכל אופן, לא תוך כדי בליסה. ההתחשבנות מתחילה דקה אחרי הקינוח. לא שנייה לפני. הגענו אל פומו כדי לחגוג לה שנה, לזרוק קונפטי בחלל המעוצב שלה, להניח לה זר על הראש ולעשות פו על העוגה, אבל בשביל כל זה אנחנו צריכים אנרגיה. כלומר, אוכל. 
החלטנו להתחיל בקיאנטי קולי סנסי סלקטו (42 שקל לכוס), שהחליק היטב בגרון תוך שהוא עושה את דרכו באִטיות ובכיף למחזור הדם. הזמנו שתי ראשונות: זוקה (דלעות בטאבון, גבינת בושה, פרמזן, בלסמי ופיסטוקים, 48 שקל) וברוסקטה טונה (טונה אדומה, שאלוט, כוסברה ואיולי דה פפרצ'ינו, 55 שקל), שהיו מושלמות וגם השלימו נהדר זו את זו. הזוקה האפויה־חמה שמרה על טעם אותנטי למרות הציר והתוספות הדומיננטיים שנחו מעליה ומתחתיה; והטונה הקרירה, שהתיישבה על ברוסקטה קרנצ'ית, הייתה קצוצה דק־דק ומתובלת בדיוק מסעיר. 
המשכנו בשתי עיקריות: פיצה טרטופו (שמנת, כמהין, מוצרלה, פטריות, פרובולונה וקונפי שום, 68 שקל), שהייתה דקה ופריכה, עשויה בדיוק במידה ומגובה כמובטח ובלארג'יות במוצרלה ובפטריות כמהין שסחררו אותנו בטעמן ובניחוחן. סלט הדגל של פומו, הלוא הוא סלט פומו (עגבניות, זיתי קלמטה, קרעי פוקצ'ה, סלסה רוסטיקה ומוצרלה בופאלו, 59 שקל), אמנם לא הפיל אותנו מהכיסאות, אבל היה מרענן ומאוזן בטעמיו. 
את הארוחה סיימנו בקינוח פיזה (מרנג אפוי, שנטילי וניל ומיקס פירות יער, 42 שקל), שמעט יותר חמיצות של פירות יער לא הייתה מזיקה לו, אבל פרט לכך הוא היה סיומת מענגת לארוחת יום הולדת נפלאה. נבוא שוב. עוד לפני החגיגות של שנה הבאה.

​

Pomo, הברזל 11, רמת החייל, 
טל' 03-9225320

אף על פי שקוראים למקום הזה "אדוארד בר", נראה לנו שהוא יענה גם אם תקראו לו "טברנה". יש בו מוזיקה מקפיצה, מבחר משקאות עשיר שיודע להצטוות לכל מנה בתפריט ומנות ערביות אסליות שעשויות מחומרי גלם טריים משוק הכרמל הסמוך. 
כשהתיישבנו הזמנו שליש בירת ג'יימס 8.8 (35/32 שקל) וכוס La Villette פינו נואר (46 שקל). אופיר, המלצר שאירח אותנו במיני מרפסת בקומה השנייה שמשקיפה אל הים ונהנית מהבריזה שלו, המליץ על כמה מנות ש"הולכות בול עם הבחירה": פלאפל ירוק (עם קערית טחינה, 16 שקל), נקניקייה פלסטינית (במחבת לוהטת עם בהרט, שקדים, אורז ויוגורט, 58 שקל) וסלט שוק (קולרבי, בצל, עגבניות שרי, מלפפונים וזיתים, 46 שקל). כדורי הפלאפל היו לוהטים וחריפים במידה הנכונה, לנקניקייה צוות רוטב עגבניות שורף־מעקצץ ונהדר, וסלט השוק היה תוספת מרעננת. 
לסיבוב השני הזמנו קוקטייל צ'ינו קורטינה זוגי (טקילה, ליקר פסיפלורה, מיץ אננס ולימון, 87 שקל), שהחליק בנעימות בגרון לצד Freestyle Mara (פיצה דקה־דקה עם מוצרלה, גאודה ופלפלים קלויים, 38 שקל), שהמילוי המצוין שלה השתלט על הבצק הדקיק במובן הטוב של המילה. פעמיים בחודש, בימי שישי בצהריים, מתקיימות בבר הופעות של די.ג'ייז ושל אמנים צעירים. אנחנו פספסנו אותן, אבל אם אתן רוצות להפוך את הישיבה על בירה ונשנוש לאחר צהריים של פורענות, זו הדרך וזה המקום. 

​

אדוארד בר, הכרמל 12, תל אביב, טל' 03-5101695

 מסעדת טעמאמא מגישה אוכל ביתי אותנטי שמבוסס על המטבח העיראקי. המסעדה החדשה, שממוקמת במרכז גבעתיים, מציעה ארוחה עסקית שכוללת מנה עיקרית פלוס שתי תוספות וסלט ירקות ב־40־45 שקל לסועד. כמו כן ניתן לקחת הביתה אוכל מוכן ולשלם לפי משקל. בין המנות בתפריט: כרעי עוף ממולאות בפירות יבשים, פלפלים ממולאים, קציצות בקר ברוטב שום, לימון ונענע, קובה במיה, קובה סלק ופילה אמנון ברוטב פלפלים ועגבניות. בגזרת התוספות הזמנו קיצ'רי - אורז בסמטי עם עדשים כתומות, שום וכמון, פלפל ממולא באורז ובשר בציר ירקות וקובה סלק.
הקיצ'רי היה ללא ספק כוכב הארוחה: אורז בסמטי עשוי אחד־אחד עם עדשים וים תבלינים שהניחוח המשגע שלו השתלט על כל חדרי הבית; הפלפל הממולא היה גדול ורך, והצליח להחזיק את המילוי שלו בלי להתפרק; והקובה, שכלל שתי קציצות סולת ממולאות בבשר טחון ששחו במרק סלק חמוץ־מתוק, היה טעים להפליא.
לעיקריות הזמנו סטייק פרגית ברוטב טריאקי וצ'ילי וקציצות בקר ברוטב שום, לימון ונענע. סטייק הפרגית היה עסיסי וטעים, אבל רוטב הטריאקי השתלט על המנה לגמרי ומחק כל זכר לטעמי הפרגית המקוריים. קציצות הבקר שחו ברוטב שום לימוני שהיה דוגמה נהדרת לעדינות ולמתינות. רוטב נהדר שהחמיא לקציצות ושדרג אותן פלאים.
מסעדת טעמאמא מגישה אוכל ביתי טעים ומנחם שמזכיר יותר מכל ארוחה ביתית בבית אמא (גם אם היא לא בהכרח עיראקית). בימי שישי, משמונה בבוקר ועד שתיים בצהריים, מתקיים במקום יריד אוכל גדול עם מגוון רחב של תבשילים. כולם נראים נפלא. שווה לנסות.

​

טעמאמא, ויצמן 13, גבעתיים, 
טל' 03-5625757

 אנחנו לא מתאפקים ולכן נתחיל מהסוף: מסעדת הבראסרי אברטו, בניצוחו של השף אסף שטרן, אקס כתית והמזללה, היא פנינה קולינרית בגדרה בפרט ובשפלה הדרומית בכלל. התפריט שלה כולל עסקיות ערב ומישמָש של מנות יצירתיות כמו סשימי אביב (דג ים, טחינת שקדים ופרי העונה, קולי ירוק, צנוניות, שמנת חמוצה וקינואה שחורה, 60 שקל), שייטל בסו־ויד (קרפצ'ו שייטל, איולי רמולד, כרובית צלויה, פרמזן, שאלוט, צ'ילי ולימון מגורר, 59 שקל) וקבב נתח קצבים (מנגולד ממולא בבורגול, בשר חציל ועשבים, טחינה וויניגרט עגבניות גריל, 85 שקל). 
אסתר, המלצרית המקצועית והאנרגטית, המליצה על חציל ים תיכון (חציל צלוי בתנור, סלסת עגבניות גריל, שאלוט, צ'ילי, טחינה הר ברכה וסביצ'ה דג ים, 53 שקל) ועל סלט שורשים (סלק, נבטים, בצל סגול, כרוב, ויניגרט סויה ודבש, קרמבל בוטנים וכוסברה, 51 שקל). הקשבנו לה. החציל הפיקנטי שהתארח על חלה טרייה היה מאוזן בטעמיו וסלט השורשים היה טרי ורענן. 
לעיקריות הזמנו רביולי ערמונים וריקוטה (קרם שורשים, תרד, אספרגוס, חמאת מרווה ופרמזן, 69 שקל) ומפרץ טוסקנה (דג ים, ניוקי באטר, פטריות אדמה, קרם בטטה מדורה וחמאת אגוזים, 129 שקל) שהיו מנות מצוינות, אבל טוסקנה הקלילה והמעט מתקתקה (בחסות הבטטה) ניצחה בנקודות את האיטלקית האחרת. 
אסתר הפצירה בנו לא לוותר על המרק האקזוטי (מרק של תפוז דם, אננס, קרם קוקוס, פניני טפיוקה, סורבה פרי ומרנג סומק, 45 שקל), שהתגלה כקינוח מרענן עם גוונים מענגים של חמצמצות והרבה טעם של עוד. רק אחריו היינו מוכנים לעשות את הדרך חזרה הביתה, בהבטחה שעוד נשוב - ובגדול.

​

אברטו, שכביץ 5, גדרה, 
טל' 08-6680066/0

ב"טש וטשה" הגרוזינית מתעקשים לשלב ישן וחדש: מנות ומאפים גרוזיניים קלאסיים לצד תבשילים עדכניים ויצירתיים. אין בכך כל חדש, כמובן. זה מאפיין כמעט כל מסעדה אותנטית. מה שמייחד את המקום זה האווירה: היא שמחה, תזזיתית, תוססת וכוללת גם הופעות וערבי פולקלור שהופכים את המסעדה למקום שכיף להעביר בו שעתיים תוך כדי בליסה ושתייה.
התפריט כולל מנות כמו "שושקות" (פלפלים קלויים במילוי גבינת סולוגוני גרוזינית ונענע, 18 שקל), מרק "חרצ'ו" (מרק בשר ועשבי תיבול, 41 שקל), "ואזיס דולמה" (עלי גפן במילוי בשר ואורז, בליווי יוגורט, 42 שקל), שיפודי קבב טלה בסגנון גרוזיני (64 שקל), ו"חאשלמה" (תבשיל בקר, תפוחי אדמה וערמונים בבישול ארוך, 82 שקל). 
שלוש מנות ראשונות נחתו על השולחן: "גרבלקס" (סלמון ביתי כבוש, 42 שקל), "באדריג'ני" (גלילות חציל במילוי טחינת אגוזים ושום, 18 שקל) ו"קוטלטי" (קציצות פראסה טבעוניות לצד טחינת אגוזי מלך, 44 שקל). שלושתן היו מוצלחות ופתחו נהדר את התאבון לשתי העיקריות המושלמות שבאו אחריה: שווארמה גרוזינית (נתחי טלה ופרגית על פיתה פריכה שנאפית במקום וטחינת אגוזי מלך, 68 שקל) ו"חינקלי" (כיסנים ממולאים בגבינה, 39 שקל). 
את הארוחה סיימנו ב"פררושווילי" (מוס שוקולד עם חמאת בוטנים, 44 שקל) שנעלם מהצלחת כאילו לא היו לפניו ראשונות ועיקריות. ואם היה לנו פה עכשיו עוד אחד, גם הוא היה משאיר אחריו רושם כזה. איך אמר אריק איינשטיין? עוד ניפגש ויהיה לנו טוב, זה יהיה בקרוב קרוב.

​

אורי בן יוסף

טש וטשה, בית אשל 31 , שוק הפשפשים, יפו, טל' 03-6771373

 "בית הצייד" בגוש חלב, מסבאה אותנטית מחופה עץ, נפתחה לפני חודשיים וחצי - וזה מפתיע. המנות במסעדה הזו כל כך יציבות, והמטבח כל כך נינוח ובטוח בעצמו, עד שנדמה שהמסעדה קיימת כבר שנים ארוכות. התחלנו בסלט קצוץ שעליו גרגירי חומוס, טחינה ופיצוחים. הכל טרי ומבטיח, והנה כבר, על גזיר עץ שמונח על במה קטנה, מוגשת ברוסקטה של בשר פילה עגל (28 שקל). הברוסקטה, צבעונית ומעודנת עם ירקות וגבינת פרמזן, מונחת על עיתון ישן. הבשר מתובל בחוכמה, בטעם שלא גונב ממנו את הבכורה. "שמיץ", המנה שמגיעה מיד אחר כך, היא נתח בשר שמעשנים במעשנה שנמצאת במקום במשך שבע שעות. הוא מוגש עם צ'ימיצ'ורי ביתי וגרגירי מלח גס. מגוון הטעמים הופך את המנה לעדינה וטובה. עוקבות אחריהם שתי נקניקיות מרגז מגולגלות על שיפוד (33 שקל), חריפות בדיוק במידה הנכונה ועסיסיות.
השף מזמין אותנו להיכנס למטבח הפתוח ומעניק לנו את הכבוד להניח את ה"טומהוק", אומצת אנטרקוט עם עצם, על הגריל. 
בדיוק כמו בסרטים. הטומהוק שלנו זוגי (290 שקל), אבל אם תגיעו עם משפחה או חברים, יוציאו לכם נתח גדול יותר. הוא מלווה בשיני שום אפויות ומתקתקות, בירקות צלויים על הגריל ובטחינה מושלמת. מנה צבעונית ומשמחת של קרניבור מתחיל או מתקדם.
לקינוח אנחנו מקבלים גזע עץ עבה שעליו מונחת כנאפה מסורתית במחבת, "ליאלי אל־ביירות" (קינוח על בסיס סולת וקציפת שמנת עם פיסטוקים ומי ורדים, 25 שקל), ו"קונטסה" (עוגה על בסיס ביסקוויטים, שוקולד חלב מרוכז והמון קוקוס, 35 שקל). את האחרון, לכל הפחות, אתן חייבות לעצמכן אחרי ארוחה כזאת. 

מיה בן משה

​

בכניסה לכפר ג'יש (גוש חלב), בצמוד לבניין המועצה, 
טל' להזמנות: 04-8722708

היפנית הוותיקה והנחשבת יאקימונו שבשדרות רוטשילד בתל אביב משיקה בימים אלה תפריט טעימות חדש כמחווה ליום הולדתו של אקיהיטו, קיסר יפן, בעלות של 185 שקל לסועד (התפריט מוגש לזוג סועדים ומעלה). התפריט כולל מבחר ממנות הדגל של המסעדה המבוססות על הקולינריה המסורתית היפנית, ביניהן סלט היזיקי (סלט אצות חמות המוקפצות בווק עם רצועות אינארי וקנפיו יפני), מבחר של דים סאם (גיוזה עוף, תרד מאודה, בקר מטוגן), סושי מיוחד וחגיגי וגם קורודאי נו קרשי מיסו - מנת דוראד רויאל ברוטב חרדל מיסו.
מבין כל המנות המצוינות שהוגשו לנו בארוחת הטעימות, שלוש התעלו מעל כולן והשאירו עלינו רושם מיוחד: הראשונה היא מאגורו פפר (נתחי טונה צרובה ומפולפלת שמוגשים לשולחן עם סלייסים דקים של לימון כבוש וחרדל יפני). המנה הנהדרת הזו, שמבוססת על טונה טרייה ועסיסית עם נגיעות של לימון וחרדל, הכילה עושר של טעמים בחריפות מאוזנת ויוצאת דופן. 
גם הקורומה אבי - ג'מבו שרימפס ברוטב וואסבי קרים הייתה מטריפה: לשולחן הגיעו חתיכות שרימפס גדולות ובשרניות עטופות ברוטב וואסבי קרים מיוחד שכמותו עדיין לא יצא לנו לטעום במסעדה ישראלית. רוטב עשיר שהצליח לרכך ולעדן את חריפות הוואסבי ובו זמנית שמר על הטעם המוכר שלו, כולל תחושת הצריבה הנפלאה באף ובגרון. מנה שכיף לאכול ורוטב מופלא שהחמיא מאוד לשרימפס. המנה השלישית שראויה לציון הייתה אבי איקה סלרי בטה - מנת קלמרי ושרימפס ברוטב חמאה וסלרי, שלכאורה נראית ונשמעת פשוטה ובנאלית, אבל לא כשמדובר ביאקימונו. כאן זו מנה מאוזנת, מרגשת, מוקפדת וטעימה. בסך הכל, ארוחת הטעימות של יאקימונו היא חוויית אוכל. תפריט עשיר ומדויק שמבוצע לעילא ולעילא וחף מטעויות. ממש קפיצה קלה ליפן באמצע רוטשילד. 

יאקימונו, שדרות רוטשילד 19, 
תל אביב

 מה קורה כשקולינריה, אלכוהול ואמנות נפגשים? החושים מתערפלים, האנדורפינים משתחררים והשמחה משתלטת על כל נים בגוף. זה מה שמחכה לכן בבית קנדינוף - בר־מסעדה שמשלב אוכל טוב, אלכוהול משובח ואווירה נפלאה. 
ארבעה שותפים (אריאנה פורנצ'אי, אמיר ארליך, ליאור סדן ונדב רפפורט) ושף אחד (יוגב ירוס) השתלטו על המבנה האותנטי ועל הסמטה שמחברת בין כמה חללים פנימיים שמתפקדים כגלריות אמנות, ויצרו תפריט יפואי ים תיכוני פשוט ומקורי שמושתת על חומרי גלם מקומיים ואיכותיים. 
המסעדה מציעה מנות כמו פרחי כרובית חמים (26 שקל), טרטר עג'מי (46 שקל), קלמרי סקורדליה (54 שקל), יפו בנגקוק (72 שקל), מלבי קוקוס (28 שקל) ועוד. התחלנו בפוקצ'ה זעתר שומשום, המוגשת עם צלוחית טחינה הר ברכה, קרם לימון כבוש ומטבוחה ביתית (18 שקל); מטיאס ואיקרה עם מיני מלפפונים בכבישה ביתית, צנוניות, בצל ירוק וחלה קלויה (34 שקל); מנה של גבינת פטה המאירי מחלב כבשים, שמן זית וזעתר (26 שקל); וזוג קוקטיילים משמחי לב – טרופיקנה והל אוף ג'ין (46 שקל כ"א). מנות הפוקצ'ה והמטיאס איקרה, שהיו טריות, טעימות ומדויקות בטעמן ובגודלן (מתאימות לחלוקה בשניים), היו פתיח מצוין לארוחה. גבינת המאירי, שנחה תדיר ביומיום על שולחננו, לא מצאה את מקומה ולכן נותרה כמעט בשלמותה בצלחת. בהמשך הזמנו שתי עיקריות מוצלחות: טורטליני חצילים שרופים עם עגבניות שרי חרוכות, עלי תרד, בצל צלוי, זיתים וגבינת המאירי (62 שקל), שספגו במידתיות את רוטב החמאה הפיקנטי, ובורגר הסמטה, עם פנצ'טה טלה ומטבוחה ביתית בלחמניית בריוש (58 שקל), שהיה נימוח ובעל איזון טעמים נכון ומדויק. לצערנו, אחרי כל העונג הזה, לא נשאר מקום לקינוח. הוא יחכה לפעם הבאה, שתגיע. בטוח.

בית קנדינוף, הצורפים 14, יפו, 
טל' 03-6502938

  קמסעדת "פונדק דה לוקס", הממוקמת בשוק הפשפשים ביפו ומתמחה בבשרים מעושנים, מציינת בימים אלה ארבע שנים להיווסדה. במסגרת החגיגות חנכה המסעדה מעשנה חדשה שיובאה במיוחד מארצות הברית ונחשבת למשוכללת ולטובה בעולם. כדי שהחגיגה תהיה מושלמת נוספו לתפריט ארבע מנות מיוחדות שהרכיבו השפים יונתן רושפלד, ארז קומרובסקי, עינב אזגורי ואבי ביטון.
בתפריט החדש אפשר למצוא מנות כמו שורט ריב 300 גר' (59 שקל); כריך עוף מפורק (49 שקל); טוסט חזיר מפורק עם בורבון, פלפל שאטה וגבינת צ'דר על לחם שיפון (59 שקל); וצוואר מעושן בתערובת מרווה חריפה, על סלט ירוק (92 שקל). 
פתחנו במנה המיוחדת של ארז קומרובסקי: כתף טלה מושרית בבהרט לבנוני, מעושנת בחום נמוך ומוגשת לצד פריקי מעושן, סלטון עשבים ויוגורט עזים (87 שקל), שהייתה פלאית - הכתף עושנה בדייקנות והתוספות היו עונג צרוף. המשכנו בשתי נקניקיות: נקניקיית צ'יפוטלה ושעועית שחורה (32 שקל) ונקניקיות גאודה ותימין (32 שקל). שתיהן עשויות בעבודת יד, איכותיות וטעימות, אבל בלטה במיוחד נקניקיית הצ'יפוטלה. לכו עליה, אל תפספסו.
לקינוח הזמנו את המנה המיוחדת של אבי ביטון: כריך אסאדו מעושן בלחמנייה מלבנית עם איולי מייפל וסלט ירקות טריים (57 שקל). גם הפעם לא התאכזבנו: הלחמנייה הרכה, נתחי האסאדו המעושן ורוטב המייפל המתקתק משתלבים לכדי מנה שאי אפשר להפסיק לאכול ממנה. אה, ואם עוד נשאר לכם מקום, אל תוותרו על המק אנד צ'יז (24 שקל) - מנה מושחתת וכיפית שהולכת יד ביד עם מנות הבשר הגדולות. ארוחה דה לוקס.

פונדק דה לוקס, עולי ציון 7, תל אביב-יפו, טל' 03-5233186

 לאחר עשר שנים של פעילות, פלוס פרידה מתוקשרת מהשף עומר מילר, מסעדת "חדר האוכל", השוכנת ברחוב שאול המלך בתל אביב, מרעננת את התפריט וחוברת לשף הצעיר והמבטיח גיא מלכה.
התפריט החדש מבוסס כולו על מטבח ישראלי מקומי ומציע מנות כמו סרטי דלעת כבושה עם ויניגרט חמוץ-מתוק, פיצוחים, זעתר טרי וריקוטה ביתית (32 שקל); תבשיל תרד גלילי עם שום, בצל, קרם פרש ופיתה סומאק (38 שקל); שווארמה פרגית עם קרם חצילים שחור, טחינה, עלים ובצל מוחמץ (76 שקל); וטורטליני בשר עם עגבניות שרופות, ירקות חורף וקרם בטטה לבנה (85 שקל).
לראשונות הזמנו כרוב "חמין" עם שמנת חמוצה וחזרת לבנה (42 שקל), קלמרי פלנצ'ה עם תבשיל ירוקים ראס אל-חנות, לימון ויוגורט (62 שקל) ומסבחה כרובית שלצדה עגבניות בגריל, לימון כבוש ופלאפל (42 שקל). הכרוב הגיע לשולחן צלוי ומבושל והדיף ריח משכר שהתפשט בכל המסעדה. הוא היה רך כחמאה ושחה ברוטב מענג של שמנת וחזרת. מנה פשוטה אבל מושלמת. גם מנת הקלמרי (שהיו טריים ונהדרים) ומנת המסבחה העדינה לא אכזבו והיו רעננות וכיפיות.
לעיקריות הזמנו שישברק גבינות עם זוקיני צלוי, נענע יבשה ורוטב יוגורט חמצמץ (68 שקל) ומוסר ים צלוי עם ניוקי פול ירוק, אפונת שלג וביסק ים (115 שקל). כיסני השישברק היו גמישים ועסיסיים והמילוי שלהם היה נפלא. הצלחנו גם עם מנת המוסר הודות לדג שהיה רך וטרי ובחסות הרוטב העשיר שהדגיש והעצים את טעמיו.
"חדר האוכל" מגישה אוכל יצירתי, עדין ובעיקר ירוק, רענן וטעים. אוכל שאפשר לאכול המון ממנו ועדיין להרגיש קלילות בסוף הארוחה. התפריט והחיבור עם השף החדש מסתמנים כהצלחה ומספקים חוויה נעימה, אינטימית וסופר-טעימה. 

חדר האוכל, שאול המלך 23, תל אביב, טל' 03-6966188

קוקו במבינו היא מסעדה איטלקית חדשה ומסקרנת של שף טום אביב (זוכה מאסטר שף), שמציגה תפריט עשיר ושמח בסגנון איטלקי עם פרשנות ים תיכונית. בין המנות בתפריט (כפי שהן מנוסחות בשפתו החיננית): קולרבי יא ראבי - סלסה ורדה, סלסת עגבניות, זעתר, סומק וגבינה מלוחה (34 שקל); שאור עם מוסר גבוה - איולי צ'ילי לימון על לחם עם ירוקים מהכרמל וטרטר סקסי (48 שקל); זה כולה תרד יא קרוע - קרעי פסטת חלמונים, חמאת לימון, צנוברים, ברינזה ותרד שנמס ביין וציר ירקות (44 שקל); ומעורב של צלע קצרה בבישול ארוך עם פירה (74 שקל).
לראשונות הזמנו בוראטה לסטורי - טפנד של זיתים ועגבניות שמש, עגבניות שרי וכדור אחד שמצטלם להיט (56 שקל); פריטו קוקו קלמרי טרי, איולי וזחוק ירוק (54 שקל); וטרטר מוסר (54 שקל). מנת הבוראטה הצדיקה את שמה: לשולחן הגיע כדור בוראטה ענקי שנח על טפנד זיתים עוקצני. כל שנותר הוא לבצוע אותו באמצע, לתת לגבינה להישפך לצלחת ולהעלות לסטורי באינסטגרם. גם פריטו הקוקו מנה מעולה: היא מורכבת מקלמרי טריים ופריכים שמשתלבים בהרמוניה עם האיולי והזחוק החריף.
ואולם, מעל כולן עמדה, ללא תחרות, מנת הטרטר - מנה שאמנם אפשר למצוא כמעט בכל מסעדה, אבל לא ברמת ביצוע כמו בקוקו. אביב לקח את נתחי הדג הטרי והמשעמם והוסיף להם פלפל חריף, תותים וחתיכות קראנצ'יות של עוגיית עבאדי - מה שיצר חגיגה של טעמים מקוריים ומרקמים מענגים.
לעיקריות הזמנו טורטליני דרוזי עם חמאת זעתר, לימון, שרי וקרצ'ופי פריטו על לבנה (48 שקל) ולינגוויני בחמאת לימון כבוש, עמבה ומסקרפונה (54 שקל).
מנת הטורטליני נחטפה מהצלחת בשניות - ומנת הלינגוויני הצליחה אפילו להתעלות מעליה: מנה מקורית ונועזת בטעמים עדינים של עמבה, לימון ומסקרפונה שיוצרים יחד את אחת ממנות הפסטה הטובות שאכלנו בעיר.
סיימנו את הארוחה בספינג' במילוי עוגיית אוראו - וזה טעים בדיוק כמו שזה נשמע. עוד. 

קוקו במבינו, הלל הזקן 12, תל אביב, טל' 054-3377667

 Hiro ראמן בר, מסעדת הראמן של ישראל אהרוני, משיקה בימים אלה תפריט חדש לשנת 2018. בין המנות אפשר למצוא סלט כבדי עוף - קולרבי פריך עם כבדים חלוטים, נבטי אפונה וטוגראשי (28 שקל); באן פורק בלי - בטן חזיר בבישול ארוך, על הפלנצ'ה, עם טוגראשי, קריספי שאלוט, חסה, בצל כבוש, בצל ירוק, מייפל, סויה שחורה וחרדל (27 שקל); ובאן דלורית (טבעוני) - סטייק דלורית, איולי פלפלים, מיסו אדום וקריספי שאלוט (23 שקל).
פתחנו בסלט אבוקדו ופומלה - פומלית, אבוקדו, קריספי שאלוט, בצל ירוק, אבקת וואסבי ונורי קריספי, עם רוטב איולי הדרים (28 שקל). הסלט היה עשיר, מרענן ומלא בכל טוב. רוטב איולי ההדרים הפתיע בטעמיו המובהקים והלא מתנצלים. המשכנו בגיוזה חזיר - ג'ינג'ר, שום, שאלוט ושיטאקה (35 שקל) ובבאן עוף וצ'אטני - מיסו-יוזו, טוגראשי, כרישה, נבטי אפונה וצ'אטני פלפלים ומשמשים (26 שקל). הגיוזה של אהרוני לגמרי מצדיקה את ההייפ סביבה: בצק הגיוזה היה גמיש ופריך, והמילוי היה עסיסי ומדויק. מנה כה משובחת, שרק בשבילה שווה לסור ל-Hiro. גם מנת באן העוף, שהייתה מורכב מחתיכות עוף גדולות ועסיסיות בלחמנייה רכה על מצע צ'אטני פלפלים ומשמשים, הייתה תענוג. 
לעיקריות הזמנו פורק בלי - קוביות בטן חזיר בבישול ארוך ואטריות אורז פריכות (44 שקל) וראמן ברווז (62 שקל). פורק בלי היא מנה שמשלבת טעמים ומרקמים הרמוניים להפליא, אבל גולת הכותרת של הארוחה הייתה מנת ראמן הברווז: ראמן עשיר ומורכב, שכל ביס ממנו הוא חוויה חדשה. ראמן שהוא ארוחה שלמה ומושלמת - וללא ספק אחד הראמנים הטובים היום בארץ.

Hiro ראמן בר, לבונטין 19, תל אביב
קלמן 3, שרונה מרקט, תל אביב

 בתחילת הקיץ נפתחה בשוק הפשפשים ביפו מסעדת ראיסה של השף אורי לוי (שילה, הרברט סמואל). לוי בנה תפריט עשיר שמחולק לקטגוריות כמו מאזטים, נשנוש, ים ויבשה. כל המנות מבוססות על חומרי גלם מקומיים ואיכותיים ועל דגים טריים שמגיעים היישר מהים של יפו. בין המנות בתפריט: סלט פירות ים חם עם ירקות ויוגורט כבשים (64 שקל); דגי רשת מטוגנים (56 שקל); גירוס פירות ים (72 שקל) ועראייס פרנה מרוקאית במילוי טלה קצוץ, צנוברים ופיסטוקים (58 שקל).

פתחנו בכרובית מטוגנת (עם טחינה שחורה, בצל וסומק, שיפקונית ופטרוזיליה, 44 שקל), קרודו דג ים (עם סלט מאשוויה, שמנת חמוצה, עשבים ופיצוחים, 58 שקל) ועגבניות מגי צלויות עם פיצוחים וגבינה טורקית (52 שקל). שלוש המנות היו נהדרות, טעימות ובעיקר מדויקות. מנת הקרודו, למשל, שהורכבה מנתחים עבים של פלמידה לבנה, הייתה עשירה בטעמי ים ברורים וחזקים. סלט העגבניות היה פרשי וכיפי והכרובית הייתה רכה ודומיננטית.

המשכנו במנת שווארמה טלה ותרנגולת (68 שקל). נתחים עסיסיים של טלה ופרגית הוגשו לנו על לחמניית בריוש רכה ואוורירית לצד טחינה ושמנת חמוצה. גם זו הייתה מנה מוקפדת ומאוזנת לעילא שמשלבת בחוכמה מרקמים וטעמים שונים. עיקרית נוספת שהזמנו הייתה לברק שלם בתנור עם פירות ים בצד (124 שקל). הלברק, שנצלה בתנור אבן לצד ארטישוק טרי, זיתים וצלפים, הוגש עם פירות ים ברוטב עשיר של חמאת סרטנים. הדג היה כל כך טרי, עסיסי וטעים, שנדמה היה שהוא נמשה מהמים דקות לפני שהוגש לשולחן. 

את האוכל שטפנו בקוקטיילים צוננים (שהוגשו עם אננס טרי - מה שלא מובן מאליו) שסגרו לנו יופי של ערב וחוויה קולינרית שלא תישכח במהרה.

ראיסה, יהודה מרגוזה 10, יפו,
טל' 03-6202262

 Frame Chef & Sushi Bar היא לא רק סושייה. היא גם סושייה. לצד תפריט עשיר של סלטים, כריכים, ראפים, בשר, דגים, פירות ים ולא מעט אופציות צמחוניות וטבעוניות, יש לה גם מגוון מרשים של מנות עם “טוויסט אסייתי יצירתי ושונה בגזרת הקולינריה בארץ", כפי שהיא מעידה על עצמה.

האמת? מותר לה. מסעדת האם, השוכנת ברמת החייל, קיימת כבר 15 שנה - שנות אור במושגי הישרדות של מסעדה ממוצעת בארץ. לאחרונה השיקה הרשת מנות סושי (45־72 שקל)וקוקטיילים חדשים (49 שקל). בין המנות החדשות BS rol (אבוקדו, שרימפס, גבינת שמנת, סלמון, מצופה סלמון צרוב בסוכר מקורמל), Taiger rol (ספייסי טונה, טמפורה, אבוקדו, בציפוי טונה ואבוקדו), סשימי רול (רוקט, טונה, דניס, נייר מלפפון, רוטב פונזו ואבקת יוזו) וסשימי קיווי (סשימי סלמון ברוטב קיווי, בזיליקום, שמן זית פונזו, מלח ואבקת יוזו), וקוקטיילים דוגמת גרין ג'ין (גורדונס ג'ין, מלפפונים כתושים, מיץ ליים וקציפת מלפפונים) וסילבר ג'ינג'ר (טקילה פטרון סילבר, סירופ אגבה, ג'ינג'ר, תפוחים ואשכוליות).

התחלנו בצמד ראשונות: ברוסקטות כבד אווז (שלוש פרוסות כבד אווז על מצע טוסטונים, 67 שקל), שלצערנו לא היו קראנצ'יות דיין, אבל עדיין טעימות בזכות הכבד הנימוח שטבל ברוטב מתקתק שהתאים לו ככפפה ליד, ומנת גיוזה עוף (כיסוני בצק יפניים במילוי עוף ובליווי חמוצים, 46 שקל), שהייתה טעימה, לעיסה ולא מתחכמת, במובן הטוב של המילה.

לצדן נחו על השולחן שני קוקטיילים: אסאיטו (ואן גוך אסאי, ברקדי, סוואר, מי סוכר ולימונים, 49 שקל) והדרים (סטולי, לימונצ'לו, תפוזים, נענע וספרייט, 49 שקל), שהכינו את הקיבה והחך למנה העיקרית, הזוגית - Iron chef. פלטת הסושי המרשימה שהתיישבה על השולחן (40 יחידות המחולקות לארבעה רולים מיוחדים ומנת סשימי סלמון ומנת סשימי טונה, 289 שקל) הייתה קלאסית, טרייה, מושקעת ואסתטית. גם בנטורל - כלומר, בלי כל עזרה מידידינו הוואסבי, הסויה ושות' - הצלחנו לסיים בהנאה גדולה, עד גרגיר האורז האחרון.

פריים תל אביב, ראשון לציון, נתב"ג,

טל' 03-6498080

הפאסט פוד ההודי של יונתן רושפלד, קפטן קארי, מתמחה במנות מסורתיות מהמטבח ההודי ומציע מגוון מרשים גם לקהל הטבעוני והצמחוני. לאחרונה הורחב שם תפריט המשלוחים (החולש על תל אביב, יפו, רמת גן וגבעתיים) ונוספו לו מנות כמו פילה פורל (מושרה ביוגורט קארי אדום, רוטב קוקוס ועגבניות, ומוגש על אורז לבן ודאל עדשים כתומות, 64 שקל); מרק עגבניות חריף עם “תבליני הקפטן” (18 שקל) וטלה עוף ביריאני (תבשיל אורז “חגיגי” עם ירקות, שקדים וכרעי עוף וטלה, 62 שקל). 
בערב קריר במיוחד הרמנו טלפון לקפטן קארי וביצענו הזמנה. האוכל הגיע אחרי שעה ורבע (שזה מעט יותר מדי בשביל שירות משלוחים תל אביבי), אבל היה חם, מסודר ומתוקתק עם כל התוספות, כשהתבלינים ההודיים ארוזים בנפרד. פתחנו בכרובית בעלים ושורשים כתומים (34 שקל) ובצ'יקן קופטה - קציצות עוף של הקפטן (32 שקל). מנת הכרובית, כמו כל המנות שקיבלנו, הייתה גדולה ונדיבה. הכרובית הייתה רכה וחמימה ותובלה בדייקנות. מי שרוצה לשדרג ולהעצים את טעמי המנה יכול להוסיף קוקוס גרוס, שמגיע בתוך הערכה, כאופציה לשכלול הטעמים. צ'יקן קופטה היא מנת הדגל של קפטן קארי. מדובר בשלוש קציצות רכות וחמימות שהגיעו עם רוטב מסאלה בוטנים פיקנטי שהשלים ביס מענג במיוחד.
לעיקריות הזמנו שרימפס בומביי (62 שקל) ופאניר פונג'בי סטייל (54 שקל). מנת השרימפס כוללת שלושה שיפודי שרימפס טריים ובשרניים על מצע של אורז ודאל סמיך מעדשים כתומות ומבושם בעלי קארי טריים. מנת הפאניר פונג'בי מורכבת משלושה כדורי בצק ממולאים בגבינה על אותו מצע בדיוק. שתי המנות היו נהדרות והדיפו ריח נפלא של רחוב הודי. אנחנו אישית העדפנו את מנת הפאניר הודות לשילוב ההרמוני של הגבינה החמימה עם תבשיל העדשים, שיצר מנה מאוזנת ויוצאת מהכלל. את האוכל שטפנו בלאסי מסורתי (חלב קוקוס, יוגורט טרי ופירות עונתיים, 14 שקל) שסגר לנו ארוחה הודית נהדרת. 

​

קפטן קארי, שרונה מרקט ודיזנגוף 149, תל אביב, טל' 03-6095960

שיראטויה היא מסעדה יפנית חדשה שנפתחה בנחלת בנימין בתל אביב על חורבותיה של כתית. הבעלים הוא המסעדן הוותיק אלי גרוסמן, מחלוצי המטבח היפני בישראל והראשון שהעז להכין סושי בירושלים. כל זה אוטומטית הפך את שיראטויה לאחת המסעדות המסקרנות בעיר. התפריט כאן מבוסס על מנות קטנות לריפוד הבטן עם האלכוהול, מנות יפניות מסורתיות, ראמנים ומבחר שיפודי יאקיטורי. פתחנו בכמה כאלה, שהתבררו כמנות זעירות: ביס וגמרנו. אבל איזה ביס. 
ראשונה הגיעה דאשי מאקי (15 שקל) - חביתת טמאגו עם פטריות נמקו ושימאג'י ושום ברוטב דאשי סויה. הטמאגו הייתה רכה ואוורירית והרוטב הסמיך היה מופלא. אחריה נחתה מנת איבריגאקו קרים צ'יז (19 שקל) - צנון יפני כבוש עם גבינת שמנת - שהייתה חביבה ולא הותירה רושם מיוחד. הבאה בתור הייתה מנת סשימי מחמישה דגים (79 שקל), שכללה נתחים של טונה אדומה, פארידה, סלמון, אינטיאס ודיונון. הנתחים העבים בהקו מטריות והיו נאים ונפלאים. מנה יפהפייה שלשם שינוי אפשר גם לחלוק.
לעיקרית הזמנו ראמן מיסו פיקנטי בציר חזיר עם אטריות, ביצה, בשר לבן, בצל ירוק ואצות (44 שקל), ומנת בטאקאקה ני - בשר לבן מבושל עם תפודים ברוטב סויה ומירין לצד ברוקולי, חרדל יפני וציר הודו (31 שקל). הראמן האגרסיבי הוגש בנדיבות והרשים אותנו מאוד בטעמיו העמוקים והעשירים. גם מנת הבשר הלבן, שהייתה רכה ומעוטרת בשומן חרוך לצד תפודים רכים, הייתה מצוינת. את כל הטוב הזה שטפנו בסאקה מוצלח (60 שקל ל־400 מ"ל) שסיכם בילוי יפני משובח.

​

שיראטויה, נחלת בנימין 57, תל אביב, טל' 077-7101711

 AMAMA היא מסעדה יפנית השוכנת ברמת החייל ושואבת השראה ממסעדות רחוב ומאוכל רחוב יפני, תוך שימת דגש על חווית אוכל משוחררת שמתאימה למשפחות, לסטודנטים ולתושבי השכונה כאחד. בימים אלה המסעדה יוצאת עם תפריט משלוחים ותפריט עסקיות.

בין המנות בתפריט: מיקס טטאקי עם נתחי טונה, סלמון ולוקוס צרובים (42 שקל),  פיצה טונה טורטייה פריכה עם טונה אדומה מתובלת, מוצרלה, פטריות שימאג'י, פטריות שיטאקה, עגבניות שרי ופרמז'ן (45 שקל) וראמן צ'אמפון (ציר עוף ופירות ים, שרימפס, קלמרי, אצבעות סרטן, פרוסות אנטריקוט, פטריות פנגס, כרוב, בצל יבש, בצל ירוק, לבבות דקל וצ'ילי, 68 שקל).

 לראשונות הזמנו טרטר של סלמון וטונה (52 שקל), סלט שרימפס (56 שקל) וקרפצ'ו רול (רול אספרגוס עטוף בנתחי אנטריקוט צרובים עם שמן שומשום ופרמז'ן, 56 שקל). הטרטר טונה וסלמון שהוגש יחד עם גבינת שמנת, ממרח אצות ים, אבוקדו וסויה וואסבי היה לא פחות ממשגע. השילוב בין נתחי הדג הטריים לאצות ולוואסבי יוצר ערבוב של טעמים עזים ומרקמים. סלט השרימפס המרענן, כשמו כן הוא, מרענן - בעיקר הודות לרוטב היוזו החריף - אבל מעל כולן בלטה מנת הקרפצ'ו רול: אספרגוס עטוף בנתחי אנטריקוט עסיסי ופרמז'ן שהוגש בנדיבות ויצר ביס מופלא. 

 בהמשך הזמנו רול אונגי שרימפס (58 שקל) - מנה מענגת של שרימפס טרי בטמפורה, מלפפון, אבוקדו, עטוף בצלופח ובטריאקי. השילוב בין השרימפס לצלופח גרם לנו ללקק את האצבעות. סיימנו  עם סשימי לובסטר (138 שקל), כי מה בן אדם צריך עוד בחיים מלבד נתחי לובססטר נאים על מצע של קרח. נכון, שום דבר. 

AMAMA הברזל 34 רמת החייל, תל אביב. 03-7781101

 דייגו סאן היא מסעדה יפה ואפילו קצת מגניבה. קברניטיה עטפו את הקירות שלה בטפטים עליזים וצבעוניים, מילאו מדפים בקקטוסים, הניחו מקדש בודהיסטי בכניסה לשירותים לצד תמונה של מאו דזה דונג ותלו שלטי ניאון מנצנצים מעל הבר ובירכתי המסעדה - אולי כדי להכניס אתכן לאווירה המקסיקנית-קוריאנית עוד לפני שתכניסו פירור של נאצ'וס לפה. 

התיישבנו בשולחן בפתח המסעדה והזמנו כוס צ'לו מרלו (34 שקל) ובירה הייט דרום קוריאנית צוננת (34 שקל) שהחליקו בגרון בנעימים ופתחו לנו את התיאבון. לראשונות הזמנו פופקורן פאד תאי (פופקורן בקרמל פיש סוס, בוטנים, כוסברה וליים, 18 שקל), סלט פאפאיה (בוטנים, עגבניות שרי, בצל סגול, בצל ירוק, כוסברה, צ'ילי וליים, 44 שקל), כנפי עוף (בגלייז סויה, שום וצ'ילי, 42 שקל) וצ'יקן טיקה מסאללה (עם מנגו, יוגורט, חסה, עגבניות, חלפיניו כבוש וכוסברה, 38 שקל). 

הפופקורן הגיע, כמתבקש, בגביע קרטון מקורי, והיה נשנוש חביב ומתוק עם קצוות של תבלון אסיאתי. סלט הפאפיה היה חמצמץ ומרענן. כנפי העוף, המוגשים בדאבל טיגון, צופו בקרמל מתקתק, והצ'יקן טיקה מסאללה, שחתיכות העוף העסיסיות והיוגורט הטרי והעדין כיכבו בו, היה מאוזן ומדויק בטעמיו. 

לעיקרית הזמנו ביבימבאפ (סיר אבן קוריאני עם ירקות שונים, פטריות, אורז, נתחי אנטריקוט בצ'ילי גום וג'ינג'ר, וביצת עין מעל, 58 שקל). את המנה הנדיבה (שבקלות יכולה להספיק לשני סועדים) שהיתה ה-שיא של הארוחה צריך לערבב היטב לפני שטורפים. המיש-מש הטעים וההרמוני שבה יצר שכבה קראנצ'ית של אורז בתחתיתו. לא הצלחנו להפסיק לגרד אותה. תענוג.

דייגו סאן. המשביר 2, תל אביב. טלפון: 03-5531557.

 מינה טומיי (ביפנית - הכל שקוף) היא מסעדה אסייתית שמבוססת על חמישה תפריטים שונים ממטבחים שונים באסיה והמזרח - יפני, וואיטנמי, הודי, יפני וקוראני. בכל תפריט יש מבחר של מנות מסורתיות שמתכתבות אחת עם השנייה, כשהמטרה היא להרכיב ארוחה שמשלבת בתוכה מנות שונות ממטבחים שונים. 

המנות במינה טומיי לא גדולות במיוחד ובכל זאת מומלצות לחלוקה. כדי לדגום ולטעום מכל המטבחים הזמנו ארבעה פתיחים, אחד מכל תפריט. מהמטבח ההודי הזמנו פורי שרימפס - לחם מטוגן במילוי קרם פרש, שרימפס קצוץ ורוטב מסאלה, עגבניות מרוסקות, חילבה וכוסברה (48 שקל). קיבלנו ארבעה כדורים של לחם הודי פריך ממולאים בחתיכות שרימפס עבות ועסיסיות שהשתלבו נהדר עם הרוטב העוקצני. 

מהמטבח הקוראני הזמנו גיוזה שיטאקי - כופתאות מאודות במילוי פטריות שיטאקי, קרם דאשי, כמהין, שימאג'י וצנונית (39 שקל). הכופתאות עצמן לא היו מדויקות והגיעו לשולחן במרקם מעט דביק, אבל המילוי שלהן היה עדין ומעולה והצליח לחפות על כך.

המשכנו למטבח היפני עם מנת שרימפס טוגרשי - שרימפס קריספי, טוגרשי, איולי צ'ילי ושומשום לצד סלט מלפפון (42 שקל). השרימפס היו טריים וטעימים. אהבנו במיוחד את הציפוי הקראנצ'י שלהם ששדרג את המנה, אבל הרוטב שהוגש בצד היה מעט תעשייתי ולא החמיא לשרימפס הטריים.

המנה הכי טובה בארוחה הגיעה מהמטבח הוויטנאמי - מקונג פיש סלט (סלט דג חמים, למון גראס, נוק צ'אם, ליים פומלה, שאלוט מטוגן וצ'ילי, 42 שקל). נתחי דג גדולים ועסיסיים שטוגנו במידה מדויקת הוגשו מעל סלט וייטנאמי מסורתי וחתיכות פומלה גדולות ונדיבות. ערבוב של טעמים, ריחות ומרקמים שיוצר מנה חכמה וכיפית. האמת? רק בשבילה היה שווה לבוא.

מינה טומיי סניף מרקט תל אביב, רח' הארבעה 17

מסעדת משיה של השף יוסי שטרית, הממוקמת במלון מנדלי בתל אביב, הוסיפה לאחרונה תפריט עסקיות צהריים חדש, המציג את גרסאותיו של שטרית למנות בית קלאסיות מהמטבח הצפון אפריקאי. העסקית, שמוגשת בימי חול מ־12:30 ועד 16:30, כוללת מנה עיקרית ומנה ראשונה לבחירה.

בין המנות הראשונות בתפריט: קובה־ניה מבשר נא עם בורגול, בוטנים וקרם פרש וסלט עשבים קצוצים דק. בין העיקריות: ניוקי עם פורצ'יני, שמפיניון, ארוגולה, יין לבן ופרמזן (82 שקל) ופילה עגל עם בטטה סגולה וציר בקר מעושן (146 שקל).

הזמנו שתי ראשונות: טרטר דג ים (עם לבנה, קרם חצילים, פלפל שאטה ונענע), וריאט ברווז (מבושל ביין אדום וקינמון, עטוף בעלה תרד ומוגש עם קצף תפוחי אדמה). הטרטר היה מושלם. נתחי דג טריים ובשרניים ששוחים בתוך קרם חצילים משגע ומעליהם טווילים של חציל. שילוב מדויק של מרקמים וטעמים. מנת הריאט ברווז הייתה מעדן: ברווז רך עם נגיעות קינמון, עטוף בעלה תרד ליד קציפת תפוחי אדמה.

לעיקריות בחרנו כופתאות “נודי" מריקוטה טרייה עם דלעת מהטאבון, מנגולד ושמנת חמוצה (88 שקל), ומוסר פרא בציר עוף עם כורכום מיסו, לימון, במיה וקרם כוסברה (128 שקל). כופתאות נודי הן כופתאות קטנות, עגולות ורכות שנמסות בפה עם חתיכות דלעת ועלי מנגולד טריים. מנה פשוטה לכאורה, אבל מדויקת ונהדרת.

הפילה מוסר היה רך ועסיסי. דג מעולה ששודרג פלאים בזכות ציר העוף שנותן לו טוויסט יצירתי, כיפי ומעניין. סיימנו את הארוחה בביס של עוגיית פלורנטין, ממולאת ביוגורט קריר שהשאיר אותנו עם טעם של עוד.

לסיכום: משיה היא מסעדה אינטליגנטית, יצירתית ונועזת. לא כדאי לפספס.

מנדלי מו"ס 5, תל אביב,
טל' 03-7500999